• Facebook
• Twitter
• Email

ילדה פרח

קבלו את הבוהושיק החדש: כמו בת האיכר של העונה הקודמת, רק הפעם בסטייל

בוודאי כבר הספקתם לשמוע שהבוהו שיק שכובש את המלתחה בחורף הקרוב, מרשתות האופנה המהירה עד לבתי האופנה העילית. לא מדובר בטרנד האיכרות ששטף את המלתחות בעונות קודמות, אלא בגרסה מתוחכמת ועשירה יותר – חצאיות ושמלות מקסי מתנפנפות, פרינטים וטקסטורות המדמים טלאים או שכבות, פרנזים וצבעוניות טרופית של ירוק יער, סגול, בורדו וגם חרדל, שאמנם לא מגיע מאותה סקאלת גוונים אבל מתיישב היטב עם שנות ה־70 שמשתלטות על כל חלקה אופנתית. הפרינטים והצבעים צועקים בוהו, אבל גזרות נקיות ומודרניות מאזנות אותו כך שלא ניראה כולנו כמו ילדי פרחים, ומאפשרות להעמיס שכבות של צבעים והדפסים שונים בתכלית שיוצרים בלגן מרהיב בעיניים.

מה יהיה?ארוך. מקסי

אוברסייז

גדול ומגניב

כבר כמה שנים שעולם האופנה, ובעקבותיו גם הרחוב, מבין שככל שהבגד רחוק מהגוף, כך הוא מעניין יותר. אפילו למדרכות הישראליות הגיעה הבשורה, ועם מזג האוויר המקומי סביר שלא נוותר על האפשרות לנשום גם בשנים הקרובות.

טרנד מעילי האוברסייז ממשיך גם החורף, אבל בניגוד לשנים קודמות נראה את החלק העליון מצטמצם בעוד הגזרות הגדולות והמשוחררות מקבלות ביטוי בעיקר בחלק התחתון. הבוהו שיק כמובן מחייב חצאיות מקסי עשירות, אבל אלה יגיעו גם באורך הברך, וגם המכנסיים המחויטים מקבלים טיפול בגזרות רחוקות מהגוף ובשני אורכים עיקריים – אורך מלא ועד הקרסול. טרנד הפיג'מות שהרים ראשו לפני שנים אחדות חוזר החורף, אבל בגרסה מעודנת. לא עוד חליפת שני חלקים מתנפנפת בפרינט זהה, כי אם וריאציה מחויטת יותר שמזכירה פחות את חדר השינה.

מה יהיה?רחוק מהגוף, רחוק מלהיעלם

גלאם

טעם יקר

לצד הבוהו שיק, החזרה של שנות ה־70 מקבלת ביטוי נוסף ונוצץ יותר. גם כאן לא מדובר בדיסקו חצוף ונועז אלא בטיפול מתוחכם בהרבה. שמלות ערב עשויות בדים איכותיים ומבריקים זוכות לטוויסט בצורה של גזרת שמלת יום ופרינטים מעולם הבוהו, ופריטים יומיומיים כמו מכנסיים או מעילים מקבלים תוספות גלאם בצורת דגשים מנצנצים של זהב. ביטוי נוסף של הטרנד הוא חזרתם של תכשיטי הסטייטמנט, רק שהפעם לשרשרות המתבקשות מתלווים גם צמידי ענק משדרגי הופעה. גם כאן המעילים, שהם כנראה הפריט שמקבל את הטיפול הכי ורסטילי בחורף הקרוב, מצטרפים לחגיגה והופכים עשירים וגרנדיוזיים במיוחד. ייתכן שכל מה שנצטרך החורף בשביל כניסה מרשימה למסיבה הוא מעיל אחד.

מה יהיה?מסנוור לפחות לעוד עונה

אול־אמריקן

דוד סאם רוצה אותך

שבוע האופנה האחרון בניו יורק, שבו הוצגו קולקציות אביב־קיץ 2016, סימן מגמה די ברורה לשנים הבאות: אחרי שלטון אירופי של כמה שנים, המעצבים האמריקאים הוותיקים חוזרים לנצוץ. מייקל קורס, טומי הילפיגר ודיאן פון פירסטנברג הציגו כולם קולקציות מרשימות והשכילו לתרגם את הפריטים הקלאסיים שלהם לטרנדים העכשוויים.

