תל אביב לא הייתה מי שהיא בלעדיהם – הם טבועים בד.נ.א של סביבת המחייה ומבטאים יותר מכל את הלכי רוחה, אנשיה, וצבעה הייחודי של השכונה. אספנו לכם את בתי הקפה השכונתיים של כל שכונה בתל אביב, כאלה שתרגישו בנוח להגיע אליהם בטרנינג וכפכפים, וסביר להניח שהבריסטה יזכור איך אתם אוהבים את הקפוצ׳ינו שלכם.

>>מי צריך מישלן? לנו יש את 23 מסעדות השף הכי טובות בתל אביב

צפון יפו

אדא חנינא

איזה קפה משובח יש באדא חנינא. כזה שכמעט מוציא אותו מרשימת בתי הקפה השכונתיים הישר לרשימת בתי הקפה של הגל השלישי. אבל תכלס למה לבחור? כשהקפה נהדר, השירות נעים, וזוכרים אותנו, המאפים טריים ומפנקים, ולמעלה יש קומה סודית ונסתרת שאפשר לשבת בה יום שלם עם הלפטופ. אפשר כמובן גם סתם לשבת ולהרהר או לקרוא ספר. קיצר, תושבי צפון יפו לגמרי חותמים עליו כבית הקפה השכונתי שלהם.
רבי חנינא 9

אורבן בייקרי

בית קפה נוסף ונהדר בצפון יפו הוא אורבן בייקרי, שגם פתוח בשבת ומציע שלל מאפים, עוגות ושאר דברי מאכל ומתיקה – טבעוניים וללא גלוטן – מה שמראה שהוא מכיר היטב את תושבי ותושבות השכונה שלו, בעלי נטיות תזונתיות למינהן. באורבן בייקרי תמצאו תמיד מה לאכול ולשתות, וגם קבלת פנים חייכנית וסבלנית שתגרום לכם להרגיש בבית, וזה מה שהיינו הכי רוצים מבית קפה שכונתי כהלכתו.
ניצנה 14, 03-553-0404

מרכז יפו

קפה עלמה

בקפה עלמה תמיד פוגשים ערב רב של אנשי השכונה. תמצאו שם פרלמנט של קשישים מאפירי שיער, לצד חבורה של תיכוניסטים שהבריזה מהתיכון הסמוך וגל״צניקים טרוטי עיניים מדברי בקולי קולות על ענייני היום. והרי לכם, יפו. וזה היופי בבית קפה שכונתי על אמת, שמשרת בשמחה ובאהבה את כל תושבי השכונה, וגם מגיש קוסקוס בטעם של בית הכי טעים בעולם.
שבטי ישראל 14, 053-965-0248

דאבל אספרסו

עוד בית קפה שכונתי למהדרין, ואהוב על ידי לקוחותיו, שלצערנו נשרף בחודש דצמבר האחרון, ןלשמחתנו שב לפעילות אחרי שיפוץ זמן קצר לאחר מכן. מאחורי הדלפק עומד כמעט תמיד הבעלים אחמד זינאב שמכיר את רוב באי הקפה בשמם הפרטי. עוד עניין שהופך אותו לבית קפה שכונתי אהוב היא העובדה שהוא נפתח יום-יום בשעה המדומיינת 6 בבוקר, מה שמאפשר לציפורים המוקדמות של השכונה להתחיל את הבקרים בקפה ובחיוך גם ממש עם צאת החמה.
שדרות ירושלים 77, 03-600-7265

פלורנטין

פוק קפה

התור שמשתרך מחוץ לפוק קפה בהחלט מורכב מאנשי השכונה, שנוהגים לפקוד אותו קבע בכל שבת, ויש גם קבועים שבאים בכל יום. מה יש בו בפוק שגורם לשכונת פלורנטין לאהוב אותו כל כך? קודם כל אווירה פוסט-היפסטרית במידה, אחר כך מאפים שנאפים במקום והם מנחמים ונהדרים, ולסיום ספות נוחות שאפשר לרבוץ עליהן יום שלם עם הלפטופ בלי רגשות אשם. הוא גם פתוח כל יום ועד שעות מאוחרות, מה שאידאלי לצעירי השכונה.
כפר גלעדי 48,053–9415482

טוני ואסתר

טוני ואסתר היה בית קפה שכונתי עוד מלפני שהיה בו תפריט של שף, וגם בהינתן התפריט החדש של דור ונגר הוא מצליח להישאר קז׳ואלי ובלתי מתאמץ – וזה כבר איכות של בית קפה שכונתי שיודע להישאר נאמן לקהל שלו. השירות פמיליארי וחייכני, וגם הוא במגמת שיפור מתמדת. האוכל טעים, נעים וחמים (שניצל ופירה לנצח), וכנראה שתפגשו בו תמיד סטוצים מהעבר שלכם, ובתכלס – מה שכונתי יותר מזה?
לוינסקי 39, 03-5281-843

קסבה

הקסבה היא אחד המוסדות הוותיקים בשכונה, עם למעלה מעשור של פעילות וריח וויד שנישא למרחקים. יש שולחנות בפנים, יש חצר חמודה, יש המון לקוחות קבועים ויש תפריט מגוון שכולל קפה, סלטים, כריכים ואוכל אמיתי (פסטות, המבורגר, קארי) שאפילו נוסע בוולט לפעמים. הקסבה היא גם מקום שמתאים את עצמו לשעות היממה – שותי קפה זריזים בבוקר, פגישות עבודה בצהריים ובליינים צעירים בערב. אם זה לא פלורנטין אז אנחנו לא יודעים מה כן.
פלורנטין 3

נווה שאנן

קפה עברי

בית קפה שכונתי הוא בית קפה שאפשר לבוא לאכול בו אוכל כמו בבית, רק שהוא הרבה יותר טעים בבית הקפה – לחם מטוגן, יוגורט עם גרנולה, שקשוקה, ארוחת בוקר ישראלית, כל אלה ואפילו במחירים שבאמת אפשר לקרוא להם שכונתיים. חוץ מזה, השכונתיות בעברי היא על אמת – מה שאומר שתפגשו בקפה קרוב לוודאי את השכנים מלמעלה או למטה, אבל גם תוכלו לשבת יום שלם על הלפטופ ולהעמיד פנים שאתם מתרכזים בתסריט שכתבתם ולזכות בתווית השכנים הסנובים.
הגדוד העברי 8, 03-612-1721

שפירא

קפה שפירא

מבית קפה אחד לשני אנחנו רק מתחזקים במגמת השכונתיות, שכן בית קפה שפירא מתפקד במידה רבה כמו המתנ״ס של שכונת שפירא. כלומר, הוא עדיין בית קפה עם אוכל טעים וקפה נהדר, אך הוא גם מרבה לרכז בתוכו אירועים קהילתיים, מופעי תרבות, הרצאות, פעילויות לילדי השכונה וגם ערבי פופ אפ של בשלנים ושפים שמתגוררים בשכונה. מה שנקרא, בית קפה שכונתי למהדרין, ואנחנו מתים עליו ככזה.
רחוב רלב״ג 15, 0354-485-6030

