Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
בואו לעציץ: 5 משתלות מומלצות שישלחו לכם צמחים הביתה
תקופת הקורונה גרמה לאלפי תל אביבים לחזור לגדל צמחים בבית. זה קל, זה יפה וזה מעניק לנו תחושת ניצחון קטנה בימים אומללים שכאלה. רוצים גם? הנה כמה מקומות שישמחו לעזור לכם עם זה
כבר פורחים פוטוסים בשמורות הטבע. צמחים של HOYA (צילום מסך מתור האתר)
משתלת הויה התל אביבית של שיר ויהודה מציעה מגוון רחב של צמחים, כלי גידול, אביזרים ומארזי מתנה שווים. אם אתם לא בטוחים מה רמת המחוייבות שאתם מוכנים להשקיע בצמח שלכם, תוכלו ליצור איתם קשר או להציץ בבלוג האתר, אשר מכיל מאמרים עם הסברים וטיפים לגידול אופטימלי. משלוחים חינם בהזמנות מעל 250 ש"ח. hoya
המשתלה האורבנית מרחוב פרישמן מציעה מבחר אנין טעם של צמחים, אביזרי גינון, ספרי עציצנות וכלי קרמיקה. המחירים אמנם מעט גבוהים יחסית לענף, אבל המוצרים הייחודיים (איפה עוד תמצאו כלי לצמח עם פירסינג בפטמה?) והאתר האסתטי בהחלט מפצים על כך. משלוחים חינם בהזמנות מעל 250 ש"ח. we love plants
עסק הצמחים האינסטגרמי של ענבל קסטל אמנם הוקם טרם הקורונה, אבל צבר תאוצה רצינית בתקופת הסגר הראשון. מעבר לצמחים מסוגים שונים, החנות מציעה מגוון כלים לעציצים אשר עשויים מפחיות שימורים שענבל ממחזרת בשיתוף פעולה עם עסקים מקומיים. המלאי מתעדכן בסטורי מדי מספר שבועות, וההזמנות מתבצעות באינסטגרם או בדף הפייסבוק של החנות. לאינסטגרם של Tati Plants
האתר של נטע הוא הכי 2020 שיש, עם חוויית משתמש.ת נהדרת שמקלה על השיטוט, הבחירה וביצוע ההזמנה. תוכלו לבחור צמח על פי קריטריון ("צמחים שקשה להרוג", למשל) ואז לבדוק כיצד הוא ייראה בכלי שבחרתם עבורו – מושלם עבור מי שחשוב להן להתאים את העציץ במדוייק לעיצוב של הבית. בנוסף, מפעילה המשתלה "קו ירוק" לטיפול בעציצים, אחד הקונספטים החמודים ששמענו עליהם לאחרונה. neta
מדובר במשתלה האורבנית בחצר של בית האוכל ביצ'יקלטה בנחלת בנימין, אשר נפתחה כחלקמטרנד בתי הקפה-משתלותשכבש את העיר אי אז ב-2019. החנות הוקמה על ידי שלושה חברי ילדות שמבינים דבר או שניים בגידול, ומציעה צמחים, זרעים, בתי עציץ ומוצרים נלווים במשלוחים עד הבית (חינם בהזמנות מעל 300 ש"ח). GRDN
גם אם אתם לא פועלים ככה, אנחנו יודעים שעמוק בפנים אתם רוצים לשמור על הסביבה. תרצו או לא, החיים במישור היום-יומי התמלאו בשאלות שקשורות בכדור שאנחנו חיים עליו – אנחנו מסתכלים אחרת על אשפה, חושבים פעמיים על ריסוס דיאודורנט ומבינים שהשקיות שאנחנו משתמשים בהן ימשיכו להיות כאן הרבה אחרינו. מפלס החרדה עלה? טוב שכך. אתם לא צריכים לצאת להפגנת ענק ולשנות כל מה שאתם עושים במהלך היום. וזה בסדר להתחיל בקטן. אספנו 5 דרכים פשוטות להתחיל את השינוי אצלכם בבית.
1. שימוש בשיטת ה-Access economy
בשנים האחרונות תרבות הצריכה השיתופית הולכת ומתפתחת. AirBNB, אובר ו-Ebay הם רק חלק מרשימה ארוכה של עסקים כאלה, כשהשלב הבא, כך מסתבר, הוא כלכלת גישה. לפי השיטה הזו שיתוף עדיף על בעלות גם במוצרי צריכה – אנשים משתפים מוצרים עם הסובבים אותם באופן שממקסם את השימוש במוצר ומפחית צריכה בזבזנית.
