>> עילאי גרין הוא חצי מהצמד "האחים גרין" (יחד עם אחיו התאום אלון-לי),בעלי חנות הספרים המיוחדתשעברה בקיץ שעבר לפלורנטין ונושאת את שמם. החנות, כידוע, מתמחה בצייד ספרים מבוקשים מיד שניה, ובשבוע הספר הם פרצו בשלל מבצעים יפהפיים, אך מה שזה לא היה שעשינו באיראן קטע את החגיגה. עכשיו הם מותחים את החג עד לסופ"ש הקרוב ויש דיבור על שישה ספרים ב-100 שקלים בחנות הפיזית (ידידיה פרנקל 39 תל אביב). אם היינו אתם היינו הולכים לבדוק את זה.

>> מציאות על הרצפה ומסלול עירוני כיפי // העיר של נעמה בצלאל
>> חנות קסמים ירוקה וקפה עם נשמה אורבנית // העיר של דורון אשכנזי

1. כיכר מסריק

הבית השני שלי קרוב ל-15 שנה. בכיכר מסריק ניהלתי את האחים גרין במהלך 13 שנים. שנתיים קודם לכן עבדתי שם בחנות "ויקרא" המיתולוגית. את ארוחות הצהריים שלי הייתי אוכל אצל נועם ביאנס, את הקפה שותה אצל מישל בתוצרת הארץואז מתיישב בכיכר ומדבר עם תושבי השכונה. מאז הקורונה השכונה משתנה לנגד עינינו, התושבים מתחלפים, עסקים נסגרו או עברו (אנחנו, לדוגמא) והכל מתחדש. מת לראות איך הכיכר תצא בסוף התהליך.
חומוס יאנס, פרישמן 88 תל אביב // קפה תוצרת הארץ, שדרות מסריק 12 תל אביב

2. רחוב נורדאו פינת הירקון

פינת בית ספר א.ד גורדון. נוף הילדות שלי. את ההליכה הזו עשיתי יום יום במשך תשע שנים במהלך השנים המעצבות ביותר. עד היום כשאני צועד בנורדאו בדרך לים עם הילדים שלי אני מתרגש לעשות את ההליכה הזו. ממליץ לנסות בחודשי החורף כשיש שם מנהרת רוח משוגעת.

4. שווארמה ניבו

כשעברנו עם החנות שלנו מכיכר מסריק לשכונת פלורנטין, הייתי בטוח שאני מגיע לגן עדן קולינרי. פייר? התאכזבתי. עד שמצאתי את ניבו. מאז אני אוכל שם כמעט כל יום. השווארמה הכי טעימה בעיר. ממש כמו בטורקיה.
ויטל 2 תל אביב

4. פארק הירקון

כיף לטייל עם הכלב בחברת הברווזים.

5. רב חן דיזנגוף

הייתי הולך לקולנוע הזה עם אבא שלי, עם חברים מהבית ספר, עכשיו עם בת זוג שלי ואני מקווה שגם עם הילדים שלי. למוסדות וותיקים בעיר יש חשיבות בנוף ובמארג. ראיתי אלפי סרטים בבבתי קולנוע ואני זוכר כל סרט באיזה קולנוע צפיתי בו ועם מי. מתגעגע במיוחד לקולנוע פאר.
בן עמי 16

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

כל הבניה והחפירות. מרגיש שהעירייה נוקטת בגישה של הכל בכל מקום בבת אחת. לפעמים ברחובות העיר חייבים ללכת על הכביש כי בשני הצדדים יש בניה והמדרכות חסומות במקביל. זה מעצבן. אבל זהו, פרקתי.

השאלון:

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
סדרות אימה וסרטי אימה. תמיד כיף לזכור שיכול להיות גרוע יותר. למשל "האחרונים מבינינו", מצד אחד זומבים והכל אבל מצד שני הזדמנות להתחלה חדשה ואיפוס. אני רוצה לראות זומבים עולים להר הבית.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בתור מי שעוסק בתחום של יד שניה אני תמיד בעד לתרום בכל הזדמנות. נגיד את הבגדים שלא צריכים יותר אפשר לתרום לחנויות יד שניה או לביגודית.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
לכל העסקים הקטנים של תל אביב. כשאפשר – תמיד עדיף לקנות מעסק קטן. זמנים קשים וצריך לדאוג לעסקים הקטנים שישארו עם הראש מעל המים.

