1. מפגש האושר/כפרה מיו

אני חושב שבנצי ארבל הוא סטוריטלר גאון. החוויה שהוא נותן שם – בין אם זה פלאפל בשעות היום או פסטה בערב – היא נהדרת. בתיאוריה זה נשמע כמו משהו שלא יכול להתחבר, אבל נוצרת שם לדעתי חוויה אדירה. הכל טעים והכל מגניב, ועם חשיבה מחוץ לקופסה – תוצר של שנת הקורונה.

2. Waycup Cofee במקווה ישראל וגן החשמל

מודה שאני משוחד כי אני גר באזור, אבל מדהים לראות את ההתפתחות שלו. זה מקום שהייתי מצלם בו נרקומנים וזונות, והיום הוא הפך לפינה תרבותית מאוד מגניבה. Waycup הוא קפה עם וייב מאוד עדכני ומתאים לעיר. תמיד אעדיף בתי קפה שכונתיים וביתיים על הרשתות הגדולות, כאלה שמשלבים איכות וקהל טוב. פעם היה מסוכן לעבור פה, והיום יש פה גינות הילדים, בתי קפה וחנויות מעצבים שעוטפים אותו ומייצרים משהו אחר לגמרי.

3. הציר המזרחי לאילון עד לפרויקט מידטאון

ישנה תחושה שהעיר מקבלת תפנית שבאה ממזרח. האזור סופר מתפתח ומגניב, גשר יהודית מצליח לחבר בין מזרח למערב. מידטאון מצפון הולך להיות לדעתי מוסד שיתפתח למיני מנהטן; מקום סופר לא צפוי שנראה כמו אי תנועה לפני כשנתיים ועכשיו מתפתח לאזור אורבני שוקק. זה לוק אנד פיל חדש לגמרי לעיר, וצריך לשים עליו עין כי הוא יהיה סופר שווה.

4. מסעדת יפו-תל אביב

עם קשר ישיר לאותו ציר מזרחי, המסעדה הזו היא מוסד תרבותי וקולינרי מהטובים שיש לנו.סיגל וחיים כהןהם אנשים מדהימים, ומספקים שם חוויה תרבותית שהיא תענוג. אני מעט משוחד כי אני מציג שם כרגע, ועדיין – ויש להם יכולות אירוח שמספקות הרגשה מאוד נעימה והאוכל פנומנלי.

5. מתחם קריית המלאכה

סצינת האמנות העירונית גלשה למתחם הזה – חלקה מתחת לפני הקרקע וחלקה כבר מקבלת לגיטימציה יותר מיינסטרימית. חשוב לשמור, בתמיכת העירייה, שלא תהיה זליגה של אמנים מחוץ לתל אביב. האמנים הם אלה שקובעים את הטון וצריך לשמור עליהם ועל תמהיל מאוד מדויק כדי שהסצינה תמשיך להתרחש. ראינו למשל בניו יורק כיצד הסצינה זזה. בקיצור: חשוב שישמרו את הסצינה בקריית המלאכה וייצרו כמה שיותר אינטראקציה עם הקהל.

זיו קורן מקדם בימים אלהקמפיין גיוס המוניםשנועד לתמוך ביציאת ספרו החדש "לנשום" ובו מאות תמונות משנת הקורונה.לתמיכה בפרויקט

• העיר שלי
• יפו תל אביב
• מפגש האושר
• זיו קורן
• קריית המלאכה
• גן החשמל

• Facebook
• Twitter
• Email

איך יודעים שבא החורף? חוץ מהגשם והטמפרטורות שצונחות (במונחים תל אביביים, כן?), הפיד מתמלא במתכונים וטקסטים על מרקים. השף בנצי ארבל ממפגש האושר, שיודע לזהות מגמות וצרכים, עושה זאת שוב ומשיק ספוט מרקים חדש בכיכר רבין.

