תל אביב עומדת לעבור בשנים הבאות מטמורפוזה חסרת תקדים, ממנה תגיח אי שם בשנות השלושים כעיר שונה מאוד מזו שאתם חיים בה. האם זו תהיה עיר לעשירים בלבד כמו בשדה דב? האם יהיה בה מקום לתדר? ולנו? ולכם? נטפלנו לשבעה פרויקטים שישנו את פני העיר כדי להבין איפה אנחנו חיים
הביטו סביבכם על העיר שאתם אוהבים. יכול להיות שאתם קצת פחות אוהבים אותה מפעם. היא עיר קשה ויקרה עכשיו, וצריך כעת להיאחז בה בציפורניים בתוך צונאמי נדל"ני שיכול לשטוף ולסחוף את כולנו למזכרת בתיה; צריך ממש להתעקש על מקומנו בה, בתל אביב הזאת. הביטו סביבכם ונצרו את המראה הזה בלבכם, כי זה הכי טוב שיהיה לכם בעיר הזאת בעשור הקרוב.
אם אתם חושבים שיקר פה עכשיו – עוד לא ראיתם כלום. אם אתם חושבים שפקוק פה עכשיו – עוד לא ראיתם כלום. אם אתן מרגישות שאתן חיות בתוך אתר בנייה – עוד לא ראיתן כלום. תל אביב עומדת לעבור בשנים הבאות מטמורפוזה דרמטית, חסרת תקדים, ממנה תגיח אי שם בשנות השלושים כעיר אחרת לחלוטין מזו שאתם חיים בה כרגע. כלומר, חוץ מהתחנה המרכזית ומכיכר אתרים. אלה, על פי כל הסימנים, דווקא עוד יהיו כאן. אבל כן, זה הולך להיות שלב קריטי באבולוציה של העיר, שלב שבו היא באמת עשויה להפוך לעיר לעשירים בלבד בשלל טעמי הייטק וסייבר. הביטו סביבכם, זה כבר קורה.
בשנה האחרונה, עם שוך חרדות האפוקליפסה של הקורונה, נמצאת תל אביב באקסטזה נדל"נית: עוד ועוד התחלות בנייה ותמ"א 38 ופינוי-בינוי ופרויקטים חדשים ופרויקטים עירוניים, רבבות של דירות על הנייר ובתכנון עתידי, בולמוס אינטנסיבי של התחדשות עירונית. והיא נדרשת, ההתחדשות הזאת. וכמובן שצריך לבנות המון בתל אביב כדי שכל מי שרוצה לגור בתל אביב יוכל לגור בה. יתכן אפילו שחלק מהפרויקטים הגדולים שהולכים לשנות את העיר עשויים גם לצאת ממש חמודים בסופו של דבר. השאלה היא עבור מי בונים. עבור מי מתחדשים.
הביטו סביבכם כי אתם הולכים להתגעגע אל הרגע הזה שבו תל אביב עדיין שפויה לכאורה ואתם עדיין יכולים לגור בה. זה לא הולך להישאר ככה. בתוך תהליך הפיכתה של תל אביב לסן פרנסיסקו של המזה"ת עומדים להיפלט ממנה רבים, בני מעמדות נמוכים, אמנים ומוזיקאים, משוררים ועיתונאים ושאר מתפרנסים-בקושי. אולי גם אני. אולי גם אתם. האם נמצא לנו מקום בתל אביב הזאת החדשה? לא בטוח בכלל. האם תימצא דרך להציל את פעילות התדר בבית רומנו, למשל? אולי, אבל זה תלוי לגמרי בטוב ליבם של היזמים ושל מקבלי ההחלטות בעירייה. כך או כך, תשכחו מתל אביב שהכרתם. זכרו את תל אביב שהכרתם. זה לא הולך להיות געגוע נוסטלגי. יותר כמו געגוע למשהו שהיה אפשרי עד לפני רגע וכעת חמק מאיתנו ולא יהיה עוד.
הפרויקטים הגדולים שישנו את פני העיר בעשור הקרוב – וזה עוד לפני שדיברנו על הרכבת הקלה והמטרו והשפעתם על הפיתוח המואץ סביב התוואי העתידי שלהן – עומדים להתרחש בו זמנית כמעט בכל חלקי העיר ובמרבית שכונותיה ולייצר אפקט דומינו של ג'נטריפיקציה. זהו טבעה האכזר של עיר הקפיטליזם המאוחר. כברנדחקנו מפלורנטין לביצרון ומשם לשכונת שפירא ואז ליפו וכולנו יודעים לאן זה הולך מכאן: סורי, תושבי בת ים, אנחנו באים לקחת לכם את הדירות. הרשימה הבאה רחוקה מלהיות מקיפה אבל היא מייצגת. העיר הזאת הולכת להתהפך עליכם.
