Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
חיכיתי לתוכנית הזאת, שפחות מתמקדת בז'אנר מסויים אלא יותר בהלך רוח. אלו השירים השקטים, היותר mellow, שהכי ריגשו אותי השנה. וכמובן שכמו ביתר תוכניות הסיכום שלי, גם בזאת יש חריגות מבורכות. בשבוע הבא חג הסיכומים של אור בזויות יגיע לקיצו עם תוכנית סיכום הגראז', פסיכדליה ואינדי-רוק שיהווה את הפינלה. אל תפספסו את שני הסיכומים הקודמים שלההיפ הופ והסולואתסיכום האינדיפופמשבוע שעבר.
השיר הכי יפה באלבום השלישי של הרכב האינדי-רוק הסינמטי מאוקלוהומה נשמע כמו פסקול לקיץ נטול אור שמש. אומרים שהלהקה מזכירה את פליט פוקסס ואלט-ג'יי. לשמחתי אני לא שומע את הקשר אל השתיים. עם זאת, החיבור עם רדיוהד, שאותם חיממו בסיבוב ההופעות של האלבום "The King of Limbs", דווקא די ברור. באמת יש במלנכוליה שלהם משהו מאוד בריטי.
Other Lives
Dorthia Cottrell – "Gold"
הרכב הסטונר-מטאל המצוין Windhand הוציא השנה את "Grief's Infernal Flower" – אלבום ענק לטעמי שקולע לטעמו של קהל רחב בהרבה מזה של הז'אנר. בצדק הוא זוכה למקום נכבד בסיכומי המטאל של השנה (במקום ראשון במצעד של סטריאוגאם, למשל), עם זאת פחות אנשים נחשפו לאלבום הסולו של הסולנית שלו, דורת'יה קוטרל, שגם יצא השנה. נשמע כמו הצד המשלים והשקט לאלבום הרועם של להקתה, עם אמריקנה מאובקת ואפלה וקול ענק שעלול לגרום לכם לבכות. נראה לי שהתאהבתי.
אלבום הבכורה של Dorthia Cottrell
Sharon Van Etten – "Remembering Mountains"
הסינגר-סונגרייטרית הנהדרת קארן דלתון, מעולם לא הפכה לכוכבת פולק-בלוז כמו חבריה, בוב דילן ופרד ניל, אבל היא לגמרי הייתה ראויה לכך. השנה יצא פרויקט מחווה יפהפה של זמרות שרות שירים שלה, שלא ראו אור, וביניהן ג'וליה הולטר, מריסה נדלר, איזובל קמפבל ושרון ואן אטן – ששרה את שיר הנושא המושלם מתוכו.
אלבום המחווה לקארן דלתון
Julia Holter – "Sea Calls Me Home"
למרות שלא ערכתי (עדיין) רשימה ממוספרת של אלבומי השנה שלי, סביר מאוד להניח ש"Have You In My Wilderness" של ג'וליה הולטר ייכנס בטופ 3. יש בו חיבור שמיימי בין עיבודים נסיוניים אך עדיין פופיים-משהו, כתיבה אישית ונהדרת ונגיעות של מוזיקה קלאסית. ורוחה החיה של קייט בוש מעופפת מעל כל זה ומשרה אווירה מוזרה. שימו לב לקראת סוף השיר לסולו הסקסופון הקצרצר והמחורע שמערבל ת'מוח בתוך כל העדינות הזאת.
Majical Cloudz – "Downtown"
אני סאקר של רומנטיקה אובדנית. וכמה יופי יש בהגשה האינטימית כל כך של דבון וולש:
"There's one thing I'll do \ If it ever goes wrong \ I'll write you into all of my songs \ And if suddenly I die \ I hope they will say \ That he was obsessed and it was okay"
Majical Cloudz
Chromatics – "Just Like You"
איפה האלבום שלהם, איפה? אני עדיין מחכה ל-"Dear Tommy" שכבר היה אמור לצאת השנה. בינתיים, החבר'ה מהלייבל הנהדר Italians Do It Better הספיקו להוציא לא פחות משבע גרסאות כיסוי ל-"Girls Just Want to Have Fun", אבל אלבום לא אופק. לטעמי "Just Like You" הוא עדיין השיר הכי יפה, מרגש (ועצוב) שלהם מהזמן האחרון, עם ביט אלקטרוני וקול מלחשש שמתאים ללילה לבד מול קיר.
