Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
קמפיין גיוס כספים: משחררים את סוס הכרכרה האחרון בעיר
בני שלזינגר והסוס קינג. צילום: מוחמד שקרא
פעיל זכויות בעלי החיים הוותיק בני שלזינגר מגייס 25,000 ש"ח במטרה לרכוש לבעלי הסוס "קינג" ריקשה חשמלית שתחליף אותו. שלזינגר כבר החליף במהלך דומה את סוס האלטע זאכן האחרון בעיר "ג'ון ג'ון"
משחררים את קינג: אחרי ששחרר לפני למעלה משנה את סוס האלטע זאכן האחרון בתל אביב, לקח על עצמו בני שלזינגר – פעיל זכויות בעלי החיים הוותיק – לשחרר גם את סוס הכרכרה האחרון בעיר. הסוס, קינג שמו, מוביל תיירים לסיורים בטיילת. שלזינגר מבקש לגייס מהציבור סכום של 25,000 ש"ח שעתידים לשמש לרכישת ריקשה חשמלית שתחליף את קינג בתפקידו.
הריקשה המבוקשת. צילום: מוחמד שקרא
שלזינגר (72) עוסק כבר למעלה מ-55 שנים בתחום, הוא ממייסדי "תנו לחיות לחיות" וגם היה מעורב בשחרור הדולפינים מהדולפינריום בשנות ה-90. את שחרורו של ג׳ון ג׳ון, סוס האלטע זאכן האחרון בעיר, השיג בהדברות.
״הכרתי את מוחמד, שהיה הבעלים של ג׳ון ג׳ון. הוא דור שני לעגלונים, טיפל בסוס ברמות מאוד גבוהות אבל בכל זאת הסוס משך עגלה שהיו עליה מקררים ושאר רהיטים כבדים והוא פחות הבין את המהות של סוס שקשור לעגלה בחום של 40 מעלות. הבנתי שהדרכים של המאבק לא יובילו לשום מקום אתו, מבחינתו זאת דרך חיים, אז פשוט התחלנו לדבר״, מספר שלזינגר.
מוחמד שקרא. באדיבות המצולם
״בא לי הרעיון שאם נקנה לו ריקשה חשמלית הוא יוכל להמשיך לעבוד ולפרנס בכבוד את המשפחה שלו בתחום שהוא מכיר – והוא בתמורה ישחרר לי את ג׳ון ג׳ון. הוא נרתם לעניין ונוצרה בינינו חברות מדהימה. גייסנו את הכסף מכמה תורמות פרטיות וג׳ון ג׳ון עבר לעמותת ׳להתחיל מחדש׳. מוחמד מאושר ממש להסתובב עם הריקשה ושלא יקללו אותו והיום הוא עוזר לי בכל הפעילויות עם סוסים ביפו. רק בזכותו הצלחנו לשכנע את הבעלים של קינג להסכים לעסקה דומה ועכשיו אנחנו מגייסים את הכסף כדי לשחרר אותו (קינג)״.
שלזינגר מגייס את הכספים באמצעות חשבון הפייסבוק שלו, וכן חברים ופעילים אחרים המציפים את הבשורה. לצורך הגיוס נפתח חשבון נאמנות באמצעות משרד עורכי דין פארן ושות׳. כיוון שהחוק בישראל לא אוסר על שימוש בסוס להסעת אנשים המוצא היחיד העומד בפני פעילי זכויות בעלי החיים בעיר הוא פדיית קינג והחלפתו בריקשה.
