>> ארז מירנץ (תעקבו) הוא הוא מחזאי וסופר, גדל ברמת גן, גר שנים ארוכות בתל אביב וחי כיום בברלין.הרומן שלו "דולדן" יצא באפריל האחרוןוהוא מגיע לתל אביב בפורים לרגל הקרנת סרט האימה "רופוס" (Rufus – Really Unusual Fucked Up Shit), שחלק מרכזי בו מבוסס על המחזה של מירנץ, "צמחים מטפסים", שהוצג במספר תיאטראות בתל אביב כולל בהבימה. הסרט הוא אנתולוגיית פאנק-אימה-ביזאר, ואם אתם פריקים של הז'אנר אתם רוציםלראות אותו ב-4.3 בסינמטק והכרטיסים שלכם כאן. בברלין הוא עובד על דברים חדשים ומנסה לשמור על שפיות תוך געגועים לאזורנו.

>> קרינג' בשדרה ומסעדה לאלטר אגו ג'יימס בונדי // העיר של ליאת פלדמן
>> בוקר מושלם בים וספה להתרסק עליה לשנ"צ // העיר של קרן אלכסנדר
>> גן עדן של ממש בתוך העיר וברושים מרגשים. העיר של תמר סון

1. כיכר ביאליק

משהו מהתחושה מתל אביב של פעם, גם בית העירייה הישן, בית ראובן רובין, בית ביאליק, מרכז פליציה בלומנטל והכול בקצה רחוב ביאליק, שהיה פעם המעוז של הייקים בתל אביב והיה אפשר לשמוע בו מבחר קללות בגרמנית וביידיש.

2. גינת פורסט היל

מקום קטן לברוח, בין גורדון לגוטליב. כמו מעבר דרך פורטל לעולם אחר, לפני חזרה לקלחת. מקווה שעכשיו, אחרי החשיפה הזאת הוא גם ימשיך להישאר ככה.

3. בית אריאלה

כן, המיתוג החדש, הקפה, הוויי.פיי והשעות המאוחרות עשו למקום טוב. מצד שני, לפעמים אני ממש מתגעגע למקום האפור וההסתדרותי שרק חובבי ספרים אמיתיים ונפשות אבודות באו אליו, לצד יושבי קרנות שהיו מארגנים פרלמנטים מופרכים בפואייה, עם ופלים וקפה אבקות מהמכונות הישנות. הייתי יושב שם שעות עם הסופר יונתן בן-נחום ז"ל, ואיתו לא היה צריך לא AI ולא גוגל.

4. רחוב זכריה

כל האזור של הצפון הישן תמיד קסם לי, ובמיוחד מהנמל עד הפארק, דרך אוסישקין, ירמיהו ובתי הקפה והמסעדות. אך רחוב זכריה, שלכאורה אין בו שום דבר לא אפור, הוא רחוב אניגמטי, ואני אפילו לא יכול להסביר למה, הייתי קורא לזה הייחוד שבחוסר הייחוד.

5. בית הקברות בטרומפלדור

בלילה יש שם תחושה מיסטית שמשהו קורה. וגם מזכיר לי את התקופה שהייתי יוצא לפאבים ומועדונים ולפעמים חשבתי שעדיף כבר להיות בשקט עם המתים.

מקום לא אהוב בעיר:

גינת שינקין.מקום ממותג, עם מיתולוגיה מנופחת מדי, שגם תהילת העבר שלו מוטלת בספק.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אירועי השירה של דורון בראונשטיין ב"הברווז המנפנף" כי אין לו אלוהים, בגלל שכל פעם יש משתתפים חדשים, כי יש שם שילוב של עכשיו ופעם, של גבוה ונמוך ושאין צנזורה. וגם הבעלים, שמתקרא "טוני לימון" הוא יוצר מעניין ורב-תחומי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
דרך אתר "סימניה", הזמנתי ממישהו עותק בעברית של "מתחת לגלגל" להרמן הסה. יש בו הרבה יופי גלומי כזה. וגם הלקח: לא להעמיס על עצמנו יותר מדי.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
ניצולי שואה, הם לא יהיו פה עוד הרבה זמן וזה ממש הזמן לעשות משהו כדי להקל עליהם את הזמן שעוד נשאר להם. לא טיפלו בכולם כמו שצריך. שמעתי פעם תירוץ כזה: "גם ככה הם רגילים לרע." ואז הבנתי שצריך לעזור ולתרום להם אפילו עוד יותר.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
האחראי על עבודות הרכבת הקלה. בטח כל-כך הרבה מאחלים לו רע, כנראה שהוא פשוט צריך חיזוק.

