רון ביטרמן משחק בהצגה החדשה של תיאטרון באר שבע, "עד שהמוות יפגיש בינינו", מחזה מקורי שכתבו דפנה זילברג ונועה לזר-קינן. זילברג היא אלמנתו של עיתונאי התרבות נבו זיו ז"ל, והמחזה נולד כשהוא הציע לה לכתוב יחד מחזה על גבר גוסס מסרטן שיוצא לחפש לאשתו אהבה חדשה, וטרם מותו מוצא עבורה שלושה גברים פוטנציאלים ליום שאחרי לכתו. יחד עם ביטרמן משחקים בהצגה גם שירה נאור בתפקיד האישה ודורון בן-דוד בתפקיד החבר הטוב של הבעל המת.עוד פרטים וכרטיסים כאן

>> העיר שלהם: טל ואלון בר השתלטו על קפה 51 ומתפשטים צפונה
>> המשקפיים של פוליקר והתפריט הסיני השחור // העיר של דור דטנר

1. פיצה ארציאלי

כוך קטן בכיכר רבין עם הפיצה הכי טובה בעיר.מלכי ישראל 7

2. שדרות בן גוריון

אחת הסיבות שאני כל כך אוהב לגור בתל אביב. שדרה ירוקה שמובילה לים עם בתי קפה, גני שעשועים ופסלי אמנות. אני מוצא את עצמי מתרגש לא פעם כשאני עובר שם ומתלהב כשמוסיפים עוד פינות ישיבה או פסל חדש כמו של בן גוריון ופולה.

3. בר הג'ניה

המקום הקבוע שלי. נוף למזרקה, אוכל טעים, צמחיה בכל פינה ואווירה נעימה.בן עמי 11

4. כיכר המלך אלברט

אני מאוד אוהב אדריכלות ותמיד מחפש לראות מבנים חדשים שנבנו או מבנים לשימור ששופצו. ברוחב נחמני יש המון אדריכלות מרשימה אבל אין ספק שכיכר המלך אלברט (מודה שלא היה לי מושג שככה קוראים למקום)היא אחת הפינות היפות בתל אביב. בכל פעם שאני באזור אני משתדל לעבור שם.

5. חוף הכלבים

ממש לא החוף הכי טוב בעיר, אבל בעיניי זה מדד לאיכות חיים. עיר שדואגת לכלבים שלה היא עיר שתהיה טובה לתושבים שלה. אז אמנם החוף קטן וכשיש גאות הוא עוד יותר מצטמק אבל לראות את הכלב שלך כל כך מאושר זה שווה את הכל.

מקום לא אהוב בעיר

אני גר ליד ארלוזרוב ובניית הרכבת הקלה היא דבר חשוב ומבורך, אבל העבודות עליה הופכות את המרחב העירוני לעיתים לבלתי נסבל, במיוחד למי שמסתובב ברחוב עם עגלת תינוק. עדיין חיים פה אנשים, ואפשר לראות באירופה איך יוצרים אזורי בנייה נעימים יותר לתושבים. בכל יום גשום בדרך לחדר הכושר אני יודע שאני אצטרך לתמרן בין שלוליות מים ומלט וכביש סואן.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסדרה "פליבג".אמנם לא מהזמן האחרון, אבל יצא לי לצפות בזה שוב. פיבי וולר-ברידג' יצרה ומשחקת בסדרהשמבוססת על הצגת יחיד שלה שעלתה בפסטיבל אדינברו, סדרה שנונה, רגישה וכל כך מצחיקה שגם מסתירה כאב גדול. אני תמיד מופתע כשאני פוגש אנשים שעוד לא צפו בה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסטנדאפ של ניל ברנן (שלושה מיקרופונים ובלוקים).אני אוהב אנשים שמצחיקים מתוך כאב, וניל הוא סטנדאפיסט מצחיק מאוד שמתמודד עם דיכאון ומדבר על ההתמודדות ממקום אופטימי ויצירתי.

לאיזה ארגון או מטרה אתהממליצץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אישתי מתנדבת בגוף שנקרא "סיפור.חיים",מיזם התנדבותי להנצחת חללים ונרצחים מאז ה7 לאוקטובר. הם תמיד מחפשים מתנדבים מעולמות הכתיבה, עורכים, מעצבים גרפים, מאיירים ועוד.אפשר לפנות אליהם בעמוד הפייסבוק תחת השם של המיזם.

מי התלאביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
דני בולר (ask_dani).עושה עבודה מדהימה ברשתות החברתיות מאז ה7 באוקטובר. מעניין, ענייני, מכבד ולא מתלהם. לאחרונה הוא העלה סרטון שיש אנשים שתוקפים אותו בתגובות כי לחלק מאיתנו קשה להתמודד עם טעונים מורכבים. אז מגיע לו.