סביר שהבשורות האופנתיות המשמעותיות ימשיכו להגיע מבתי האופנה הצרפתיים והאיטלקיים, אבל מהעבר השני של הגלובוס ייתנו להם פייט ראוי עם אופנה אמריקאית קלאסית. המגמה הזאת באה לידי ביטוי גם בעולם הדוגמניות, שם ג'יג'י חדיד האמריקאית הולכת ומבססת את מעמדה כאיט גירל החדשה (אל תקשיבו למבקרים, הם סתם ממורמרים) שכנראה תחזיר את המראה הזוהר, הבלונדיני והבריא למסלולים ולקמפיינים.

מה יהיה?ארצות הברית של אמריקה

מנחם המשעמם

זה היה רק עניין של זמן עד שלעולם יימאס מהנורמקור, הטרנד־לא־טרנד שהחזיר אותנו לבייסיקס ואפילו עוד קצת אחורה עם חולצות פשוטות ומשעממות, ג'ינסים בגזרות מכוערות וסניקרס או כפכפים חסרי מעוף. פריטי הבסיס כאן כדי להישאר, ואין סיבה שלא, אבל תודה לאל – האמירה האופנתית שוב איתנו והיא חוזרת בכל הכוח. בחורף הקרוב ובקיץ הבא לא יהיה קשה למצוא פריטים מסובבי ראשים עם גזרות מורכבות, פרינטים בשלל צבעים ומראה שכבות בהדפסים ובטקסטורות שונות. כי מי רוצה להיות רגיל?

מה יהיה?מעניין!

• מיוחדים
• נורמקור
• גלאם
• טרנדים
• מה הולך? הטרנדים שאתם חייבים להכיר
• אופנה

• Facebook
• Twitter
• Email

זה היה רק עניין של זמן עד שהנורמקור יפלוש גם לעולם הברים. השבוע בקינג ג'ורג', במקום בר יין בוטיק נפתח הבר Denim. כן כן, דנים, על שם הבד העמיד שממנו עשויים הג'ינסים. כוונת ההוגים היא לחזור למקורות הקלאסיים של הבר – משקאות אלכוהוליים טהורים, וויסקי, רום וג'ין. האם רק לנו זה נשמע כמו מרד נגד אינפלציית הקוקטיילים בעיר?

דווקא בכל מה שנוגע לעיצוב נראה שדי השתוללו פה. הקירות העירומים חושפים ברזלים ובטון, אבל הבר המעוגל בפנים והישיבה בחוץ (במה שנראה כמו ספסל מעוגל שהוא פרי חיבור של המון מושבי טיסה מוזרים) מבטיחים שייווצרו פה קשרי עין ופלירטוטים בלתי נמנעים. המוזיקה פה אינטלקטואלית משהו, בעיקר בריט רוק (Brit Rock).

אף שזה לגמרי מקום לדרינק, אפילו לדרינק קצר על הדרך, ב־Denim מציעים תפריט קליל שנועד ללוות את המשקאות. התפריט, שיתעדכן באופן תדיר, מורכב ברובו ממה שמגדירים פה כקומפורט פוד, ואנחנו היינו מכנים יותר טראש פוד קלאסי לזלילה חסרת מצפון: מק אנד צ'יז, לחם תירס עם חמאת בייקון וכריכים (18־52 ש"ח למנה).

Denim, קינג ג'ורג' 83, 5259911־03, ראשון־חמישי ושבת 18:00־אחרון הלקוחות, שישי 12:00־אחרון הלקוחות

• אוכלים שותים
• ברים חדשים
• נורמקור
• ברים בתל אביב
• Denim
• חדשות האוכל

• Facebook
• Twitter
• Email

מסקר שערך ב־2014 המכון הגלובלי למעקב אחרי התפתחות השפה, עלה שבכל הנוגע לביטוי בכתב – ה"מילה" הנפוצה ביותר בשנה שחלפה לא הייתה מילה במובן הרגיל, אלא אימוג'י של לב. ב־2013 זכתה בתואר המילה "סלפי".

מכאן עולה השאלה אם מילים כפי שאנחנו מכירים אותן עדיין יכולות ללכוד את רוח התקופה. מומחים לחיזוי טרנדים וחוקרי תרבות עדיין מאמינים בכוחה של המילה. בראיון שערכנו בקיץ האחרון עם לי אנדלקוט – אחת הנשים המובילות בתחום חיזוי הטרנדים – היא הפתיעה בהצהרה שלפיה היא אינה עובדת כמעט עם חומרים ויזואלים, אלא חוקרת מגמות וצופה טרנדים עתידיים בעזרת טקסטים, ספרות, עיתונות ושיחות.