"Chromatics – "Just Like You
Jaakk Eino Kalevi – "Deeper Shadows"
הבטחתי קצת חריגות והנה מגיעה אחת: ז'אקו אינו קאלבי הוא אמן אלקטרוניקה פיני שיוצר קטעי איטלו-דיסקו נגועים בסופט-רוק הזייתי. זה צ'יזי בדיוק במידה המודעת לעצמה כדי להפוך את החומרים שלו לפנינות פופ מוזרות.
Low – "Into You"
לואו היא אחת הלהקות האהובות עלי, אבל אני מוכרח לומר שהאלבום החדש שלה, שלראשונה "חוטא" באלקטרוניקה, לא הפיל אותי מהרגליים. יש בו כמה קטעים יפים מאוד, כמו זה, אבל הוא לא בין האלבומים הגדולים שלה. בהזדמנות זו אפנה אתכם לריאיון שעשיתי מוקדם יותר השנה עם סולן הלהקה, שהיהאחד הראיונות המיוחדים שיצא לעשותאי פעם. קרה שם משהו בשיחה ההיא.
Low. מימין: סטיב גארינגטון, אלן ספרהוק ומימי פרקר. צילום: יח"צ
Sufjan Stevens – "Should Have Known Better"
השנה חזר סופיאן סטיבנס למקורות הפולקיים שלו, רק שהפעם הוא לא מתאר מקומות באמריקה, כפי שעשה באלבומיו מהעשור שעבר, אלא את חייו שלו, והתוצאה היא הדבר הכי אינטימי שאי פעם יצר. בשיר זה הוא מתאר את האבל על הקשר האבוד עם אמו האלכוהוליסטית הדכאונית שנטשה אותו ואת אחיו כשהיו קטנים ואת החרטה על אי יצירת הקשר עמה אחרי מותה. בראיון מהשנה סיפר כי הוא לא מעוניין לגדל ילדים בעקבות הילדות שחווה. כואב.
Jim O'Rourke – "Hotel Blue"
רשימת האמנים שאורורק עבד איתם כמפיק ארוכה להחריד (סוניק יות', ג'ואנה ניוסום, ווילקו. וזה רק על קצה המזלג). בעצמו הוא גם הוציא אינספור אלבומים, רבים מהם מגיעים לאוונגארד ואימפורביזציה, אך השנה הוציא את "Simple Songs" – שכשמו כן הוא. טוב, לא בדיוק, אבל אלו שירים הרבה יותר פשוטים ממה שהוא הרגיל אותנו לצפות. השיר הזה, שהוא האהוב עלי באלבום, מתחיל בגיטרה קטנטנה ומסתיים באורקסטרה ענקית. שיר נהדר עבור מי שמרגיש שלא נשאר לו מקום.
Jim O'Rourke – Simple songs
My Morning Jacket – "Big Decisions"
אנומליה מספר #2 בסיכום הזה. אי אפשר לומר על השיר שהוא שקט או בלדה כלשהי, אבל האפקט שלו עלי הוא לגמרי של שיר נוגה למרות הרוקיסטיות שלו. ג'ים ג'יימס, הסולן, שר כאן, תוך הפגנת אהבה גדולה, על מישהו או מישהי שהוא כבר לא מסוגל לעזור לו/ה, לא מסוגל להחליט הכל עבורו/ה. ויש פה גם אחלה של פזמון סינג-אלונג. מיי מורנינג ג'אקט הוציאו השנה את האלבום הטוב ביותר שלהם מזה שנים.
My Morning Jacket – The Waterfall
Father John Misty – "I Love You, Honeybear"
רומנטיקה חסרת תקנה שכוללת סכיזופרניה, דיכאון, את בנו של השטן, ספינה טובעת ומצעים עם כתמי רורשאך של מסקרה, אפר, שפיך ודם. מה עוד אפשר לבקש? מתוך האלבום השני שהוציא השנה פאד'ר ג'ון מיסטי, שהתגלה גם כחיית במה נרקיסיסטית לא נורמלית. אם לא ראיתם אותו עדיין בהופעה (אני פספסתי אותו השנה בפולין), תתנחמו לפחות ביוטיובים.
פאדר ג'ון מיסטי
John Grant – "No More Tangles"
עוד נרקיסיסט מודע שהוציא אלבום נהדר השנה הוא ג'ון גרנט (שרבים מתבלבלים בינו לבין פאד'ר ג'ון מיסטי, בגלל גוון קול דומה). "Grey Tickles, Black Pressure" הוא אלבום מורכב מאוד, וגם הכי מגוון מוזיקלית של גרנט עד כה.
