זאת הייתה אחת הסאגות המכוערות בתולדות תל אביב, אבל לפחות הסוף שלה יפה: 43 שנים אחרי שנפתח הדולפינריום ויותר מ-30 שנה אחרי שהפך לכתם חלוד, נטוש ומכוער על חוף הים של תל אביב, נפתח השבוע מתחם חוף הדולפינריום החדש באופן חלקי לציבור, והחדשות הטובות הן שהוא יפהפה ואין בינתיים חדשות רעות בתחום זה (יש מהן מספיק במקומות אחרים).

​מתחם הדולפינריום, ששטחו הכולל כ-20 דונם, היה כאמור מקום מוזנח ונטוש במשך עשורים ארוכים, שקטע את הטיילת והיה חסום לקהל, ועמד במרכזו של מאבק משפטי בין העירייה ובעלי השטח. העסקה שחתמה העירייה הקנתה לבעלים זכויות בנייה מסיביות בשווי מופרך על שטח בבעלות העירייה מעבר לכביש הטיילת, עסקה שעוררה התנגדות ציבורית נרחבת והובילה למאבק אקטיביסטי ממושך וסוער (או כמו שבעירייה אוהבים לקרוא לזה "תהליכים תכנוניים ומנהליים ארוכים").

בתחילת החודש הסתיים החלק העיקרי בעבודות הפיתוח במקום והמרחב הציבורי נפתח עבור המבקרים והמבקרות וחשף את השינוי הגורף שהתחולל בו: חוף ים חדש, חיבור הטיילת הקיימת לאורך רחוב הרברט סמואל עם הטיילת של פארק צ'ארלס קלור, פארק חופי חדש, וגם מרכז ספורט ימי ובית קפה שיפתחו בקרוב, והכל בתכנון סביבתי נאה ועיצוב נהדר (אדריכלים: ציונוב-ויתקון אדריכלים/ פיתוח: ברוידא-מעוז אדריכלות נוף).

בהיקף שטח החול הוקמו טריבונות לצפייה במגרשי כדורעף חופים ולטובת המתופפים מחוף המתופפים המיתולוגי. בנוסף, הוכשרו במקום שטחי מדשאה עם אזורי שמשיות וספסלי ישיבה, עצים וכורסאות ישיבה מבטון ועץ, ובקרוב יוקם בו גם מגרש קארבר-פארק ומגרש פאמפ-טרק לטובת הסקייטרים.

אנדרטת הדולפינריום, שהוקמה לזכר פיגוע ההתאבדות הרצחני שגב את חייהם של 21 צעירים וצעירות שעמדו בכניסה למועדון שפעל במקום, הועתקה מרחק קצר בשטח האתר, ושולבה ברחבת ישיבה מרוצפת ומוצללת. הזיכרונות הרעים מהדולפינריום, כולל אלה הקשורים לדולפינים האומללים שסבלו שם בשנות ה-80, ישארו עכשיו עמומים מאחור. בואו לים.

• הבועה
• ❤ תל אביב
• חופים בתל אביב
• חוף הדולפינריום
• מאבק הדולפינריום
• עיריית תל אביב

זה עדיין רחוק מלהספיק, אבל נראה שבעירייה מחלחלת ההבנה שצריך לחבר טוב יותר בין העיר לחוף הים. בתחילת השנההחלו עבודות באזור כיכר האופרהשנועדו לחבר בין הרחובות הסמוכים לים, ובשבוע האחרון החלו גם עבודות להקמת חוף חדש באזור שבו שכן הדולפינריום.

החוף החדש צפוי להיפתח בנובמבר 2023 והוא יכלול, בין השאר, מרכז קהילתי לספורט ימי ואתגרי ולצדו ייסללו שבילים, יוקמו מתקני משחקים ותוקם מרפסת תצפית (ראו הדמייה).

נציין שמדובר בתכנית לא חדשהשפרטיה פורסמו כבר ב-2018, וגם היא הושגה לאחר מאבק ציבורי. בעבר התכנית היתה לבנות מגדלים על שפת החוף, אבל לאחר המאבק הושגה פשרה לפיה בעלי הקרקע יקבלו זכות לבנות את המגדלים מעבר לכביש ברחוב קויפמן, וסמוך לחוף יוקם פארק הדולפינריום והמרכז הספורטיבי במקום מבנה הדולפינריום שנהרס ב-2018.

אז מה בעצם חדש? ובכן, לפי ראש העיר רון חולדאי אלה העבודות שסוף סוף יצאו לדרך. "פתיחת הים, חיבורו לעיר ופיתוח רצועת החוף כנכס מרכזי של העיר – זו המטרה שעמדה לנגד עיניי מאז נבחרתי", כתב הבוקר, "כעת אנו עושים צעד נוסף אל עבר מטרה זו אחרי שהסרנו את הדולפינריום הנטוש".