מה יהיה?
מצד אחד, פעם הייתי מסכים עם האמירה ש"שום דבר טוב לא ייצא מהחומר ממנו קורץ המין האנושי". חשבתי ששום דבר לא יהיה טוב, וכמו בספר "דולדן", שאפילו לא צריך לשאוף שיהיה יותר טוב. מצד שני, וגם אם תצחקו עליי, בזכות הדת אני מבין שאף אדם לא נברא לחינם, ואז זה ממש מקל על הציווי של לאהוב לרעך כמוך…

• העיר שלי
• ישראלים בחו"ל
• ספרות ישראלית
• כיכר ביאליק
• בית אריאלה
• בית הקברות טרומפלדור
• שינקין

אין מה להגיד, פרויקט בתי התרבות של כיכר ביאליק הוא הצלחה מסחררת, ויחד עם שלושת בתי הקפה שפועלים בהם (לב, אלג'יר, עמיתה) הם הפכו את הכיכר לאחד הספוטים האהובים והמוערכים בתל אביב, על חמשת בתי התרבות הפזורים סביבה. ועכשיו? עכשיו אפשר להגביר ולחשוף את מרחב התרבות העירוני של עיריית תל אביב-יפו מזווית חדשה ומפתיעה:

>> האחים שאנחנו: המסעדה שמגישה שאלות מהותיות לחברה הישראלית
>> גם מקומי וגם אירופאי: שוק האיכרים בשוק הפשפשים הוא להיט ענק

"תול אביב", סיור האודיו העלילתי בין חמישה בתים וחתול אחד סקרן, מתרחב והופך לחוויה תיאטרלית חיה המשלבת סיור קולי, תסכית עלילתי ופרפורמנס חי של שחקנים. במסגרת הסיור הרגיל, מתחברים המשתתפות והמשתתפים לאוזניות ויוצאים למסע רגלי בין בתי התרבות האייקוניים של הכיכר עם גיבור הסיור, חתול בית תל-אביבי מפונק ואלטיסטי (בגילומו של השחקן יונתן ברק).

בגרסה התיאטרלית החדשה של הסיור ממתינים למסיירים בחלק מהבתים שחקניות ושחקנים מתיאטרון הספרייה. רגע אחד הם חוגגים את בתי הקפה המיתולוגיים של העיר, וברגע אחר משחזרים את נשף ביאליק משנת 1909. זיכרונותיו ודמיונו של החתול מתמזגים בזיכרונות העיר כולה. באמצעות חומרים דוקומנטריים, טקסטים היסטוריים ומהלך מוזיקלי, נחשפת שכבה של היסטוריה אורבנית שנטמעה ביוצרי העיר, באמניה ובתושביה. השחקנים נעים בין מציאות לדמיון, בין עבר להווה, בין ריאליזם לפרפורמנס – ולאחר כל סצנה חוזרים המשתתפים לאוזניות וממשיכים במסע.

הטקסטים לאורך הסיור מבוססים על מקורות מן העיתונות המודפסת, על מאמרו של חיים נחמן ביאליק "מה לעשות לשכלולה של תל-אביב?" ויצירתו "מאחורי הגדר". במהלך הסיור עוברים המבקרים בין מוזיאון העיר תל אביב-יפו, בית ביאליק, בית ליבלינג, בית ראובן ופליציה: בית לאמנות הצליל. ההיסטוריה, הזיכרונות והסיפורים של המקום נחשפים דרך עלילה סוחפת, דיאלוגים הומוריסטיים ומפגשים בלתי צפויים – לא עוד הדרכה או הרצאה, אלא מחזה קולי מצחיק ומרגש.

>>יוצרים: אלכסה לרנר, אור מצא //הסיור התיאטרלי הקרוב יתקיים ביום רביעי, 11.2, בשעה 21:00.הרשמה מראש כאן. // אורך הסיור: כשעה ורבע. הסיור מלווה במדריכה. מומלץ לגילאי 12+ //מחיר הסיור התיאטרלי: 120 ש"ח | 75 ש"ח עם הטבת דיגיתל // מחיר סיור האודיו: 40 ש"ח | 30 ש"ח עם הטבת דיגיתל. סיור האודיו זמין בשעות וימי הפעילות של בתי כיכר ביאליק בלבד.