1. שדה דב: רובע לעשירים בלבד
אמרנו שהשאלה היא עבור מי בונים? ובכן, ברובע המגורים החדש שיוקם בשדה דב, למשל, מחיר הכניסה לדירה עתידית מתחיל ב-4.5 מיליון שקלים. 16 אלף יחידות דיור אמורות לנבוט בחולות על חורבותיו של שדה התעופה הישן, והזולות שבהן יעלו מיליון וחצי דולר לחתיכה. בעיריית תל אביב-יפו הבינו באיחור את הבעיה, התגשמות האיום של עיר לעשירים בלבד, וביקשו מהמדינה להקצות חמישה אחוזים מהקרקעות בפרויקט שדה דב לדיור בר השגה ולדיור ציבורי. המדינה צחקה לעירייה בפרצוף והודיעה שהעירייה מוזמנת להקים דיור ציבורי בעצמה בקרקעות שקיבלה. המדינה מרוויחה מאות מיליוני שקלים מחגיגת הנדל"ן בשדה דב ולא מאוד משנה לה מה זה יעשה לתל אביב.רובע העשירים הצפוני החדש הזה הוא עובדה מוגמרת. אם נתנהג יפה אולי יתנו לנו להיכנס, לצעוד ברחובותיו אל עבר הים ולהריח את הכסף.
2. אלנבי: סוף עידן הג'יפה
עבודות הרכבת הקלה יגיעו לרחוב אלנבי ממש בעוד רגע קט (באוקטובר), ויחד איתן ייכנס חלקו הדרומי (בין כיכר המושבות לבית הכנסת הגדול) לבליץ של שיפוצים (כולל שיפוץ מסיבי של בית הכנסת הגדול עצמו) לצד כמה פרויקטי בנייה לא קטנים והפיכתו של הרחוב כולו לרחוב ללא כלי רכב בין יהודה הלוי לבן יהודה. בקצה השני של הרחוב, בכיכר האופרה, כבר מתקיימים שיפוצים רחבי היקף בהשקע של 35 מיליון שקלים כדי להפוך את האזור למוטה הליכה ולפתוח אותו אל הים. אין בכלל שאלה שהרחוב יהפוך יוקרתי ומפונפן יותר. האם הוא יאבד את האופי המיוחד שלו? ובכן, ג'יפה זה לא אופי, אך בכל מקרה התשובה היא כן, כמובן שהוא יאבד את האופי המיוחד שלו.
3. נווה עופר: שכונת העתיד
בעתיד, כך אמר אנדי וורהול, כולנו נגור בנווה עופר למשך 15 דקות. השכונה הזנוחה של דרום תל אביב הפכה בשנים האחרונות ללהיט הגדול של המשקיעים, וכולה רחש-בחש של עסקאות פינוי-בינוי שעתידות להוביל לבנייתן של אלפי יחידות דיור חדשות בשכונה. הקרבה שלה ליפו מצדה המערבי ולפלורנטין מצדה הצפוני הופכות אותה יעד מרכזי לג'נטריפיקציה. כבר עכשיו משנים פרויקטי בנייה חדשים את אופיה של השכונה ומזרימים אליה משפחות צעירות באווירת מי שלא קופץ עכשיו יבכה אחר כך. כשייפתח שם הבית קפה הראשון כבר יהיה מאוחר מדי. בקיצור, אתם הולכים לגור שם. ואם לא שם אז באחד מהפרויקטים הדומים בשכונת כפיר המזרחית, או בנווה אליעזר או בתל חיים או בשכונה אחרת שלא שמעתם את שמה מעולם.
4. הדולפינריום: חוף המבטחים של חולדאי
דבר אחד טוב יצא מעסקת הדולפינריום המצחינה משחיתות חוקית: אנחנו הולכים לקבל בחזרה את רצועת החוף הזאת, ואלוהים יודע שתל אביב צריכה עוד רצועות חוף. הריסת הדולפינריום ופינויו והעתקת המגדלים שתוכננו לקום בו למקום אחר הפסידו אמנם המון כסף לציבור, אבל הרוויחו עוד קצת ים וזה שווה לא פחות מ-3.1 מיליארד דולר. טוב אולי קצת פחות. על כל פנים, ההדמיות שהוציאה עיריית תל אביב-יפו נראות נהדר ומרכז הספורט הימי שיוקם שם זה דבר שהיה חסר כאן מאוד, והרצף החופי שיהיה לפתע מהמרינה ועד מאנטה ריי הוא לגמרי פרייסלס. המגמה של החזרת שטחים לציבור והשמשתם היא קריטית בעיר שתלך ותעשה צפופה יותר. אם כבר אנחנו בשוונג נשמח לקבל עוד איזה חת'כת חוף על חשבון המרינה או אולי ביפו על חשבון הנמל המשמים.