מה יהיה?
אין לי ברירה לחשוב שיהיה לפחות בסדר.

• העיר שלי
• תיאטרון
• פיצה ארציאלי
• שדרות בן גוריון
• כיכר המלך אלברט
• חוף הכלבים

מדי יום אנחנו מארחים במדור הפופולרי "העיר שלי" את מיטב בנותיה ובניה של תל אביב-יפו, אמנים ומוזיקאיות, שפים ומסעדניות, סופרות וקולנוענים, אקטיביסטיות ומעצבים, וסוחטים מהם המלצות על מקומות אהובים שמיוחדים להם או סתם מקומות מעולים. מדי שבוע נקבץ כאן את ההמלצות המעניינות והמוצלחות ביותר שהצטברו באותו שבוע. והפעם: גזוז מושלם בלוינסקי, גוז'גיז'ה בקצה העיר, מסעדה ששכונה שלמה מחזרת אחריה, מנטרה מומלצת ממיכל בת אדם ועוד דברים מצוינים שאפשר לטעום ולעשות רק בעיר שלנו. רק תחזיקו מעמד.

>> זהב של שותים: 32 בתי הקפה הכי טובים בתל אביב
>> אם אי אפשר לנצח אותם: 19 ברי היין הכי טובים בתל אביב

רגע אחד בשבוע // חמישי 19:00 // מופע ההנצחה לנרצחי פסטיבל נובה // פארק הירקון

קפה // לוינסקי 41

שלי שלייר היא מבעלי קבוצת בוקה ובין ההמלצות המוצלחות שלה הסתתר גם הסוד הקטן והאהוב הזה של שוק לוינסקי:
תמיד כשאני מגיעה לשוק לוינסקי אני מבקרת במקום של בני, ליהנות ממשקה גזוז מופלא ולהתנתק לכמה דקות משגרת החיים. יש קסם כזה בלוינסקי שגורם לי להרגיש כאילו אני תיירת לכמה רגעים, ואצל בני תמיד נעים וכיף.לוינסקי 41// העיר של שלי שלייר

האנג // ספסלים ברחבי העיר

השחקן העולה יהונתן וילוז'ני (חפשו אותו בהצגה "ארוס ומלנכוליה") עם המלצה להאנג האולטימטיבי בדייט או עם עצמכם:
ספסלים ברחובות שקטים כמו בר אילן ועוד ועוד ועוד (לא שנשארו כל כך הרבה). ספסלים במקום שקט זה משהו שגלום בתוכו פוטנציאל לדברים חיובים בהכרח// העיר של יהונתן וילוז'ני

פחמימות // מאפיית הלחם הבוכרי אמנון

שף מושיקו אברהם עושה פלאות באריא ומסגיר את אחד הסודות הקולינריים האהובים של דרום דרום דרום העיר:
מקום שהוא בית בשבילי. אני ממוצא בוכרי ובכל פעם שאני מתגעגע לבית ברמלה אני קופץ לשם, טורף גוז'גיז'ה על ספסל כשהכול נוזל עליי ומרגיש מאושר.שז"ר 11// העיר של מושיקו אברהם

הופעה // אביתר בנאי

אין שבוע שבו אנחנו לא מקבלים המלצה על אביתר בנאי, והשבוע זה תורה של שלי שלייר:
"ראיתי מופע מהמם של אביתר בנאי בבארבי. הוא ויוגב גלוסמן מההרכב שלו שרו שיר שכתב אלון שמריז ז"ל, שנהרג על ידי צה"ל בשוגג בעת ניסה לברוח משבי חמאס, וזה היה אחד הרגעים הכי מרגשים ונוגעים ללב במופע. מעבר לכך אביתר זמר בחסד עליון וכל מה שהוא עושה פשוט משגע ומרחיב את הלב// העיר של שלי שלייר

לוקיישן // כיכר המלך אלברט

לרגל עליית סרטה החדש, "הילה", במאית הקולנוע מיכל בת אדם בחרה מקומות אהובים עליה שסרטיה הצטלמו בהם:
כיכר המלך אלברט היא המקום בו נפגשים הרחובות נחמני, מלצ'ט, מונטפיורי ובצלאל יפה, ובו ממוקם בניין הפגודה המפורסם. המקום הפך למולדתי השנייה. כיוון שלצלם בחיפה, המקום בו גדלתי, מייקר מאד את ההפקה, מצאתי לי את הכיכר הזאת ואת הבית ברחוב נחמני 20 ואימצתי אותם כמחוז ילדותי בסרטיי האוטוביוגרפיים ("על חבל דק" ו"איה, אוטוביוגרפיה דמיונית"). יש במקום ריח מובהק של זמן אחר, זמן שמעורר געגועים ומזמין לשהות בו// העיר של מיכל בת אדם

