• Facebook
• Twitter
• Email

התוכנית משודרת בימי שני ב-13:00ברדיו הקצהוברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

The Blind Shake – "Parachute"

בדיוק מה שהייתי צריך כדי להתחיל את התוכנית של השבוע בווייבים של פריק אאוט! דה בליינד שייק הם טריו גראז' Pאנק-רוק מסצנת האינדי רוק של מיניאפוליס. הם בעיקר ידועים בזכות שיתוף הפעולה שלהם עם אושיית הנויז הפסיכדלימייקל יונקרס, שפעל מאז הסיקסטיז באנדרגראונד של הסצנה המקומית שם והשפיע רבות על להקות גראז' מודרניות דוגמת הבלאק ליפס.

The Intelligence – "Sex"

להקת פוסט-Pאנק מעולה מסיאטל שהוציאה בשנה שעברה אלבום אדיר בשם "Vintage Future", שבו משתתפים גם חבר'ה מהלהקות Thee Oh Sees ו-Sic Alps. בשירים מסוימים הם משלבים אלמנטים אייטיזיים של מכונות תופים ישנות עם גיטרות עוקצניות שמזכירות את Devo ובאחרים הם נשמעים כמו להקת פרוטו-Pאנק פרועה. חוץ מזה, סקס.

Fat White Family – "Satisfied"

שמישהו יסביר לי מה אומר "sexual vertigo". אהבה בשחקים? יותר מדי סמים? כי זה הנושא של השיר או זה לפחות מה שהלהקה הסבירה בעוד איזה ראיון עקום. פאט ווייט פאמילי מדרום לונדון היא הלהקה הכי מופרעת שאני אוהב לאחרונה (מאז האלבום הענק "Champagne Holocaust"). השיר הזה לקוח מהאלבום החדש "Songs For Our Mothers" המוזר מאוד.

Django Django – "Shake and Tremble"

נשארים בלונדון עם ג'נגו ג'נגו, שב-2012 סיפקו לי את אלבום הרכיבה באופניים המושלם. שילוב של פסיכדליה, פופ אלקטרוניקה ודרייב מעולים. בשנה שעברה הם הוציאו את האלבום השני שלהם, "Born Under Saturn", אחרי שהספיקו להוציא גם את אחד האוספים הכי שווים שראו אור בסדרה היוקרתית "Late Night Tales".

Soko – "Peter Pan Syndrome"

יש שירים שאתה לא רוצה להודות שאתה מזדהה איתם. מתוך החדש והשני של הזמרת והשחקנית הצרפתייה סוקו. אם האלבום הקודם מ-2012, "I thought I Was an Alien" היה מעין לואו פיי פולקי רומנטי, האלבום החדש "My Dreams Dictate My Reality" פונה יותר לרוק גותי, פוסט-Pאנק ואייטיז פופ.

Emma Pollock – "Cannot Keep a Secret"

אמה פולוק היא לשעבר חצי הצמד הסקוטי האהוב הדלגדוס, שממש עכשיו מוציאה את, "In Search of Harperfield" – אלבום הסולו השלישי שלה – וזה הקטע שפותח אותו. האלבום לפעמים עצוב ממש ומלא כלי מיתר, לפעמים יותר אינדי-רוקי. מעין אלטרנטיב כבד-ראש עמוס בעדינות נוקשה. מת עליה.

Torres – "Sprinter"

טורס היא מקנזי סקוט, מין הכלאה בין פיג'יי הארווי כשהיא בועטת לקאט פאוור כשהיא מגרגרת. זהו שיר הנושא (שהופק על ידי רוב אליס שעבד גם עם פיג'יי) של האלבום השני שלה מ-2015.

"My pastor told us, don't you worry \ EvenZacchaeusfound his glory"

Malaria! – "Your Turn To Run"

הרכב כל-נשי אלקטרוני נסיוני מברלין של שנות השמונים, שיצא לסיבובי הופעות עם ג'ון קייל, נינה האגן ו-The Birthday Party של בליקסה וניק קייב.

Yeah Yeah Yeahs – "Heads Will Roll"

קלאסיקה מודרנית. מתוך "!It's Blitz" מ-2009. קארן או בתפקיד מלכת הלבבות.

Saul Williams – "Ashes"

עוד קצת מהחדש של סול וויליאמס, "MartyrLoserKing", שנשמע לי יותר ויותר כמו הגרסה האפריקאית-מוזיקלית של הסדרה "Mr. Robot". בינתיים, ככל שאני מאזין לאלבום אני יותר אוהב אותו – וככה זה צריך להיות. כבר קראתם אתהריאיון שעשיתי איתורגע לפני צאת האלבום?

These New Puritans – "We Want War"

רביעייה בריטית סופר ארטיסטית שמושפעת מהרכבי פוסט-Pאנק דוגמת The Fall ו-Public Image LTD לא פחות משהם שואבים השראה מהרכבים אלקטרוניים ואפילו מקלאסית מודרנית א-לה סטיב רייך. זה אחד הקטעים הכי טובים שלהם, ואחד כועס משהו. מתוך האלבום השני – "Hidden".

Ozric Tentacles – "Sploosh!"

בלאסט פרום דה פאסט: ב-1991 הוציאו האוזריקס את "Strangtitude" שהמשיך להעמיק את החיבור המיוחד שלהם בין הטכנו המוקדם לפרוגרסיב רוק ההיפי והספייס רוק של ספייסמן 3. אז הלהקה נחשבה להרכב קאלט ולא זכתה לחשיפה מעבר לקבוצה המעריצים האדוקה שלה. לדעתי כל מי שהיה בניינטיז בקטע של טראנס פסיכדלי חייב משהו לאוזריק טנטקלס.