• הבועה
• עיריית תל אביב
• רון חולדאי
• חוף הדולפינריום
• מאבק הדולפינריום
• חופי ים בתל אביב

אמיר אוחנה הוא לא "הומו מקצועי". איך אנחנו יודעים? ובכן, בראיון אתמול בחדשות 13, טענו השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה ואלון בן זוגו, בין היתר, שהמאבק הגאה נגמר, בערך; שיש אנשים שמתפרנסים מ'לתדלק' את המאבק, שמעמידים פנים שהוא לא נגמר; שאם יש משהו להשלים במאבק, פונדקאות היא החוליה החסרה. צריך לומר את זה בצורה ברורה: ככל שזה נוגע לקהילה הגאה – לא היתה מילה אחת של אמת בראיון הזה.

אתחיל בגילוי נאות – כמנכ"ליתחוש"ן, ארגון החינוך וההסברה של הקהילה הגאה בישראל, אני חלק מאותן 'לסביות מקצועיות' ש'מתפרנסות מהמאבק' – רק שכבר כאן מתחילים אי הדיוקים. פרנסה זה שם קוד למשכורת השחוקה שמרוויחים עובדים בארגונים חברתיים. אמיר אוחנה ובן זוגו הם לא העניין פה ואין לי שום רצון לתקוף אותם באופן אישי. השר אוחנה גם סייע בשנים האחרונות בלא מעט תהליכים ומאבקים בתוך הכנסת למען הקהילה הגאה, ועצם היותו שר הומו הוא הישג אדיר שנזקף לזכותו.

הבעיה היא אחרת: יש לא מעט נשים וגברים בארץ שלא מבינים על מה המאבק הגאה מוחה. לכאורה, נראה שהמצב ממש טוב – באמת, אין מה להשוות את מצב הקהילה היום למצב שהיינו בו לפני 50 ואפילו לפני 20 שנה. ההישגים האלה הושגו בזכות עבודה קשה מאוד של ארגונים, פעילים ופסקי דין תקדימיים של בג"ץ. אלא שכמי שפוגשת כל יום עשרות בני ובנות נוער בכל רחבי הארץ, אני יכולה לספר שהמאבק הזה רחוק מלהסתיים. כל 4 שעות בממוצע מתקבלת במרכז הדיווח הודעה על אירוע להט"בפובי, ואם תעמדו במשך דקה במסדרון של כל בית ספר בישראל תראו זאת בעצמכם.

במערכת החינוך שבה אנחנו פועלות, בני ובנות נוער להט"ב סובלים מגילויי שנאה ואלימות סביב זהותם המגדרית ונטייתם המינית באופן יומיומי. רק 25% ממוסדות החינוך בישראל עוסקים ומקיימים תכניות בנושא. שלושה מתוך ארבעה תלמידים במדינת ישראל לא נחשפים לקיומה של הקהילה הגאה ב-12 שנות לימודיהם במערכת החינוך. בחברה הדתית, החרדית והערבית תכניות כאלו הן נדירות ביותר. כבר שנים שמשרד החינוך לא נענה לדרישתנו לפרסם חוזר מנכ"ל המעגן את הזכויות של בני ובנות הנוער שלנו ולהטמיע תכניות וחומרי לימוד המקדמים סובלנות כלפי הקהילה. כל יום שבו לא מתפרסם נוהל כזה, מאפשר לאנשי הצוות בבית הספר לפעול כרצונם, להוציא תלמידים מהארון בפני צוות המחנכים, התלמידים וההורים ואפילו לשלוח אותנו לטיפולי המרה.

אמיר אוחנה, אתה הומו

המאבק הגאה לא נגמר ולא קרוב לזה. רק הבוקר פורסם על צעיר מתל אביב שהותקף ברחוב מתחת לביתו בשל זהותו המינית. זהו לא אירוע בודד, אלא אירוע מוכר ויומיומי עבור רבים מאיתנו, שחווים תקיפות והטרדות, וסופגים יחס לא מקצועי ואפילו מבזה מצד אנשי מקצוע. זו גם הסיבה לכך שרבים מהקהילה שלנו נמנעים מלקבל טיפול בריאותי ונפשי מה שמוביל לתחלואה פיזית ונפשית גבוהה יותר בקהילה.