ג'ון גרנט
Kurt Vile – "Pretty Pimpin"
בשיר הפותח את "…b'lieve i'm goin' down", האלבום שקורט וייל הוציא השנה, הוא נשמע כמו מישהו שנמצא במשבר אישיות חמור, מי שלא מזהה את ההשתקפות שלו במראה. אבל גם כשוייל שר על הילד-איש שהוא ועל המרחק בינו ובין מי שהוא מדמיין שהוא רוצה להיות – הוא נשמע תמיד כל כך נינוח, כזה laid back.
Alex G. – "Brite Boy"
ההחתמה הטריה של לייבל האינדי הנהדר דומינו רקורדס היא אלכס ג'י, בחורצ'יק בן 22 מפילדלפיה. האלבום החדש שלו, "Beach House", מציג לו-פיי אינדי פופ צבעוני מחדר השינה, עם השראה מגדולים וטובים כמו להקת Built To Spill ואליוט סמית זצ"ל.
Alex G – Beach Music
Nicole Dollanganger – "You're So Cool"
תודה לך גריימס, על שחשפת את ניקול דולנגאנגר לעולם. גריימס הקנדית החליטה לעשות מהלך ולהקים לייבל קקיוני בשם "Eerie Organization", שמטרותו העיקרית היא לדאוג שהיוצרת, העונה לשם המשפחה הארוך והמסובך הזה, קנדית גם היא, לא תישאר אלמונית. האזינו למילות השיר ותגלו שהוא לא מתוק כפי שהוא נשמע.
Nicole Dollanganger – Natural Born Losers
Jenny Hval – "That Battle Is Over"
ג'ני חבל? רק לאחרונה התחלתי להאזין לאלבום המיוחד שלה, שבו משתתפים מוזיקאים מ-Swans ו-Jaga Jazzist. בסינגל הבולט הזה, מתוך "Apocalypse, Girl", ג'ני תוהה מה לקחנו מכל מהפכות הדורות הקודמים, האם באמת התקדמנו ולאן?
"You say I'm free now, that battle is over, and feminism is over & socialism's over. Yeah, I say I can consume what I want now"
Jenny Hval – Apocalypse Girl
Yo La Tengo – "I'm So Lonesome I Could Cry"
קלאסיקת אמריקן סונג-בוק של האנק וויליאמס זוכה לגרסת כיסוי נהדרת באלבום החדש של יו לה טנגו. שמעו גם אתהקאבר המעולה שהם עשו לקיור.האלבום שהם הוציאו השנה מורכב בעיקר מקאברים, רובם מוצלחים.
Yo La Tengo – Stuff Like That There
Matthew E. White – "Feeling Good Is Good Enough"
איזה שיר אופטימי ויפה זה, אני גם כל כך מתחבר למסר שהוא בעצם שם השיר. מאת'יו אי. ווייט איכשהו מצליח בקלות לערבב רגאיי, טרופיקאליה, פולק וגוספל לכדי פנינות אינדי חכמות, אך באלבומו החדש והשני, Fresh Blood, הוא מתמקד בעיקר בארנ'בי דרומי.
Joanna Newsom – "Divers"
אלבום חדש לג'ואנה ניוסם והפעם למזלנו הוא לא משולש, כך שאולי נצליח להשתלט עליו לפני שתוציא עוד אחד. החדש משלב בארוק, פולק אמריקאי מהמאה ה-19, מחשבות על מושג הזמן, רעיונות שיכולים להפוך לסרט מדע בדיוני וכמובן את נגינת הנבל וקולה היפהפיים. כמו שבטח אתם כבר יודעים, במקרה שלה דרושה האזנה מעמיקה לשירים – הם מאוד מילוליים. עוד לא צללתי ליתר האלבום כי תקוע על שיר הנושא. טוב לי איתו בינתיים.
Susanne Sundfør – "Memorial"
גם בתוכנית הקודמת, של האינדיפופ, השמעתי את סוזן סנדפור, הלוא היא מלכת נורבגיה. אלבום הפופ של השנה וכנראה גם אלבום השנה שלי. ב-"Ten Love Songs", סנדפור מצליחה, איכשהו, לחבר בין אייטיז, יורו-טראש ופופ לבין אקטרוניקה עדינה ואפילו מוזיקה קלאסית מודרנית א-לה פיליפ גלאס – לכדי שירים עצובים ורקידים להפליא. לדפוק באמצע אלבום פופ יציאה של 10 דקות (שחולפות כמו שתיים)? שלמות.