יד אליהו

אמירה

דודו טסה גרס בזמנו כי כל שכונה שמכבדת את עצמה זקוקה לבית קפה בהתאם, ועל כן פתח את אמירה, שפתיחתה סימנה את העובדה ששכונת יד אליהו לגמרי על המפה. בית קפה נעים וניחוח, שאפשר לשבת בו כפרלמנט של חברות, לבד על הלפטופ או עם הילדים אחרי הגן. תמצאו בו קפה מצוין ומאפים טריים, עוגות, עוגיות וגם כריכים צבעוניים שמוכנים במקום כמובן. יש גם סלטים וארוחות צהריים וערב, ואנחנו צריכים להזכיר שוב שזה בית הקפה של דודו טסה?
הפלמ״ח 28,03–5352269

ביצרון

השובך

בביצרון נפתח בית קפה השובך בשנה שעברה, והוא מה שנקרא בית קפה שכונתי מהדור החדש. ואיך אנחנו יודעים זאת? בגלל הסיבה הפשוטה שבבית הקפה יש גם מעדנייה, ובתי הקפה השכונתיים של היום הם לא רק בתי קפה שלעצמם, ברציניים שבהם יש גם מעדנייה. ולעניינו, תמצאו שם גבינות, רטבים ומוצרי מדף, לצד כריכים גדולי מימדיים ששווה לבקר במיוחד בשבילם, מאפים מושחתים ואווירה מהנה ומסבירת פנים. וגם מצאנו שם כלב, ואין סימן יותר שכונתי מזה.
דם המכבים 28, 050-408-5020

מרכז תל אביב

נחמה וחצי

תל אביב לא הייתה מי שהיא אלולא נחמה וחצי. באמת. הכל בבית הקפה הזה הוא תל אביב, לטוב – וגם לא נעים להודות, במידה מסוימת גם לרע. השירות, או יותר נכון היעדרו, העובדה הנוסטלגית שלמרות שאסור, רבים מגניבים שם סיגריות בין כתלי בית הקפה, וגם כמובן העובדה שנחמה וחצי הוא מקום מפגש של הברנז׳ה, בשעה שמוסדות כאלה הולכים ומתמעטים בנוף המקומי. חוץ מזה הבולונז שם מעולה.
אחד העם 144, 03-685-2326

מונטי

בית הקפה מונטי שברחוב מונטיפיורי הוא עוד בית קפה שכונתי מהגל החדש, כזה שתוכלו למצוא בו גם מוצרי מעדנייה וגם יינות טובים ואיכותיים. חוץ מזה, הוא רחב ידיים ומאפשר ישיבה נוחה בפנים, שם תוכלו לעבוד, לקיים פגישות עבודה או סתם להתפנו במזגן. הישיבה בחוץ היא כבר סיפור אחר, והיא מהנה, חברתית ומספקת את חווית בית הקפה לה ייחלנו. שזה אומר לשבת באמצע היום תחת השמש וללגום אמריקנו קר, בלי דאגות.
מונטיפיורי 41

לב תל אביב

בוקה אחד העם

אין אחד שלא מכיר את בוקה, מה שרק מוכיח עד כמה הוא מקורקע בשכונתו. השירות בו סבבה – מזמין ויחד עם זאת נונשלנטי – האוכל משביע וערב לחיך וגם המחירים נותרים בגדר הסביר באופן יחסי לעירנו. אגב אי אפשר שלא להתייחס לעובדה שבכל שישי משתרך מלפניו תור שלא מבייש אף שכונה, במיוחד לא את מרכז תל אביב. אז כן, ממליצים להגיע מוקדם בבוקר.
אחד העם 91, 054-700-8808

קפה שניאור

בקפה שניאור יש ביצה בקן, ואיכשהו זה מסביר יותר מכל לדעתנו את היותו בית קפה שכונתי. אין מנה מנחמת מביצה בקן, כזו שמתחבאת בתוך לחם, וזו לא מנה שתמצאו בכל בתי הקפה המפונפנים שמגישים קפה בקלייה ידנית מניו זילנד. חוץ מזה בשניאור יש אוכל טעים, במחירים נוחים ובקו ביתי ומנחם, וגם אווירה שכונתית וחמימה – כזו שנדיר למצוא בכרך המנוכר ואנחנו זקוקים לה בימים אלה יותר מתמיד.
פינסקר 20, 03-629-6519

החשמל

קפה ברזילי

בשכונת החשמל יש ריכוז בתי קפה אדיר, לצד ריכוז לא מבוטל בכלל של מכוני יוגה ופילאטיס (אבל זה כבר לרשימה אחרת). אם היינו צריכים לבחור קפה אחד בשכונה הזו, ברור שנבחר בקפה ברזילי. בית קפה מרכזי שכל תושב בשכונה יוכל למצוא את עצמו בו, מעולל ועד קשיש, מטבעוני ועד קרניבור. האוכל שם טרי ובריא, טעים ומזין וגם מגוון שלא נופל לשטאנץ הקבוע של בית קפה. (היי סלט טאבולה ועוף, סופרבול או עוגת בננה שוקולד טבעונית).
ברזילי 1, 050-526-8699

נווה צדק

מה ז׳ולי

יש גם אנשים שאשכרה גרים בנווה צדק, ולא רק תיירים בה, רק שרובם צרפתים. על כן בית הקפה הכי שכונתי שהצלחנו לאתר בה הוא כל כולו באווירה צרפתית. זה אומר כמובן קרואסונים מכל הסוגים והמינים, כולל כריכים טריים ורעננים בתוך קרואסון, זה אומר מחירים גבוהים באופן יחסי לבית קפה, וזה אומר אווירה אלגנטית עם טאץ׳ אירופאי מהודק. בקיצור, זה אומר נווה צדק.
פינס 36, 054-443-5643

כרם התימנים

קפה יום טוב

קפה יום טוב ממוקם (תראו מופתעים) ברחוב יום טוב שבפאתי שוק הכרמל. קרבתו לשוק הכרמל בהחלט ניכרת בתפריט שלו, שמורכב מחומרי גלם טריים ומתוצרת עונתית ומקומית שמקורה בשוק. חוץ מזה האווירה בו שכונתית ומזמינה, והאוכל בו טעים לאללה משום שהטריות ואיכות חומרי הגלם מורגשת, זאת לצד שילובים יצירתיים ומפתיעים. קיצר אם אתם בשוק הכרמל, עצרו לארוחת בוקר בקפה השכונתי.
יום טוב 30.