מעמדת הכוח לא תמיד ניתן לראות את האנשים הקטנים שסופגים אלימות יומיומית. את הנערה הטרנסית שנזרקה מהבית שלה ומוצאת את עצמה ברחוב, את הנער החרדי שמפחד לאבד כל מה שיש לו אם יצא מהארון, את הגבר הטרנס המשכיל והמוצלח שלא מצליח למצוא עבודה כי "המראה שלו יבלבל אנשים", את זוג הגברים שמתפללים לילדים ולא יודעים איך יעשו זאת, את הנערה הביסקסואלית שיועצת בית הספר שלה לא מאמינה שהזהות שלה קיימת ומנסה לשכנע אותה אחרת.

המאבק הגאה רחוק מלהיגמר, המובילים אותו עושים זאת לרוב בהתנדבות או בשכר זעום, ופונדקאות היא לא הסוגיה הראשונה בסדר העדיפויות שלנו. אנחנו עסוקים בביטחון שלנו ברחוב, באפליה שאנחנו חוות כשאנחנו מנסות להשכיר דירה ולא מצליחות, בקושי למצוא עבודה ובגב המשפחתי והקהילתי שנלקח לרבות מאיתנו בגלל זהותנו. אנחנו עדיין נלחמות על החיים שלנו, על היכולת שלנו לחיות בשלום ובביטחון. לצערי, אנחנו עדיין רחוקות מלהשיג אותם.

• טור דעה
• להט"ב
• הומופוביה
• משרד החינוך
• מאבק הדולפינריום
• הקהילה הגאה

• Facebook
• Twitter
• Email

הוויכוח הציבורי על עסקת הדולפינריום השנויה במחלוקת מתעורר מחדש. השבוע התכנסה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיריית תל אביב כדי לדון בהתנגדויות למתווה הכלכלי של התוכנית, שבמסגרתה חברת השער לישראל, המחזיקה בזכויות החכירה במתחם הדולפינריום, תקבל שטח של כ־12 דונם ליד מסגד חסן בק עבור שימושים של מלונאות, מסחר ומגורים. חלק מהשטחים המיועדים הם ציבוריים ושייכים לעיריית תל אביב ולרשות מקרקעי ישראל. כזכור, המתווה התכנוני של תוכנית הבנייה כבר אושר בעבר, וכעת נמצאת על הפרק תוכנית האיחוד והחלוקה של החלפת הקרקעות.

הצדקה הגיונית זה לחלשים

“אין בהיסטוריה שום תקדים להחלפת שטחים כזאת. מדובר בגזל לאור יום של הקרקעות השייכות לציבור", אומר יקיר בן מאור ממטה המאבק עוצרים את עסקת הדולפינריום. “לפי הערכת שמאי שהזמנו בשנת 2014, ערך זכויות הבנייה בקרקע שתקבל חברת השער לישראל מוערך בסכום של מיליארד ו־300 מיליון ש"ח, בעוד שטח הדולפינריום מוערך ב־42 מיליון ש"ח בלבד. הדולפינריום הוזנח במשך שנים, אז למה מחלקים לבעלים פרסים במקום קנסות?".

אילו ההתנגדויות הצגתם בפני הוועדה?

“לעסקת הדולפינריום היום אין שום היגיון כלכלי או הצדקה ציבורית. זו החובה המוסרית שלנו ושל ארגונים ירוקים וציבוריים נוספים כמו התנועה למען איכות השלטון להגיע לדיון ולדווח לציבור כיצד גוזלים את כספו. חשוב לציין שהחלפת השטחים עצמה נעשתה גם היא בניגוד לחוק, תוך כדי עקיפה בוטה של חובת המכרזים. כל ההתנהלות נעשית במחשכים, ללא שקיפות וללא שיתוף ציבור".

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה:“התוכנית מאפשרת את פתיחת רצועת החוף לטובת התושבים ומסירה מפגע מהמרחב הציבורי. ההליכים התכנוניים שקדמו לאישור התוכניות פורסמו להתנגדויות ונדונו על פי דין במוסדות התכנון. מדובר בתוכנית בהסכמת הבעלים, אשר תאמה הסכם בין חברת השער לישראל, העירייה ורשות מקרקעי ישראל, וקבעה מתווה שאושר והוסכם. הסכמות הצדדים אושרו על ידי החלטת מועצת מקרקעי ישראל ועל ידי היועץ המשפטי לממשלה אשר תמך בעמדה זו בכמה הליכים. בגין אישור התוכנית הוגשה עתירה שבה עלו גם טענות אלה".

• חברת השער לישראל
• הוועדה המקומית לתכנון ובנייה
• מאבק הדולפינריום
• הדולפינריום
• מסגד חסן בק
• עיריית תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• עירוני
• עסקת הדולפינריום