מהו ההמבורגר הכי טוב בעיר? לכאורה אין ולא יהיה קונצנזוס על השאלה הזו ועצם הדיון הוא החלק הכיפי, אבל התשובה הקבועה שלנו היא "הבאטלר של ויטרינה", אז חזרנו לזירת הפשע כדי לבחון אם היא עדיין בתוקף. ובכן, קראו שוב את הכותרת // ביקורת אוכל רחוב
גם בימים של ויכוח עיקש על השאלה האם עם ישראל רוצה דמוקרטיה או דיקטטורה, יש שאלה אחת שמפלגת אפילו יותר מזו. שאלת השאלות, זו שקרעה משפחות, הרסה נישואים ופוררה חברויות. השאלה שלכולם יש לה תשובה, אבל אף אחד לא צודק: מה ההמבורגר הכי טוב בתל אביב? שמעו, אין ולא יהיה קונצנזוס לשאלה הזו – למרות שאלוהים יודע עד כמה גם אנחנו בטיים אאוטמנסים לענות עליה– אבל עצם הדיון הוא החלק הכיף. לסרוק ולהשוות בין מיטב ההמבורגרים שיש לעיר הזו להציע (וברוך הבריוש, יש הרבה), ולהתכתש על הטוב ביותר. זה הויכוח השני האוהב עלי, אחרי מי הראפר הכי טוב. לויכוח החומוס אין לי כח.
בכל אופן, במשך לא מעט שנים היתה לי תשובה מאוד חד משמעית לשאלה הזו – הבאטלר של ויטרינה. עוד מהימים בהם הם היו בסך הכל דוכן נקניקיות שעל הדרך מכר גם המבורגר, דרך התור הקבוע של הסניף בלילינבלום ועד לפתיחה של הסניף המשודרג באבן גבירול, שמרתי אמונים להמבורגר המיוחד הזה, שבעיני שינה לחלוטין לא רק את המשחק, אלא גם את המגרש. לפניו המבורגר היה סט קבוע מראש של רכיבים ותוספות צפויים בדרגת איכות משתנה. אחריו המבורגרים הם קנבס פתוח לציור טעמים, בדיוק כמו שהשף התכוון. לצד הצ'יפס הכי טוב בעיר, הם תפסו את מקומם המוצדק בתור ההמבורגרייה האהובה בתל אביב גם אצלנו בטיים אאוט, כשזכו בפרס שנתיים ברצף.
אבל הרבה המבורגרים עברו בצלחת מאז, כולל מגיפה קטנה בשם קורונה, ולמען האמת לא אכלתי בויטרינה כמה שנים טובות – לא מעט בשל העובדה שכמעט ובלתי אפשרי לתפוס אותם פתוחים למשלוחים (זה למה גם הם באופן קבוע נעדריםממבחני משלוחי ההמבורגר שלנו). הסתקרנתי מאוד להבין אם הם שמרו על הרמה שלהם, ולא פחות מכך, אם הרמה שלהם היא עדיין הגבוהה ביותר בעיר. וביקור חוזר בסניף לילינבלום הותיק גרם לי להבין שלכל הפחות, הם שמרו על האווירה שלהם. למעשה, הסניף נראה פחות או יותר אותו כמו ביום שנפתח ב-2016 – אותו עיצוב ניאון באווירת דיינר אמריקאי. למעשה, ההבדל המשמעותי ביותר היה שהמפיות היו רגילות לחלוטין, ולא עם מדבקת ה"Parental Advisory: Explıcıt Content" כמו פעם. בקטנה.
