דוח של הכנסת: העצים בישראל אינם מוגנים מפני פגיעה
לציבור אין דרך לערער על כריתות, אין מספיק פקחים, הקבלנים יכולים לכרות עצים כאוות נפשם: דוח חדש מצייר תמונה עגומה מאוד לגבי העצים במרחב הציבורי בישראל
בין השנים 2013-2018 נכרתו בישראל 376 אלף עצים, 54% מתוכם לצרכי בנייה ופיתוח – ואלה רק העצים שנכרתו באופן חוקי. כך עולה מדוח חדש של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שמצייר תמונה עגומה מאוד של הטיפול והשמירה על העצים בארץ.
הדוח, שמפורסם ערב ט"ו בשבט ונכתב על ידי ד"ר יהודה טרואן לבקשת ח"כ מיקי חיימוביץ', סוקר את הרגולציה של כריתת עצים במרחב הבנוי ביישובי ישראל. תרומת העצים לסביבה ולאדם עצומה: הם משחררים חמצן לאטמוספרה; אוצרים בגופם פחמן, מה שמפחית את ריכוז הפחמן הדו-חמצני באוויר ותורם למלחמה במשבר האקלים; משפרים את הקרקע בזכות החומר האורגני שנושר מהם ומאפשרים למי גשם לחלחל ובכך מונעים הצפות; חיוניים לשימור המגוון הביולוגי; מספקים צל ומקררים את המרחב.
למרות כל זאת הרשויות בישראל אינן עושות די לשימור העצים. קבלנים טוענים כי עצים אשר נכרתים לטובת פרויקטי נדל"ן מקבלים "פיצוי" בדמות נטיעות חדשות, אולם מהדוח עולה כי בשל מגבלות טכנולוגיות אין כיום דרך להפיק נתונים של היקף הנטיעות החליפיות ולפקח על ביצוען. במילים אחרות, לא ניתן לדעת אם אכן נשתלים עצים חדשים בתמורה לכריתה של עצים ותיקים, מה גם שתרומתם של עצים ותיקים לסביבה עולה לאין שיעור על זו של עצים צעירים, אשר נשתלים לרוב בגומחות זעירות בתוך העיר.
עוד עולה מהדוח כי אין לציבור דרך להילחם בכריתות עצים. בשלוש השנים האחרונות הוגשו 445 ערעורים על רשיונות כריתה והעתקה, המהווים רק כ-2% מהרשיונות שניתנו בתקופה זו. גם במקרה זה מערכות המחשוב של פקיד היערות הממשלתי לא מסוגלות לספק פילוח של תוצאות הערעורים. חמור מכך, הדוח מציין שמיעוט הערעורים נובע מכך שהמידע לגבי כריתות עצים עתידיות והאפשרות לערער עליהן אינו נגיש לציבור, באופן שפוגע בשקיפות. מערכות המחשוב של פקיד היערות מיושנות, נכתב בדוח. עלות מערכת חדשה, אשר תסייע לציבור, היא 350 אלף ש"ח בלבד, אך התקציב לא אושר.
הדוח מציין כי החוק הישראלי אינו מגן על עצים מפני פגיעה, אלא אם הפגיעה גרמה לכריתה והמתה של העץ. כלומר, פגיעה בעצים בשל היעדר מקצועיות בגיזום, עבודות בנייה או פעולה מכוונת של גורמים שונים – כל אלה מתאפשרות באופן חופשי מבלי שהחוק מאפשר לעשות דבר מה בנדון.
אלא שגם מקרים של כריתת עץ שנעשתה במזיד או ללא רישיון (דבר המהווה עבירה פלילית שדינה מאסר של 6 חודשים או קנס) אינם מטופלים כראוי. בכל הארץ אוכפים את החוק שני פקחים של הסיירת הירוקה בלבד. פקיד היערות ציין שאין בכך די אולם גם במקרה הזה לא נמצא תקציב לפקחים נוספים. הקנס על כריתה שלא כחוק נע בין 7,500 ש"ח לעץ בודד ל-29,200 ש"ח לקבוצת עצים. בין השנים 2016-2018 נבדקו 477 אירועים של כריתה והוטלו 140 קנסות, אולם 56% מהם כלל לא נגבו ולא הועברו למרכז לגביית קנסות. בהתחשב בכך ששוויו של עץ בשטח בנוי מגיע למאות אלפי שקלים לעומת קנס של אלפי שקלים בודדים, שלרוב גם כך אינו נגבה, גורמים הרוצים לכרות עצים לתועלתם האישית והכלכלית יכולים לעשות זאת בקלות.
"ממצאי הדוח המדאיגים האלו מראים כיצד מזה שנים שיקולי הגנת הסביבה ובתוכם ההגנה על העצים נדחקים ולא מטופלים בדרך הראויה להם", אומרת חיימוביץ'. "לעצים יש ערך רב בשמירה על הטבע הישראלי הן באזורים מיוערים והן באזורים אורבניים והם מהווים חלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית שבסופו של דבר כולנו מושפעים ממנה".
לדבריה, "ברור שחייבים לפתח ולהתפתח אבל לא בדורסנות שאינה רואה את הדורות הבאים. לצערי הלחץ הנמשך להתמודד עם אתגרי הדיור ופיתוח תשתיות שם את שמירת הטבע שלנו במקום אחרון וזה חייב להשתנות. אנחנו צריכים לחשוב באיזו ארץ אנחנו רוצים שילדינו ונכדנו יחיו בה ואיך אנחנו מבטיחים שיהיה להם גם ירוק ולא רק בטון. אסור שהטיפול במשבר האקלים יהיה בתחתית סדר העדיפויות של הממשלה. למען הבריאות והסביבה שלנו, שיקולי הגנת הטבע והקיימות חייבים לעלות ולהיות במרכז סדר היום הציבורי כיון שהם משפיעים על כולנו".