מאחורי המילים המתישות "קיימות" ו"אקולוגיה" מסתתרים לא פעם כלים פרקטיים שיכולים לשפר לכולנו את החיים, אם רק נצליח להתגבר על עצמנו ונרצה ללמוד. כלומר, אתם יכולים גם להעביר את ט"ו בשבט הקרוב בנשנוש פירות יבשים וקיראת הידד לשקדיה, אבל לא הייתם מעדיפים לרכוש כלים לחיים במקום? כי זה בדיוק מה שהיריד הקהילתי-אקולוגי שיערך בתחייה 14 נותן לכם, ובחינם.

>>מה זה מאזה: שף תומר אגאי חוזר לנחלת בנימין. ובקטע שמח

היריד, שיערך בין השעות 10:00 ל-16:00 במרחב למלאכה ויצירה "התחייה 14", יערך בסימן קיימות וחיבור לטבע, אבל יתרגם את זה לפרקטיקה בסדנאות מעשיות בנושא גידול מזון ביתי – My Little Forest יציעו סדנאות ייחודיות לגידול מיקרו-ירקות, נבטים ופטריות, עם דגש על שימוש חוזר בחומרים ביתיים, כך שלא תצטרכו להפוך את הבית למשתלה כדי להשתתף. מה גם תצאו מהסדנאות עם ערכות גידול ביתיות, וידע מעשי שיוכל להפוך את הפסטה אל פרדו הבאה שלכם לביתית יותר.

מעבר לסדנאות האלו, ביריד מציעים סדנת יצירה מוסריום (טרריום עם טחב), שמציעים מותג המיחזור SNKT, ללימוד עקרונות של עיצוב מחומרים ממוחזרים וסדנה לאיור עצים וצמחים, המתמקדת בהוצאת דימויים חדשים דרך אמנות ודרך חדשה לביטוי עצמי. בתווך תוכלו להינות ממוזיקה של Scratch Mobile של הדיג'יים ואספני הוויניל פליקס אופרמן ודי ג׳יי מרציפן, ולרכוש מוצרים ביריד עצמו, על טהרת הקיימות והחיבור לטבע – עציצים, כלי קרמיקה, מוצרי טיפוח טבעיים, תכשיטים בהשראת טבע וכמובן שוק יד שנייה. האירוע נולד בשיתוף עם הרשות לאיכות סביבה וקיימות של עיריית תל אביב-יפו, כחלק מיוזמה עירונית רחבה לעידוד קטיף עירוני, היכרות עם בוסתנים וגינות קהילתיות.
14.2, התחייה 14, 10:00-16:00, כניסה חופשית, הסדנאות בהרשמה.לפרטים נוספים

• ❤ תל אביב
• אוכלים שותים
• עירוני
• הבועה
• ט"ו בשבט
• יריד

ראש עיריית תל אביב-יפו הוא קיבוצניק במקור, ובטח יש לפחות כמה אלפי תל אביבים שגם הם קיבוצניקים במקור, ויש שכונות בתל אביב שמרגישות קצת כמו קיבוץ כושל במיוחד, כך שדי טבעי שבמצבי חירום תחבק תל אביב את הקיבוצים ותתמוך בהם, ובמיוחד במצב החירום הנוכחי שריסק את הקיבוצים בקווי העימות. בט"ו בשבט הקרוב נעשה את זה רשמי: עיריית ת"א-יפו והתנועה הקיבוצית הכריזו על פסטיבל ישראלי של תנובת האדמה והארץ בדיוק בזמן לחג האילנות (יתכן שקצת התבלבלו עם שבועות אבל בואו לא נעשה מזה דרמה).

>> האנשים להם חיכינו: "האחים" הוא הסיפור של הישראליות היפה
>> סתלבט בקיבוץ: החלום הישראלי נסדק שוב ושוב, אך עדיין לא נשבר

תחת הכותרת "הקיבוץ בעיר הגדולה" מבטיחים בעירייה חגיגת ט"ו בשבט פארק שרונה ובשרונה מרקט שתהיה "חיבוק תל-אביבי במחווה לקיבוצים, לנשות ההתיישבות ולאנשי האדמה, למורשת הקיבוצית ולתוצרתה". גולת הכותרת תתרחש כשעל שרונה מרקט ישתלט "שוקיבוץ", שוק קיבוצי ראשון מסוגו בישראל המאגד תוצרת מעמל כפיהם של היצרנים הקיבוציים הטובים ביותר של ישראל, כולל גבינות, יינות, בירות, מאפים ושוקולדים, קוסמטיקה ואמנות לבית ועוד.

