בקו התפר שבין הניינטיז ותחילת שנות האלפיים, חיים שמש היה מהדמויות המשמעותיות בתרבות הישראלית בכלל ובמוזיקה האלטרנטיבית בפרט, כשגילה כמפיק ומנהל מוזיקלי בחברות התקליטים הגדולות שורה ארוכה מאוד של אמנים כמו אביב גפן, החברים של נטאשה, היהודים, איפה הילד, אלג'יר, אביתר בנאי, אסף אמדורסקי, אפרת גוש, יוני בלוך, להקת הבילויים, מוניקה סקס, אסף אמדורסקי ועוד. עכשיו יש לו בייבי חדש: פסטיבל בניהולו האמנותי שכולו מוקדש למילה המדוברת והכתובה ולחיבור שלה אל תחומי אמנות שונים.

>> כל הצבעים שישנם בעולם: 10 המלצות ליריד צבע טרי
>> תעודת הצטיינות: 7 סרטים שאסור להחמיץ בדוקאביב

פסטיבל "מילים טוות" יתקיים בחודש הבא (21.6-17.6) במרכז תאו הנהדר בהרצליה, ומכוון להיות "חוויה אמנותית רב חושית ופורצת גבולות, שמהדהדת את הטוב והחשיבות שבמילה העברית ומשלבת מוזיקה ,שירה, פרפורמנס ,עבודות וידיאו ומפגשים עם אמנים ממגוון תחומים ומיטב אושיות התרבות בארץ", שזה אומר בין היתר גם דברים כמו דואט בין קונטרבס לאמנית חבל או סטודיו למכבסת מילים באמצעות פואטרי סלאם, או פרפורמנס מחול בשיתוף הקהל.

באירוע הפתיחה ייערך מפגש פסגה בין המחזאי יהושע סובול ובנו המוזיקאי יהלי סובול, בדיאלוג נדיר וחוצה דורות בין עולמות וזמנים שונים של הספרות והמוזיקה הישראלית; בהמשך תארח דנה ברגר את הסופרת צרויה להב למפגש המשלב שירה, סיפורים ותערוכת ציורים; הדס לולו קורן ובן דנציג יעלו את המופע "השביל" – דואט המשלב כמובטח קונטרבס וחבל המספר את סיפורם האישי של שני אמנים מקיבוצים שכנים בעוטף עזה שחיי התושבים בהם השתנו לנצח ביום אחד באוקטובר. היילייט נוסף צפוי להיות האירוע "מילים על הגג" לזכרו של היוצר והזמר דן תורן – "השומר של הגן", שרון קנטור,יובל מנדלסון והפזמונאי מאיר גולדברג יחליפו מילים על המילה והשירה הישראלית ועל יצירתו ופועלו של דן תורן.

אירוע מרכזי נוסף יהיה סדרה בת שלושה מפגשים של העורכת והמגישה מאיה קוסובר, ממקימות "כאן הסכתים" ומיוצרי הפודקאסט המעולה "שיר אחד", במסע בעקבות המילה בעולם היצירה הישראלית. במופע הראשון תארח את קובי מידן, מפגש נדיר ומסקרן עם המראיין והיוצר שהפך את המילה העברית למסע אינטלקטואלי; אחריו היא תארח את הזמר והיוצר עמיר לב לשיחה מרתקת שתחשוף את הקסם ביצירותיו של האמן ששיריו מלווים את התרבות הישראלית כבר עשורים/ ולקינוח יתארח הזמר דני בסן לשיחה מעמיקה על אחד מענקי המילים בפזמונאות הישראלית – יענקל'ה רוטבליט – יחד עם ביצועים של בסן לשירים שהפכו לקלאסיקות ישראליות.