"בגלל הריחוק החברתי אשכרה אסור להתחבק. דבר שהיינו עושים עשרות פעמים ביום פתאום נעלם מהעולם. אז נכון שזה לא תחליף אבל אם יש דבר שהוא כמו חיבוק בחורף, זה מרק", הוא מסביר. Soupplier פועל בחלק מהחלל שבו פעל המלכי בר, שמושבת מאז תחילת הקורונה. בסירים גדולים נשמרים חמים חמישה מרקים קבועים: מוליגטוני של הסופ נאצי ("מרק מדהים עם תפוחים ירוקים שכבר מסתמן כבסט סלר"), מרק כתום־ג'ינג'ר, חרירה אטריות טבעוני, מרק עוף עם קרפלעך ("יותר נכון לקרוא לו ציר כנפיים") ומרק עגבניות וריזוטו ("שינוי קטן שמשפר את התוצאה").

מלבדם צפויים מרק תירס מקסיקני, בורשט ועוד מרקים מתחלפים, אך לכולם מכנה משותף אחד – בישול ארוך כמו במטבחי הסבתות. המרק מגיע לרתיחה ומתבשל כל הלילה בחום נמוך, כדי לקבל טעם עמוק שרק בישול ממושך יכול להשיג. "בשלב שכבר אפשר לאכול את המוליגטוני אנחנו נותנים לו עוד 20 שעות על הפלטה. המתכון לא אחד לאחד של הסופ נאצי אבל הוא כן נאמן למקור כמו כל המרקים שאנחנו מכינים".

הבחירה במתכונים ובטעמים קלאסיים אינה מקרית. ארבל אומר שמכיוון שהתקופה הנוכחית מאופיינת בחוסר ודאות וחוסר סבלנות כלפי דברים חדשים ולא מוכרים, הוא מעדיף להתמקד בטעמים מוכרים. "גם בכפרה מיו (המסעדה האיטלקית שפועלת בערב במפגש האושר – ש.ב.ד) אני מכין מנות שמחזירות כל אחד לזיכרון שיש לו מאותה מנה. כולם מחפשים נחמה. יש לי יכולת להביא דברים חדשים אבל אני לא חושב שזה פוגש אנשים במקום שהם רוצים. כולם מחפשים את הישן והמוכר, לדעת מה הם מקבלים ושהמנה תענה על הצורך".

המרקים (35 ש"ח) משביעים וממלאים כמו שמרק צריך להיות. כך למשל במרק העוף יש לא פחות מתריסר קרעפלך, שהופכים אותו לארוחה בפני עצמה. מי שבכל זאת זקוק לתגבור יוכל להזמין מאפה pull apart – לחמנייה רכה שעם ההזמנה מקבלת ליטוף רוטב שום ועשבי תיבול חם (15 ש"ח). העיצוב ממשיך את תחושת הווינטג' החורפית: הסירים מונחים על תנורי אמקור ותדיראן ישנים והמרקים מוגשים מבעד לחלון ישן. מקומות ישיבה אין מפאת המצב, אך כיכר רבין ושדרות בן גוריון נמצאים ממש ממול.

איך משתלטים על שלושה עסקים במקביל? גם האושר וכפרה זקוקים לתשומת לב.
"בוחרים את השותפים המתאימים – שון קרול שניהל את סוסו אנד סאנס, גלעד הרפז מבעלי המלכי ודור דטנר, המנהל הקולינרי של קבוצת המלכי, סורא מארה והנסיך. את כל המרקים יצרתי יחד עם דור והוא זה שמפעיל את האופרציה. הכל אחלה והחיים יפים".

מדובר בעצם בפופ אפ מוגבל בזמן?
"בתקופה הזאת אי אפשר באמת לדעת. בקיץ המקום ממילא לא יהיה רלוונטי ולנבא מעכשיו זה כמו לתת שם לילד כשעוד אין בת זוג".

