החיים מלאי חרדה (מי שרוצה הוכחות, מוזמן לעיין בכותרות החדשות של השבוע שעבר). מטופלי קנאביס רפואי יכולים להרגיע את החרדות באמצעות עישון או צריכה אחרת של קנאביס, אבל מנגד, צרכני קנאביס רבים יודעים ומכירים היטב את החרדות הנגרמות מאותו עישון עצמו. מטופלים בעלי רישיון קנאביס רפואי לעיתים אף חוששים מעישון החומר, מהפחד שיחטפו התקף חרדה (כן, פחד מחרדה, זה לופ שכזה) ומעדיפים לצרוך את הקנאביס בדרכים אחרות. אך האם באמת ניתן להתגבר על החרדות הנובעות מקנאביס, וכשאנחנו חווים חרדה בעקבות עישון או צריכה של קנאביס – כיצד עלינו לטפל בה?

איך זה קורה?

הסיבה העיקרית שאנשים צורכים קנאביס רפואי הוא עבור שיכוך כאבים ו/או חרדה, בין אם אלו בעלי פוסט טראומה, חרדה חברתית, חרדה ממקומות רועשים, בעלי הפרעות אישיות, חולים קשים וכן הלאה. אלא שלפעמים זה גם יכולים להתהפך עלינו: זני הקנאביס מכילים ריכוזים שונים של החומר הפעיל בצמח – קנבינואידים, ודבר זה משפיע בצורה שונה על כל צרכן בהתאם למערכת העצבים שלו. ה-THC הוא החומר הפעיל בקנאביס המשפיע בצורה פסיכואקטיבית (כלומר, הסטלה) ובהתאם רוב הזנים שמפתחים כיום הם בעלי THC גבוה. אלא שה-THC מפעיל במוח גם את האמיגדלה – האזור שאחראי על הפחד.

כן כן, האפקט האקטיבי במריחואנה, זה שעושה לנו מדהים בראש, הוא גם זה שמכניס אותנו לפעמים לחרדה, כשהגוף שלנו לא יכול לווסת את הפעילות המוגברת של האמיגדלה – ומכאן החרדה שאנחנו מכירים לפעמים ביחד עם העישון: התקף פרנויה, פחד מהסביבה או מהמתרחש. אם התחושה הזו לא מטופלת נכון, היא יכולה להפוך במהירות להתקף חרדה. אז ככל שנקפיד להיזהר עם כמות ה-THC, כך נוכל גם להפחית את הסיכויים לחרדה הנלווית.

מה מרגיע בקנאביס?

צריכת ה-CBD ללא ה-THC תסדר לכם ערב רגוע ומושלם של סטלה מדויקת שהייתם צריכים. ה-CBD ידוע בעל השפעות מרגיעות המרסנות את השפעות ה-THC. מחקרים הראו כי כאשר הוא נצרך לבדו בשמן או בזנים עתירי CBD, יש לו את היכולת להפחית חרדה וכיום אחד האמצעים הנפוצים לטיפול בחרדה הוא שמן CBD. יש לו השפעה מאלחשת על הגוף ומערכת העצבים, דבר שגורם להקלה בתחושת החרדה והלחץ הכללית. בנוסף, גם שימוש בשמן CBD מאפשר התנהלות רגילה ושוטפת בחיי היום יום. לא תתמסטלו מזה בכלל, רק תרגעו מאוד מאוד. שזה גם טוב, פשוט לדברים אחרים.

רגע, ואם אני בחרדה בגלל עישון קנאביס?

אז הנה כמה טיפים לפרנואיד שצריך שניה לרדת מהענן עליו טיפס. זה בסדר, לא להתבייש, כולנו היינו שם:

הכינו מאכלים וממתקים לצידכם– ברגע הפרנויה, הדבר שיכול להגיע אותנו איזו עוגייה או חטיף. חילוף החומרים בגוף הוא מהיר יותר תחת ההשפעה וצניחה פתאומית בסוכר בדם יכולה לגרום לסחרחורת, זיעה, בלבול ועוד. ההמלצה היא תמיד לאכול בזמן צריכת הקנאביס או לפחות לשמור בצד חטיף לעת צרה.

סט אנד סטינג– מצב ומקום, הביטוי המעצבן ביותר של השנה אבל מה לעשות, הפסיכונאוטים שדובקים במנטרה הזאת הכי צודקים. שינוי המקום והתפאורה בו אנחנו נמצאים יכול לשנות ברגע אחד את המצב שלנו. צאו רגע מהבר הרועש, תנשמו אוויר, תלכו למקום רגוע יותר. כל אלו משפיעים על המוח שלנו ויכולים לגרום לחרדה.