זה לא נגמר: האירוע "מעבדת מילים" מבית פואטרי סלאם ישראל, בהשתתפות ארבעה אמני ספוקן וורד בולאים, יזמין את הקהל לחוויה שתנער את הביטויים השחוקים והקלישאות מהשפה העברית; גון בן ארי ומקהלת זולת יעלו להופעה של עברית פסיכואקטיבית, מיסטיקה יהודית ופופ חודר תודעה; לאורך כל ימי הפסטיבל יעלה גם המיצג "מילים מציירות", שמזמין את הקהל לחוויה חושית מהפנטת המחברת בין האמנות החזותית והמילה הכתובה בדרך בלתי שגרתית. ארבעה ציירים ומאיירים מובילים יציגו יצירות מרהיבות במרחב ייחודי בשילוב קריינות מדויקת של טקסטים בהשראת היצירות, ויצרו דיאלוג מרתק בין המילה, הקול והדימוי החזותי. נותרנו ללא מילים.
>> פסטיבל "מילים טוות" הראשון, 21.6-17.6, מרכז תאו הרצליה.כל הפרטים, כל הכרטיסים והתוכניה המלאה כאן

• ❤ תרבות
• מוזיקה ישראלית
• יהלי סובול
• יהושע סובול
• דן תורן
• עמיר לב
• פואטרי סלאם

מועצת עיריית תל אביב-יפו אישרה אמש את בחירתם של יקירות ויקירי העיר לשנת תשפ"ב. האות יוענק בטקס אשיתקיים ביום העצמאות ה-74 למדינת ישראל, ד' באייר תשפ"ב, 5 במאי 2022. בין מקבלי האות השנה, 14 זוכות וזוכים בסך הכל, מחציתם נשים:שושיק שני, יהושע סובול, חנא רנתיסיז"ל, חנה קליין,אילנה עדני, גילה פינקלשטיין,בת שבע שטראוכלר, נועה שריר,ישראל גרבינסקי, עו"ד צבי יפה, עו"ד עקיבא נוף, מיכאל עקילוב וחברי המועצה לשעבר פרופ' זהר שביט ועו"ד דביר כצמן.

האות מוענק לתושבות ותושבי תל אביב-יפו, בני 70 לפחות בעת קבלתו, אשר מתגוררים בעיר, על פעילות ייחודית וראויה לציון, שעיקרה בתל אביב-יפו או לטובת העיר ותושביה או לכבודם. השנה יחולקו 12 אותות ליקירות ויקירי העיר הנבחרים, מחציתם לנשים. כמו כן, נבחרו לקבלת האות 2 חברי מועצת העיר לשעבר.

יקירות ויקירי העיר הנבחרים של תל אביב-יפו מציגים בגיוונם האישי ובקשת תחומי העיסוק שלהם את עושרה האנושי של העיר: נשים וגברים, ילידי הארץ וילידי גלויות ישראל, אנשי רוח ואנשי מעשה, מתחומי המדע, האומנות, התרבות והפעילות החברתית. כולם נבחרו הודות למצוינות נדירה בתחומי פעילותם ועשיה מעוררת השראה למען הכלל – הקהילה והחברה.

יקירת ויקיר העיר הוא אות שמעניקה עיריית תל אביב-יפו מדי שנה, מאז שנת 1976, לנשים ואישים שונים כאות הוקרה על פועלם הציבורי. את היקירות והיקירים בוחרת ועדה המורכבת מחברי מועצת העיר ומנציגי ציבור. האות מוענק אחת לשנה בטקס ביום העצמאות ל-12 נשים ואישים, כמספר שבטי ישראל. בנוסף, מוענק האות לשני חברות או חברי מועצה לשעבר.

"הנבחרת החדשה של יקירות ויקירי תל אביב-יפו מציגה את עושרם האנושי של תושבות ותושבי העיר – הם אלה שחיים בה ועושים אותה למה שהיא", אמר ראש העיר רון חולדאי במעמד ההכרזה, "הם אלה שהופכים אותה לעיר הפתוחה, החופשית, הסובלנית והדמוקרטית שהיא, למרכז התרבות והאמנות של ישראל, למגדלור הערכי, החינוכי, היצירתי והיזמי שהיא מהווה".

• הבועה
• עיריית תל אביב
• יהושע סובול
• רון חולדאי

• Facebook
• Twitter
• Email

כ-200 מנהלי תיאטראות ופסטיבלים מ-25 מדינות ישתתפו בסוף החודש באירועי 'ישרא-דרמה' באופן מקוון בשל מגבלות הקורונה. האירוע שנערך בתמיכת משרד התרבות והספורט נועד לחשוף לאנשי תחום מהעולם את התיאטרון הישראלי. באירוע ישתתפו בין השאר דוד גרוסמן, יהושע סובול, הישאם סולימן וארי פולמן.