מה יהיה?
יהיה חם ומגניב.

• העיר שלי
• שבוע הספר
• האחים גרין
• כיכר מסריק
• שדרות נורדאו
• ניבו גריל בר
• פארק הירקון
• רב חן

קשה שלא להישבות בקסמו של הקבב. קציצה מתובלת היטב, צרובה על גריל או גחלים, עסיסית ופריכה בו זמנית שהופכת כל מילוי – פיתה, בגט או הבטן שלכם – לשמח יותר. לא בכדי הקבב הפך לסמל העל האש של ישראל, כאשר כל עדה ומטבח דואגים לגרסה שלהם. ובכן, אנחנו התל אביבים דואגים לגרסה שלנו, שזה אומר קבב מעניין, מוצלח וטעים, לא משנה מאיזו עדה. היום אנחנו ממליצים על 3 קבבים מצוינים שתוכלו למצוא בעיר.לא מתאים לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>>אכלתי לראשונה בחיי במסעדת מישלן. ואז בעוד אחת. והבנתי הכל

הנוסטלגי מהעתיד // ניינטיזi(90's)

למה כדאי:הדיינר הערבי-אמריקאי של פאדי יעיש מציע לא מעט מנות שמערבבות בין המטבחים השונים, אבל לא היתה אחת שהלהיבה אותנו כמו הדירטי קבב, שליכלך לנו את הידיים ופוצץ לנו את בלוטות הטעם עם אריזה שמוציאה את הקבב מהקומפרט זון שלו בפיתה, והופכת אותו לחוויה שונה בעזרת התוספות המדויקות.
מה טעים:‫180 גרם קבב עם צנוברים (70% בקר 30% כבש) בגריל, טחינה, עמבה, עגבניות בגריל, בצל בגריל ורוקט. קחו בפיתה דרוזית וזכו לארוחה מגולגלת היטב. לא זכרנו שהיה דברים כאלו בניינטיז.
אווירה:האם יש דבר כזה הפוך מדובאי? אז זה.
>> ניינטיז, יפת 9

הטורקי מהעבר // ניבו גריל

למה כדאי:כי אם אתם רוצים קבב טורקי, לכו לטורקי שהפך לחלוטין את איך שאנחנו תופסים בתל אביב את המטבח האיסטמבולי. ז'אן אולגון כבר עשה לנו קסמים עם דונרים במוטפאק, אבל מאז שהקים את ניבו גריל כדי לעשות את הבשרים של עצמו, מתחבא שם קבב טורקי מעצם הווייתו.
מה טעים:קבב טלה שזוף היטב על הגריל של ז'אן, אתם לא תצטרכו יותר מזה בחיים.
אווירה:יציאה פלורנטינית, רק עם ריח יותר טוב
>> ניבו גריל בר, ויטל 2

קבב לי קבב. ניבו גריל. צילום: מתוך עמוד הוולט

המושלם מיפו // אבו חילווה

למה כדאי:כי אם כבר לאכול קבב, אז למה לא אצל משפחת הקצבים היפואית שיודעת מה עושים עם בשר? אם אנחנו לא הצלחנו למצוא סיבה למה לא, אין לכם מה לנסות אפילו.
מה טעים:בטעימה עיוורת שערכנו במערכת טיים אאוט לפני כשנתיים, הביס הקבב של אבו חילווה את המתחרים שלו בפער והימם אותנו. בדיקות שנערכו מאז העלו שזה לא היה מקרי: טעמי בשר חזקים, תיבול נועז ואיכות חומר גלם שמרגישים בכל ביס. אפשר לקחת במגש די יקר, אבל פיתה תעלה לכם 50 ש"ח ויא אללה איזה קבבים אתם הולכים לאכול.
אווירה:של שיפודיה, איזה אווירה רציתם.
>> אבו חילווה, יפת 95