מדונה בגרסת סרף פסיכדלי, נטאשה קאהן עושה מוזיקה פרסית, ג'וליה הולטר הורגת עם סינגל יפהפה, גריימס חושפת משהו מדהים, דנסקי חוזר להופיע, ניר מטרסו ואלינור קנטור מוציאים מחדש אלבום מ-1999 ועוד במדור המוזיקה ותוכנית הרדיו של אורי זר אביב
ג'וליה הולטר הורגת עם סינגל ראשון מתוך אלבום חדש ופותחת רצף של שירי ים בתוכנית, נילס פראהם תורם מיקס לסדרת אלבומי Late Night Tales, נטאשה קאהן מ-Bat For Lashes עושה מוזיקה פרסית, גריימס חושפת מוזיקאית קנדית עם שיר מפיל וזה רחוק מלהיות הכל.אור בזויות– מוזיקה אלטרנטיבית עם יציאות שלא במקום.
ביל ומורייהתחילו לפני כשלוש שנים בתור הצמד סטלה גוטשטיין ודיויד בלאו והתרחבו כשהצטרף אליהם המתופף רן יעקובוביץ. כעת יוצא אלבום הבכורה הסינת'פופי המתוק-קשוח שלהם והוא מוצלח למדי. בחרתי מתוכו את שיר הסיום שהצליח לעשות אותי שמח באופן מוזר שכזה ולגרום לי לזמזם את הפזמון שלו לאורך יותר מדי זמן. בשלישי הם ישיקו את האלבוםבתיאטרון ערבי-עברי. ממליץ לבדוק גם אתאלבום הסולו של גוטשטיין.
Bill and Murray. צילום: יונתן בירנבאום
Julia Holter – "Sea Calls Me Home"
סינגל ראשון מתוך האלבום "Have You In My Wilderness", שג'וליה הולטרעומדת להוציא לקראת סוף החודש. השיר הזה הוא חתיכת פופ אקספרימנטלית מושלמת, עם מלודיה והגשה כובשות, והקטע עם הסקסופונים לקראת סופו נשמע כמו לקוח בכלל מתוך איזו יצירה קלאסית-מודרנית-אוונגרדית –קולין סטטסוןסטייל. יפה בטירוף.
ג'וליה הולטר. צילום: זואי קלינק
Bonnie 'Prince' Billy and Matt Sweeney – "My Home Is the Sea"
עלה באופן אסוציאטיבי לחלוטין מהשיר הקודם, והפך לשיר האמצעי ברצף של שלושה שירי ים. מתוך האלבום המשותף של הגיטריסט והמפיק מאט סוויני (שניגן באינספור הפקות, האחרונה בהן היא האלבום של Run The Jewels) ושל אחד מאבות האינדי פולק המוזר – בוני 'הנסיך' בילי. בלי לשים לב, כבר עברו עשר שנים מאז שיצא האלבום המצוין הזה.
Bonnie 'Prince' Billy and Matt Sweeney – Ssuperwolf
Sea My Eyes – "Skin Blues"
הצמד הישראלי, סקין בלוז (הקרוי על שם שיר של ג'ון פרושיאנטה), מוציא מחדש את האלבום היחיד שלו "Low Life", שראה אור לראשונה לפני 16 שנה. סקין בלוז הם אלינור קנטור (אחות של שרון) והאמן-אנימטור-מוזיקאי ניר מטרסו, שהוציא מוקדם יותר השנה אלבום סולו אדיר – "זרע לוויתן" (כאן ראיון שלי איתו). קנטור ומטרסו יצרו יחד אלבום פולקי עקמומי עם שירים קטנים ויפים, והם צפויים בקרוב לחזור לעבוד יחד על אי.פי חדש. בינתיים, הנה כל האלבום"Low Life" להאזנה ורכישה מבנדקמפ.
Skin Blues
Danski – "Boker (בוקר)"
דנסקי, הלוא הוא המוזיקאי עידן שמעוני,חוזר להופיע (חמישי. 3.9)עם חומרים מתוך האלבום היפה שלו "11" וקטעים חדשים במופע פסנתר חדש יחד עם יחזקאל רז. אם כי השיר "בוקר" לקוח מתוך האי.פי שלו "E.M.O", שיצא ב-2010. הלוואי ואזכה לכזה בוקר יפה ועדין כמו הבוקר הרומנטי שמתואר בשיר של דנסקי.
צילום: גוני ריסקין
Nicole Dollanganger – "You're So Cool"
תודה לך גריימס, על שחשפת את ניקול דולנגאנגר לעולם. גריימס הקנדית החליטה לעשות מהלך ולהקים לייבל קקיוני בשם "Eerie Organization" שמטרותו העיקרית היא לדאוג שהיוצרת, העונה לשם המשפחה הארוך והמסובך הזה, קנדית גם היא, לא תישאר אלמונית. האזינו למילות השיר ותגלו שהוא לא מתוק כפי שהוא נשמע.