Gong – "Master Builder"

ואם יש להקה שאוזריק טנטקלס חייבים לה משהו, אז זו בראש ובראשונה גונג האדירה. זה, לטעמי לפחות, אחד מקטעי הפרוגרסיב רוק הכי טובים בהיסטוריה. טוב נו, אני מעולם לא ממש אהבתי פרוג, אבל גונג הם משהו אחר. חבורה של פיות רדומות בתוך קומקומים מעופפים.

Field Music – "Stay Awake"

נשמע לי שהקטע הסוגר את "Commontime", האלבום החדש של Field Music, הוא מחווה לדיוויד בואי של ימי "Young Americans". באלבום הזה פילד מיוזיק נשמעים פאנקיים בקטע צ'יזי סטייל פיל קולינס ו-Hall and Oats – וזה עובד להם ממש טוב.

התוכנית משודרת בימי שני ב-13:00ברדיו הקצהוברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

• סוקו
• These New Puritans
• אמה פולוק
• yeah yeah yeahs
• פאט ווייט פמילי
• גונג
• רדיו הקצה
• kzradio
• מוזיקה
• ג'אנגו ג'אנגו
• הקצה
• הרדיו הבינתחומי
• סול וויליאמס
• אור בזויות
• אור בזוויות
• פודקאסט
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

ב־2001 הגיח משום מקום אלבום של משורר, פילוסוף וראפר בשם סול וויליאמס. הוא חיווט לי את המוח מחדש; זה היה היפ הופ מסוג שלא שמעתי קודם לכן – כזה שמשנה אותך, פותח לך את הראש, שובר אותו ושובה אותו. "Amethyst Rock Star", אלבום קשוח ומלא רגש, כועס אך רווי פואטיקה, שאב השראה מאבות הז'אנר והעביר לא מעט ביקורת עליו – בעיקר על מורשת הגנגסטה ראפ שנפח את נשמתו זמן לא רב קודם לכן, עם רצח שני מנהיגיו היריבים, טופאק ונוטוריוס ביג.

וויליאמס, שצמח באזורי הספוקן וורד והפואטרי סלאם (תחרויות הקראת שירה, המשיקות רעיונית ואסתטית לתרבות ההיפ הופ), הוציא עד כה ארבעה אלבומים מלאים והחמישי, בעל השם הטעון "Martyr Loser King", צפוי לצאת בינואר. כמו כן הוציא חמישה ספרי שירה שזכו להצלחה ולאחרונה ראה אור ספר בשם "(.US(a", שנכתב כשגר בפריז. הספר החל כמעין קובץ קטעים שכתב על אמריקה בפרספקטיבה חיצונית, אך הפך עד מהרה לפצצת מחאה מתריסה בתחומים פוליטיים־גלובליים רבים. במקביל לכתיבתו, עלו לכותרות והכו גלי מחאה מקרים מרובים של רצח שחורים – רבים מהם לא חמושים – על ידי שוטרים בארצות הברית. כמו בספריו הקודמים, רבים מקטעי השירה בספר זה מצאו דרכם לאלבום.

"תמיד ידעתי שהיד קלה על ההדק כשמדובר בשחורים", אומר וויליאמס מביתו שבלוס אנג'לס. מפריז הוא חזר לפני כשנתיים, לאחר שהות של שלוש שנים. ״הרעש התקשורתי שנוצר לאחרונה סביב האלימות הגזענית של המשטרה בארצות הברית הוא רק תוצאה של אמצעים טכנולוגיים משוכללים יותר. האלבום החדש הוא על כל זה ועל הרבה מעבר. הוא לא מדבר רק על אמריקה, אלא גם על מה שמתרחש בעזה, בסוריה, בפריז, בתורכיה, באוקראינה וכמובן שגם בפרגוסון ובשיקגו, באוקספורד, בקליבלנד ובהאיטי. אני מסתכל על פוליטיקה גלובלית ומשתמש לפעמים באמריקה כאנלוגיה ודימוי, כי כך אנשים כאן יכולים להזדהות. האלבום הוא על כל אלה וגם על בורונדי".

אצבע על ההדק

"Martyr Loser King" נכתב ומושר מנקודת מבטו של האקר ממדינת בורונדי שבאפריקה, שהופך לסנסציית רשת ובסופו של דבר נרצח על ידי השלטונות. הרפובליקה של בורונדי היא חלק אינטגרלי בשרשרת הייצור של נתח עצום מתרבות הצריכה המערבית: ממדינות שסועות מלחמה כמו רואנדה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו מוברחים אליה מינרלים, המינרלים נמכרים לארצות כמו סין, קזחסטן וארצות הברית, והחומר שמיוצר מהם, קולטן, מהווה בתורו מרכיב מרכזי במוצרי אלקטרוניקה, מהאייפון בכיס עד המטוסים שמשנעים את כל המוצרים הללו וגם אותנו.

דימוי האצבע המשולשת חוזר על עצמו לאחרונה בכל האספקטים הוויזואליים של האלבום החדש. למי בדיוק האצבע מכוונת?