• אוכלים שותים
• קבב
• בשר
• ניבו גריל בר

אז קודם כל – לא, לא נמאס לנו משווארמה פשוטה חלילה. אנחנו עדיין מאוהבים בה כמו ביום בו נפגשנו. אבל לפחות בכל הנוגע לאוכל שלנו אנחנו חייבים מדי פעם לגוון, אבל עדיין מכורים לשווארמה. או אז אנחנו מחליטים להשקיע כמה שקלקלים נוספים (ובאמת, לא הרבה) כדי לחזור לאחת משווארמות הפרימיום התל אביביות, שהפכו את הסיח הקבוע למשהו שונה לגמרי. היום אנחנו ממליצים על 3 שווארמיות שטעמן שונה לגמרי מהשווארמה פרגית הזרחנית. לא מתאים לכם?נסו אותנו ביום אחר.

>>פגיעה מתימן: זה יהיה השבוע האחרון של מסעדת סאלוף ובניו

ניבו גריל בר

למה כדאי:זוכרים את הימים בהם זנחנו סוף סוף את התקיעות על הפרגית ולמדנו מהטורקים איך מכינים גילופי דונר שמהפנטים את הפה. אחר כך כבר גילינו מהם את האיסקנדר, ושום דבר לא היה כשהיה. ז'אן אולגון היה בגרעין של כל זה, עם השווארמה המשפחתית שלו ושל אביב במוטפאק. מאז הרבה יוגורט נאכל, וכיום אולגון מגיש את הדונר המושלם שלו במקום משלו, והיא מושלמת כתמיד.
למה טעים:רק מי שאכל אותה בימי השיא יודע – מדובר בשווארמה הכי טעימה בעיר.
אווירה:פינה פלורנטינאית מתוקה עם חתיכת פאנץ' לחיך.
>> ניבו גריל, ויטל 2

שווארמה אליאס

למה כדאי:השווארמה של שף אבי אליאס התחילה בתור פופ אפ של פעמיים בשבוע, והתפתחה למקום קבוע בשולי אזור המוסכים של שכונת מונטיפיורי, מה שהופך אותה לאוכל פועלים אמיתי, אבל כזה שמביא חתיכת סיבוב על המנה המוכרת.
למה טעים:כי מדובר בשווארמה עם שילוב נדיר של בשר עגלה ושומן טלה, מה שנותן לה תחושה של אנטריקוט איכותי ושמנוני, וליד רוטב הצ'ימיצ'ורי (הברקה של ממש), מדובר בשווארמה כמו שלא אכלתם.
אווירה:נווה מדבר של טעם בין המוסכים.
>> שווארמה אליאס, שונצינו 4

מפגש רמב"ם

למה כדאי:כי למרות השם, מדובר בשווארמה של חוטאים, ולא רק כי עלה פה לא פעם סיח של חזיר. העובדה שמבור בשלוחת אוכל רחוב של מסעדת הבסטה המופתית מייצרת ציפיות בלתי אפשריות, ואיכשהו השווארמה הזו עומדת בכל אחת מהן, בכל פעם מחדש. בלילה המקום בכלל משתדרגת לחגיגה של ממש.
למה טעים:גילופי שווארמה דקיקים ושמוניניים בדיוק במידה הנכונה עם בשר מתובל בעדינות ופריך בחלקים הנכונים. וזה עוד מבלי לדבר על איכות התוספות, שהופכות את המנה לפיין-דיינינג של הרחוב.
אווירה:כמו מסיבת שוק עם שווארמה במרכזה.
>> מפגש רמב"ם, רמב"ם 3

• אוכלים שותים
• שווארמה
• אוכל רחוב
• מפגש רמב"ם
• ניבו גריל בר

כמה שכונת פלורנטין ספגה לאורך השנים – עלבונות, מי מזגנים, שתן כלבים והמון חוסר כבוד. אבל שנות הקורונה והמלחמה הפכו את השכונה הצעירה לאחרת, רגועה יותר, שקטה יותר. המוקד עבר ללוינסקי ונחלת בנימין ופארק המסילה, ובפלורנטין אמנם נשארו מרכזי בילוי, אך גם הם מתדלדלים אט אט. מה שכן צמח בעיר בשנים האלו היא הקולינריה, שהתקדמה מימי פיצת בזיליקום לעבר מסעדות של ממש, שמספקות אוכל מצוין לאורך כל היום, ולא רק כשהמוכר הסטלן מתעורר. היום אנחנו ממליצים לכם על 3 מקומות אוכל שמשנים את השכונה.לא טוב לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>>חתיכת דרמה: המועדון שהרים את נחלת בנימין לפני כולם ייסגר במאי