5. מידטאון/שדרת הקריה: נחזיק אצבעות
זה אחד הפרויקטים הכי אמביציוזים בעיר וצריך לקוות שהוא יעבוד: הטעות התכנונית ההיסטורית של צפון דרך בגין, שהפכה אותו למעיין אוטוסטרדה עוינת בלב העיר, תתוקן על ידי יצירת רחוב ירוק ואטרקטיבי בעל שימושים מעורבים שיהיה נעים ללכת בו או לסוע לאורכו באופניים. זהו הפרויקט הגדול והמושקע ביותר של פיתוח עירוני בתל אביב והוא אמור להתפרש כל הדרך מצומת שאול המלך ועד צומת הרכבת, על פני לא פחות מתשעה קילומטרים.פרויקט מידטאון הוא כוח החלוץשל מה שאמור להפוך למעיין מרכז עיר חליפי. חלק ניכר מהשינויים הקוסמטיים ברחוב יתבצע עוד השנה ועם הכל יעלה יפה יהיה לנו עוד לוקיישן בעיר להצטער שאנחנו לא גרים בו.
6. אבן גבירול: הדרך מתארכת
רחוב אבן גבירול הופך השנה לפסטיבל אחד גדול של בנייה חדשה, פינוי בינוי, תמ"א, עבודות רק"ל ושאר ענייני תשתיות, כיכר רבין הוצאה משימוש והרחוב שגם כך מעט מרופט ועמום ברובו נראה זקוק לרמונט הזה מתמיד. יותר מזה, אבן גבירול יוארך כך שיתחבר עם פארק התרבות והפנאי החדש שיוקם בתחנת רדינג, ויחבר בין צפון העיר למרכזה ובין פארק הירקון לטיילת הנמל. מתיחת הפנים של אבן גבירול תכלול גם תחנות של הרכבת הקלה, כמובן, ואת פרויקט סומייל ואת בניין העירייה הנוסף, באופן כללי הוא צפוי להשתנות לחלוטין ולנסות לעטות על עצמו חזות אלגנטית יותר. בהיותו רחוב מרכזי ביותר בעיר, שינוי כזה עשוי להיות משמעותי מאוד מבחינת חיי המסחר ברחוב, אך בשבילנוהוא תמיד יהיה פאקינג מוזר.
7. שוק הכרמל: אתם עוד תגידו תודה
בכל פעם שצפה מחדש התוכנית לשיפוצו של שוק הכרמל, כולם נזעקים שאסור לגעת בג'יפה האותנטית שלו ושאם יהפוך תיירותי מדי זה יהרוס את הכל. ובכן, שוק הכרמל תיירותי מדי זה מכבר, דוכני האוכל השתלטו עליו והנהי של מבכי האותנטיות מחריש אוזניים, אבל הוא עדיין המקום הכי כיפי בעיר ויש בו עדיין את ינעל העולם ואת הבוריק ואת הירוקים הכי טובים במזה"ת ודגים פצצה אצל מוסי וחומרי גלם מסחררים ומה יש להתבכיין בכלל. זאת ועוד:גילינו שהשיפוץ הראשוני בשוק יתבצע בחצרותיו האחוריותשמשמשות כעת בעיקר לפריקה וטעינה, וישמישו חלק מהשוק שכיום כלל אינו זמין לציבור. וזה הרי דבר נהדר. גם על הפרויקטים הצפויים בנווה שאנן, שכונת שפירא, מתחם התחנה המרכזית הישנה ומתחם מכבי יפו אין מה להתלונן. בכלל, אין מה להתלונן. זה צונאמי. תפסו מחסה.
>> עוד כתבות, ביקורות, המלצות ורשימות בגיליון 887 של טיים אאוט תל אביב
>> אוהבים את תל אביב? שונאים את תל אביב? השיבו על סקר טיים אאוט הבינלאומי כדי שכל העולם ידע:
https://time-out.involve.me/time-out-index-2022-he