גם במוזיקה: דודו טסה, נגה ארז ולולה מארש בפסטיבל חשיפה בינ"ל שעובר לאונליין

אירועי החשיפה יתקיימו בין התאריכים 26-28 בנובמבר ויכללו 17 הצגות שיהיו זמינות לצפייה עבור האורחים. כמו כן יתקיימו במהלך שלושת הימים רבי שיח בסוגית של מגדר, עיבודים של יצירות ספרותיות לבמה, מקבץ של 'הלהיטים הגדולים' של התיאטרון הישראלי ועוד. במושב הפתיחה יערך פאנל בנושא 'תיאטרון ושלום'.

שר התרבות והספורט חילי טרופר מסר בהקשר לאירועים כי "בתקופה המורכבת בה אנו נמצאים, חשוב להזכיר כי תרבות יוצרת קהילה וקהילה יוצרת תרבות. התיאטראות והפסטיבלים שלנו בישראל מהטובים והאיכותיים שיש בעולם. קידום שיתופי פעולה בין תרבויות הוא אירוע התורם רבות לתרבות ולחברה בישראל. אני מודה ליוצרי האירוע ולהוגה הרעיון מר נעם סמל".

האירוע נוסד ביוזמת המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין, נתמך על ידי משרד התרבות והספורט ומתקיים בשיתוף פעולה עם משרד החוץ.

לתכניה המלאה

• ❤ תרבות
• תיאטרון
• ארי פולמן
• דויד גרוסמן
• יהושע סובול

• Facebook
• Twitter
• Email

בדיוק כשחשבנו ש"אינתיפאדת היחידים" דועכת ובעוד רגע נוכל לאסוף את השברים, לעטות על עצמנו בטחון מזויף ולחזור להאמין ב"יהיה בסדר", בשבוע שעבר קיבלנו תזכורת לחוסר האונים שבהתמודדות עם גל הטרור. אל מול המציאות הזו ניצבת קבוצת הורים תושבי יפו, ערבים ויהודים המבקשים לייצר אלטרנטיבה לייאוש: ביום שישי האחרון הם הפגינו בכיכר הבימה, בדרישה לפתוח בית ספר דו-לשוני ביפו בנפרד מבתי הספר העבריים – כזה שיפעל על פי לוח שנה שמכבד את כל הדתות ויתן מעמד שווה לשפה הערבית והעברית.

בשנה שעברה נפתחו שתי כיתות א' דו-לשוניות הפועלות מתוך בית הספר קרית חינוך עירוני ז' ביפו. על אף שעמותת "יד ביד", המפתחת מסגרות חינוכיות משותפות לערבים ויהודים, לקחה חלק בליווי הפדגוגי, טענו ההורים שבית הספר עצמו אינו ערוך ליישום התכנית המורכבת. פעילות ופעילים בקהילההביעו מורת רוחמהאופן בו יושם המודל הדו-לשוני בכיתות, משילוב ילדי כיתות א' עם ילדי כיתות תיכון וחטיבה וממצבן הפיזי של הכיתות. "אני לא אדבר איתך על זה שאין חלון בכתה א', יש בעיות יותר חמורות שמטאטאים מתחת לשטיח", אומרת חגית יערי, פעילה ותיקה בקהילה ואם לילד בכתה דו-לשונית. "מציגים אותנו כחברה מתבדלת – זה נאמר על ידי העירייה, על ידי בית הספר ועל ידי חלק מהתושבים – ואני חושבת ההיפך. הגדילה המטורפת הזו מראה כמה זה אותנטי מהשטח. אנחנו רוצים בית ספר רגיל, ציבורי ולא פרטי, שיהיה שיוויוני. בסיטואציה בה חיים ביפו ערבים ויהודים ביחד, מגיע להם בית ספר משותף, ציבורי וטוב".