בנוסף יתקיימו שלל אירועי "על הבר" תחת הכותרת "קיבוצגיק", במסגרתם יורצו במיטב הברים העירוניים הרצאות על המורשת הקיבוצית ותרומתה לתרבות, כולל אורי משגב במנזר על הרוק הקיבוצי; בשרונה פארק יתרחש אירוע שתילת פרחים והכנת עציצים לכל המשפחה, ואולי מעניין מכל, במסעדת האחים יתארח העיתונאי אסי חיים שידפדף עם הקהל בספרו הקיבוצי-קולינרי, יספר על המנות המיתולוגיות של חדרי האוכל ועל הסיפורים שמאחוריהן. אם תפריט "האחים" יערוך אף הוא מחווה לקציצות הלחם האלמותיות של חדרי האוכל – נשמח לעדכן.

מעיריית ת"א-יפו והתנועה הקיבוצית נמסר כי "אירועי 'הקיבוץ בעיר הגדולה' מוקדשים לנשות ולאנשי הקיבוצים שעמדו בחזית המתקפה בשבעה באוקטובר ולא הרכינו ראש, לאלה שאיבדו חברים ושותפים לדרך, לאלה שנמצאים עדין בעין הסערה הטראגית ומסרבים לעלות על סירות חילוץ בלי לדעת שהם עשו הכול כדי להיות ראויים לחיות כאן".

• אוכלים שותים
• ❤ תל אביב
• הבועה
• עיריית תל אביב
• האחים
• ט"ו בשבט
• קיבוצים

ט"ו בשבט מעורר אצלנו אסוסיאציה ראשונה לחג האילנות ולנטיעות הקק"ל שעשינו כילדים, אבל כאנשים בוגרים החג הזה הוא הזדמנות טובה לדבר על החיבור בין הבוטניקה לאלכוהול.דווקא התקופה הזו, כשכולנו ספונים בבתים בין אימות לבידוד, עושה לי חשק לציין את החג ביציאה לטבע ולשדות, חגיגת פריחת החיים והירוק – הכי ט"ו בשבט. אין מנוס מזה – במהלך השנתיים האחרונות כולנו ישבנו יותר בבית, חלקנו (וזוגתי בפרט) הפכו את הבתים ואת חללי הפנים לג'ונגלים שלא מביישים את הגנים הבהאיים בחיפה. הסלון שלנו הפך לג'ונגל עירוני והמרפסות שופעות צמחיה (תוך כדי גדיעת חייהם של הקורבנות שלא שרדו את הברירה הטבעית).

זה הבון טון של התקופה: אין טרנד גדול מלגדל בבית שפע של צמחים ועשבי תבלין.לכבוד החג חשבנו על כך והחלטנו לחגוג את האדמה ואת התוצרת שלה, וכמובן את הבוטניקה המקומית, יחד עם החברים הטובים שלנו ממותג הפרמיום Bombay Sapphire Gin שפנו אלינו כדי להעביר אליכם חלק מהתורה, ועם החברים המופלאים מעלה עלה, החלטנו לתת עוד מקום לכישורים האלו ולפתח את ערוגת התבלינים הביתית טיפה מעבר לנענע, כוסברה ורוזמרין הסטנדרטים שנותנים קיק לבישול הביתי. קצת אקזוטיקה עשבית והפכתם את המטבח הביתי לבר פראי ואת עצמכם למיקסולוגים מהסוואנה. כך יצרנו יחדיו שלושה קוקטיילים שמשלבים צמחי תבלין, מדגישים את טעמיו הייחודיים של בומביי ושאפשר להכין בבית ממתכון שלנו. כך תוכלו לא רק לטעום קוקטייל מעניין אלא ממש לגדל אותו בעצמכם 🙂

הרומן של האלכוהול ומרכיבים בוטניים הוא עתיק יומין עוד בטרם תפס האלכוהול את מקומו העדכני כמשמח לבב אנוש, היה האלכוהול נוזל שממצה ומשמר צמחים ותמציות צמחים ומשמש לרופאים ליצירת מרקחות שונות ומשונות לטיפול בתחלואים או לנזירים שהיו מכינים תזקיקים חורכי נפש במנזריהם.חלק מאותן תמציות מפורסמות השתמרו לאורך השנים והיום הן תופסות מקום של כבוד בעולם הקוקטיילים, תמציות מרוכזות ומרירות של מרכיבים בוטניים שאנחנו הברמנים מכנים "המלח והפלפל של עולם הקוקטיילים". המרחק בין גידול צמחים במרפסת לבין נזירים מהמאה העשירית שיצרו בנדיקטין או ברמנים מהמאה ה-21 שרקחו קוקטייל הוא לא גדול כמו שחושבים.