בכך הדגישה אנדלקוט את כוחן של מילים כמתוות דרך להגדרת תופעה תרבותית חדשה שאפשר לזהות אותה. חשבו על תופעות בולטות בעשורים האחרונים כגון היפסטר, מטרוסקסואליות ובשנה האחרונה נורמקור – כולם מילים המעלות במחשבה זהות חזותית ברורה.

החיבור של כל אלה הוליד מגמה חדשה, שאמנם הייתה קיימת, אך הפכה לתופעה כשחוזי טרנדים הצביעו עליה ככזאת: לקראת סוף השנה האזרחית הקודמת החלה להופיע שוב ושוב בתקשורת המוטציה שנוצרה מחיבור שלוש המגמות הפופולריות הנ"ל, וכונתה "לאמברסקסואל" או "מטרוג'ק" – שני קצוות שמגדירים את הלוק ואת הלך הרוח של הגבר העירוני באמצע העשור השני של המאה ה־21.

השם הראשון מורכב משתי מילים: lumberjack – כינוי עתיק לחוטב עצים; ומטרוסקסואל. החיבור בין השניים משקף מעין "איש יערות מטופח": אדם שמעוניין שהאנשים שבסביבתו יחשבו שהמראה המחוספס שלו הוא "טבעי" ולא נוצר בעבודה של שעות מול המראה. סימני ההיכר המזוהים ביותר שלו הם זקן מחושב הכולל הרבה יותר מזיפים עבים ומכסה את כל האזור המיועד בפנים בגודל בין בינוני למלא מאוד; חולצה משובצת מבד פלאנל או מצמר עבה; ג'ינס או מכנסי דריל עבים בגזרה צרה (אך לא סקיני); מגפיים או נעלי עור משופשפות בעלות מוטיבים מנעלי האתגרים.

התמונה שמצטיירת לכם בראש ודאי מוכרת למדי. הייעור הזה תואם את הארכיטיפ ההיפסטרי הגברי המצוי, ואכן סביר שאותו חוטב מטופח משתייך לזן ההיפסטרי על פי ההגדרות היבשות, אך באופן אישי הוא בז להן. כמו כן הלוק הזה מרפרף לקטגוריית הנורמקור באנונימיות שהוא משדר, וגם הוא לא מתהדר במותגים של תאגידי אופנה.

הדבר שמבדיל בין החוטב המטופח הזה מאיש יערות אמיתי הוא הניקיון שלו והמודעות שלו לשמירה על גוף ונפש בריאים. סביר שהזקן שלו נמשח מדי בוקר בשמן זקנים של חברת טיפוח אורגנית, והוא מעדיף לתרגל יוגה או מדיטציה במקום לחטוב עצים. הוא נמצא ממש באותם מרכזים עירוניים מערביים שמהם יצאה בשורת ההיפסטריזם – וילאמסבורג שבברוקלין, הקני שבמזרח לונדון והאזורים בעלי הבתים הנמוכים בלוס אנג'לס, בברלין ובטורונטו.

[interaction id="54abdaedcd7e120f0d037bc9"]

באזורים אלה חיות קהילות שמתקיימות בתוך עצמן ובזכות עצמן, והעדפות התרבותיות שלהן נגזרות בין השאר מעקרונות של קיימות, צרכנות חכמה ומודעות לאיכות הסביבה. לפיכך אפשר בהחלט לטעון שהלאמברסקסואל הוא יותר מטרנד חולף אלא סוג של לייף סטייל – גבר מודע ורגיש שחי בסביבה עירונית ביותר, אך בלבו הכמיהה להרגיש את הכפר.

• נורמקור
• היפסטר
• אופנה
• החיים היפים

• Facebook
• Twitter
• Email

תופעת השנה: נורמקור

זה התחיל כבדיחה של קבוצת חזאות טרנדים מחתרתית בניו יורק, הובא לתשומת לבו של הציבור הרחב בכתבת רוחב ב"ניו יורק מגזין" בסוף פברואר והתפוצץ לחלוטין בחודשים העוקבים:הנורמקור– הטרנד נעדר הטרנד, המחאה האופנתית החדשה של הדור שמאס בתרבות המותגים והקצב המהיר, הדרך המלבושית לשבת על הגדר. והגדר – עמוסת נעלי הספורט והוואנס, חולצות הטי ומכנסי הטרנינג המרושלים והג׳ינסים בשטיפת הסטון – הפכה למקום האופנתי ביותר להיות בו, כך שהתופעה חדרה גם לקולקציות של בתי האופנה היוקרתיים ביותר – מפראדה ועד שאנל שאימצו במכוון את גרסת הלבוש הריקה מתוכן.