"אל הזמנים, אל הכוחות העליונים, אל מערכת השוק החופשי הקפיטליסטית שמשפיעה על הכל, מלוחמה צבאית עד לבחירות שאנו עושים יום יום. האצבע המשולשת מופנית לכל הכיוונים כי אנחנו נגועים בכוחות הרסניים שבעצמם מופנים לכל עבר. תסתכל על הבגדים שאתה לובש והיכן הם מיוצרים. אתה משתדל לא לחשוב על כך שהנייקי שלך מיוצרות בסין. האצבע מכוונת גם כלפי הבועה התל אביבית וכלפי אנשים שרוקדים טראנס ורגאיי, מתרגשים מהנוף ומהטעם של העגבניות והחומוס, בזמן שעשר דקות משם יש מציאות אחרת לגמרי. האצבע מופנית כלפי התפיסה שמספרת לך שאתה מוקף באויבים ומחייבת אותך לפעול במערכת הזאת. האצבע מכוונת כלפי כל אלה".

ציינת קודם את חברת נייקי, שלא מעוניינת שידברו על תנאי ההעסקה של מי שמייצר את מוצריה. ובכן, בעבר אפשרת לנייקי להשתמש בשיר שלך, "List of Demands", לפרסומת שלה. באלבום הנוכחי אתה מאזכר את הלוגו שלה בשיר החדש שלך "Burundi". מצד אחד אתה מוחה נגדה ומצד שני מתפרנס ממנה?

"אני שר 'הלוגו של נייקי על רגליים יחפות' ובו אני מדבר על מיתוג. יש אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם את המוצר, אבל עדיין חושבים שהמותג מגניב, אז הם מציירים או מקעקעים את הלוגו במקומות שהוא לא שייך אליהם. אני מדבר על הסמיכות שבין ללבוש את הלוגו על רגל יחפה, לבין היכולת לרכוש את המוצר עצמו".

בכל זאת, יכולת לציין כל מותג אחר, אבל נייקי השתמשו בשיר שלך בעבר וזה משך הרבה ביקורת. תהיתי אם יש קשר בין הבחירה דווקא בנייקי ובין אותה ביקורת שנמתחה עליך.

"הו לא, זה פשוט התחרז טוב. נתתי לנייקי להשתמש בשיר שלי, נתתי לאדידס להשתמש בשיר אחר וגם לסרטים, למשחקי NBA, לחברת מובייל ועוד. האם אני כותב שירים בשביל אותן חברות? מובן שלא. אני מאמין בכוחו של שיר ולא מנסה להחליט לאן הוא יגיע. אולי אם פוליטיקאים שאני לא מסכים איתם היו מנסים להשתמש בשירים שלי הייתה לי סיבה להתנגד, אבל במקרים אחרים – זה תלוי. מיתוג הוא מציאות בלתי נמנעת בחיים. אפילו כשאני לובש חולצה שעולה שלושה דולרים ולא 300 דולר – זה עדיין מותג כלשהו".

האצבע המשולשת שעליה דיברנו נעדרה מהאלבום הקודם, "Volcanic Sunlight", לעומת שלושת האלבומים הראשונים שהיו מלאים בכעס, התרסה ומחאה. לאן נעלם הכעס באלבום ההוא ומה גרם לו לחזור בצורה כל כך חזקה?

"נכון, באלבום הקודם רציתי לחוות איך זה מרגיש לכתוב שירים שלא באים מתוך כעס. ובכן, 'Martyr Loser King' הוא אלבום שונה".

אז אני מניח שבזמן הזה, מאז מהאלבום השלישי שלך "Niggy Tardust", נצבר כעס רב שעכשיו נורה בצורה מרוכזת ובצרורות באלבום החדש.

"איך אפשר לא לכעוס?! איך אפשר? ועוד בישראל? אתה לא ער לכל החרא שקורה מאירן עד ביירות וסוריה? אתה לא שומע את כל השיט הדפוק שיוצא לנתניהו מהפה? יש כל כך הרבה על מה לכעוס, ולא רק באזור שלך. אבל באלבום הקודם הייתי חייב לנוח מכל זה לרגע. הייתי חייב לטפל בעצמי. גם כשנלחמים ומוחים צריך לזכור שאהבה היא הכוח שמניע הכל, אפילו את הכעס. אנחנו כועסים כי אנשים לא מפגינים אהבה ברמות הכי גבוהות. יש המון על מה לכעוס, אבל הזעם הזה מתודלק רק באהבה. זה הכל מגיע מאהבה. 'Volcanic Sunlight' התמקד ברעיון הזה של האהבה שמניעה הכל. לכן הדימוי שלו היה הר הגעש שנעוץ עמוק באדמה ובתוכו האהבה גועשת. אך עם כל הכבוד לאהבה, כשהלבה תפרוץ היא תשרוף לך את הצורה וזה לא יהיה מראה מלבב".

בוא נדבר קצת על האקרים. פעולת ההאקינג היא מעין מילת מפתח בשירי האלבום החדש, אך אתה משתמש בה באופן רחב יותר מהמקובל.

"הטכנולוגיה מתפתחת בקצב כל כך מסחרר שממשלות ותאגידים לא מצליחים לעמוד בו, וזה מאפשר מעין חופש חדש. אנחנו מפתחים רעיונות שתעשיות ותשתיות קיימות לא מספיקות לבלום. בעבר הפועל 'האקינג' תיאר קיצוץ, כמו לערוף ראש או לחתוך רגל של כבש. האק היה משהו שהיינו עושים במצ'טה, לא באמצעים דיגיטליים. זה לא התחיל בטכנולוגיה, בעצם סכין היה אז פסגת הטכנולוגיה, בדיוק כמו שאבקת השרפה והדינמיט היו אחר כך פסגת הטכנולוגיה. אבל אני מדבר על 'האקינג' במשמעות של קיצורי דרך. למעשה הטכנולוגיה מאפשרת לנו לחתוך דרך הבולשיט, דרך הביורוקרטיה".