צפון ישן

זוריק

זוריק הוא בית קפה שכונתי לפי הספר, שכולם בו תושבי השכונה – מקשיש ועד טף, וגם על פי רוב המלצרים ואנשי השירות בו מתגוררים בשכונת הצפון הישן בואך כיכר מילאנו. ומה זה אומר? שכולם מכירים את כולם, ושאין תענוג כמו לשבת בו ולנשנש שניצל עם פירה, לא משנה באיזה גיל אתם. בין אם בדיוק באת אחרי ביה״ס, אם באת לבד באמצע יום עבודה או אם אתם יושבים ללאנץ׳ משפחתי. אגב, זוריק גם הפך לנקודת ציון באזור, וחשוב מכך – זה בית הקפה השכונתי של טרנטינו.
יהודה מכבי 4א, 03-604-8858

קפה משולש

קפה משולש הוא בית קפה שכונתי של פעם, כזה שלא תמצאו לו עמוד סושיאל מעודכן (וגם לא מתנחמד, כמו שתראו), אבל תכירו אותו היטב אם אתם תושבי השכונה. משולש קיים מעל עשור וחצי, מציע בימים החמים מרק גולאש נהדר להתנחם ולהתחבק בתוכו, סלטים טריים ורעננים וכמובן כמו בית קפה שכונתי שמכבד את עצמו ואת תושבי שכונתו – גם שניצל מצוין עם צ׳יפס או עם פירה. אגב הוא גם נסגר בחצות כל יום, ואפשר להשתכר בו במחירים שכונתיים, שזה כבר קפה שכונתי עם בונוס.
דיזינגוף 168, 077-335-1612

כיכר המדינה

קפה דיילי

דיילי הוא בית קפה שכונתי ואינטימי, שנמצא בכיכר המדינה, ונותר קטן וצנוע אל מול המגדלים והיוקרה. דיילי מתפאיין בתוצרת טרייה ועונתית, שמתחדשת יום יום, – כלומר באופן דיילי – וגם בויטרינת מאפים מרשימה ומפתה שכוללת קנלה די בורדו, רוגלעך בטעם של סבתא, פחזניות, ריבועי שוקולד ממכרים שלא נמאסים לעולם, כריכי ביס וגם בגודל מלא וגם מבחר סלטים עשיר ומגוון.
משה שרת 83, 03-6522-823

רמת אביב

ביתא קפה

בית הקפה של שפית איילת לטוביץ׳ הוא בית קפה שמתאים בדיוק לתושבי רמת אביב. כי הוא אכן שכונתי, אבל לא במובן הזרוק, אלא במובן שמתאים לתושביו כמו כפפה ליד. אנחנו לא רוצים חלילה להכליל, אבל ברור כשמש כי תושבי רמת אביב מעוניינים קודם כל באוכל בריא ואיכותי, ובהחלט אפשר למצוא לו ייצוג הולם בביתא קפה. זאת לצד מאפים מצוינים, כריכים מהנים, מנות מושחתות במידה ושירות נעים לבריות.
ברודצקי 17, 1700-700-973

נאות אפקה

בר לחם

בר לחם הוא המוסד השכונתי האהוב על תושבי השכונה שלו, בית קפה שכונתי לכל דבר ועניין שיש בו גם מאפייה נהדרת. המאפייה אחראית ללחמים ריחניים ומופלאים מסוגי קמחים שונים, לצד פוקאצ׳ות ובגטים, וגם למאפים מפתים ומסקרנים – ואף לסינבון עם גלייז מושחת בימי שישי. יש מענה נדיב גם בדמותם של כריכים מהלחמים שנאפים במקום, סלטים טריים וגם עוגות ועוגיות לאכול במקום או לקחת הביתה.
קהילת סלוניקי 7, 03-648-0055

צהלה

פטלינה

פטלינה קיימת בשכונת צהלה כבר למעלה מחמש עשרה שנה, ולמרות שבשעות הערב היא פועלת כביסטרו, בשעות הבוקר היא חיה כבית קפה שכונתי לכל דבר. יש בירכתיה גינה גדולה, מוריקה ופורחת, שאפשר לשבת בה ולשתות קפה, אולי לצד עוגת גבינה חלומית שאופים במקום, וקצת לשכוח מכל הפאסון שמסביב. חוץ מזה במקום ארוחות בוקר משביעות ונהדרות, מנות מבושלות לצהריים וערב, יינות מקומיים ואיכותיום וגם מגוון מוצרים לקנות הביתה.
עיר שמש 73, 03-648-3221

רמת החייל

זוקה

בואו נודה באמת, רמת החייל היא לא בדיוק השכונה הכי שכונתית, אבל בין המשרדים, המגדלים וקליניקות הרופאים מצאנו פנינה שכונתית שעונה לשם זוקה. בזוקה יש חצר פורחת, קפה מעולה, כריכים, מאפים, סלטים ובונוס מרכזי – פיצות הישר מהטאבון וגלידות טריות. אפשר לומר שמדובר בבית קפה שכונתי בניחוח איטלקי, שכל תושבי השכונה ובאי המגדלים הסמוכים יוכלו למצוא בו מענה לרחשי לבם ולחשקיהם הנסתרים.
הרוגי מלכות 7, 03-544-6599

נווה שרת

דודה

מה יותר שכונה מלקרוא לבית קפה דודה? ובכן, זהו השם של הקפה השכונתי של תושבי נווה שרת, שמלבד היותו מקום מפגש לתושבי השכונה, מתקיימים בו גם ערבי מוזיקה חיה, הופעות ושלל אירועי תרבות. מבחינת התפריט תמצאו בו היצע כריכים עשיר שכולל גם טורטיות מגולגולת ועמוסות בכל טוב, מרקים חמימים העונה, וגם מנות ארוחות בוקר כמו אגז בנדיקט וכריכי קרואסון להתחיל איתם את היום בסבבה.
אלמוג 5, 03-544-4434

הדר יוסף

פיצה ריסו

אל תתבלבלו – בצהריים באמת יש פה פיצה, אבל בבוקר מדובר בבית קפה לכל דבר ועניין. כזה שדואג לתושבי השכונה והסביבה, וגם מבטיח לכם מנת קפאין מזוקקת. וגם ברור שלא תישארו רעבים כי אפשר למצוא פה מלבד מנת קפה גם מנת פחמימות הגונה בדמותו של כריך פריך, פוקאצ׳ות מהטאבון, מאפים שקשה לעמוד בפניהם ועוד ועוד. בחצר של המקום מתארחים לעיתים גם ירידי פרחים, יד שנייה ועוד אירועים שכונתיים וכיפיים.
הדר יוסף 14, 03-609-0771

• אוכלים שותים
• מדריך השכונות
• קפה
• בתי קפה
• בתי קפה בתל אביב
• הכי טובים

• Facebook
• Twitter
• Email

נחלת יצחק

מספר תושבים:8,438
שטח:556 דונם
אטרקציה:שניצל בקפה ג'ולי

תושביה הוותיקים מוטרדים בשאלת שייכותם לתל אביב או לגבעתיים, פרדוקס סכולסטי של ממש, שכן חלק מרחובותיה נחצים בין שתי הערים ואופייה גבעתיימי להחריד. בשנים האחרונות היגרו אליה משפחות צעירות מתעשיית ההייטק (השכונה מוקפת במוקדים משרדיים), והקיוסקים שאכלסו דמויות איקוניות כגון "חיים הוורוד" הוחלפו במעדניות לבעלי טעם פריזאי (ע"ע שרויטמן) ובבתי קפה מעודנים. פעם המוקד החברתי בשכונה היה "הגינה של הסופר", היום הוא קפה ג'ולי השוכן תחת מגדלי תל אביב.