המגמה המבעבעת של השנה: פמיניזם/ פוסט גירל פאואר

הגל הפמיניסטי החדש חובק עולם, אך הביטוי האופנתי ביותר שלו יצא דווקא מניו יורק, שנחשבת בשנים האחרונות לספקית מגמות עצלה יחסית בתחום האופנה. גל של יוצרות אינדי ששמות נשים במרכז, חצי מתוך מודעות ובחירה וחצי פשוט מתוך רצון להסתובב עם החברות הטובות ולשוחח עם נשים ועליהן. צלמות צעירות דוגמת פטרה קולינס מברוקלין הנהיגו את המגמה שהפכה ויראלית בחסות האינסטגרם והטאמלבר. מבחינת אופנה פרופר היא התבטאה בהעדפה לביגוד נוח יותר, לעתים אפילו חמוד ומכוער מדי. כוונתן של נשים שמעצבות עבור נשים ליצור על המסלולים ובקמפיינים ייצוג רחב לגילים שונים, למוצא שונה ולמבני גוף מגוונים. נראה שיש עוד כברת דרך ארוכה ב־2015 והלאה.

נעלי השנה – נעלי ספורט

יותר מכל פלג גוף אחר, המהפכה שהתחוללה בענף האופנה השנה התרחשהבכפות הרגליים שלנו שקיבלו הפסקת מנוחה מהעקבים הגבוהים ומהפלטפורמות(שהפכו כמעט בין לילה ללא לגיטמיות) שפינו את מקומם לסוליה שטוחה. ולא לסתם לנעל בלרינה או לנעלי מוקסין צמודות קרקע אלא לגרסה הפרקטית ביותר של ענף ההנעלה – נעלי הספורט והסניקרס. נייקי אייר, ניו באלנס ונעלי הסטן סמית׳ הלבנות של אדידס הפכו לנעל השעה לא רק בגזרת נעלי היום יום, אלא גם כבנות לוויה נחשקות ללבוש ערב מעודכן, שילוב שקיבל חותמת אישור לא צפויה של הענף היוקרתי ביותר בעולם האופנה כשאלו ליוו את שמלות השטיח האדום המפוארות בתצוגות הקוטור של שאנל ודיור.

דוגמנית השנה – קארה דלווין

הדוגמנית הבריטית, רק בת 22, הפכה לסופר־סופר-מודל הראשונה של האלף החדש, שעם תשומת הלב שקיבלה והתדמית הפרועה שלה התיישבה על המשבצת שהייתה שייכת לקייט מוס מאז ימי הניינטיז. על אף שדלווין מגיעה מרקע אריסטוקרטי, היא מייצגת אותה גישה זרקנית שמוס ייצגה באותם הימים, ויותר מהמראה המעט עכברי־מעט נערי שלה, היו האופי השטותניקי שלה וההתעקשות שלה לא לקחת דבר ברצינות שהפכו אותה לגורפת שלל קמפיינים שזוכה לייצוג בכל מגזין וטבלואיד שיצא לאור ברחבי העולם.

אייקונית האופנה המפתיעה – לנה דנהאם

בגירלס, סדרת המופת מגדירת הדור שיצרה לינה דנהאם בדמותה של האנה הורבאט׳ הקפידה להתלבש לא רק בביגוד מרושל, טיפשי ומכוער במכוון, אלא בפריטים ש״תוקנו״ בכוונה על ידי צוות ההלבשה של הסדרה בשביל להתאים כמה שפחות לשחקנית והיוצרת. עם התהילה, הספר המדובר ששחררה השנה ושלל התארים שגרפה, היא אימצה השנה סגנון אישי שאמנם יש בו מידה ניכרת של הומור והתגרות במוסכמות של טעם טוב, אבל כזה שיש בו גם המון תחכום, זוהר וקלאסה. היא אומצה על ידי מיו מיו והפכה לשגרירת המותג, כשהיא מרבה להתלבש בבגדיו ובבגדים של חברת האם פראדה; התיידדה עם המעצב הבריטי- דני פיטר יינסן שהלביש אותה בחליפות פיג׳מה מחויטות; דנהאם צבעה את השיער לבלונד פלטינה וקיצצה אותו לבוב סיקסטיזי לוהט והדהימה בשמלת החצי חולצת פולו חצי חצאית של סינדרלה מהאגדות, מקולקציית הקוטור של בית ג'יאמבטיסטה ואלי, בטקס פרסי האמי – הופעת השטיח האדום המקוננת והאמיצה של 2014.