במסגרת החינוך הדו-לשוני פועלים היום ארבעה גנים ושתי כתות א', ובסך הכל 170 תלמידים. כפי שמעידים ההורים, תכנית הלימודים הזו נוחלת הצלחה והמפגש הערבי-יהודי בקהילה הדו-לשונית מצליח לייצר מרחב בטוח בו זהויות ומיתוסים נשברים. "סבתא שלי מביירות, ובתור ילד אבא שלי התבייש לדבר ערבית. פתאום המרחב הזה נפתח וזה נעשה עניין להתגאות בו, שיודעים את השפה ושאפשר לדבר אותה", אומרת קרן ענתבי הנה, אם לילדה בגן הדו-לשוני.

פיאמה עטאלה, שבתה הבכורה לומדת בבית ספר פרטי נוצרי והקטנה בגן הדו-לשוני, מעידה על הפער ביניהן: "הגדולה מכירה את היהודי רק ברמת השכן או המוכר במכולת, והקטנה מכירה אותו גם בתור חבר שאוכל ולומד איתה. גם בפני נפתח העולם הזה, למרות שגדלתי בבית נאור ומשכיל ותמיד ידעתי לקבל את האחר. המסגרת הדו-לשונית אפשרה לי לייצר חברויות עם אנשים שחושבים כמוני ועם שפה דומה לשלי, ולולא המסגרת הזו זה לא היה קורה", היא מספרת.

נוסף על ההורים ושותפי קהילת יד ביד, בהפגנה השתתפו בין היתר גם יהושע סובול, תאמר נפאר, רננה רז, לירית בלבן, רובא עספור וסיסטם עאלי. לסובול אמנם אין נכדים בחינוך הדו-לשוני, אך הוא הגיע לשאת דברים מתוך האהדה לרעיון. "הסיכוי היחיד לצאת מהמצב הנורא נמצא בחינוך. ילדים שנחשפים לערבית ועברית במידה שווה במסגרת ערבית-יהודית, או ישראלית-ישראלית, כמו שאני קורא לזה, ידעו שכל נרטיב הוא יחסי, שיש כמה נרטיבים ושלא הורגים בשביל נרטיב", מסכם סובול. גורמים בקהילה מוסרים בכוונתם להמשיך במשא ומתן עם העייריה, בתקווה שתסיר את המכשולים ותאפשר להם להרחיב ולפתח את המסגרת החינוכית שהם רואים בחזונם.

מעיריית תל אביב-יפו נמסר:"לעירייה אין התנגדות עקרונית להקמת מסגרת דו-לשונית, ולראיה – מסגרת כזו פועלת בשנים האחרונות בשיתוף עם עמותת "יד ביד", כאשר בשנה האחרונה החל לפעול מסלול של כתות א' דו-לשוניות בתוך קריית החינוך ביפו. המודל היפואי הינו המודל הייחודי הקיים כיום ביפו ואשר נכתב במשותף עם עמותת יד ביד, אנשי העירייה והנהלת בית הספר.

לעירייה אין כל כוונה לפתוח בית ספר דו לשוני נפרד, מאחר ובשטח קריית החינוך עתיד להיבנות בית ספר יסודי חדש בהשקעה של מיליוני שקלים, שהמסגרת הדו-לשונית תהיה חלק ממנו. התנאים בהם פועלות הכתות כיום הינם תנאים זמניים עד לסיום בניית בית הספר החדש, שכבר תוכנן ותוקצב, כאשר חללי הכתות שופצו וחצר המשחקים שודרגה. בניגוד לנטען, הכתות מתנהלות כסדרן. מטבע הדברים ומכיוון שמדובר בשנה הראשונה בה מופעלת המערכת הדו-לשונית, ישנה נוכחות של מלווים ממשרד החינוך, נציגי עירייה והעמותה במטרה לפתור בעיות ודילמות העולות במהלך השנה.

בפנייתם שבים ומציינים הורי קהילת יד ביד שבקשתם הינה לקיים חינוך ציבורי עבור ילדיהם. חשוב לציין כי חינוך ציבורי תמיד יהווה חלק ממערכת חינוך עם שיקולים, צרכים וסדרי עדיפויות שונים".

• כיתות דו לשוניות
• עמותת יד ביד
• דו לשוני
• יפו
• עיריית תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• יהושע סובול
• עירוני
• חינוך
• גני ילדים