עזה ויריחו תחילה

וויליאמס לא חסך בביקורת והרגשתי לפרקים כמו שק חבטות ייצוגי לכל הכעס שהצטבר בו מאז ביקר ב־2009 בתל אביב להופעת ספוקן וורד. אך לנוכח מה שקורה במדינה לא הייתה לי יכולת או רצון להתגונן מפני מטח הביקורת הקטלני שנורה לכיווני בצרורות דרך הטלפון.

"למען האמת, חשבתי לא לבוא", אומר וויליאמס על ביקורו כאן מלפני משש שנים, "שקלתי להחרים. אבל הסיבה שבגללה החלטתי בסופו של דבר לבוא, היא ששירה עצמה וסוגים כאלה של אירועים מולידים תהליכי מחשבה ואקטיביזם ומשפיעים על משוררים ואמנים נוספים לקום ולהגיד את שעל לבם. חשבתי אז שיותר מההצהרה הפומבית של חרם, חשוב לבוא ולראות מה אפשר להפיק מהביקור".

הביקור שלו אכן גרם למשוררים ואמנים נוספים לקום ולהגיד את שעל לבם. אף שהיה קיים מתחת לפני השטח ובסדר גודל מזערי, אחרי ההופעה שלו החל לפרוח הספוקן וורד בישראל, ויותר ויותר אירועי סלאם פואטרי החלו להתקיים בארץ, בעיקר בתל אביב ובירושלים. "לא ידעתי את זה, אבל זו הייתה המטרה שלשמה הגעתי לתל אביב", הוא אומר, אבל לא חושף כל שמץ של שמחה מהגילוי.

האם גם היום היית מוכן להגיע להופעה בישראל?

"החלק הכי מלהיב בביקור שלי בישראל ב־2009 היה ההפגנה בבילעין, לצד הטיולים בירושלים העתיקה. החלקים האחרים של הביקור גם הם היו מעניינים ומאירים, אבל בסך הכל הייתי אומר שבנקודה זו בזמן רוב הסיכויים הם שלא אבוא, אלא אם אבקר לפני כן בשטחים. זה תלוי בנסיבות, באנשים שיזמינו אותי ומאיזו סיבה. גם בביקור הקודם ידעתי מי מזמין אותי. הבהרתי שאני מעוניין לראות את השטחים הכבושים".

לא ידעתי שהצבת את זה כתנאי.

"זה היה תנאי. אמנם לא ציינתי אותו בחוזה, אבל זה מה שאמרתי למארגני ההופעה. הבהרתי להם שזה מה שאני באמת רוצה לראות. רציתי לראות את מה שהישראלי הממוצע לא רואה. זה היה חשוב לי מאוד. קשה לי להצהיר חד משמעית אם אסכים לבוא שוב לישראל או לא, אבל אם אני מוכרח לענות כרגע – התשובה היא כנראה לא. אבל האם אסכים להקריא שירה ברמאללה? בהחלט. האם אסכים בדרך חזרה מרמאללה לבלות לילה בתל אביב ולהקריא גם שם? אולי".

נשמע שנעשית קיצוני יותר באופן שבו אתה מוכן לפעול כאמן ביחס למצב הפוליטי כאן. בעבר עוד הסכמת להגיע, למרות ההתנגדות הנחרצת שלך למדיניות הפוליטית של ישראל.

"לא נעשיתי קיצוני יותר, פשוט עשיתי כבר את מה שאז רצית לעשות. באתי. כמו שאמרת, זה התחיל אצלכם משהו וזו הייתה המטרה. אם קבוצת אקטיביסטים תזמין אותי לדבר ולקרוא שירה – אולי אסכים, לא יודע. כל שאני יודע הוא שאני מרגיש סולידריות עם האמנים שמחרימים את ישראל כל עוד יש כיבוש. אני חושב שתפקידו של משורר הוא קצת שונה מזה של ריהאנה או של כריס בראון שבאים לגרום לאנשים רק ליהנות ולרקוד. אם אגיע אעמוד בסולידריות עם המחרימים, כמו בפעם הקודמת".

• בורונדי
• סול וויליאמס
• ספוקן וורד
• היפ הופ
• ראיון
• מחאה
• ראפ
• מוזיקה
• סלאם
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

תוכנית ראשונה ברצף של ארבע תוכניות לסיכום המוזיקה ששודרה באור בזויות ב-2015. התוכנית הזאת מתמקדת בהיפ הופ וקצת מסביב לו. בשבוע הבא אשדר את סיכום האינדי-פופ, קצת אלקטרוניקה ודברים שיותר קשה לסווג ז'אנריסטית. התוכנית השלישית בעוד שבועיים תוקדש לחומרים שקטים, עצוביים ויפהפיים כאלה (תודו שזה מה שאתם הכי אוהבים, יא דאונרים). והרביעית והאחרונה תרים ראש עם רוק, גראז', פסיכדליה וירקות שורש!

הנה מתחילים:

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

[tmwdfpad]

Donnie Trumpet &The Social Experiment – "Slip Slide" (Ft. B.o.B, BJ the Chicago Kid, Busta Rhymes & Janelle Monae)

השיר הכי טוב ב-"Surf", האלבום הסופר מגוון, כייפי ומגניב של דוני טראמפט, צ'אנס דה ראפר (וחברים, מלא חברים). נראה לי שזה אלבום ה-feel good של השנה.