כיכר המלך אלברט, מתוך "איה, אוטוביוגרפיה דמיונית" (צילום: יואב קוש)

מסעדה // צ'יקטי

נילי לנדסמן הוציאה את ספרה השביעי, "הפועלות", אז סחטנו ממנה המלצות שכונתיות:
ה-שכונתית. אחת לכמה שנים (רבות) מופיעה לה בשכונה איזו מסעדה תורנית לוהטת שמגלה – כי הפראייריות לא מתחלפות – שהתחרות על הלבבות הערלים של תושבי לב העיר היא אכזרית. אבל לא היא. מרגע הופעתה על הרדאר, המסעדה הקטנה שמתמחה על אמת בפרודוקטים, הבהירה את שוויה הרב. וכך, התבלבלו היוצרות, וזוהי השכונה שנגזר עליה לחזר אחרי המסעדה הנחשקת. נאחל לה לצ'יקטי אם כן מכל הלב בריאות רבה ואריכות ימים.יהודה הלוי 58// העיר של נילי לנדסמן

סרט // "המטבח השתגע"

ברור שהשף מושיקו אברהם ימליץ לנו על סרט שעוסק בשף צעיר, וברור שזה יהיה סרט נהדר:
"המטבח השתגע", הסרט אחרון שראיתי, מספר על משפחה עם אבא שף שהתאבד וחזר לחיים. בנו לקח את המתכונים שלו מפעם והביא משמעות משלו, שזה קצת מזכיר אותי בקולינריה – שאני מביא אוכל עתיק עם שורשים, מפרק אותו ומחבר אותו מחדש בצורה עכשווית// העיר של מושיקו אברהם

אוכל רחוב // סביח פרישמן

עידן מעוז, מבעלי ומנהלי האסייתית יאן בבן גוריון, לקח אותנו לסיבוב טעימות אצל כל השכנים:
כשבא לי לאכול משהו קצת אחר מאסיאתי ולסגור פינה אני קופץ לסביח פרישמן, שנמצא גם כן בסביבה הקרובה אלי. יש שם פלאפל וסביח טעימים להתלבט ביניהם, ויותר מזה אני לא צריך.פרישמן 42// העיר של עידן מעוז

מנטרה // "שיר משמר" / נתן אלתרמן

אולי ההמלצה הטובה ביותר שקיבלנו. מיכל בת אדם על מנטרה תל אביבית לחיזוק הנפש. ניסינו וזה עובד:
מאז ה-7 באוקטובר אני הולכת ובראשי מילות השיר "שיר משמר" של אלתרמן. הוא הפך כמין מנטרה שמסתובבת בתוכי, שאני אומרת לעצמי ולאחרים.
שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך,
מאבן קלע, מסכין, מציפורניים
שמרי נפשך מן השורף, מן החותך
מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים
מן הדומם, מן המחכה והמושך
והממית כמי באר ואש כיריים
נפשך שמרי ובינתך שער ראשך
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך.

• ❤ תל אביב
• פסטיבל נובה
• שוק לוינסקי
• סביח
• צ'יקטי
• אוכל בוכרי
• אביתר בנאי
• כיכר המלך אלברט

מיכל בת אדם היא כלת פרס ישראל לקולנוע והגדולה שבבימאיות ישראל. סרטה החדש, "הילה" – דרמה משפחתית מרגשת על מערכת יחסים מורכבת בין אם לבת ועל אהבה אובססיבית ובלתי אפשרית – עולה בימים אלה בבית הקולנוע. ביקשנו ממנה לבחור את המקומות האהובים עליה בעיר שבהם צילמה את סרטיה. כדאי גם לקרוא אתהריאיון שנערך עימה במגזין "את".

>> קסם בלתי מוסבר וספסל ברחוב שקט. העיר של יהונתן וילוז'ני
>> מפלט מהלם המציאות ומקום להסתתר בו. העיר של נילי לנדסמן

1. כיכר המלך אלברט

כיכר המלך אלברט היא המקום בו נפגשים הרחובות נחמני, מלצ'ט, מונטפיורי ובצלאל יפה, ובו ממוקם בניין הפגודה המפורסם. המקום הפך למולדתי השנייה. כיוון שלצלם בחיפה, המקום בו גדלתי, מייקר מאד את ההפקה, מצאתי לי את הכיכר הזאת ואת הבית ברחוב נחמני 20 ואימצתי אותם כמחוז ילדותי בסרטיי האוטוביוגרפיים ("על חבל דק" ו"איה, אוטוביוגרפיה דמיונית"). יש במקום ריח מובהק של זמן אחר, זמן שמעורר געגועים ומזמין לשהות בו.