הפעילה הסביבתית יעל שמר ייסדה השנה יחד עם שותפה ישי להבי, אדריכל במקצועו, את הסטארטאפ השיתופיTulou, שמטרתו שיתוף מוצרים ביתיים ברמת הבניין והשכונה. "אנחנו מעצבים מחדש את האופן שבו אנשים צורכים ומשתמשים במוצרים ביתיים, ולמעשה דרך הטכנולוגיה שפיתחנו מאפשרים להוציא אותם מהבית לחדר ייעודי בבניין. מילניאלים, שהם קהל היעד הראשון שלנו, מעדיפים שתהיה להם גישה במקום בעלות", מספרת שמר.
הרעיון, לדבריה, הוא לאפשר ממשק במסגרתו יכולים תושבי תל אביב לוותר על המוצרים שבבעלותם – למשל, שואב אבק, מכונת כביסה או מברגה – ולקבל מוצרים מתקדמים שיהיו נגישים עבורם בבניין. "אנחנו רוצים שבעתיד הקרוב בכל בניין יהיה חדר Tulou, שהשירותים שניתנים בו הם בדירוג אנרגטי גבוה, וכל דייר יוכל לשכור אותם פר שימוש. זה מתחיל בתל אביב, אבל כמובן שהשינוי מכוון לכל עיר בעולם". המשמעות היא שבמקום שכל דייר ירכוש צי מוצרים בהם הוא עושה שימוש רק לעיתים, כלל דיירי הבניין יוכלו להשתתף ביניהם במוצרים שנרכשו מראש באמצעות השירות. פחות מכונות ברמת הבניין תפחית את הבזבוז העירוני הכללי.
עמדת Tulou. צילום: יעל שמר
2. קניית Upcycled
את המשפט "זבל של אחד הוא האוצר של האחר" כבר אמרו לפנינו, ובצדק. מדובר בדרך נפלאה לשמור על הסביבה ולתת עוד צ'אנס לרהיטים וחפצים שידעו הרפתקה או שתיים מאז שיוצרו. מה הופך את זה לאפילו נפלא יותר? היכולת לקחת את האוצרות שמצאתם ברחוב ולהפוך אותם, עם קצת אמונה, לפריט חדש ומשופר.
בעגה האקולוגית זה נקרא Upcycling, אנחנו נסתפק בלקרוא לזה שדרוג. אם אתם נגרים חובבים, הסתדרתם על אחלה פרויקט. אם הפעם האחרונה שנגעתם במסור הייתה בפורים והוא היה מפלסטיק, אתם לא לבד. מספר מעצבים ואנשי מקצוע עוסקים בשיפוץ, שדרוג ועיצוב אוצרות שכאלה. תוכלו למצוא חמישה עסקים כאלהכאן.
MOLET. צילום: הילה עידו
3. קנייה ישירה מחקלאים
מי שחקלאות הידרופונית גדולה עליו יכול לשקול שימוש באחד משירותי החקלאות הישירה בארץ. השחקנית החדשה ביותר בתחום היאShookitשצצה לאחרונה ברחבי העיר, אבל חיפוש פשוט בגוגל יוביל אתכם אל ריבוי נותני שירות ומשקים חקלאיים שרק מחכים לשלוח אליכם ארגז פירות וירקות עד למפתן הדלת בכל שבוע. צריכה ישירה ממשק ישראלי משמעותה ויתור על פירות וירקות ששונעו ברחבי העולם לאורך מאות ואלפי קילומטרים ותמיכה בעסקים שסובבים אותנו. מעבר לכך, מדובר לרוב בשיטות שממעיטות בשימוש בפלסטיק ובניירות אריזה, ובאלטרנטיבה זולה יחסית לרכישה במכולת השכונתית.
4. חקלאות הידרופונית
מסתבר שאפשר לגדל צמחים בלי אדמה. כן כן, אתם יכולים לספר לסוקולנטים שלכם שזמנם עבר והגיע זמנם של צמחים שמקיימים את עצמם באמצעות מערכת השקיה אוטומטית בסביבה הביתית. "המערכות מתאימות לתושבי העיר שעוסקים רוב היום ואין להם זמן להשקות ולטפל בצמחים", מספר לביא קושלביץ', מנהל החברה לחקלאות עירונית. מדובר באסופת צינורות ועציצים שניתן למקם מתחת לחלון או תחת תאורה מלאכותית, ולתכנת אותם להשקיית הצמחים, הירקות והפירות שנשתלו באופן אוטומטי ולםי הצרכים הספציפיים של כל צמח.