יד אליהו

מספר תושבים:15,559
שטח:1446 דונם
אטרקציה:קהילת הורים פעילה ומגובשת

השכונה המרכזית במזרח תל אביב הפכה שם קוד לזוגות במשבר גיל 40 הנוטשים את המרכז לטובת דירות מרווחות במזרח, ומגיחים לעתים נדירות לנילוס או לבלוק כאורחים הבוררים את בילוייהם בפינצטה, מתנשאים על החברים שנשארו משועבדים לבילוי האקססיבי במרכז. ביד אליהו אין עדיין בתי קפה, אבל יש קהילה מקומית של הורים צעירים המנסים להפיח בה רוח קיבוצית עתירת שיתופי פעולה חברתיים. לאחרונה הוקם בה סקייטפארק, שגם הוא, בדרכו, מנסה לשוות לשכונה עוקץ רענן ומצליח בקושי רב.

תל חיים

מספר תושבים:4,515
שטח:370 דונם
אטרקציה:חפשו במקום אחר

שמה כמו נוצר במחולל שמות של שכונות, אך היא הדבר הקרוב ביותר לפורסט גאמפ של החזון הציוני, שבה ופוגשת בו בתחנות ארעיות ושוליות למדי. במאורעות 1936־1939 הייתה בסיס אימונים של ההגנה (תל חיים היא זו ששכבה על הגדר בשביל יד אליהו והתקווה), ועד שנת 2004 עוד אכלסה את אחת מתחנות השידור החשובות במדינה, שמתוכה שודרה הכרזת העצמאות של המדינה. היום היא שכונה המתנכרת לשכנותיה (יוקרתית יותר מיד אליהו אבל לא מרגישה צורך להשוויץ בכך), ויש לה את בית הספר עציון, בית ספר ממלכתי דתי עם רקורד מצוין.

רמת הטייסים

מספר תושבים:2,052
שטח:326 דונם
אטרקציה:ויכוח פוליטי רווי תשוקה במקום של דידי

קרבתה לרמת חן עוררה ברמת הטייסים צמא לחיי מושב נינוחים בגבולות העיר, ולא נגזים אם נגדירה כפנינה המעונבת של המזרח. הבתים ישנים אך מרווחים וצמודי קרקע לרוב, פארק וולפסון במרחק הליכה, ו"המקום של דידי", ספק קיוסק ספק בית קפה, מרכז את פעילות הפרלמנטים בשכונה.

עזרא והארגזים

מספר תושבים:3,115
שטח:765 דונם
אטרקציה:סקי מים בפארק דרום

אין דימויים נוסטלגיים או רומנטיים שיעדנו את אומללותה של השכונה ושל תושביה, שכעת חלקם עומדים בפני פינוי לאחר שבילו בה את כל חייהם. מדובר בשכונה שהוזנחה במשך שנים, וגם היום הניחוחות של מתקן חירייה מקשים על חיי התושבים בה. פארק דרום הוא מוקד הכיף הבודד באזור, מתוך הנחת מוצא שאם החיים בזבל אז כבר לא יזיק להתאמן קצת בסקי מים.

כפר שלם רבתי

מספר תושבים:21,510
שטח:1587 דונם
אטרקציה:תספורת ושיחת נפש אצל גיא דויטש

אם אדם מכנה את פארק וולפסון "גבעת בטיח", סימן שהוא מכפר שלם. אולם הכפר שלמים – תושבים למודי קרבות היסטוריים מול רשות המקרקעין – כבר מזמן לא נתלים רק בגבעת בטיח שלהם, שכן כרגע יש להם מתחם עתיקות ביזנטי שהתגלה בראשית המילניום וגם את פארק ראש הכפר המעוטר בבריכת דגים. ככלל, כפר שלם רבתי – הכולל מלבד השכונה שקמה על חורבות סלמה גם את השכונות נווה כפיר, נווה צה"ל, נווה בארבור, נווה אליעזר, נווה חן, ניר אביב ואורות – הוא מרחב שופע בבעלי חיים. תוכלו להיתקל בטווסים על כל שעל, כמו גם בתרנגולות ובסוסים. הדבר היחיד שאין בכפר שלם הוא מקומות להעביר בהם זמן (שלא ברחוב על ספסלי כתר), ולשם כך תושביה מתארחים בקאנטרי בית בארבור ובבר הסמוך לו. המקום שאליו עולים לרגל בשכונה הוא המספרה של גיא דויטש, גבר מסביר פנים הבקי בצרותיו הצבעוניות של כל תושב כאילו היו דמויות של דיקנס.

ביצרון ורמת ישראל

מספר תושבים:5,958
שטח:698 דונם
אטרקציה:הפלאפל הכי טוב שאתם לא מכירים

ברגע שבו מבינים ששדרות ההשכלה לא יצליחו לשמש חיקוי מהימן לשדרות רוטשילד, אפשר למצוא בהן מידה ייחודית של חן. ביצרון היא הפרדס חנה של מזרח תל אביב, עם ג'נטריפיקציה פסאודו היפית וברנז'אית המשמשת בערבוביה עם האוכלוסייה הוותיקה בשכונה. חומוס המשורר הוא נקודת ההתכה של שתי האוכלוסיות (יש האומרים שהוא נותן פייט לא רע לחומוסיות של המרכז), והפיצרייה פיצרון (מתבקש, מתבקש מדי) משביעה את העיתונאים של חדשות 12 העובדים בסמוך. ברמת ישראל הפנינה השכונתית היא פלאפל שף, שתושביה נשבעים בו ובשירות האדיב של עובדיו.

לבנה וידידיה

מספר תושבים:5,130
שטח:1,145 דונם (כולל פארק דרום)
אטרקציה:פארק בגין ופארק אריאל שרון

לבנה וידידיה נשמעים כמו זוג אשכנזים מזדקן המתגורר ברעננה, בעוד שבפועל השכונות המזרחיות, הגובלות בדרך לוד ובפארק אריאל שרון, נוסדו על ידי יהדות חבאן התימנית. הקרבה למתקן חירייה אינה מיטיבה עם השכונות, כמו גם נחל כופר החוצה את שכונת ידידיה, שבמקום לשוות לה מראה פסטורלי גורם להצפות תכופות בעונות החורף. שכונת לבנה קרובה יותר לפארק בגין מאשר לפארק אריאל שרון, ושם פינת החי היא האטרקציה האטרקטיבית ביותר לילדי האזור.