חלק מאותם שיקויים גם הפכו לליקרים, וורמוטים ותזקיקים עשביים שאת חלקם ניתן בקלות למצוא על המדפים גם היום כדוגמת בנדיקיטין, מרטיני, שרטרז, ג'נייבר (האומץ ההולנדי) ובן טיפוחיו – הג'ין!עוד לפני שהמונח קוקטייל נהפך לידוע ושגור, היו דרינקים פופולריים בתקופתם ששילבו בין נענע טרייה לברנדי, וויסקי ותזקיקים נוספים. על מוחיטו והשילוב בין רום לבן לנענע אין צורך להכביר במילים – זהו אחד הקוקטיילים הפופולריים בעולם ותוכלו לבקש אותו כמעט בכל מקום אירוח בכדור הארץ.

עם עליית תור הזהב הנוכחי של הקוקטיילים, החלו הברמנים החדשים לפרוץ גבולות ולהתנסות במרכיבים חדשים מחוץ לקוקטיילים הקלאסיים וכמובן תוך ניצול חידושים טכנולוגיים שאפשרו להם להשתמש במרכיבים בוטניים ואחרים שפעם פשוט לא היו זמינים.בזיליקום, טימין, רוזמרין ומרווה מצאו את דרכם לעולם הקוקטיילים והם היום מרכיבים נפוצים בתפריטי קוקטיילים בברים, מסעדות ומלונות.השילוב של מרכיבים בוטניים בקוקטיילים די פשוט ויכול להתבצע במספר אופנים:

כתישה:מספר עלים בבסיס השייקר או הכוס. עלים שונים דורשים טיפול שונה. חלקם יהנו מאגרסיביות וחלקם צריכים טיפול עדין כדי לא להוציא מרירות (נענע למשל).

סירופ:בישול של עלים עם מים וממתיק (סוכרים, דבש, אגבה). את הסירופ משלבים כגורם הממתיק והמעניין בקוקטייל.

השרייה:משרים את הגורם הבוטני באלכוהול והאלכוהול ממצה את המרכיבים לעצמו (קצת בדומה לתה). 24 שעות ברוב המקרים יעשו את העבודה.

אז לכבוד ט"ו בשבט, יחד עם מותג הפרמיום Bombay Sapphire Gin והקולגות החקלאים מעלה עלה, יצרנו ערכה שמשלבת בקבוק ג'ין, שלושה עציצי תבלין ועוד כמה מרכיבים שמייצרים קוקטייל משלנו שמדגיש את טעמיו הייחודיים של בומביי. כדי להוציא מרגריטה מהמצב החמוץ שאנחנו נמצאים בו, אנחנו רואים בחג הזה הזדמנות להפוך גם אתכם לנזירים (בכל זאת תקועים בבית) שמכינים את האלכוהול שלהם בעצמם. וכמובן שהכל גם יגיע אליכם עם שליח עד הבית.

בנוסף, לטובת החגיגה, יצרנו בבושוויק תפריט קוקטיילים חגיגי המעצים את 10 התבלינים הייחודיים שמצויים בג'ין Bombay Sapphire, לצד שימוש בשלל צמחי תבלין הגדלים בשדות המוריקים של 'עלה עלה'. במשך שלושה ימים תוכלו להנות מהם בחצר האחורית של בר הקוקטיילים, שעוצב ברוח החג בעיצוב המדמה גן בוטני של תבלינים, עם קיר עצום שנבנה במיוחד, מלא צמחי תבלין, וגם עמדה מיוחדת ובה יוצעו למכירה מארזי האדניות לחגיגות הטבע.הפופ-אפ יתקיים בבושוויק במשך שלושה ימים, החל מה-16.1 ועד ה-19.1

• אוכלים שותים
• אלכוהול
• קוקטיילים
• משלוחי אוכל בימי קורונה
• ט"ו בשבט
• בושוויק
• בר שירה

"לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ; לֹא-תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ, וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ" שמות כ, י"ג

ט"ו בשבט הוא חג נהדר. מכל החגים הוא החג שמחבר בין היהדות לקיימות בצורה הברורה ביותר. יש הרבה מה לכתוב על החיבור הזה, אבל אני רוצה, כמו תמיד, לעצור ולהתייחס לצריכה ואופנה.היחס שלנו כחברה לחמדנות הוא דואלי: מצד אחד אנחנו רואים בחמדנות תכונה מכוערת, שאמורים להתבייש בה ומצד שני כל תרבות השפע ואיתה תעשיית הפרסום מטרתה לגרום לנו לרצות עוד ועוד ולחמוד לעצמנו יותר.