Soupplier, מלכי ישראל 5 תל אביב, ראשון־שבת מ־12:00 עד שנגמר

• אוכלים שותים
• מרקים
• מפגש האושר
• בנצי ארבל
• משלוחי אוכל בימי קורונה

• Facebook
• Twitter
• Email

מה עושה פיתה לפיתה שווה של ממש? זה מתחיל בפיתה עצמה, שחייבת להיות רכה וטעימה, ממשיך במה שנכנס לתוכה, ומסתיים בסידור המחושב שלה, כך שכל ביס יהיה מעניין וטעים. יש לא מעט פיתות בעיר ששואפות להיות כאלה, והנה ה-8 המצטיינות של השנה.

נקניקייה חריפה – הברברי

אם הצלחתם לתפוס את הדוכן של הברברי פתוח, וזה לא תמיד קורה, גם כשמגיעים בשעות הצהריים שבהן אמור להיות פה פתוח, כל מה שאתם צריכים לעשות זה לבקש מדני (או סלים, תלוי את מי שואלים) להכין לכם פיתה עם "חריף". החריף זו נקניקייה עגולה כמו שבלול, מבקר וכבש, מעט חריפה אבל לא בהגזמה, שדוחפים לפיתה עם קצת תבלינים ועוד פלפל חריף מהמנגל, אם תרצו. כמה שזה פשוט- ככה זה טעים. נקניקיה עסיסית, פיתה חמה ולא צריך הרבה יותר מזה.

דג מרוקאי – הקוסם

נכון שאפשר להזמין את המנה גם בוורסיה המתורבתת יותר- במחבת, עם חלה קטנה ומתקתקה ליד, אבל משהו בשילוב של תבשיל הדג המרוקאי של אריק רוזנטל עם הפיתה עובד בצורה שקשה לעמוד בפניה. מדובר בתבשיל עשוי רוטב פפריקה ופלפלים חריף בדיוק במידה הנכונה עם גרגרי חומוס רכים, תפוחי אדמה, נתחי דג בורי שמוכנסים למחבת א-לה מינוט ברגע ההזמנה והרבה הרבה כוסברה. הפיתה בקושי עומדת במעמסה הרטובה ולכן מומלץ לאכול את המנה בישיבה. לאוהבי העניין- הכינו בקבוקון טחינה בהישג יד וזלפו בין ביס לביס.

סביח כרובית – מפגש האושר

אייל שני לימד אותנו לאכול כרובית בפיתה אבל בנצי ארבל שכלל את העניין במפגש האושר. הכרובית של ארבל מטוגנת ופריכה, עם תיבול עדין של כמון וקארי, שהופכת אותה לממכרת במיוחד. בפיתה היא מתערבבת עם ביצה, ירקות, מלפפון וחמוצים, לכדי מנה שהיא הרבה יותר מסך חלקיה. השוס הגדול? את כל התכולה מערבבים עוד לפני ההכנסה לפיתה, כך שלא מפספסים כלום באף ביס.

פילה חציל בענן- פיתה פנדה

בפעם הראשונה שתקראו את התפריט של פיתה פנדה, זה בסדר אם תגידו לעצמכם שהתיאורים בו נשמעים מופרכים. פילה חציל? ענן? חצילים מקורמלים? נו באמת, תגידו סביח וזהו. אבל אחרי ביס אחד, ואפילו עוד לפניו, כשרק נוגעים בפיתה, מבינים. הענן הוא בעצם פיתות בשרניות שמאודות בכלי אידוי מבמבוק, מה שנותן להן רכות גאונית של ממש. פרוסות החצילים מרגישות אווריריות במיוחד גם הן, ויחד עם הטחינה, צ'אטני הסלק המיוחד והביצה הקשה, מדובר בהגדרה מחדש של חווית הסביח. ואנחנו אוהבים את ההגדרה הזו.