העשור המתקמבק – הניינטיז

מעגל הטרנדים נוהג לעבוד בקפיצות של שני עשורים אחורה, כך שרוח הניינטיז כבר חזרה לתבל לנו את המלתחה לפני שנת 2014; אך השנה, יד ביד עם מגמת הנורמקור ועם תחושת הכאוס הכללית שאפיינה את העשור שבו החל השימוש הגלובלי באינטרנט, היא מצאה בית חם עם אופנת ספורט -סטריט קז׳ואל, זרם הגראנג׳ שתמיד נשאר רלוונטי – כובעי גרב, חולצות משובצות, ג׳ינסים אכולי קרעים, לוגומניה מכוונת ומגוחכת ותחושה כללית שהכל הולך עם הכל ושלאף אחד לא באמת אכפת.

השערורייה המוצדקת של השנה – כיתובי עבדות בתוך בגדים של פרימרק

מחירי האופנה הגבוהה הפכו גבוהים יותר השנה בעוד מחירי הרשתות המשיכו להצטמק. התודעה של לקנות כמה שיותר בכמה שפחות עדיין לא נכחדה.השערורייה שעוררו כיתובי עזרה שנמצאו בתוך בגדי הרשת הזולה בתבל, פרימרק הבריטית, עלתה לכותרות בחודש יוני ועוררה מחדש את המחלוקת ואת המודעות. השורה התחתונה היא שלא משנה כלל אם המילים שנכתבו על התוויות וסיפרו על אימת העבדות שמתחוללת במפעלי הייצור של החברה הן אותנטיות ונכתבו באמת על ידי עובדים קשי יום או על ידי אקטיביסטים מפוכחים – הזעקה היא אמיתית, גם אם אין ביכולתו של מי שעמל על הבגדים הזולים לבטא אותה, ולאף אחד אין הצדקה להכחיש אותה, במיוחד בדרך לקופה.

• קים קארדשיאן
• קארה דלווין
• פמיניזם
• נורמקור
• פרימרק
• אופנה
• החיים היפים
• לינה דנהאם
• נעליים

• Facebook
• Twitter
• Email

בתצוגות לעונת קיץ 2015 שנחתמו רק לאחרונה, היה קל מאוד, כמעט קל מדי, לזהות חטיבת טרנדים עונתית בולטת. הצבע – אדום או סגול לילך, העשור – סבנטיז, הבד – גיגנהיים, ג'ינס או קטיפה, המכנסיים – מתרחבים, מצב הרוח – אוטופי. בכל הקשור לטרנדים של סתיו 2014, העונה שבפתחה אנו נמצאים כעת ושהתצוגות שלה נחתמו לפני כמעט שמונה חודשים, התמונה הרבה פחות בהירה. את הרקע לכך מספקת בעיקר תופעת הנורמקור, שפרצה מעט לפני התצוגות והביאה לתחושה של בלבול – אולי אפילו לאובדן הרלוונטיות של אופנה לשם שואו, התבלטות או אפילו בדלנות.

מה שהמצב הזה כן הוליד זה שורה של מגמות שמורכבות מפריטים שאפשר לכנות "פריטי נצח" או לפחות כאלה שיהיו רלוונטיים גם בעוד שלוש שנים. בתחום האבזור, לעומת זאת, קיים קו מוביל של שבירת החשיבה הזו, כשאין צורך להתחייב על מערכת יחסים ארוכה. בקיצור, תרגישו נוח ללבוש עכשיו ולאבד אחר כך.

נורמקור – גרסת האופנה הגבוהה

בגרסת ההארד קור שלה, מגמת הנורמליות משלבת בין טרנד מלבושי לתופעה חברתית, אנטי צרכנית ואפילו אנטי אופנתית. איך בתי האופנה הגבוהים יכולים להתייחס לעניין מבעבע כזה בזמן עיצוב הקולקציות? לא כולם בחרו לעשות זאת כמובן, אך אלה שעשו זאת בחוכמה הפשיטו בסיסי מלתחה כמו ז'קט מחויט, מעילי פארקה, חצאיות איי ומכנסי סיגר מקישוטים מיותרים ופשוט עיצבו גרסאות טובות שלהם, בצבעוניות של שחור, נייבי, חום ואפור, שנבחרה יותר בעבור הלובשים מאשר בשביל עדשת המצלמות. הכיוון הזה אומץ כמובן על ידי הרשתות בחום, מכיוון שמטרתן היא בראש ובראשונה לייצר פריטים שהלקוחות – לאו דווקא צרכני אופנה אלא גם מי שפשוט מחפש מעיל חדש לחורף – ירצו ללבוש.