התקווה

מספר תושבים:10,754
שטח:946 דונם
אטרקציה:השוק הטוב ביותר בעיר

ללא כל ספק השכונה עם הכי הרבה אופי במזרח, בעלת שוק לתפארת, קבוצה בצמרת הכדורגל הישראלי וקרדיט על עפרה חזה. בשנים האחרונות התקווה ממותגת כמעין שכונת שפירא חדשה, הנושאת עמה הבטחה עתידית להשתלטות סטודנטיאלית. פרויקטים לא מעטים כבר אוכלסו בה, אבל המחסום התודעתי של חציית נחל איילון הופך את השינוי לאטי יותר. ורדיאל 17, בית הצעירים הממוקם בשכונה, דואג לקרב בין תושבים ותיקים לחדשים, והקבב המעולה של עדאל הוא קונצנזוס משל עצמו. באזור מתנ"ס בית דני משפחות הפשע המקשישות עוד נאבקות זו בזו, אך בימים אלה לא מעט מהאלימות בשכונה קשורה גם בחיכוכים בין תומכי ומתנגדי המשטר באריתריאה.

• עירוני
• שכונת התקווה
• שכונת הארגזים
• יד אליהו
• נחלת יצחק
• מדריך השכונות
• שכונת ביצרון
• הבועה

• Facebook
• Twitter
• Email

[interaction id="5a562c0472647e0001c84ca2"]

• מדריך השכונות
• מדריך השכונות
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

מבחוץ אין בו שום סממן קדוש. הוא נראה כמו פנינת נדל"ן בלתי מנוצלת שלא ברור איך עוד לא הוחלפה בפרויקט מגורים יוקרתי: בניין נמוך קומה, בין שדרות רוטשילד לרחוב מלצ'ט המבוקש. בפנים, כמדי יום חול לקראת השעה 22:00, אוסף הרב אברהם מרדכי וקשטוק את ספרי התפילה ונועל אחריו את בית הכנסת הצעיר ביותר של חסידות גור בתל אביב, בן קצת יותר מ־ 40 שנה. מלבושיו החסידיים אינם הולמים את צו האופנה המקומי ואפשר שיעוררו את חשדנותכם במפגש אקראי, אם לא יחלצו מכם הלצה עילגת ביידיש ששאלתם מ"שטיסל". דעו שהוא היה כאן בערך 60 שנה לפנינו. בקרוב, כנראה, העיר תאבד גם אותו.

עוד כתבות שיעניינו אותך:
כל מה שצריך לדעת על כרם התימנים
כל מה שצריך לדעת על כיכר דיזינגוף והסביבה
כל מה שצריך לדעת על לב תל אביב

במשך עשרות שנים לב העיר היה ביתה התוסס של הקהילה החרדית האשכנזית בתל אביב. בשנות ה־ 60, טוען וינשטוק, היו כאן 14 בתי כנסת המזוהים רק עם חסידות גור. היום נותרו שלושה. "בקרוב, עוד עשור, אני מעריך שיישאר כאן רק בית כנסת אחד של גור", הוא אומר, מבלי להסגיר מידה של עצב או אכזבה. "אין לי סיבה להיות עצוב, אני מקבל את זה כמציאות".

הגירה שלילית של חרדים מהעיר מתרחשת כל הזמן. בתי כנסת נסגרים בזה אחר זה; הדור הצעיר הפוקד את מוסדות הלימוד בבני ברק או בירושלים משתקע בערים החרדיות ולא יכול להרשות לעצמו לשוב העירה. כך, למשל, בתוך 23 שנה נחתך מספר המצביעים ליהדות התורה בקלפיות התל אביביות בחצי, אף ששיעור ההצבעה הכולל למפלגה ברחבי הארץ עלה פי כמה. "אני כבר לא אמליץ לזוג חרדי צעיר לגור כאן", אומר וינשטוק, שוב דוחה את העמדה הרומנטית של המוהיקני האחרון, "חרדים זקוקים לקהילה, וכאן כבר אין קהילה. אין מוסדות לימוד שמתאימים לנו, וכבר למעלה מעשור לא מגיעים לכאן צעירים".

"מבחינת רכישת דירות בלב העיר על ידי החרדים, נגמר הסיפור כבר בשנות ה־ 70", מסביר הרב ישראל איצקוביץ', מרצה בנושאים חסידיים הבקי ברזי הקהילה התל אביבית. "הסיבה המרכזית בזמנו הייתה צביון השבת בעיר. המלחמה לפתיחת בתי עינוגים ובתי קולנוע בתל אביב בשבת גרמה לחרדים להבין שאין פה מרחב ציבורי יהודי, ורבים מהם עברו לבני ברק בגלים שהחלו עם חסידות ויז'ניץ, שהשתכנה כולה בקריה משלה.

מעבר לזה, יש כמובן את המחירים המטורפים של הדיור, ואת העובדה שאין לנו כאן סופרמרקטים בהיקפים גדולים שמתאימים לציבור שלנו. ההורים המזדקנים עוברים גם הם כדי להיות ליד המשפחה. תוסיף לזה את העובדה שילד חרדי רגיל שיש לו חבר בכל בניין, וכאן הוא יגור עשרה רחובות ממנו. בשבילנו זה הבדל מהותי".

"כמו שאתה, כעיתונאי, תקבל השראה בבתי הקפה שמזוהים עם הברנז'ה שלך", ממחיש לי איצקוביץ', "בבני ברק יש מרחב תורני גדולי שבהם הנערים רואים אופק. יש לי הרבה חברים תל אביבים שכשהגיעו לישיבות בבני ברק או בירושלים לקח להם זמן להדביק את פער הסגנונות".

כיום, אם כך, נותרו שלוש קהילות פעילות בשכונת לב העיר. הקהילה הדומיננטית ביותר, של חסידי בעלז, מרוכזת סביב בית הכנסת הגדול שברחוב אחד העם. בצדם קהילה מצומצמת של חסידי גור, שמוסדותיהם ברחובות בר אילן, פיירברג ויבנה (באחרון מוצעת ארוחה בשרית חמה לכל דורש מדי ערב שבת). האחרונה היא קהילה של חוזרים בתשובה, המרוכזת ברחוב אוליפנט שליד קריית ספר ומורכבת מתלמידיו של הרב שמואל אוירבך.