צלצלו לחבר– פשוט תעשו את זה. תתקשרו לחבר טוב ותגידו לו על החרדה, תספרו לו על מה שאתם מרגישים. אנחנו בטוחים שהוא יכיל אתכם וישמח לדעת שהתקשרתם אליו במקום לחרוד לבד בשקט על רצפת השירותים.

תקשיבו למוזיקה מדיטטיבית– זה באמת עוזר, נשבעים. המוזיקה המרגיעה הזאת נכנסת אל הגוף ומרגיעה את החרדה. רצוי להקשיב למוזיקה באוזניות ולמסך את כל הרעש שיש מסביב. המוזיקה המדיטטיבית גם תעזור לכם להוציא את קולות החרדה מהראש ולהחליף אותם בהרמוניה מרגיעה ונעימה.

>> אל מדריך הזנים המלא של Cannagolan

• קנאביס
• קנאביס רפואי
• חרדה

יומיים וחצי לתוך מבצע עלות השחר נשמעו אתמול, מעט לאחר השעה שש בערב, אזעקות בתל אביב ובערים אחרות בגוש דן. האזעקה התל אביבית הובילה לבהלה ומנוסה מחופי הים והשאירה הורים רבים עם שאלות כיצד לתווך את המצב המורכב לילדים, חלקם נתקלים לראשונה בחייהם בצורך ביציאה השנתית לחדרי המדרגות. דיברנו עם בעלי המקצוע והכנו לכם רשימת טיפים פשוטה – כיצד להסביר לילדים על האזעקות, הטילים והמצב הבטחוני. לגבי הצורך להתמודד עם המפגש עם השכנים? נו, יש גבול למה שאנחנו יכולים לעשות – עם זה תצטרכו להתמודד בעצמכם.

ספרו להם מה קורה

טבעי לרצות לגונן על הילדים, במיוחד על הקטנים שבהם, אך צריך לזכור שבסבירות גבוהה הילדים שלנו יתקלו במידע בכל מקרה, בין אם מחברים, אחים גדולים, דברים שיחשפו אליהם ברשת או ישמעו על הדרך כשאנחנו מדליקים את הטלוויזיה. "מאוד חשוב שההורה יהיה מקור החדשות של הילד״, אומרטל עובדיה, עובד סוציאלי ופסיכותרפיסט העובד עם ילדים, ״המון מידע שאין לנו שליטה עליו עובר לילדים שלנו ברשת והרבה פעמים הוא גם לא מדויק או נכון. העובדות צריכות להגיע מאתנו".

בהתאם לגיל – עם הרבה כבוד לילדים

כולנו מכירים את העצה לתווך לילד את המידע בהתאם לגיל. דב שצברג, פסיכולוג קליני העובד עם ילדים אומר כי "השיח משתנה מאוד לפי הגיל, לילד קטן לא נרצה לייצר מציאות מורכבת מדי שאין לו יכולת להבין. לרוב ההורים יש יכולת אינסטינקטיבית לזהות את רמת המודעות והיכולת של הילד שלהם להבין מצבים מורכבים ולתווך בהתאם". שצברג מדגיש כמה חשוב לספר לילדים את האמת ולא למרוח אותם בסיפורים, "ילד שישאל ורוצה לדעת מגיע לו הסבר. צריך לחשוב איך לא מציפים במידע מפחיד, אבל כן כנים איתם. אל תספרו סיפור דמיוני. לגבי אזעקות תסבירו מראש מה עושים ושהולכים למקום מוגן. להראות להם איך עושים את זה, שהולכים ברוגע ולא רצים בבהלה. זה ישפיע מאוד על הביטחון של הילד וזה אפשרי במסגרת הזמן שיש לילדי המרכז מרגע שנשמעת אזעקה, בניגוד למה שילדים ביישובי צמודי גדר מתמודדים איתו. החוויה של צריך לרוץ מהר עכשיו מלחיצה בפני עצמה ואם אפשר לחסוך אותה למה לא. חשוב גם לזכור ששכל שהילדים קטנים יותר הזמן הוא אמירה מופשטת יותר עבורם, אז תראו להם מה זה דקה (הזמן שפיקוד העורף מקנה להגעה למקום מוגן בגוש דן) – תמדדו יחד".