• ❤ תרבות
• הבועה
• כיכר ביאליק
• חיים נחמן ביאליק
• עיריית תל אביב

>> אמה אביטל (אתם ממש צריכים לעקוב) היא יוצרת תוכן וכוכבת טיקטוק, בת 29, גרה בתל אביב עם בן זוגה ושני ילדיה – טומי בת השנתיים וליאו בן 3 שבועות. עם מאות אלפי עוקבים בארץ ובחו"ל, היא בנתה קהילה סביב חוש אסתטי יוצא דופן וחיבור נדיר בין ניו יורק לתל אביב, שהפכו אותה לאחת הנשים המסקרנות בצד הזה של הרשת.

1. יפו העתיקה

אתחיל עם יפו העתיקה. אמנם היא בקצה, אבל מבחינתי זה מפלט קסום – אין משהו יותר נוסטלגי עבורי מאשר להסתובב בתוך המבנים הישנים של יפו העתיקה שבה אפשר לראות מגוון רחב של אזרחים בין הסמטאות. לא רק שזה זכרון ילדות שלי, לפתע אני מרגישה שאני נמצאת במקום אחר לגמרי, שקט, יפהפה ומעניין.

2. כיכר ביאליק

נמצאת בלב איזור רועש יחסית, אבל כשנכנסים פנימה יש מעין נחת ושקט. סביב המזרקה החמודה יש בתי קפה נחמדים שבתור אמא לקטנים כיף מאוד לשבת איתם שם על קפה, שוקו, מאפה, ולתת להם להתרוצץ באיזור שקט לרגע בלי מכוניות. מה יותר כיף מלשבת ביום חם, עם קפה קר, בכיכר שמחה, מלאה בילדים, ולהתסכל על הענפה שבאה לבקר בבריכה? מרגיש אירופה רק עם שמש ים תיכונית.

3. קולנוע רב חן

בכיכר דיזנגוף. מעבר לנוסטלגיה ולכל הסרטים שראיתי שם בילדות, יש משהו קסום בבית קולנוע קטן ואינטימי, שמתחתיו ברים ומסעדות וכיכר גדולה. יש בזה משהו תמים בקטע משמח.

4. ברבוניה בר

מקום מיתולוגי. אין הרבה מה להוסיף. מי שאוהב לפתוח שולחן ואוכל דגים – זה המקום בשבילכם.
בן יהודה 192 תל אביב

5. אואזיס

חנות צמחים מהממת על רחוב סלמה. נכנסת אליה ושוכחת קצת מכל הרעש מסביב. למרות שהיא רחוקה מהבית שלי, היא שווה את המפגש עם בר וגיל שמנהלים את המקום.
סלמה 65 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

אף פעם לא ממש אהבתי את רחוב אלנבי. תמיד היה לי קצת רועש מדי ומלא עשן של אוטובוסים. אני מקווה שזה ישתנה עכשיו כשהרכבת הקלה תיפתח ברחוב.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
השנה הלכתי בפעם הראשונה לפצ'ה קוצ'ה, זה ערב אמנות ויצירה מרתק, שונה וייחודי, המפגיש אמנים, אנימטוריות, צלמים, מעצבות, גרפיקאים, הוגים, רקדניות, מוזיקאים וכאלה שפשוט מסרבים להיכנס תחת הגדרה ברורה, על במה אחת. לכל אחד מהם יש 6:40 דקות להביע את עצמם. יצאתי משם לא רק עם אנרגיה יצירתית מחודשת אלא גם עם תקווה וקצת אמונה מחדש באנושות.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
לפני כמה שבועות הלכתי לראות את ההצגה "סטיקרים" בסטודיו למשחק ניסן נתיב ביפו. האמת שהלכתי כי אח שלי לומד שם. זאת הייתה הפקה שהכיתה שלו כתבה וביימה בעצמה והיו שם חומרים שנגעו במלחמה, במסיבות, במשפחה, והכל מהעיניים של הדור שלנו. ממש התרגשתי. בכללי תיאטרון זה משהו שאני רואה מגיל 0 ותמיד פותח לי את הלב.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני אישית ממליצהלהציץ על עמותת אלו"ט. אלו"ט פועלת עבור כל הילדים, הילדות ובני ובנות הגיל הבוגר שעל הרצף האוטיסטי בישראל, מקדמת ומייצרת אורח חיים מכבד ומכיל ומלווה את המשפחות מרגע האיבחון ולאורך כל החיים. עושים הכל כדי להביא להצלחתם האישית ולהגשמת היעדים של כל אחד ואחת. מאמינה שלפעמים קל להתפספס כשאתה קצת שונה. מכירה את זה מקרוב.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
התל אביבית שהכי הייתי רוצה לפרגן לה היום היא אמא שלי. מעבר לזה שהיא סבתא מדהימה לשני הילדים המתוקים שלי, היא גם עלתה לארץ בשנות ה-20 לחייה והפכה לתל אביבית המקסימלית עם טוויסט ניו יורקי, מנהלת עסק משלה, מכירה את האיזורים השווים של העיר ואפילו פתחה גן בתל אביב כשהייתי ילדה! כל זה והיא עדיין מצליחה לעזור לי כמה שרק אפשר עם טומי וליאו הקטנים. בקיצור טאטא איימי!