כי בנו בחרתם מכל הערים

אך למה, מלכתחילה, דווקא לב תל אביב? במקרה של חסידות גור התהוו הדברים באורח נסיבתי. יהודי פולין נמנעו מלהשתייך לחסידות כזו או אחרת בגולה ולא ששו להתקיים מכספי תרומות. לכן עם עלייתם לארץ בשנות ה־ 30 וה־ 40 בחרו בתל אביב, שהייתה מרכז המסחר של היישוב. מכיוון שבעשורים שלאחר מכן הפכה חסידות גור דומיננטית בארץ, עם עלייתו של האדמו"ר מגור, רבים מצאו עצמם מזדהים עם ערכי החסידות הזו. לחסידות בעלז סיפור משלה. הרב אהרן רוקח, מייסד החסידות כאן, התעקש להתיישב דווקא בעיר בלי לנמק זאת באופן מוצהר. מהתבטאויות שונות חסידיו מאמינים כי בחר בתל אביב היות שלא היו בה מסגדים (ולכן התפילה בה "נקייה יותר"), ומכיוון שירושלים נתפסה בעיניו כעיר של מחלוקת. האדמו"ר מבעלז, בצוואתו הרוחנית, הורה להמשיך את התיישבות החסידות כאן, והיום, כאמור, ממשיכי דרכו מקיימים כמה מניינים יומיים בהיכלם ברחוב אחד העם, שעודנו נתפס כמרכזה הנוסטלגי של החסידות בארץ.

פתיחותם המסורתית ורוחם הנינוחה של חסידי בעלז משתלבת היטב עם הגישה ששכניהם החילונים מאמצים בחייהם. את פניי בתפילת המנחה היומית שבאחד העם קיבל חסיד בשם יקיר לענס, תל אביבי מינקות, כבן 30 . "אפשר לחשוב על חרדי שגדל בעיר חרדית כמו בקבוק סודה שניערו אותו, ואז כשהוא רואה את תל אביב הוא מתפוצץ", אומר לענס. "כשאתה חי בפתיחות, באוכלוסייה מעורבת, החוסן הנפשי שלך יותר חזק. בכלל, אני מרגיש שבשכונה הזאת אפשר ללמוד כיצד מבצעים הרמוניה בין דתיים ללא־דתיים. לפני עשר שנים קיבלנו כתרומה רמקול והשמענו בו שירים שבישרו את כניסת השבת. ברגע שהבנו שזה מפריע לשכנים, הפסקנו מיוזמתנו. במקביל יש פה סניף AM:PM שסגור בשבת כדי לכבד אותנו. אתה רואה את הכבוד ההדדי".

אז מה עמדתך לגבי חוק המרכולים?

"במקרה שלנו, הסולידריות עובדת מבלי שתהיה מעוגנת בחוק. לכן החוק יכול רק להזיק: כשמגדירים משהו כחוק וכופים אותו על מישהו, זה מעורר באופן אוטומטי התנגדות".

תהיה מאוכזב אם החזון של האדמו"ר מבעלז יימחה לחלוטין והחרדים ייעלמו מהשכונה?

"אני לא אתאכזב, כי אני רואה כמה אני צריך לטרוח. בכל פעם שעושים קניות אנחנו צריכים לנסוע למרכזי קניות מחוץ לעיר. אידיאולוגית, עם זאת, זה יהיה חבל. ההתנגשויות בין דתיים ללא דתיים נובעות מהזרות שבין שתי האוכלוסיות, וכאן יש מפגש יומיומי בין האוכלוסיות שלא קיים בערים חרדיות. גם בין הקהילה עצמה בתל אביב יש מפגשים תכופים יותר, ואילו במקום כמו בני ברק כל חסידות נוטה להסתגר בתוך עצמה".

בתפנוקייה התנהג כמפונק

יש רגעים שבהם נדמה שהחרדים המקומיים דומים יותר לנו, שכניהם לעיר, מאשר לאחיהם מהערים החרדיות. בעוד שבבני ברק סועדים אברכים במזנונים צפופים עם אוכל מזרח אירופי זול, כאן הנטייה להתפנק דובקת בכל. לענס מונה את בית הקפה אלתרנטיב בדובנוב, ומוסיף שלא מזמן סעד גם במסעדה בנווה צדק. "יש בעיר מקומות כשרים למהדרין שמבינים את הצורך שלנו", הוא מספר. באותה נשימה אפשר לציין את ערבי השבת המיוחדים של קהילת גור בבית הכנסת בבר אילן, שבהם מעבירים החסידים את הלילה בזמן שאתם דוהרים באלפאבית הסמוך ("זה התחליף לחצרות האדמו"רים בבני ברק, שפה אין", אומר וקשטוק).

עם זאת, בניגוד לחזון האופטימי של לענס הבעלזי, לחלקם יש גם ביקורת כלפי שכניהם החילונים. "כשהייתי ילד בתל אביב יכולת לטייל ברחובות בשבת", אומר איצקוביץ', "היו מכוניות אבל האווירה הייתה אחרת. גם מאבק המרכולים שהחל בשינקין היה למען בעלי מכולות שאינם בהכרח דתיים, ולא נבע לדעתי מניסיון לכבד אותנו. גם החשדנות התגברה עם הזמן. היום החרדים בעיר חיים לצד חילונים מדור שלישי, והשורשים הדתיים כמעט לא זכורים עוד. כשהם רואים מישהו בלבוש חרדי, זה מיד מעורר תחושת זרות".

"יש לי שכנים שמפחדים להחזיר לי 'שלום' בבניין", מסכם וקשטוק, ומספר על הפעמים שבהן ניסו להפריד בינו לבין האינטרס הפוליטי החרדי, כנראה במאמץ להדחיק את האחרות שהוא מסמן בעין חילונית. "לפני יותר מעשור, כשהחלו שבתות תרבות בהיכל התרבות, היו מדי שבת הפגנות שניקזו אליהן חרדים מכל העיר. ביום ראשון מכר חילוני אמר לי משהו כמו ׳אתה בטח לא היית שם'. אבל ודאי שהייתי, אני חרדי והשבת חשובה לי. בכל זאת אני מאמין שהנוכחות שלנו כאן מתגלה כמשמעותית מבלי שאנחנו אפילו ערים לזה. למשל, שכנים ששוחחו איתי על נישואים ולבסוף גיליתי שאכן התחתנו, או כאלה שהחליטו לשמור שבת. מבחינתנו, כל מצווה זה משהו".