BADBADNOTGOOD & Ghostface Killa – "Ray Gun" feat. Doom

שלישיית ג'אזיזסטים קנדים שעושה מוזיקה אינסטרומנטלית מוציאה אלבום עם פאקין גוסטפייס מהוו טאנג קלאן?! וואו. ועוד מארחים את דום? יא-ווא-רא-די. בעסה שהם ביטלו את ההופעה בבלוק, אבל איזה שיר!

Michal Menert – "Lose Your Mind" feat. RA the Rugged Man

לא ידעתי בכלל על המיקל מנרט הזה עד שקיבלתי המלצה להאזין לו ולאלבום שלו "Space Jazz" השנה, ו-וואלה – אלבום אלקטרו-Fאנק היפ הופ מעולה. לא מהאמנים שתראו צצים בסיכומי השנה ברשת, אבל אני אומר לכם שהמפיק והמולטי-אינסטרומנטליסט הזה הוא משהו שממש כדאי לכם לבדוק. למשלכאן.

Blackalicious – "The Sun" feat. Imani Coppola

אחד מצמדי ההיפ הופ האהובים עלי עשה קאמבק השנה עם אלבום ראשון מתוך מה שצפויה להיות טרילוגיית אלבומים. ת'אמת? לא עפתי. זה ספציפית אחלה שיר, אבל האלבום כולו לא מגרד את הרף שהמפיק צ'יף אקסל והראפר גיפט אוף גאב הציבו באלבומים הקודמים של בלאקלישס, דוגמת "Nia" ו-"Blazing Arrow" המופתיים.

Jill Scott – "Fool's Gold"

דיוות הספוקן וורד והסול המודרני מפילדלפיה הוציאה השנה את אלבומה החמישי, "Woman", שאני מודה שעוד לא הספקתי להתעמק בו. אבל השיר הזה תפס אותי כבר מההתחלה.

Joey Bada$$ – "Christ Conscious"

אחרי המיקסטייפים המעולים ששחרר, הגיע סוף סוף האלבום הראשון שבו הפרחח נחוש מתמיד להראות לכולם מי הכי ראפר-ראפר-גבר-גבר בסביבה. אמנם מבחינת תוכן יש כאן שוב את הריטואל הז'אנריסטי של "קלטו אותי, אני מלך העולם, אני לא רואה אף אחד אחר ממטר", אבל בפועל הוא באמת ראפר ממש טוב. ויש לו גםאחלה משחקי מילים.

Vince Staples – "Lift Me Up"

יש מצב שזה אלבום ההיפ הופ שהכי אהבתי השנה. סליחה קנדריק.
*אגב קנדריק, זה לא שניסיתי לצאת מגניב ולהמנע מהמובן מאליו בכך שלא הכנסתי שיר שלו לסיכום ההיפ הופ של השנה, כמו שפשוט פספסתי אותו איכשהו. אז סליחה קנדריק #2.

Saul Williams – "Burundi" feat. Emily Kokal

מתוך האלבום החמישי שעומד להוציא סול וויליאמס, שנכתב כולו מפרספקטיבה של האקר מבורונדי שבאפריקה, שהופך לסנסציית רשת ובסופו של דבר נרצח על ידי השלטונות. השיר לא מדבר רק על שרשרת הייצור הנצלנית של מוצרי אלקטרוניקה שעוברת באפריקה, אלא על פוליטיקה גלובלית, פאנטיות דתית ותרבות צריכה חולה. החסרתי פה משהו? תהיו בטוחים. בחמישי אפרסםריאיון שעשיתי איתו לקראת צאת האלבום.

dälek – "Masked Laughter (Nothing's Left)"

נויז-ראפ נגוע בקראוטרוק לא יכול להיות דבר שאני לא אוהב, ודאלק, שנעלמו לזמן די רב, חזרו השנה עם השיר המעולה הזה שאני מקווה מאוד שייצא בשנה הבאה באלבום חדש.

Freddie Gibbs – "Narcos"

פרידריך הו פרידריך, מה נסגר עם הגאנגסטא-ראפ הזה פתאום? אקדחים, בלינג, סמים וביטצ'ס זה לא קצת ניינטיז מצידו? טוב, לא כשהם יושבים על כזה ביט dope!

Roots Manuva – "Hard Bastards"

האלבום החדש של רוטס מאנובה, "Bleeds", נשמע לי כמו הדבר הכי טוב (ואפל) שהוא הוציא מאז "Awfully Deep" המדהים מ-2006.

Action Bronson – "Easy Rider"

נכון, נכון, הקטע הזה בסביבה כבר מאז קיץ 2014 אבל יצא רק השנה ב-"Mr. Wonderful" של אקשן ברונסון, וזה הקטע האהוב עלי באלבום. ראפר על אסיד, רוכב על הארלי אל השקיעה, בהומאז' לסרט המגה-היפי מ-1969, "Easy Rider" עם פיטר פונדה ודניס הופר. והריפ-אוף שלMehmet Aslanפה הוא שיחוק לא נורמלי.

FKA Twigs – "Figure 8"

גב' טוויגס הנחיתה השנה את האי.פי הענק שלה, "M3LL155X" (מליסה), והוכיחה עוד יותר מבאלבום הבכורה שלה שמדובר ביוצרת מרתקת, יוצאת דופן, אולטרה-סקסית ומפחידה בו זמנית. מה עוד אפשר לבקש? מניח שלא פספסתם אתהוידאו הקריפי שליווה את צאת האי.פי.

Missy Elliott – "WTF" feat. Pharrell Williams

האלבום הקודם של מיצי יצא לפני עשור! האם זו תחילתה של ידידות ישנה? נראה לי שכן. רבים השמיצו את השיר החדש שלה עם פארל וויליאמס, אמרו שהוא לא ברמה של החומרים שבזכותם התפרסמה. אני חושב שמדובר בשיר בן זונה.