מה יהיה?
בתור אמא צעירה לשתיים קטנים אין לי אופציה אחרת כרגע מאשר להאמין שיהיה טוב! נעשה שיהיה טוב! מאמינה שאחרי השנתיים המטורפות קורעות לב ומחרידות שעברנו, אנחנו כקהילה נהיה חייבים להקים ולרומם פה דור חדש של טוב. ולכן יהיה טוב!!!!

אם לא מאוחר תיקון קטן

1. כיכר ביאליק.
2. ⁠1. ה

• העיר שלי
• משפיענים
• יפו העתיקה
• כיכר ביאליק
• בר ברבוניה
• רחוב אלנבי
• צמחים

למרות ההשקעה הגדולה וההתחדשות העירונית הנאה, קשה לומר ששוק בצלאל המחודש הצליח להגשים את הפוטנציאל שלו מאז שיפוצו, אבל עכשיו כשהשיפוץ של קינג ג'ורג' עומד להפוך אותו לרחוב נעים ומהמם, נפתח חלון הזדמנויות להרים כמו שצריך גם את המתחם שמשתרע לצידו, ובדיוק בחלון הזה נכנסת עיריית תל אביב-יפו עם סדרת אירועי "אלו מציאות", על שם הסמטה שממנה שוק בצלאל התחיל, המשלבים קהילה, תרבות ועסקים מקומיים ומהדקים את הקשר בין שלושתם.

שוק בצלאל תמיד היה המקום למצוא בו מציאות, עודפי יבוא ומותגים אמיתיים במחירים לא אמיתיים, אבל באירוע השני בסדרה שיתקיים בחמישי הבא (6.11) יהיו לא מעט מציאות מסוג קצת אחר. ויתמקד בשת"פ כיפי ואסטרטגי עם מתחם בתי התרבות של כיכר ביאליק הסמוכה ועם והקולקטיב הספרותי של הוצאות הספרים העצמאיות.

>> יפו מתעוררת: שוק איכרים שבועי ייפתח בשוק הפשפשים
>> שיאים של שפל: שבוע של כדורגל, תרבות ובריטים בתחייה 14

במוקד האיוונט יעמדו עשרות ההוצאות לאור שחברות בקולקטיב הספרותי עם בזאר ספרים ענק ובו אלפי ספרים חדשים, פגומים ועודפים ב-30 ₪ לספר. במקביל ליריד יתקיימו גם הקראות וסדנאות בשוק בצלאל, בכיכר ביאליק ובבתי העסק מסביב.​

בין ההיילייטס: ההסכת "סאבטקסט" עובר ללייב על ספרות פגומה וחתרנית, מופע ג'אז על המרפסת של קפה אלגי'ר, סדנת פיסול בספרים עם להב ברק, סדנת רקמה על מחברות עם מור שמיר (לילדים), ערב שירה משומשת בחצר מוזיאון העיר, דיגיי רילו בשוק בצלאל, בר יין ברחבת אלו מציאות, הרצאות ב"READING" ברחוב אלנבי ועוד. אם חיפשתם סיבה טובה לצאת מהבית בחמישי הבא לעת ערב, נראה לנו שמצאתם מציאה.
>> "אלו מציאות", חמישי 6.11 החל מ-16:00, בין שוק בצלאל לכיכר ביאליק // אוצרות: דנה קרני // אוצרות תוכן ספרותי: יואב גלבוע, עודד כרמלי, יואב רייס // הכניסה ליריד חופשית וחינם, חלק מהאירועים והסדנאות בתשלום ובהרשמה מראש //כל הפרטים באתר עיריית ת"א-יפו