אורבי

למה כדאי:כי מה שהתחיל כקוריוז מפתיע שצץ ברביעיית פלורנטין רגע לפני המלחמה התפתח מהר מאוד למוסד שמפוצץ באנשים גם בשעות לא שעות, והם יודעים בדיוק למה להגיע – ארוחות בוקר שנמשכות לאורך כל היום, גישה אסתטית מבריקה ואינסטגרמית ומנעד טעמים סובייטי, בצד הטוב של הסירינקי.
מה טעים:יש הרבה הפתעות אסתטיות להפליא, כמו הפרנץ' טוסט בסגנון הונג קונג (שזה בריוש, חמאת בוטנים, חלב מרוכז, פיסטוק וחמאה) או הפאנקייק הפלאפי עם שמנת חמוצה וריבת פירות יער.
אווירה:אודסה, פשוט בחום המזרח תיכוני – כמו בחזון המקורי לת"א.
>> אורבי, מעון 5 (רביעיית פלורנטין)

ניבו גריל בר

למה כדאי:כי בין כל השיפודיות היוקרתיות שנפתחו לנו בעיר השנה, עדיין יש צורך במקומות שכונתיים עם בשר על האש במחירים שפויים, לא? בניבו, שנפתח על ידי אחד ממקימי מוטפאק, מבינים את האתגר מלמעלה היטב, ולכן עושים הכל בהקפדה יוצאת דופן שמובילה לבשר מצוין, עם כמה הפתעות טורקיות שעבורן באמת שווה להגיע אליו במיוחד.
מה טעים:הו, שמחים ששאלתם, כי לאחרונה צצה במקום מנה מוכרת ואהובה בגרסה משודרגת – האיסקנדר, מנת הדגל הטורקית שבעבר הפכה את מוטפאק לאגדה עירונית, ועכשיו תהפוך את ניבו לחובת ביקור. די יקר (80 ש"ח), אבל שווה כל שקל.
אווירה:כמו פעם, רק בסטייל.
>> ניבו גריל בר, ויטאל 2

לה טיגרה

למה כדאי:כי מעט מאוד מקומות בעיר הצליחו להקפיץ את הז'אנר הקולינרי שהם מתמחים בו כמו לה טיגרה, מקום שלקח את הפיצה הנפוליטנית למקומות שעד כה פגשנו רק בחיפה. מסעדה איכותית שבמקרה מתעסקת בפיצות עילית, ואחד הלוקיישנים הכי אהובים עלינו בשכונה כשבא לנו לטרוף משהו בגודל צלחת ובמחיר שפוי.
מה טעים:פיצה. סתם סתם, ברור שכל פיצה בלה טיגרה טעימה (בין היתר כי הן, ובכן, פיצה), אבל האהובה עלינו היא כנראה פיצת הפיסטצ'יו (82 ש"ח), שאולי נשמעת כמו גימיק אבל לוקחת בהליכה כל שוקולד דובאי בכל הנוגע לשילוב טעמי פיסטוק מפתיעים. עזבו אתכם מקדאיף, דברו איתנו על פרחי בשר מורטדלה.
אווירה:בועה קטנה ואיטלקית באמצע השכונה.
>> לה טיגרה, ידידיה פרנקל 9