מעבר לעובדה שמדובר בתחביב מגניב למדי, הוא ידידותי לסביבה ומביא את הקץ לעידן בו אתם חוזרים הביתה מהעבודה לראות צמחים יבשים ומאוכזבים. החברה לחקלאות עירונית היא בין היחידות שמוכרות ומסייעות בהרכבת מערכות הידרופוניות ביתיות, לצערו של קושלביץ עצמו. הארגון מנסה להפוך את הסביבה העירונית למודעת יותר ברמה האקולוגית באמצעות העברת שיעורים וסדנאות ליחידים ולקבוצות לפי הזמנה, ובונים חממות פופ-אפ הסברתיות ברחבי העיר. החממה הזכורה האחרונה היא החממה שישבה במשך כמה חודשים בשדרות רוטשילד, מול תיאטרון הבימה, שם סיפרו לעוברים והשבים על נפלאות השמירה על הכדור.
5. הפרדת פסולת אורגנית וקומפוסטינג
לקומפוסט יצא שם רע – זה מסריח, מלכלך, ודורש הרבה עבודה. מכולות קומפוסט לרוב מוגלות לנקודות רחוקות במושבים וקיבוצים, ונהרסות במהירות בעקבות תחזוקה לקויה. נוסף על החברה לחקלאות עירונית, עמותת עץ בעיר היושבת ברחוב ביאליק החליטה להרים גם היא את הכפפה ולשנות את תדמיתו של הקומפוסט. העמותה מעבירה סדנאות להקמת מרכזי קומפוסטים קטנים בבית, במרפסת או מתחת לכיור, ומסבירה כיצד ניתן להימנע מריחות רעים ומלכלוך.
קושלביץ מסביר שקומפוסטינג מסייע רבות בהתכלות של מוצרים אורגניים – כשזבל אורגני נזרק לפח רגיל זמן ההתכלות שלו גדל, ויכול להגיע אף לעשרים שנה, בעוד שמיכל קומפוסט מסייע רבות בהפחתת זמן ההתכלות וגם מייצר דשן לטובת הצמחים (אלו שבחרתם לשתול מחוץ למערכת ההידרופונית שלכם, כמובן).
חושקים בעגבנייה אך חוששים מחומרי הדברה או מהמחיר? כדאי שתדעו כי בחול המועד האחרון השיקו פעילים חברתיים משכונות דרום תל אביב את יער המאכל הראשון בעיר. היער הוקם בפארק החורשות באבו כביר במטרה להפוך לנקודת מפגש קהילתית לתושבי שכונות הדרום. הזדמנות לגדל במו ידיכם את הסלט האורגני שלכם, ועל הדרך לרכוש חברים חדשים.
"מדובר ביוזמה עצמאית של תושבי ותושבות הסביבה", מסביר משה פיאמנטה, פעיל בצוות יער המאכל. "חברים מקריית שלום, שפירא, נווה שאנן, יפו, פלורנטין ועוד – כולנו התאגדנו כדי לייצר מוקד של פעילות חקלאית קהילתית ליד הבית, ואפילו זכינו לגיבוי ותמיכה מהעירייה. הרצון שלנו הוא שאנחנו התושבים ניקח את האחריות על היער, ושהטיפול בו לא יוטל על קבלן חיצוני של העירייה".
במה שונה יער המאכל משאר הגינות הקהילתיות שפזורות ברחבי העיר?
"יער המאכל מתוכנן כמערכת אקולוגית קטנה שפועלת בהרמוניה עם הסביבה שלו. המטרה היא לייצר מערכת שפועלת בעצמה עם מינימום התערבות חיצונית. כל המרכיבים משלימים זה את זה. צמחים שמושכים מאביקים, צל וטיהור אוויר – היער נותן שירותים אקולוגיים לעיר, בדגש על המגוון הביולוגי המקומי".
יער המאכל בפארק חורשות. צילום נמרוד הוכברג
יוזמת יער המאכל מצטרפת ליוזמות נוספות של חקלאות אורבנית שצמחו בשנים האחרונות בדרום תל אביב, כמו הפרויקט שלקולקטיבאניהבתחנההמרכזיתהחדשהויוזמתשביליהמאכלברחובותדרוםהעיר. "אנחנו למעשה נשענים על התשתית הקיימת של היוזמות האלו", מסכם פיאמנטה. "יער המאכל יהפוך את דרום תל אביב לאבן שואבת של עשייה ואפילו לתיירים שיבואו לראות איך אנחנו מגדלים עצי פרי וירקות. היער פתוח לכולם והשתתפות אינה כרוכה בתשלום. כולם מוזמנים להגיע ולקחת חלק בעשייה שלנו".
חקלאות אורבנית: בקרוב תוכלו לקטוף ירקות בצירי תנועה מרכזיים
חולמים לקטוף עגבניות ישירות משיח בעיר? תתכוננו, כי ממש בקרוב זה יהיה אפשרי. מיזם קהילתי חדש שותל צמחייה פרודוקטיבית ברחבי תל אביב, וכל מה שנותר לכם הוא להושיט את היד ולקטוף
נכון, כסף לא גדל על העצים, אבל אוכל דווקא כן. הכירו אתנא להתכבד– מיזם קהילתי חדש שהושק בט"ו בשבט האחרון ברחוב בן צבי בדרום העיר. המיזם מצטרף לטרנד החקלאות האורבנית וכולל שבילי מאכל אשר בהם יוכלו הולכי הרגל לאסוף אוכל טרי וזמין ברחבי העיר.