בני שלזינגר וחבר/ה. באדיבות המצולם
״חייבים להגיד שאם להיות בעל חיים במצוקה אז רק בתל אביב״, אומר שלזינגר, ״המחלקה הווטרינרית כאן מצוינת ביחס לשאר המדינה, שם היחס לבעלי חיים הולך ומתדרדר עם השנים, אבל ברגע שהסוס מטופל אין להם מה לעשות. זה חוקי. אני כבר לא ישן בלילות כי לקחתי על עצמי את האחריות הזאת, לא יכול לדמיין שקינג יחזור לכביש. זה יושב לי בכל תא ועצב בגוף. ההצלחה בגיוס פה היא לא שלי אלא של קינג ולמרות רגעים של שבירה אין לי ספק שאצליח״. תרומות לשחרורו של קינג אפשר להעביר לחשבון נאמנות בבנק דיסקונט, סניף 100, חשבון – 83669797, פארן ושות' עו"ד; או בביט ישירות לבני שלזינגר – 055-2497132
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
"משנה תודעה" - מדור חדש שבו נעמיק כל שבוע על סמים, קונספציות וכל מה שמסביב, והפעם: מה בין רכיבה על סוסים לבין לקיחת אקסטזי? למען האמת לא הרבה, למעט רמות הסיכון השונות. יצאנו לפצח את אחת הסוגיות הנפיצות והמעניינות ביותר בתחום
ב-2009 פורסם בכתב העת המדעי Journal of Psychopharmacology טור משונה בשםEquasy – An overlooked addiction with implications for the current debate on drug harms, כאשר Equasy הוא ראשי תיבות של Equine Addiction Syndrome, כלומר – תסמונת התמכרות לרכיבה על סוסים. מלבד האלמנט הסאטירי הברור, מדובר בטור רציני לחלוטין שנכתב על ידי אחד פרופ' דויד נאט, חוקר מוערך בתחום הפסיכופרמקולוגיה, ומי שהיה באותה תקופה יו"ר ה-ACMD (Advisory Council on the Misuse of Drugs), מה ששקול פחות או יותר לוועדה למאבק בנגעי הסמים בכנסת ישראל. בטור הקצר שלו משווה נאט בין הסיכון שכרוך ברכיבה על סוסים לסיכון שכרוך בצריכה של אקסטזי (MDMA). מוזמנים לזרוק ניחושים, את התשובה לשאלה אני אגלה לכם בהמשך.
רכיבה על סוסים. אנחנו לא אומרים לכם אם להימנע מכך, אבל דעו את הסיכונים. צילום: shutterstock
עצם ההשוואה בין הדברים כנראה ממש הכעיסה אנשים, משום שבעקבות פרסום המאמר הוא פוטר ממשרתו כיו"ר ה-ACMD בטענה ש"הוא לא יכול גם להיות קובע מדיניות וגם לבקר אותה". בספרו (המומלץ!) Drugs without the hot air, מצטט נאט שיחה שהייתה לו עם ג'קי סמית', שרת הפנים של בריטניה דאז, בעקבות פרסום הטור:
סמית': "אתה לא יכול להשוות בין הנזקים של פעילות חוקית לנזקים של פעילות לא חוקית" נאט: "למה לא?" סמית': "כי היא לא חוקית" נאט: "למה היא לא חוקית?" סמית': "כי היא מזיקה" נאט: "לא כדאי לבדוק את מידת הנזק שלה כדי לדעת אם היא צריכה להיות חוקית או לא?" סמית': "אתה לא יכול להשוות בין הנזקים של פעילות חוקית לנזקים של פעילות לא חוקית"
ייתכן שהשיחה הזאת מזכירה לכם ראיון עם פוליטיקאי מקומי מלפני כמה שנים לגבי סם לא חוקי אחר שמידת הנזק שלו מוטלת בספק, אבל מייצגת היטב את כל הרציונל של המלחמה בסמים – מישהו פעם החליט באופן שרירותי שחומרים מסוימים הם מסוכנים ולכן יש להוציא אותם מחוץ לחוק, ומאז זה פשוט נצרב בתודעה הציבורית. התפיסה הזו ממשיכה להיות מתוחזקת גם על ידי דיווחים מוטים בתקשורת – במחקר שסקר 10 שנים של דיווחים תקשורתיים על מוות כתוצאה מסמים בסקוטלנד, נמצא שבעוד התקשורת מדווחת על כל מקרה מוות שמעורב בו אקסטזי וכשליש ממקרי המוות מאמפתמין, היא מדווחת רק על אחד לכל 50 מקרי מוות מצריכה של ואליום, ורק על אחד לכל 250 כתוצאה מצריכה של פרצטמול, החומר הפעיל באקמול.