ספורטיביות

זה כבר יותר מגחמה של עונה אחת או שתיים שבגדי ספורט פרופר או בגדים שעוצבו בהשראת הדבר האמיתי הם הבחירה המלבושית הקולית ביותר בסביבה. עדות קטנה אך משמעותית למעמדם היא בכך שאתר הקניות היוקרתי ביותר ברשת, נט־א־פורטר, בחר להקים עבורם חטיבה נפרדת – נט־א־ספורטר. באתר, וכך גם על המסלולים (וגם ברשתות ואפילו במגרש האימונים), לבגדי הספורט קז'ואל (או ספורט אלגנט אם תרצו) יש ברק שנובע מהחיוניות של אורח חיים בריא. ההילה שיוצר השילוש אופנתיות, נונשנלט ופיטנס תגרום לכך שגם אם מאסנו בכך, מגמה זו תמשיך בווריאציות שונות גם בעונות הבאות, כמייצגת נאמנה של זמננו.

אגדות

הניגוד המוחלט לנורמקור הוא הבחירה להתקשט ולחלום, להחצין את החיבה להתלבשות, לצבע ולרומנטיקה. הטרנד הזה הוא בהחלט לא מרכזי כמו השניים הקודמים, והוא לא נראה כדבר הרלוונטי ביותר בתקופה שבה מאמץ הוא הדבר האחרון שהתלבושת אמורה להצהיר עליו. אבל כמו בכל חורף התוגה עדיין שם, והיא הופכת מרירה־מתוקה יותר כשהיא נחשבת לנישתית ולא לבון טון. האגדות המיוערות שהציגו בתים כדולצ'ה וגבאנה ואלכסנדר מקווין אומצו גם הם בחום על ידי הרשתות כקונטרה לנורמקוריות – וכמו בבגדים היפר ריאלסטיים גם הנצחיות של הרומנטיקה מבטיחה שהם יוכלו לשמש את הלובשת אותם במשך עונות רבות.

סיקסטיז

אם לוחצים את התחזיות לקיר ומנסים לחלוב מהעונה עשור אחד שמשפיע עליה, הבחירה הטבעית היא בסיקסטיז, בעיקר בגלל הקולקציה המשפיעה שעיצב ניקולא גסקייה ללואי ויטון בעונת הבכורה שלו בבית. המעצב, שהיה עד לאחרונה ראש בלנסיאגה, הוא אחד המועתקים ביותר בשני העשורים החולפים, הן על ידי הרשתות והן על ידי עמיתיו. לכן לא מפתיע שצללית ה־A הסיקסטיזית שלו עטורת הדפוסים הגיאומטריים הפכה למובילת הקולקציות העונתיות של ענקיות אופנה מהירה כמנגו וזארה, שכן היא מחמיאה, קלה ללבישה ומתאימה למלתחה בכל שעות היממה.

היתוליות

אם בעבר נחשבו הרשתות לרעה החולה של תעשיית האופנה, הרי שקולקציית הבכורה של ג'רמי סקוט למוסקינו בסתיו 2014מאיימת לשנות את מאזן הכוחות ולהטות את הכף לחובתה של תעשיית האופנה הגבוהה. נובלטי פאשן – אופנה היתולית בתרגום לא מילולי – היא ז'אנר שהתפתח בתחום עת השיק המעצב את קולקציית אביזרי המקדונלדס והציע אותם לרכישה מיד בתום התצוגה של מוסקינו. הקולקציה הולידה גל של כיסויים אופנתיים מתחכמים לאייפון והרבה מאוד תיקי קלאץ' שנראים כמו חיות מחמד, כובעי ביני עם אוזניים ועוד שטויות שאמורות לשכנע אותנו שאופנה היא דבר כיפי וקליל, אבל בפועל הופכות אותה לקצת עצובה.

• נורמקור
• סתיו 2014
• סיקסטיז
• אופנה
• החיים היפים