"הכל התחיל כפרויקט במסגרת לימודיי לתואר שני בעיצוב יזמי וניהולי, בבית ספר לעיצוב המכללה למנהל", מספרת יוזמת הפרויקט, האדריכלית ארזה בן אור. "במסגרת העבודה שלי אני עוסקת הרבה בבנייה ירוקה ובת קיימא, ותמיד שאלתי את עצמי למה ברחובות שלנו אין צמחים פרודוקטיביים ומזינים".
הכלה, אכילה והאכלה
"שביל מאכל הוא לא גינה קהילתית ולא יער מאכל", מסבירה בן אור, "הרעיון מאחורי שבילי המאכל הוא לתת נראות לחקלאות אורבנית בצירי תנועה מרכזיים. למה לבזבז אנרגיה, כסף ומים בטיפוח של מדשאות בצדי הדרכים כשאפשר להשקיע את אותה האנרגיה בירקות, תבלינים ועצי פרי? שבילי המאכל, שלא כמו גינה קהילתית, הם חלק בלתי נפרד מהרחוב עצמו".
איך דברים התחילו להתגלגל?
"שביל המאכל הראשון בתל אביב הוקם בט"ו בשבט האחרון בדרך בן צבי 53. כשהצגתי את הרעיון לראשונה לעיריית תל אביב היו הקשבה והיענות רבות וקיבלנו סיוע מקצועי ושתילים. אני לא מעוניינת לפעול תחילה באזורים השבעים והמבוססים, אלא דווקא באזורים המוחלשים. התנאי הראשון שלי לפני הכניסה לפרויקט היה כמובן קשר עם הקהילה המקומית. ככה יצרנו שיתוף פעולה עם בית הספר הסמוך, בית הספר "קהילה", ויצרנו תהליך חינוכי עם שיח של נתינה, הכלה, אכילה והאכלה. דרך המזון אנחנו מתחברים מחדש למרחב הציבורי ולחיי הקהילה, שמזמינה גם את המבקרים בערים וזרים גמורים לבוא ולהתכבד".
פרויקטים דומים של חקלאות אורבנית כמו היוזמה של קולקטיב אנייה בתחנה המרכזית לא הצליחו לשרוד. מה יבטיח ששבילי המאכל דווקא כן?
"הכל מתחיל ונגמר במחויבות של הקהילה. כשהתושבים עוברים ברחוב ורואים את השביל ואת התועלת שיכולה לצמוח ממנו, הבשורה מתפשטת, והקהילה משקיעה בשבילי המאכל בחזרה. כשיש שיתוף פעולה ואיגוד משאבים שמשרת את כולם, תהיה התמדה ופעילות לאורך זמן. כיום אני מתכננת להרחיב את היוזמה לשבילי מאכל נוספים בדרום תל אביב וליפו, אפילו לאזור רחוב הרצל שבו יש גם עסקים ומסחר וכן לערים נוספות".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
את ט"ו בשבט, חג כמעט לגיטימי, תוכלו לחגוג השנה בגרסה ביתית במיוחד. היום ומחר יופעלבשוק הנמלמתחם שוק בשבט, המציע דוכני שתילים וזרעים של מגוון ירקות, פירות ופרחים ממיטב התוצרת של החקלאים השונים בשוק, מוכנים לשתילה בבית.
מדובר ביוזמה משותפת של הראל וייס, מומחה לזרעי מורשת, כמה מחקלאי השוק ושיר הלפרן, מבעלי השוק. המטרה לדברי היזמים היא עידוד חקלאות עירונית, קולינריה מקומית והעלאת מודעות למגוון הטבעי של ירקות ופירות (Biodiversity).
"בעולם ובארץ יש הרבה חברות שפיתחו זרעים גנריים בעלי עמידות", אומרת הלפרן. "במקביל, הזנים המקומיים המיוחדים מתחילים להיעלם. אנחנו מקבלים בסופרים את אותן עגבניות, והטעם שלהן לרוב פחות חשוב מהאסתטיקה. מאבדים זנים עם טעם מיוחד, שעדינים מדי לשרשרת השינוע. נושא הגיוון כן חשוב". במתחם תוכלו למצוא שתילים וזרעים של ירקות ופירות שונים, אדניות, אדמה, כלים וכל מה שדרוש כדי להפוך לחקלאים ביתיים מוצלחים.
שוק בשבט 21.1־22.1. חמישי-שישי 12:00־18:00, שבת 10:00־16:00
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