מסבחה לימה – מזנון

השף אייל שני פירק והרכיב מחדש את קונספט המזון המהיר, ועל הדרך יצר קלאסיקות חדשות שנכנסו לשפת המטבח הישראלי החדש. הפייבוריט שלנו הוא בגזרה הצמחונית: מסבחת שעועית לימה, שעועית שהושרתה תשע שעות ובושלה תשע שעות נוספות עם מרווה, שום ופלפלים חריפים עד לקבלת המרקם האלוהי. אם תאכלו אותה בגרסת הפיתה, תקבלו גם זרעי עגבניות, עשבים ירוקים, טחינה, ביצה קשה ובצל. וכל מילה מיותרת. טבעונים אגב, יכולים לוותר על הביצה ולהנות עד הסוף.

שקדי טלה – ג'סמינו

בדרך כלל תוכלו לזלול פה פרגית, קבב או לב עגל אבל פיתת שקדי הטלה של ג'סמינו היא מופת של מינימליזם: שקדים טריים (שאינם מופיעים בתפריט, תשאלו אם יש) צלויים על הגריל בעדינות במשך כרבע שעה, עגבניה ובצל צלויים, סלט ירקות ופלפל חריף. אה, ועמבה, כי זה לא הזמן לחשוב על ההשלכות. באמת שלא ברור מה בשילוב הבאמת פשוט הזה גורם לנו לאנחת סיפוק קולנית כל כך, כל פעם מחדש (47 ש"ח).

פרגית – כרמל

פיצה עם פרגית יכולה להיות עניין משעמם למדי, אבל בכרמל, דוכן הפיתות של האחים קיצ'ס (דה באן ז"ל) יודעים בדיוק מה לעשות עם הנתח הלפעמים משעמם הזה. זה מתחיל עם התיבול המקורי, שכולל סומק וזעתר, ממשיך בצליה שמשאירה אותו עסיסי ונגמר בתוספות הכיפיות שאפשר לדחוף לפיתה יחד עם הבשר, כמו סלט חצילים, מיונז עמבה (כדאי!), סלט עגבניות פיקנטי ועוד. את הפיתה יהנדסו לכם כאן בזהירות, ואתם תגלו שפרגית היא לא תמיד סתם פרגית.

שניצל – ציון

"אצל ציון הירקון פינת טרומפלדור/ בין הדואר וקולנוע דן/ שמים הרבה הרבה לב בצלחת/ בשביל מעט מעט כסף קטן/ שמים הרבה אהבה בפיתה". כך כתב מאיר אריאל בשירו אצל ציון והנציח לעולמי עד את הכוך הזעיר והסימפטי שמאכיל את רעבי תל אביב בשניצל חם כמעט 30 שנה. אם יש מאכל שאפשר לקרוא לו מאכל ישראלי מובהק הרי שמדובר בשניצל עוף (בניגוד לשניצל עגל או שניצל לבן) פריך ומצופה פירורי לחם. השניצל אצל ציון מטוגן ברגע ההזמנה ומוכנס חם לפיתה עם סלטים טריים, קצת חריף וחיוך גדול.

• כרמל
• ג'סמינו
• הברברי
• הקוסם
• מפגש האושר
• מזנון
• פרסי האוכל

• Facebook
• Twitter
• Email

בנצי ארבל, 33 מפגש האושר

״כשאני חושב על צרפת אני חושב מיד על כבד אווז, ולא יכולתי להתעלם מהעובדה שהטירה של Grey Goose ממוקמת בתוך כרמים של ענבים אורגניים מהממים, ובכל פינה יש צמחי תבלין שכל טבח צריך, ובעיקר מרווה ובכמויות. התוצאה לפניכם״.