עולם הפרסום עוסק באי שביעות רצון וברצון להשיג עוד. קלישאת פרסום ישנה אומרת שאם אין צורך במוצר – צריך לייצר אותו. ואכן, כך עובדת תעשיית האופנה המהירה. נהוג לסמן את ראשיתה של האופנה המהירה אי שם בשנות השמונים של המאה הקודמת. תהליכי גלובליזציה והתייעלות טכנולוגית הובילו לכך שלראשונה חברות האופנה יכלו לייצר הרבה יותר בגדים מאי פעם, והרבה יותר בגדים ממה שצריך על מנת לענות על הצרכים הפונקציונליים שלנו. וכך לראשונה כאסטרטגיית מכירה, קונספט האופנה הוטמע באסטרטגיית הבידול של מותגי הלבשה, הלבוש הפך מצורך בסיסי לאמצעי לביטוי עצמי והמוצר הנסחר הפך להיות המותג במקום הבגד.

אסטרטגיות השיווק שונו גם הן באופן קיצוני: השינוי המרכזי היה מעבר משתי קולקציות בשנה ל-8 קולקציות בשנות ה-90 ו-52 קולקציות בשנה בימינו. חלק בלתי נפרד מאסטרטגית השיווק החדשה היה תולדה של המותגים, הבסיס הרעיוני של הצלחת התאגידים נשען על ייצור תדמית למוצר וללקוחות, בניגוד לייצור מוצרים.

לפי תפיסה זו, ייצור הבגדים הוא חלק זניח מסך הפעילות של המותג ולכן אפשר להעביר אותו למיקור חוץ. כך הגענו למצב בו היום 97.5 אחוזים מהבגדים הנמכרים בארה"ב מיוצרים במדינות עולם שלישי, תוך פגיעה נרחבת בפועלות הייצור ובסביבה, תוך שתאגידי האופנה הענקיים יכולים להסיר מעצמם אחראיות (חוקית ומהותית) למפגעי בטיחות, זיהום סביבתי, ניצול עובדים ועבדות ילדים.

חשוב להדגיש: לחברות הפרסום חלק בלתי נפרד בגדילתן והצלחתן של חברות האופנה המהירה. תעשיית האופנה המהירה מבוססת על מחזורי מוצר קצרים, המחייבים ובו בזמן מייצרים ביקוש צרכני גבוה וקבוע, אותו צריך לתחזק באמצעות פרסום. למעשה, נכון להיום מרבית ההחלטות של מעצבי האופנה ברשתות המהירות מוכתבות ע"י מחלקת הפרסום, תאגידים כמו ZARA, H&M ו- New Look הפכו ידועים בתחלופת קולקציות אחת לשבוע, בסגנונות אופנה מכווני טרנדים ובהשקעת הון עתק בפרסום וטכנולוגיה.

כך הזנב מקשקש בכלב והחלטות עיצוביות מתקבלות על בסיס שיקולים מסחריים. שאלת המפתח היא מה יהיה קל למכור ולחבר לאסטרטגית השיווק של המותג. שאלות אומנותיות העוסקות בביטוי עצמי, על פי רוב נשארות על רצפות העריכה.

אז מה עושות? בתוך התחלה עוצרות לפני שקונות עוד פריט. כן, נכון, אנחנו חומדות ולא במקרה, אבל זה לא אומר שכדאי לנו לקנות אותו. בשלב הבא מפתחות מודעות למניפולציה השיווקית שמאחורי תעשיית האופנה המהירה. עלינו לזכור: סגנון אישי הוא לא מה שטרנדי, למעשה לרוב זה בדיוק להפך. צעד חשוב נוסף הוא המעבר מקניות בתאגידי אופנה, בהם אסטרטגית השיווק במרכז, לקניית בגדים אצל מעצבות מקומיות, המייצרות אופנה איטית ששמה סגנון אישי במרכז ולבסוף חוזרות להנות מהדברים המשמחים שהם לא חפצים, אלא זמן איכות ושמחה שאינה תלויה בדבר.

"וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ" דברים טז יד

מיטל פלג מזרחי היא חוקרת ומרצה על אופנה וצדק סביבתי, ממייסדות 'מתלבשות על נובמבר' התנועה לקידום אופנה הוגנת בישראל.פרטים נוספים על פעילותה בעמוד הפייסבוק שלה.

• משבר האקלים
• קיימות
• הישרדות: קורונה
• ט"ו בשבט
• אופנה