2. Old Jaffa House

מה שהיה אכסניה ביפו בשוק הפשפשים שמחליף שמות מדי כמה שנים, אבל נשאר אותו בית מרשים וקורא לבוא אליו. הבית נוסך בי השראה וצילמתי בו שלוש פעמים: זה היה בית המלון שבעליו היה משה מזרחי (בן זוגי) בסרט "חיים זה חיים". זה היה אחד החדרים באכסניה אליה לקח הגראג'ניק (יגאל שדה) את מינה (אותה אני משחקת) במחשבה לממש את תשוקתו אליה, וזה היה הבית בו גרו ערבים עד שיום אחד נשמעו צעקות "היהודים באים", ואז הערבים עזבו או שהעזיבו אותם והבית התמלא באנשים שהגיעו מאירופה אחרי המלחמה. כל משפחה קיבלה חדר והיה מטבח אחד משותף לכולם.עמיעד 13

3. גינת רות

אותה הכרתי, אבל לא היכרות של ממש. התוודעתי אל קיסמה רק כשעברתי לגור באחד הרחובות על שם ארבע הנשים – שולמית, יעל, רות ואסתר המלכה – המקיפים אותה מארבעת צדדיה. הקיוסק הקטן בו אפשר לשתות קפה ולאכול עוגיות גרנולה הוא פינה קטנה שמרחיבה את הלב.רות 1

4. מוזיאון תל אביב

בתור פריקית של ציור, המקום הזה עם העלייה והקירות הלבנים שאני כל כך אוהבת שמובילה אל האולמות, הוא כמו אינפוזיה בשבילי, ברגעים שאני זקוקה לאינפוזיה נפשית. אבל אני תמיד שמחה להיות במקום הזה שנותן לי מנוחה והשראה. אלו לא רק יצירות האומנות אלא משהו בחללים שלו שנותן הרגשה של מסע במקום אחר.שאול המלך 27

5. פארק המדרון

אני אוהבת להשקיף מלמעלה על הים והסלעים. יש שקט אחר במקום הזה בגלל שהוא רחוק מרעש העיר. לפני שהפארק שופץ בשנה שעברה, הפכתי את המקום הזה ל"מקום" כאשר שמתי שם ספסל ועץ וזה הפך ללוקיישן בסרט שלי "חיים זה חיים". מאז שהפארק שופץ, השתמשתי בו שוב כלוקיישן בסרטי "הילה" שמשחק עכשיו בבתי הקולנוע.

מקום לא אהוב בעיר

כל המדרכות השבורות ברחובות תל אביב שהן מלכודות לנפילות מיותרות.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
קשה לי לקרוא בשם של אירוע, זה יותר פירורים קטנים שאני רואה אצל אנשים שמגייסים את כל כוחם וזמנם כדי לעזור בכל מה שאפשר. זה עוזר לי לשמור על תקווה ולהאמין שיום אחד אנשים יבינו שבן אדם שווה בן אדם באשר הוא ויבינו שבכח אי אפשר לנצח וימצאו דרך הידברות גם עם מי שנדמה להם כפחות מבן אדם.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
מאז ה-7 באוקטובר אני הולכת ובראשי מילות השיר "שיר משמר" של אלתרמן. הוא הפך כמין מנטרה שמסתובבת בתוכי, שאני אומרת לעצמי ולאחרים.
שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך,
מאבן קלע, מסכין, מציפורניים
שמרי נפשך מן השורף, מן החותך
מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים
מן הדומם, מן המחכה והמושך
והממית כמי באר ואש כיריים
נפשך שמרי ובינתך שער ראשך
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני ממליצה להתנדב ולתרום לצורך כל טיפול באנשים שהפגיעה שלהם היא בלתי נראית אבל נושאים בתוכם סבל גדול.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל האנשים שנשארים בתל אביב ולא עוזבים.

מה יהיה?
יהיה מה שיהיה וזה יתברר רק במבט לאחור.

• העיר שלי
• קולנוע ישראלי
• מיכל בת אדם
• כיכר המלך אלברט
• שוק הפשפשים
• גינת רות
• מוזיאון תל אביב
• פארק המדרון
• מדרכות