• הבועה
• ❤ תרבות
• שוק בצלאל
• כיכר ביאליק
• עיריית תל אביב

מתקפת הטילים האיראנית של חודש יוני האחרון הותירה את עולם התרבות של תל אביב שבור ומנופץ, ליטרלי, כשבין האתריםשנפגעו וספגו נזקי הדףאפשר היה למנות את מוזיאון תל אביב ובית אריאלה, ת"א תרבות דה וינצ'י ובעיקר בתי התרבות של כיכר ביאליק הסמוכים לאחד ממוקדי הנפילה בלב העיר. הצפי הראשוני היה שיעברו חודשים רבים עד לתיקון הנזקים ופתיחתם מחדש של המוסדות, אבל עבודה מאומצת של אנשי אגף התרבות בעיריית תל אביב יחד עם מינהל קהילה, תרבות וספורט עשתה את הבלתי ייאמן והם יפתחו מחדש לציבור כבר בסופ"ש הקרוב (15.8).

בפוסט נרגש בפייסבוק בישר גיורא יהלום, המנהל המעולה של אגף התרבות והאמנויות בעירייה, על שובם של בתי התרבות בכיכר ביאליק לפעילות סדירה וכתב ש"בלילה שבו פגע אחד מהטילים האירניים בבתים הסמוכים למתחם ביאליק, ידענו שהנזק שיחכה לנו בכיכר התרבות שלנו יהיה גדול. הרס בתים הוא שובר לב אבל הוא עוד יותר מדכא כשזה מגיע לבתים שהם נכסי צאן הברזל של התרבות הישראלית: בית ביאליק, בית העיריה ההיסטורי, בית ליבלינג… אחסוך לכם את התמונות המדכאות שצילמנו בזמן המערכה האירנית ואת ההרס שחירב את כיכר ביאליק לטובת חדשות משמחות מאד: פחות מחודשיים מאז הפגיעה הצלחנו לשקם את הבתים ובסוף השבוע הקרוב אנחנו פותחים את כולם מחדש – עם התערוכות המוצלחות שלנו, הסיורים בבתים וכמובן – שלושת בתי הקפה המוצלחים בעיר".

הכוונה היא כמובן לקפה אלג'יר שבבית "פליציה – מרכז לאמנות הצליל", קפה לב שבבית ליבלינג, ועמיתה ביאליק הממוקם במוזיאון העיר, שלושתם אכןמהטובים ביותר שבין בתי הקפה בתל אביב, שזה בהחלט בונוס נחמד, אבל בכל זאת החדשות על שובם של בתי התרבות לחיים משמחות אפילו יותר. "אתם מצידכם מוזמנים לשאוף קצת נורמליות", הוסיף יהלום, "להתנחם ביופי של המקום הכי נהדר בתל אביב ולזכור – אם הצלחנו לשקם מקומות הרוסים תוך חודשיים – נצליח לשקם בהמשך גם את כל השאר".

בין האירועים שיתקיימו בסופ"ש: במוזיאון העיר, שכבר חזר לפעילות מלאה בשבוע שעבר, יערכו בשבת סיור מודרך בתערוכה החדשה"גובה פני העיר"העוסקת בקשר שבין יצירה מקומית לדמיון פוליטי, בשאלות של אזרחות עירונית ובמבט על העיר כפי שהיא וכפי שהייתה יכולה להיות; בבית ליבלינג יקיימו בשישי סיורשיעסוק בפעולות השימור שנערכו בבניין בעקבות נזקי ההדף; ואילו בבית ביאליק יציגו בחמישי את מופע תיאטרון הצלליות"לרדוף אחר השמש השוקעת"יחד עם סיור מודרך לילדים. בתי התרבות נערכים יחדיו ללילה לבן בכיכר שיתקיים בסוף החודש (28.8) ויכלול מופע מיוחד של אנסמבל ציפורלה, תקלוטים, תערוכות חדשות, סיורים, והנג חופשי מתחת לכוכבים. רק תבואו ותגידו תודה.

• ❤ תרבות
• מלחמת שבעה באוקטובר
• כיכר ביאליק
• מוזיאון העיר
• בית ליבלינג
• בית ביאליק
• מרכז פליציה בלומנטל