Angel Haze – "Impossible"

באלבום הבכורה שלה יצרה איינג'ל הייז סערה כששרה על האונס שעברה כילדה ובכלל על האוטוביגורפיה הקשה שהייתה האלבום ההוא. לא יודע איך השיר החדש הזה לא עשה יותר רעש, אבל הסינגל הראשון שלה מאז 2013 זועם בטירוף ועוד על ביט רצחני. אני מת על זה שאת המסר הרוחני שלה היא מביאה עם כל כך הרבה כעס:

“Sorry I’m crazy / But I opened my third eye / And the view is amazing”

Lyrics Born – "2nd Act (Phoenix Rising)" feat. Trombone Shorty & Corey Glover

לא שמעתי את ליריקס בורן מאז ימי הזוהר של קולקטיב ההיפ הופ Quannum MCs והלייבל Solesides. אבל אני חולה Fאנק והקטע הזה, שסוגר את האלבום החדש של ליריקס בורן (חצי הצמד Latryx), הוא פצצת Fאנק מונחית ישר לאגן.

Chemical Brothers – "Go" feat. Q-Tip

כמיקל בראד'רס בסיכום היפ הופ? בהחלט אם הם מארחים את Q-Tip המלך מהרכב ההיפ הופ המיתולוגי, A Tribe Called Quest (שחגג השנה 25 לאלבום הבכורה שלו). השילוב בין הצמד הבריטי לראפר המעולה כאן הוא מושלם. היפ-פופ מתוקתק ומקפיץ.

הוראות שימוש:לוחצים פליי. זה הסימן המשולש הזה, כן?אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

• רוטס מאנובה
• צ'אנס דה ראפר
• ראגד מן
• אימני קופולה
• גוסטפייס קילה
• בסטה ריימס
• דאלק
• אנג'ל הייז
• פרדי גיבס
• מיסי אליוט
• פארל וויליאמס
• אקשן ברונסון
• הרדיו הבינתחומי
• סול וויליאמס
• אור בזויות
• אור בזוויות
• בלקאלישס
• פודקאסט
• סיכום 2015
• מוזיקה
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

הוראות שימוש: לוחצים פליי. זה הסימן המשולש הזה, כן?אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

[tmwdfpad]

Secret Cities – "Boyfriends"

מה זה הדבר היפה הזה? ובכן, זו גנבהממיקסטייפ ששמעתי בסוף השבוע, שערך ליאור רחמני, לשעבר המנהל של קול הקמפוס. מדובר בטריו שמגיע מפארגו (כן, החור הקפוא הזה מהסדרה) ושעושה לו-פיי-chamber-pop מגניב מאוד. זה מהאלבום הראשון שלהם – "פינק גרפיטי".

Badly Drawn Boy – "The Order of Things"

כמו הקטע הקודם, גם זה יצא ב-2010 וגם זאת גניבה מאותו מיקסטייפ יפהפה. אבל זהו, נשבע שאין פה יותר ממנו. פשוט ממש אהבתי (אל תצעקו עלי). לקוח מהאלבום It's What" I'm Thinking, Pt. 1: Photographing Snowflakes". בהתחלה נשמע כמו משהו שהיה יכול לצאת בקלות באייטיז לאיזה להקה דכאונית. אבל לא. כלומר, לא אייטיז.

Wipers – "The Lonely One"

אחת הלהקות הכי אנדרייטד בהיסטוריה של הרוק, מתוך אלבום המופת "Over The Edge" מ-83. אפשר לשמוע את ההשפעה העמוקה שהייתה ללהקה הזאת על הגראנג' שהגיע רק קרוב לעשור אחרי האלבום הזה. אוי, זה נשמע סחי.

Twisted Nerve – "When I'm Alone"

בשנה שעברה יצא אלבום אוסף אדיר בשם "Killed By Deathrock Vol. 1", שמכיל 11 קטעים מעולים של להקות Pאנק מוקדם עם וייב גותי משהו. זה אחד הטובים מתוכו, של להקה שהוציאה רק אלבום אחד ב-1984 ונעלמה.

The Intelligence – "Cleaning Lady"

קטע שני שאני משמיע באור בזויות של דה אינטליג'נס המעולים מסיאטל, מתוך האלבום החדש שלהם, "Vintage Future". ברוב הקטעים הם נשמעים כמו להקת לו-פיי גראז', אבל יש גם קטעים רבים שלהם, כמו זה, שמונעים על ידי ביט ניו וייב מונוטוני של מכונת תופים וזה עובד מעולה עם הגיטרות המחורעות. מהסצנה של Sic Alps ו-The Oh Sees.

Savages – "T.I.W.Y.G"

סאבאג'ס מלונדון הוא אחד ההרכבים האהובים עלי בשנים האחרונות וזה הסינגל השני מתוך האלבום החדש והשני שהן עומדות להוציא – "Adore Life". השיר הכסאחיסטי בגדול מתאר את החרא שאתה הולך לאכול אם רק תעיז להתעסק עם אהבה ומסיים במסקנה ש-ובכן, זה שווה את זה.

Iceage – "Coalition"

הרכב הPאנק-רוק הדני הנויזי עם אחד הקטעים הבולטים מתוך האלבום השני שלהם, "You're Nothing" מ-2013.