היו שם עבורם

רבים מאתנו נוטים לעבור נושא כדי לא להעצים את החרדה אבל אנשי המקצוע שדברנו איתם טוענים שחשוב מאוד להשאר בשיח ולגלות זמינות יזומה בנושא עבור הילדים, לפנות אליהם גם אם הם לא שואלים ולגלות סבלנות רבה לילדים המחטטים שוב ושוב בשאלות על המצב. "דברו על העובדות, השתמשו בטון נעים ובשום מקרה אל תשאירו את הילד לבד עם המצב", אומר עובדיה. "תנו לו הזדמנויות לדבר אתכם על הנושא, ברגע שהוא נשאר לבד עם המחשבות הוא מדמיין בראש דברים שיכולים להיות גרועים יותר מהמציאות. ברגע שהמילים יוצאות החוצה והוא רואה שהשמים לא נופלים עליו – זה מסייע מאוד להתמודדות. לא כל הילדים שואלים שאלות המשך. ההורה מכיר את הילד שלו ואם הוא לא מדבר ושואל צריך לעזור להם. עדיף להתמקד בשאלות ראציונליות ולא רגשיות, שמחברות אותם לשגרה ולהתמודדות – למשל ׳יש משהו שאתה חושש ממנו כרגע? וגם שאלות כמו 'מה אתה רוצה לעשות בעוד שעה?'".

"אם ההורה בפאניקה גם הילד נלחץ״, אומר שצברג, ״אל תצפו שלילד תהיה מסוגלות לעשות משהו שאתם לא מסוגלים לעשות בעצמכם. אז אם במסגרת המשפחתית אחד ההורים רגוע יותר מהשני עדיף שהוא ינהל את השיח".

הפגינו אופטימיות

"אל תשכחו להסביר שהמצב יסתיים ונוכל לחזור לחיים שלנו, שיש לנו כיפת ברזל ושהיציאה לממ"ד או לחדר המדרגות היא אמצעי ביטחון ולא סביר שיפלו טילים", אומר שצברג. גם עובדיה מציין שחשוב מאוד לתת אופק אופטימי לילדים: "אל תשקרו וגם אל תצפו את המציאות בצמר גפן מתוק. אבל תשמרו על פרופורציות. טילים הם דבר מפחיד, אבל יש לישראל כיפת ברזל, יש לנו ממ"ד או מקלט, או מקום מוגן אחר והיציאה אליו היא אמצעי זהירות, הסיכוי שמשהו יפגע נמוך מאוד".

לא נפתור את הסכסוך אבל בכל זאת חשוב לדבר עליו

עבור ילדים רבים, המצב הזה יכול להוות גם חשיפה ראשונה לסכסוך הפלסטיני-ישראלי לראשונה. כתוצאה, יכולות לעלות שלל שאלות שאולי נראות פשוטות אבל בעצם הן מורכבות מאוד: למה נלחמים, איך פותרים את המצב, מתי הסכסוך יסתיים ולמה הוא בכלל התחיל הן שאלות שגם לנו, כמבוגרים, אין תשובות טובות – או תשובות בכלל – עליהן. "תיווך הסכסוך תלוי מאוד בהשקפת העולם של ההורים", אומר שצברג, "אנחנו לא מספרים על מציאות אובייקטיבית אלא על איך אנחנו מבינים ורואים את ההעולם ואת הקונפליקט וההסברים ישתנו בין משפחה למשפחה. ילדים קטנים בגילאי גן הם בעלי יכולת מוגבלת להבנת המציאות והם צריכים שאנחנו נעשה להם סדר, לכן לא מומלץ להציף אותם בנראטיבים האלו. ככל שהילד מתבגר יש אפשרות לנהל איתו שיח מורכב שבו אין תשובות מוחלטות".

חרדה

"הדרך הטובה ביותר להתמודד עם חרדה היא לעגן את הילד לתוך השגרה והמציאות", אומר עובדיה, "אז שמרו על השגרה שלכם ככל האפשר וספרו לילדים כל הזמן מה קורה. למשל, היום נשאר בבית ונשחק במשחקי חברה".

עזרה מקצועית

אל תתביישו לבקש עזרה מקצועית במידה ואתם מזהים חרדה מוגברת אצל הילדים, בפרט אם אינה עוברת. פנו ליועצת בית הספר באמצעות המוסד החינוכי בו ילדכם לומד, לשירות הפסיכולוגי החינוכי לקבלת טיפול, לקופות החולים השונות המפעילות קווי תמיכה או למוקדי תמיכה טלפוניים וברשת כמו ער"ן או סה"ר והתייעצו איתם.

ער"ן 1201; השירות הפסיכולוגי החינוכי של עיריית תל אביב 03-728504; מוקדי התמיכה של קופות החולים: כללית 03-7472010, מכבי *3555, לאומית *507, מאוחדת *3833; סה"ר תמיכה נפשית ברשתhttps://sahar.org.il/

• הבועה
• עזרה
• בריאות
• חרדה
• ❤ תל אביב
• עלות השחר