• שינקין
• חרדים
• מדריך השכונות
• מדריך השכונות
• עירוני
• שדרות רוטשילד

• Facebook
• Twitter
• Email

הוא לא שוק מפואר או אופנתי, אבל הוא אחד השווקים הנעימים, המסודרים והמרווחים בארץ. שוק התקווה, שנוסד בשנות ה־30 של המאה הקודמת, שוכן בשכונת התקווהשבדרום תל אביב וקרוי על שמה. השוק הקטן אך המרווח נמצא בצפון השכונה, ברובו על רחוב התקווה ובסמטאות היוצאות ממנו בואכה הרחובות אצ"ל ולח"י. לא תמצאו בו מעדני גורמה מיובאים, לא תגלו בו ירקות אקזוטיים שלא שמעתם עליהם בעבר, לא מסעדות יוקרה מפונפנות ולא מסעדות חדשות־עדכניות, אבל כן תוכלו למלא את המקרר ואת המזווה בשפע של ירקות ופירות טריים, דגים (מיינסטרים בלבד) ובשר (הרבה כבש וחלקי פנים), מאפים מכל מיני עדות, תבלינים, פיצוחים ומתוקים לרוב. אם תהיו רעבים הבעיה תיפתר יחסית בזול במסעדות העממיות הרבות שיש פה עדיין; רובן ותיקות מאוד ומנוהלות על ידי הדור השני או השלישי של המייסדים.

עוד כתבות שיעניינו אתכם:
כל מה שצריך לדעת על שכונת התקווה
שוק הכרמל: המסעדות והדוכנים הכי טעימים
שוק הפשפשים ביפו: המסעדות המומלצות

בשנת 2005 שופץ המקום והיום הוא מקורה, נקי יחסית, אסתטי, מואר, מאוורר, עם מעברים רחבים ונוחים, ועם זאת הוא הצליח לשמור גם על האותנטיות שלו. יצאנו למסע קולינרי בין הדוכנים, בתי האוכל והמסעדות המומלצים של השוק (ותודה לעיתונאי ואיש האוכל חיליק גורפינקל שחשף בפנינו חלק גדול מהמקומות). תבואו רעבים, עם סל.

מאפיות

הסאלוף | התקווה 1

מוסד תימני מהולל שהוקם לפני יותר מ־20 שנה על ידי יעקוב צוברי (הסבא של שחר, הספורטאי האולימפי). זו מאפייה תימנית שהיא גם חמארה שמחה, שמכינה מגוון רחב של מאפים מסורתיים שהמתכונים שלהם עברו במשפחה מדור לדור. מציעים פה קובנה מצוינת, לחוח עם חביתה, מלאווח עם ביצה, סאלוף, ג'חנון ומרק חרירה וחומוס. הכל מוגש עם חילבה אוורירית וכמה מיני חריפים. תוכלו לקחת חלק מהמאפים הביתה או לאכול בנחת על השולחנות הארוכים בבית המאפה עצמו. את המאכלים אפשר לשטוף בבירה טרייה מהחבית, עראק שקדים או אוזו שימזגו לכם בשמחה. לחובבי קבלות השבת השמחות מומלץ לבוא ביום שישי בשעות הבוקר המאוחרות, אז הופך המקום לחמארה שוקקת עם שירה בציבור, ריקודים והרבה עראק ואוזו בצד הבצקים התימניים.

מאפיית לחם בוכרי | חנוך 52

לחם לפיושקה שנאפה על הקירות בחדר התנורים, תוקי (מעין קרקר גדול ועגול), גוז'גיז'ה (מאפה ממולא) ועוד.

מאפיית קולולו | התקווה 26

פה תמצאו מתוקים עירקיים מיוחדים כגון עוגות סולת, עוגיות תמרים דקיקות, בקלאוות, שבלולי בצק בדבש והמון סוגי רחת לוקום, מרמלדות וחלביצות.

מאפיית ההגנה | ההגנה 76

מקדש פחמימות שמציע מגוון לחמים ולחמניות, פיתות שונות שיוצאות מהטאבון, בורקסים וגם ספינג'.

דוכנים וחנויות

דוכן ירוקים | התקווה 26

בכל רחוב התקווה תמצאו דוכני ירק ופרי, אך אחד מהם משך יותר את עיניי בזכות עושר של ירוקים שונים ועשבי תיבול שמגיעים מדי בוקר לשוק. מלבד עשבי תיבול יש כאן גם פטריות, נבטים, צנוניות טריות שצובעות את כל הירוק באדום בוהק וחסה מסוגים שונים.

פירות אקזוטיים | התקווה 53

בדוכן הקטן הזה שמציע פירות אקזוטיים מיוחדים הסחורה מתחלפת כמתבקש לפי העונה. תמצאו פה פירות יער שמגיעים ישר מהמגדלים – אננס, תותי שדה, אנונה, תאנים, אפרסמונים, דובדבנים ופיטאיה.

תבליני נעמה | המבשר 4

אחת מחנויות התבלינים הוותיקות והעסוקות בארץ, שנוסדה בשנת 1963 על ידי נעמה עובדיה. החנות המדהימה, שבה הזמן כמעט עמד מלכת (אבל בקטע טוב), עמוסה בכל טוב: פיצוחים בקלייה עצמית במקום, מאות סוגי ממתקים, פירות יבשים, רטבים, חומרי גלם לאפייה, וכמובן המון תבלינים, כולל כאלה שלא שמעתם עליהם מעולם ושאפשר למצוא רק שם (המקום מתמחה בייצור תערובות ייחודיות למטבח המקצועי ולמטבח הביתי, "לאישה המודרנית שעסוקה ורוצה היום הכל אינסטנט", אומר דוד נעמה, דור שלישי בעסק. דוגמה: תערובות מוכנות להכנה מהירה של פלאפל, עמבה, סחוג, מג'דרה וכו'). בקיצור, מעיין שופע לבשלנים
(6880888־03).

קפה לוי | אצ"ל 34

אם בשיטוט ברחוב אצ"ל הסמוך לשוק ימשוך אתכם ניחוח חזק של קפה טרי סביר שהוא מגיע מקפה לוי, מוסד מוכר וותיק מאוד בשכונה, עסק משפחתי שקיים זה יותר מ־80 שנה ומציע סוגים שונים ומשונים של קפה טחון טרי (למשל, קפה לבן), תבלינים, קטניות, צמחי מרפא, פירות יבשים ועוד. הקפה נטחן במקום באבני רחיים עתיקות (7051687־03).

מרכז הרימונים | חנוך 54

צמאים? לכו אל מרכז הרימונים של "הפרסי" ובנו שסוחטים בגאווה מיץ רימונים זה יותר מ־15 שנים ומסבירים על סגולותיו הנפלאות של הרימון לנשים בהיריון, חולי לב ובעלי בעיות בכלי הדם. המיץ נסחט כל השנה (השניים מסבירים שהרימון שומר על סגולותיו גם כשהוא קפוא. אולי, אבל זה טעים). יש פה עוד מיצים כגון תמרהינדי, פלודה ולימונדה, אבל הרימונים הם העניין העיקרי (7236080־050).