• אוכלים שותים
• פלורנטין
• אורבי
• לה טיגרה
• ניבו גריל בר

הפופולריות הגואה של השווארמה הביאה איתה זינוק איכותי מרשים בשנים האחרונות, אחרי עשורים שבהם השתרכה תל אביב הרחק מאחורי מעוזי השווארמה של נצרת וחיפה. תקראו לה דונר, תקראו לה גירוס, תקראו לה איך שתרצו, העיקר שגילופי בשר עסיסי ומתובל ימצאו את עצמם בפיתה עם טחינה או יוגורט וחריף, בדרכם לעקוף את ההמבורגר כמנת אוכל הרחוב הפופולרית ביותר בארץ. והמקצוענים כבר יודעים: אם השווארמה מעולה, חבל לבזבז מקום בבטן על הפיתה. בחרנו להמליץ היום על שלוש מסעדות שמגישות מנות מצולחתות ששווארמה היא רק אחת ממרכיביהן.לא בא לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>> "זזה": סיפור אהבה שהתחיל בחתונה והגיע להעיר את פארק התחנה
>> קאנה: קפה שכונתי, עמוס ספרים וידידותי ללפטופים נפתח בפלורנטין

איסקנדר // ניבו גריל בר

למה כדאי:ניבו גריל בר הוא המקום החדש של ג'אן אולג'ון, מהמשפחה הטורקית המתוקה שייסדה לנו את מוטפאק ושינתה את מפת השווארמה העירונית. יש כאן קבב מושלם ועוד מנות טובות עם טאץ' טורקי טעים, אבל לא בשביל זה באנו.
מה טעים:מנת האיסקנדר של אולג'ון נחשבת בעיניי רבים (ובעיניינו, שזה מה שחשוב) למלכה הבלתי מעורערת של מנות אוכל הרחוב בעיר: גילופי דונר דקיקים ועסיסיים, יוגורט סמיך, רוטב עגבניות מעודן, קרעי פיתה, קצת (הרבה) סמנה מלמעלה ופלפל חריף מהגריל. שערי גן עדן נפתחו על הלשון שלכם.
אווירה:אין אבל למי אכפת. באנו לסגוד פה למנה הזאת.
>> ניבו גריל בר, ויטל 2

שקשוקה שווארמה // ד"ר שקשוקה

למה כדאי:בינו גבסו היה ועודנו מחלוצי השווארמה האיכותית בעיר, עוד מהימים שבהם היה מעמיד סיח בחצר של יועזר בר יין וכל הפודיז היו באים להסתער. השווארמיה הקטנה "בינו בפיתה" שנפתחה בחצר היפואית בעשור הקודם כבר נסגרה למרבה הצער, אבל הסיח עדיין עומד גאה ומעולה במסעדה של גבסו.
מה טעים:על השקשוקה של הדוקטור מתקבלות אצלנו ביקורות מעורבות בשנים האחרונות, אבל החיבור בינה ובין השווארמה של בינו עדיין מייצר אלכימיה מופלאה של טעמים עזים ומנחמים. מנה שרבים ניסו לחקות בעשור האחרון אבל טרם נתקלנו במישהו שבאמת הצליח.
אווירה:תיירותית אבל למי אכפת.
>> ד"ר שקשוקה, בית אשל 3

יא וואראדי איזה סיח. שווארמה בינו (צילום: פייסבוק/ד"ר שקשוקה)

פאבה גירוס // גרקו

למה כדאי:האימפריה של גרקו גייסה לשורותיה את שף תומר אגאי, והוא הקים עבורה את הסופלקיה הצמודה ושידרג דרמטית את איכות הסופלקי והגירוס שמגישים גם במסעדה עצמה (ולא שהיא הייתה נמוכה קודם). למעשה, אם מתעלמים מטרמינולוגיה יוונית, מדובר באחת השווארמות הטובות בעיר כרגע.
מה טעים:מנת הפאבה גירוס של גרקו הייתה מצוינת גם קודם, אבל השדרוג של הסופלקיה הפך אותה למעדן אמיתי. הפאבה הצהובה, החומוס של היוונים, משתלבת נפלא עם גירוס העגל-כבש העסיסי ועז הטעמים ונותנת לו קונטרה עדינה. מנה לפנתאון.
אווירה:צפונית אבל למי אכפת.
>> גרקו, גרינברג 25

• אוכלים שותים
• שווארמה
• גרקו
• ד"ר שקשוקה
• ניבו גריל בר