Les Savy Fav – "Fading Vibes"

ב-2004 הוציאה הלהקה ששמה נשמע כמו משהו חכם בצרפתית, אך בפועל לא אומר כלום, אוסף סינגלים מעולה בשם "Inches". האוסף כלל שירים שהוקלטו מ-1996 ויצאו בתשעה לייבלים שונים ובהם סאב פופ ומוניטור. פוסט-הארדקור אינדי רוק מצוין.

"Well, I failed and I failed but my failures were passing \ grew hair and a tail and was all the while asking \ 'Does it stay like this?' and 'Will it end like this?'"

הילה רוח – "אהוב"

הילה רוח האהובה אמורה להיות כבר סוג של קונצנזוס בקרב חובבי מוזיקת שוליים ישראלית. יש בה חיבור נהדר של קשיחות עם מתיקות, חום עם זוויות חדות ורגש בכמויות. אני חושב שהאלבום "רופאה במערב", שממנו "אהוב" לקוח, הוא מהאלבומים הכי טובים של השנה. מחכה לשמוע מה היא רוקחת בימים אלה יחד עם רד אקסס.

A Tribe Called Quest – "Left My Wallet in El Degundo"

לכבוד 25 שנה לצאת אלבום הבכורה של ATCQ, יוצא מחדש האלבום הנהדר בעל השם הארוך לאללה – "People's Instinctive Travels and the Paths of Rhythm". כן נו, זה עם "Can I kick it". מעבר לכך שהראפר האדיר Q Tip יצא מההרכב הזה, מדובר באחד האלבומים הראשונים ששילבו ג'אז בהיפ הופ.

Mos Def & Talib Kweli – "Thieves in the Night"

טאליב קוולי ומוס דף חייבים הרבה לאלבום שממנו שמענו את השיר הקודם. ב-1998 הם הוציאו מאסטרפיס משל עצמם תחת השם "Black Star".

Saul Williams – "Burundi" feat. Emily Kokal

בסוף ינואר המשורר/שחקן/סופר/מוזיקאי/וואטאבר סול וויליאמס יוציא את אלבומו החמישי "MartyrLoserKing". השיר הזה מתוכו נותן הצצה לרעיונות שיעלו באלבום, שעוסקים בהתקוממות, טכנולוגיה, דת ותרבות הצריכה – והוא פשוט נשמע מעולה. מתארחת בו אמילי קוקאל מלהקת Warpaint.

Roots Manuva – "Hard Bastards"

הראפר הבריטי האהוב עלי משתף פעולה באלבומו החדש, "Bleeds", עם מפיקים שווים ובהם פור טט, אדריאן שרווד וסוויטצ' ונדמה שזה הולך להיות אלבום אפל וכבד כמו שהוא יודע לעשות הכי טוב. הקטע הזה מזכיר ברעיונות שלו ברמה מסוימת את אחד השירים הטובים שלו – "The Falling" מתוך "Awfully Deep" שיצא כבר לפני עשור.

Freddie Gibbs – "Narcos"

אחד מאלבומי ההיפ הופ היותר מדוברים עכשיו הוא זה של פרדי גיבס, שהוציא בשנה שעברה אלבום משותף עם מדליב. הדבר הכי קרוב לגנגנסטא-ראפ שיוצא בשנים אלו. למעשה, בשנה שעברה הוא אשכרה ניצל מדרייב-ביי שאירע אחרי הופעה שלו בוויליאמסבורג בניו יורק. מה נסגר, פרדי? ראפרים מתים זה כל כך ניינטיז.

East India Youth – "End Result"

המוזיקאי הבריטי וויליאם דוייל, המכונה East India Youth, הוציא בתחילת השנה ב-XL Recordings את אלבומו השני "Culture of Volume". אלקטרופופ מתוחכם בהשראת האלקטרוניקה של בריאן אינו ותקופת ברלין של דייוויד בואי.

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

• גראז'
• פרדי גיבס
• איסט אינדיה יות
• רוטס מנובה
• טאליב קוולי
• iceage
• les savy fav
• wipers
• פודקאסט
• אור בזוויות
• אור בזויות
• מוזיקה
• ראפ
• הילה רוח
• היפ הופ
• הרדיו הבינתחומי
• מוס דף
• סול וויליאמס
• badly drawn boy
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

אור בזויות משודרתברדיו הבינתחומי. לאור בזויותבפייסבוק

Norma Tanega – "You're Dead"

תגלית מוזיקלית #1 מצפייה בקומדיה הניו זילנדית הקרועה "What We Do In The Shadows", בבימויו של ג'מיין קלמנט ("Flight of the Concords").

Elias Rahbani – "Dance of Maria"

תגלית מוזיקלית #2 מתוך אותו סרט שהזכרתי לעיל: אליאס הוא אחיהם הצעיר של אסי ומנסור רחבאני, שזכורים בעיקר בזכות עבודתם עם הדיווה הלבנונית פיירוז (אותה אסי אף נשא לאישה). קטע מושלם לסימפולים – בייחוד להיפ הופ.

The Soul Surfers – "Time Is A Gun" feat. Shawn Lee

הסול סרפרס הם להקת סול-רוק ו-Fאנק מרוסיה, שהכיר לי הגאון הירושלמי הידוע בכינויומארקי פאנק. האלבום החדש, "!Soul Rock", יוצא בלייבלUbiquityשל שון לי, שגם מתארח בעצמו בקטע הזה. אחלה אלבום,שמעו אותו כאן.