Niv Ast – "Lovers" (Alek Lee Remix)
המוזיקאי והיוצר ניב אסט הספיק כבר להוציא שלושה אלבומים, האחרון שבהם, "Defeats", זוכה כעת לגרסאות רמיקס מידיהם של המפיקים והדי.ג'ייז Stinky Russians, אלק לי (אורי קנת), MiddleSkyBoom (ג'וזף ליימן) ועוד.אסט ישיק את האי.פי החדש בהופעה בחמישי (3.9) בפסאז'.
ניב אסט
Carl Oesterhelt & Johannes Enders – "Divertimento Fur Tenorsaxophon Und Kleines Ensemble"
הפסנתרן הגרמני חובב האלקטרוניקה, נילס פראהם, תרם מיקס ליילי משלו לסדרת האוספים היוקרתית, Late Night Tales, ואני זכיתי לשים יד על עותק. מתוכו חתכתי את החיבור בין הקטע הזה, שפירושו "מוזיקה קלילה לסקסופון טנור ואנסמבל קטן" (לא יודע עד כמה היא באמת קלילה), לקטע האלקטרוני של פורטט.
Nils Frahm's Late Night Tales
Four Tet – "0181" (excerpt)
"0181" הוא אלבום של פור טט מלפני שנתיים שמכיל מיקס מקטעים שהקליט בין 1997 ל-2001 – שלא נכללו באלבומים אחרים. ליד שם הקטע מצוין שזה excerpt. ובכן, ברור שזה excerpt, שזה רק סגמנט, הרי האלבום מכיל רק רצועה אחת בת 38 דקות.
Nils Frahm's Late Night Tales
Dane Joe – "Minor Panic Attack"
עדי קום היא דיין ג'ו, ירושלמת שפועלת כרגע מברלין ויוצרת אמביינט פריקי קצת. אה, וגםראיינתי אותה לא מזמן. מין מוזיקה שיכולה להתאים לסרט אימה עם תופעות על טבעיות שלא מותירות אחריהן יותר מדי ניצולים. האזינו/הורידו חינם את האי.פי החדש שלה – "Detoxification".
Dane Joe. צילום: טורק ליז
Sexwitch – "Helelyos"
נטאשה קאהן, המוזיקאית שעומדת מאחורי Bat For Lashes, הקימה פרויקט צד עם שם נוראי שבו היא מבצעת (עם דן קארי ולהקת TOY) קאברים לקטעי פסיכדליה, סרף ופולק סיקסטיזיים מאירן, מרוקו ועוד. השיר הראשון שנחשף הוא גרסה מתורגמת לשיר של מוזיקאי ואקטיביסט פרסי-אמריקאי.
נטאשה קאהן ב-Sexwitch
Zia – "Helelyos"
וזוהי הגרסה המקורית של השיר של אותו מוזיקאי ואקטיביסט פרסי-אמריקאי, זיה עטאבי שמו. מייד ששמעתי את הקאבר ידעתי שאני מכיר את המקור. חיפוש זריז במחשב העלה את שמו באוסף המעולה והסופר מומלץ "Pomegranates – Persian Pop, Funk, Folk, and Psych Of The 60s & 70s". חפשו אותו.
זיה
Tali Ben Itzhak – "Hailu"
מי את טלי בן יצחק? האי.פי שלך מגניב לאללה. האי.פי האינסטרומנטלי הזה, שהוקלט כחלק מפרויקט גמר לבצלאל, זמיןלהאזנה והורדה חינמיתומשלב כלים חיים, ביטים וסאונדים מזרח תיכוניים עם וייב אנדרגראונדי ירושלמי.
Jonathan Wilson – "La Isla Bonita"
מתוך אלבום מחווה למדונה שיצא ב-2007 ובו, בין היתר, משתתף אריאל פינק. זהו ג'ונתן וילסון המצוין, שלוקח את הלהיט הענק שלה למחוזות של פסיכדליה וסרף נוסטלגי. נשמע כל כך טבעי ונכון.
Armon (ארמון) – "Haolam (העולם)"
יכול להיות שנתקלתם בארמוןבימים האחרונים בפייסבוק. הפרויקט הזה צץ לו משום מקום עם אלבום מסקרן באורך מלא.
!["Chromatics – "Just Like You](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/03/sizes/artworks-000106514098-wnuj60-t500x500-P_wo_500_500.jpg ""Chromatics – "Just Like You")
![Low. מימין: סטיב גארינגטון, אלן ספרהוק ומימי פרקר. צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/01/sizes/12753-p_wo_500_333.jpg "Low. מימין: סטיב גארינגטון, אלן ספרהוק ומימי פרקר. צילום: יח"צ")