אבל עוד לפני שנגיע להמבורגר, רציתי לבדוק שמועה שמתרוצצת בעיר לא מעט זמן על כמה מנת העוף המטוגן שלהם – נאשוויל דירטי צ'יקן סנדוויץ (42 לבד, 62 כארוחה), כמו שהם קוראים לו – היא הגשמת כל חלומות הדרום ארה"ב שלי. כשהגעתי ביום הגשום לסניף, היו שם מעט אנשים, הקופאי היה חדש ולא לגמרי ידע מה הוא עושה (אבל היה נחמד) והטבח היה מרוכז יותר במשחק כדורגל ששודר בטלפון שלו. שמיים וארץ מהתור הענק שהייתי רגיל אליו. לרגע חששתי שבויטרינה איבדו את הפוקוס, והעובדים לא מבינים את חשיבות המוצר המופתי בו הם מטפלים. איזה שטויות, למה פקפקתי אפילו לרגע במלכים?
העוף הגיע תוך עשר דקות, מעורסל בסלסלה עמוסת צ'יפס 50-50 המפורסם (הם באמת היו הראשונים לזה) עם גרידת לימון. זה היה כריך עוף דחוס כמו אגרוף בלחמניה, ורך כמו קטיפה מאוגרפת. אבל הייחוד שלו מצוי דווקא במשקל השונה ששמים שם על עוף מטוגן. ברוב המקומות בעיר, העוף המטוגן מתבסס על טיגון מוצלח. זה מהותי מאוד בעוף מטוגן, אין ספק, וגם הטיגון של הויטרינה מצוין (דק ופריך באופן מדויק), אבל הייחוד שלהם הוא התיבול – שמונח על העוף גם אחרי הטיגון, ומספק לו שכבת טעם חרפריף משגע, שנספגת לתוך הקראנץ, ועוטפת עוף עסיסי וטעים במיוחד. על כל זה יש מנת קולסלואו רטובה, פרוסות חמוצים עבות ולחמניה רכה, וביחד נוצר כריך עוף מטוגן מהחלומות. כנראה הדבר הכי אמריקאי בישראל.
אבל לא הגענו לכאן לשם עוף לבדו. בכל זאת, יש תואר אלוף לשמור עליו. הבאטלר צ'יזבורגר (47 ש"ח לבד, 67 כארוחה) עשה את שמו בתור ההמבורגר האהוב בעיר (עלי. לא אכפת לי מאחרים) בעזרת שילוב יוצא דופן בין גבוה לנמוך. הבשר מטונף (בקטע הכי טוב, כן?) ועסיסי, מלא בטעם שומני עדין ותיבול מהודק. מעליו שילוב מרהיב בין איולי, ריבת בצל, גבינת גאודה, גבינה כחולה ואורוגולה. זה לא רק מה הם שמים, אלא הכמות – הדיוק בטעמים הוא מהייחודיים ביותר שטעמתי, כזה שמצליח לאזן בין הצבעים השונים של התוספות ליצירת משהו חדש, כמו שתבשיל טוב מצליח להיות גדול מסך חלקיו, כך גם הבאטלר מנצל את תוספותיו וטעם הבשר הנהדר שלו כדי לייצר ביס אחר לגמרי, כזה שאף אחד לא יוכל לחקות.
לכן גם לא תמצאו לו מתחרים – אף אחד לא יודע לעשות את מה שהם עושים. זה די מדהים בעיר שרוכבת על טרנדים שמעולם לא ניסו לשחזר את טעמי הויטרינה. אין בעיני סימן יותר מובהק למלוכה המוצדקת שלהם. אחרי הביקור הנוסף, למרות כל השנים שעברו, הרמה לא רק נשמרה כפי שהייתה, אלא נשמרה הטובה מכולם. למרות שידעתי כמה הם טובים, עדיין הופתעתי לטובה. ולמרות שמאז 2016 המחירים עלו (תכלס, לא בהרבה), זה עדיין ההמבורגר הכי משתלם, הכי טעים והכי טוב בתל אביב. ואל תתווכחו איתי בכלל.
ויטרינה, לילינבלום 40, אבן גבירול 36, א'-ד 12:00-23:00, ה' 12:00-00:00