Love – "Be Thankful For What You Got"

להקת Love זכתה להכרה ולהערכה אדירה בעיקר בזכות אלבומה השלישי – יצירת המופת "Forever Changes". אך הקטע הזה דווקא לקוח מאלבום פחות מוכר שלהם שיצא מאוחר יותר, ב-1974, ומציג פן פחות פסיכדלי ויותר סול ופאנקי שלה. ב-1991 השיר זכה גםלגרסה של מאסיב אטאקשנכלל באלבום הבכורה שלה, "Blue Lines" (וזה הביצוע המקורי).

U.S. Girls – "Window Shades"

למרות שהשם הזה נשמע התחכמות של איזו להקת אינדי גברית סחית, מדובר בכלל ביוצרת מטורונטו שמוציאה כעת את אלבום הבכורה שלה בלייבל המצוין4AD.

Renaldo & the Loaf – "Lime Jelly Grass"

זה מה שקורה כשנותנים לפתולוג ליצור מוזיקה עם ארכיטקט. מתוך האלבום "Songs for Swinging Larvae" שיצא ב-1981, שנתיים לפני שהצמד המוזר הזה הלך והוציא אלבום משותף יחד עם חבורה מופרעת אחרת –הרזידנטס.

Peaches – "Close Up" feat. Kim Gordon

וואלאק זאתי.

Vexx – "Flattened Scenes"

הרכב Pאנק מאולימפיה, וושינגטון שגנב לי את האוזן עם אנרגיות חייתיות ווייב סלאדג'י-פסיכדלי.האזינו כאן לאי.פי החדש.

Saul Williams – "Horn of the Clock-Bike"

וויליאמס, אחד היוצרים האהובים עלי, הוציא ספר שירה חדש בשם "(.US (a", אחרי שגר ארבע שנים בפריז וזכה לפרספקטיבה ביקורתית מבחוץ. השיר המסתורי הזה מלווה את צאת ספרו החדש, וצפוי להכלל באלבומו הבא, "MartyrLoserKing".את הסינגל הקודם והמעולה שהוציא כבר שמעתם?

Blackalicious – "The Sun" Feat. Imani Coppola

אחד מהרכבי ההיפ הופ הטובים בעולם, וכזה שבעיקר השפיע על ראפרים שהתפרסמו יותר ממנו, חוזר עם אלבום רביעי – אחרי עשור שלא הוציא חומר חדש. בלאקלישס הם הראפר הוירטואוז Gift of Gab והמפיק והביט מייקר Chief Xcel. אלבומם החדש, "Imani Vol. 1", צפוי להיות ראשון מתוך טרילוגית אלבומים שהם יוציאו בשנתיים הבאות.

Yula Kasp – "Leisure"

פצ'נגה בויז, הלוא הם צמד המפיקים והדי.ג'ייז האדירים סופרפיצ'ר הגרמני ורבויידו המקסיקני (שיתקלטו בשישי בבוטלג!), הקימו תת-לייבל חדש בשם "You and Your Hippie Friends" ושיחררואי.פי ראשון ומעולהשמורכב מקטעים של החבר'ה ההיפים שלהם. זה הקטע השני מתוכו.

Larry Heard Presents Mr. White – "You Rock Me" (Long Version)

גרוב סולפולי שעושה נעים עם אחלה ווקלז מידיו המיומנות של מפיק ההאוס הותיק משיקגו.

Lord Echo – "Molten Lava"

לורד אקו הוא יוצר ומולטי-אינסטרומנטליסט ניו-זילנדי שמשלב הפקה סיקסטיזית עם אסתטיקת דאנס פלור עכשווית והרבה דיסקו וFאנק. הוידאו של הקטע הזה הוא משהו יוצא דופן ולא ברור בכלל. מה היא עושה שם עם הצמח?! (באדיבות שירילב מהתוכנית "פעימות")

Nick Höppner – "Relate" (The Black Madonna Remix)

מתוך אלבום הרמיקסים החדש לקטעים שיצאו בגרסאות המקוריות שלהם ב"Folk", אלבום הבכורה של מפיק הטכנו וההאוס הגרמני ניק הופנר מבית Ostgut Ton.

Röyksopp – "Running to the Sea" feat. Susanne Sundfør (Pachanga Boys remix)

כבר הזכרתי קודם את פצ'נגה בויז המעולים שמגיעים השבוע העירה,ובתוכנית שעברה הצהרתישאין אלבום שהאזנתי לו יותר השנה מהאלבום החדש של סוזן סנדפור הנורווגית. ובכן, מה שצמד המפיקים ההיפים האלה עושים כאן לקטע של רויקסופ, שבו היא מתארחת, זה לא פחות מכישוף מושלם ועדין. הקול.

מלכה שפיגל – "כישופים"

מי אמר כישוף? הייתי לא מזמן בערב לזכרה של המשוררת דליה רביקוביץ', וכשהקריאו את השיר היפהפה הזה שלה מעל הבמה, הביצוע של מלכה שפיגל לאותו שיר הסתנן לראשי ומאז מסרב לעזוב. מצידי שיישאר.

אור בזויות בפייסבוק

• Fאנק
• רויקסופ
• פצ'נגה בויז
• לארי הרד
• Larry Heard
• Yula Kasp
• בלקאלישס
• vexx
• What We Do In The Shadows
• רחבאני
• שון לי
• U.S. Girls
• Renaldo & the Loaf
• רבויידו
• מוזיקה אלטרנטיבית
• פיצ'ז
• מוזיקה
• Pאנק
• טכנו
• האוס
• אוריינטליזם
• דליה רביקוביץ'
• סופרפיצ'ר
• סוזן סנדפור
• הרדיו הבינתחומי
• סול וויליאמס
• אור בזוויות
• מלכה שפיגל
• אור בזויות
• תרבות