מעדניות ואטליזים

מעדני אמיגה | נוריאל 8

זה שלושה דורות שמשפחת אמיגה מנהלת מעדנייה מרשימה ומפתה בכניסה לשוק. תמצאו פה עשרות סוגי זיתים מהארץ ומהעולם, חמוצים ביתיים, סלטים, דגים מעושנים, גבינות מיוחדות (כולל הצפתית של המאירי), נקניקים, טחינות, מוצרי מזווה רבים אחרים והרבה עמבה בגיגיות ענק שמכינים במקום (6883689־03).

מעדניית עופר | נוריאל 10

צמוד לאמיגה נמצאת מעדנייה נוספת המתמחה בעמבה המיוצרת בכמה סגנונות וברמות חריפות מדורגות. פה גם יסבירו לכם שעמבה בעצם לא עושים ממנגו אלא מתערובת של תבלינים. הצבע הכתום הוא כנראה מכורכום ואת המנגו מוסיפים רק לסוגים מסוימים של עמבה. האומנם? מובן שתמצאו פה עוד מעדנים כגון זיתים, חמוצים שונים, סלטים, ממרחים ועוד (5374488־03).

מרכז הכבש | המבשר 16

הקצבייה הוותיקה והמוצלחת עבדה בעבר רק עם בשר כבש וטלה ומכאן שמה. עם השנים החלה למכור גם בקר מעדרים שהיא מגדלת בדרום. בקצבייה עובדים עם בשר טרי ("לא מתעסקים פה עם קפוא", מתחייב רובי כהן, דור חמישי של קצבים במקום) ויש בה כל מה שקרניבור מצוי חולם עליו: אנטרקוט רגיל ועל עצם, חלקי פנים לרוב (שקדים, ביצי שור, זנב, לשון, לב, כליות, ביז – יו ניים איט), אסאדו, שניצל עגל, נתח קצבים, עצמות מוח, צלעות טלה וכבש ובהזמנה מיוחדת – כתר צלעות לתנור. יש גם משלוחים בקנייה מ־400 ש"ח ומעלה (9796661־03).

לשבת לאכול

שיפודי שמש המקורית

השיפודייה הוותיקה שנוסדה ב־1952 מתחבאת בסמטת הבשר של השוק והיא מוקד עלייה לרגל לחובבי שיפודים מכל הארץ. יש פה מגוון בשרים על האש כגון קבב בסגנון עירקי מבשר בקר, לבבות, ביז, שקדים ואפילו עמוד שדרה. פשוט ומעולה.

התקווה 13 תל אביב, ראשון־חמישי 10:00־1:00, שבת מצאת השבת־1:00, 6878608־03

הקבב של שאול מוצפי

המסעדה שהחלה את דרכה ב־1951 בתור עגלת קבבים בשכונת התקווה הפכה עם השנים למוסד משפחתי ותיק שמתמחה בקבב. המתכון של הקבב נותר כמעט כמו פעם (למעט שינויים מזעריים) ונשען על כמה עקרונות פשוטים: קבב בקר עם תיבול בצל, מלח ופלפל בלבד. היום מגישים במקום שיפודים נוספים, כמה סלטים ליד וצ'יפס, אבל הכוכב האמיתי היה ונותר הקבב.

המבשר 14 תל אביב, ראשון־חמישי 11:15־23:30, שבת 20:00־23:30, 6392344־03

מסעדת האחים בועז

המוסד הוותיק (משנת 1948) שהחל את דרכו כפלאפלייה קטנה והתפתח למסעדה שנבנתה בבית משפחת בועז ששכן מאחור, מציע מגוון מרקי בשר תימניים מוצלחים ממש (ריאות, רגל ובשר) המוגשים לצד חילבה אוורירית ופיתה. עוד בתפריט הצנוע: אורז ושעועית, חומוס פול וסלט ירקות. נקודת חובה לחובבי הז'אנר.
אצ"ל 14 תל אביב, ראשון־חמישי 8:00־21:00, שישי עד 14:30, 6873136־03

שיפודי קיסר

המסעדה הזאת החלה את דרכה לפני כ־70 שנה כעגלת פלאפל, אחר כך הייתה מרקיית פועלים עסוקה ובשנות ה־80 היא הפכה לשיפודייה שמנוהלת היום על ידי הדור השלישי של משפחת קיסר. היום, בצד המרקים התימניים (בשר, רגל, עוף ובימים הקרים גם שעועית, ריאות ועדשים) והתבשילים (אורז, קציצות בשר וכו'), תמצאו בה גם מבחר שיפודים שנצלים על גריל פחמים מפואר (שלא מוצאים עוד כמוהו בלב הערים כיום, עקב החוק האוסר להפעיל גריל פחמים). אהבנו במיוחד את החלאוויית (שקדי עגל) הנמסים בפה, ויש גם כבד אווז, עוף, אשכי הודו, פרגית וכמובן קבב (25 ש"ח לפרגית/קבב ועד 90 ש"ח לכבד אווז). הצ'יפס נחתך במקום, כמו פעם, הסלט ירקות לא (וחבל).
אצ"ל 43 תל אביב, ראשון־חמישי 11:30־3:00, שבת חצי שעה אחרי צאת השבת־3:00, 6880847־03

מאפיית דילק

המאפייה של דילק בהג'י, שנפתחה לפני כשנה ובאחרונה התרחבה לחלל הסמוך, היא ללא ספק הדבר הכי קרוב לאיסטנבול שאפשר למצוא בעיר הזאת וסיבה טובה מאוד לחצות את גשר ההגנה. לצד בורקסי שבלול עצומים, עוגות סולת נפלאות ולחמניות גבינה חלומיות, הסו־בורק (בורקס מים) של דילק הוא הכוכב האמיתי: שכבות של בצק יופקה דקיק ורך שבין דפיו גבינה או גבינה ותרד, כשהכל ביחד הופך למאפה שדומה יותר ללזניה מאשר לבורקס, אבל בעצם לא דומה לשום דבר אחר.

ההגנה 33 תל אביב, ראשון־חמישי 7:30־21:00, שישי 7:30־18:00

המקום של ציון

בדוכן הקטן והצבעוני של ציון, מעל הצ'יפסר שעובד ללא הפסקה, תלוי השלט הבא: "לקוחות יקרים, בסקר שנערך בשנת 1952 על ידי נעימה צמח בקרב 250 עירקים מבגדד, נקבע כי הסביח שלנו מספר 1 בארץ". לא בטוח שמספר 1, אבל טעים ושווה כל ביס. פיתה רכה (10 ש"ח) שבה מתערבבים כל מרכיבי הסביח (חצילים מטוגנים, ביצה קשה, סלט ירקות, חומוס, טחינה, חריף) ומקבלים מעטפת נפלאה של עמבה (ממעדני אמיגה) שיודעת לעשות את העבודה. ויש גם שניצל בפיתה (15 ש"ח).

המבשר 19 תל אביב, ראשון־שישי 9:00־15:00

• אוכלים שותים
• שוק התקווה
• שכונת התקווה
• מדריך השכונות
• חדשות האוכל