ברוסקטה כבד אווז ודבש מרווה

החומרים (לברוסקטה אחת)

כף דבש
פרוסת לחם אגוזים
3 מדליוני כבד אווז (כ־30 גר')
מלח ופלפל לפי הטעם
עלה מרווה
מלח אטלנטי

אופן ההכנה

קולים בתנור ב־180 מעלות צנים של לחם אגוזים במשך כ־5 דקות ומניחים בצד.
חותכים את כבד האווז למדליונים בעובי 1 ס"מ, ומחזירים לקירור עד ל־15 דקות לפני ההכנה.
ממליחים ומפלפלים את כבד האווז וצולים כ־35 שניות מכל צד על מחבת נון סטיק.
מוציאים בעדינות ומניחים על מפית נייר סופג.
באותה המחבת שמים עלה מרווה וכף דבש ומחממים תוך כדי ערבוב על אש בינונית במשך חצי דקה.
מסדרים על הלחם את הכבדים ובעזרת כף יוצקים על הכבדים את דבש המרווה שבמחבת.
סוגרים עם בזיקה של מלח אטלנטי ומגישים.

>>5 מתכוני קוקטיילים מבוססי וודקה למי שנשאר כאן
>>סיפורה של משלחת: הילה אלפרט מספרת על המסע
>>לאן האווזים עפים? הסיפור מאחורי הוודקה הטובה בעולם

גרניטה ענבים

החומרים

2.5 כוסות ענבים לבנים ללא חרצנים
חצי כוס מיץ תפוחים
מיץ מליים אחד
50 מ"ל וודקה Grey Goose

אופן ההכנה

טוחנים את המרכיבים למשך דקה בבלנדר
מסננים ומעבירים לכלי שטוח בעל פנים רחבות
מקפאים למשך 3 שעות
מוציאים מהמקפיא ובעזרת כף שוברים לחתיכות שייכנסו לבלנדר
טוחנים פעם נוספת, בפולסים זריזים, עד שהתערובת הופכת לברד גס.
מעבירים מיד לכלי הגשה אישי.

• מתכונים
• מפגש האושר
• אוכל צרפתי
• יומן מסע
• בנצי ארבל

• Facebook
• Twitter
• Email

הפינה הכי חיפאית ברחוב קינג ג'ורג', מפגש האושר, השיקה השבוע מנה חדשה פרי מוחו הקודח של השף בנצי ארבל (לשעבר סורה מארה ואספרנטו). מהשבוע, לצד הפלאפל הטעים, הסביח וסלט האושר המפורסם (כן, זה עם גרגירי החומוס המצופים בקארי מלמעלה) תמצאו בפינה הקטנה והשוקקת הזאת גם סביח כרובית שיגרום לכם להזיל ריר ולשחרר אנחות הנאה חזקות כבר בביס הראשון. ההברקה, שחלפה במוחו של ארבל בשעות לילה מאוחרות, הולידה מנה צמחונית משביעה שתרצו לאכול בכל שעות היום.

לתוך פיתה חמימה ובשרנית עם חומוס טרי נכנסת כרובית חלוטה, שטוגנה ותובלה בתבלין האושר – שילוב עדין בין קארי וכמון. מכאן יש לכם אפשרות לבחור מה ייכנס לפיתה שלכם. אנחנו ממליצים ללכת על קומפלט – ביצה וירקות קצוצים דק־דק: בצל, עגבנייה, מלפפון, מלפפון חמוץ וכרוב; הכל מתערבב יחד בקערה ונכנס לפיתה, כך שכל ביס מכיל הכל מהכל.

בגזרת הרטבים השילוב המנצח יהיה טחינה סמיכה ועמבה, אבל אם אתם מחובבי החריף לכו על החריף ירוק עם קצת (הרבה) כוסברה למעלה. הכרובית המטוגנת בשילוב הפיתה הרכה ומריחת החומוס הנדיבה יוצרת מנה שנמסה בפה ועושה חשק לעוד. רוצו לעמוד בתור (24 ש"ח).

מפגש האושר, קינג ג'ורג' 105 תל אביב, ראשון־חמישי 10:30־22:00, שישי 10:30־15:30, 4289765־054

[tmwdfpad]

• אוכלים שותים
• קינג ג'ורג'
• בנצי ארבל
• מפגש האושר
• אוכל רחוב
• חדשות האוכל
• סביח