אז אם הכל כל כך מוטה, איך אפשר לדעת מה באמת מסוכן ועד כמה? גם כאן, לפרופ' דויד נאט הפתרונים. בעקבות פיטוריו מה-ACMD, הבין נאט שאין ברירה אלא להקים גוף עצמאי שיחקור את נזקי הסמים ויעסוק בהנגשה של מידע מהימן ומדויק מדעית לציבור – Independent Scientific Committee on Drugs, שכיום נקרא פשוטDrugScience. ב-2010 הוא ערךמחקרבהשתתפות 13 מומחים שהעריכו את הנזק של 20 חומרים שונים, מאלכוהול וטבק, דרך LSD ו-MDMA, ועד הרואין וקוקאין. ההערכה נעשתה באמצעות 16 קריטריונים שונים שמשקפים את הסיכון שנגרם על ידי החומר הזה למשתמשים ולסביבה שלהם. תוצאות המחקר מובאות בפניכם –
במידה ואין לכם כוח להתעמק בגרף הזה כי אתם לא חנונים כמוני, אתן הסבר קצר. כל עמודה בגרף מייצגת חומר מסוים, וככל שהעמודה גבוהה יותר – כך הנזק המוערך מהחומר גבוה יותר. החומרים שנמצאים בתחתית הרשימה הם פטריות הזיה, LSD ואקסטזי (MDMA), בעוד שהחומר המסוכן ביותר הוא לא אחר מאלכוהול, עם טבק לא רחוק מאחוריו. אפילו בנזודיאזפינים, משפחת נוגדי החרדה שכוללת תרופות כגון זנקס וקלונקס, נמצא במיקום הרבה יותר גבוהה מהרבה סמים לא חוקיים ו"מסוכנים", והציון שלהם זהה לציון של קטאמין. מטיבי הלכת (כלומר החנונים) מוזמנים להתעמק גם בתת-קטגוריות השונות שלפיהן הוערך הזנק של כל סם וסם.
לפני שאנחנו ממשיכים, חשוב להבין מה הטבלה הזאת אומרת באמת – המחקר הזה הוא לא מחקר כמותני, לא נעשו מדידות מדויקות של הנזקים השונים שכרוכים בשימוש בחומרים הללו, אלא נעשתה הערכה איכותנית גסה על ידי פאנל של מומחים (שכנראה גם הם מוטים, במיוחד אם תשאלו אתקארל הארטשהתראיין באחרונה ל"הארץ") שמבוססת על מעט המידע המדעי הזמין שישנו, ועל הניסיון שלהם. תוצאות המחקר הזה לא מכוון למשתמשים והוא לא מנסה לומר לנו שאם אנחנו רוצה לשמור על עצמינו עלינו לעשות מלא פטריות ולהפסיק עם האלכוהול. המחקר הזה פונה קודם כל לקובעי המדיניות – הוא בא להצביע על הפער העצום שיש בין התפיסה הציבורית של החומרים השונים והמדיניות לגביהם – כלומר אילו סמים מוגדרים כבטוחים וחוקיים ואילו לא – לבין הסיכון שלהם בפועל.
מולקולה חתיכה. צילום: shutterstock
כאן אני רוצה להחזיר אותנו חזרה למסקנות של נאט בטור שלו מ-2009. זוכרים מה היה הניחוש שלכם? כי הנה באה התשובה – בעוד שהסיכוי לנזק גופני אקוטי כתוצאה מצריכה של אקסטזי הוא כ-1 ל-10,000, הסיכוי לנזק ברמת חומרה דומה כתוצאה מרכיבה על סוסים הוא 1 ל-350 בלבד, גבוה כמעט פי 30.
שני המחקרים הללו לא באו להגיד לנו איזה חומרים כדאי לנו לצרוך או אילו חומרים צריכים להיות חוקיים ואילו לא, אלא על סמך מה בכלל אנחנו מחליטים שיש להוציא דברים מסוימים מחוץ לחוק, ואחרים לא? למה רכיבה על סוסים, שהיא פי 30 מסוכנת יותר מצריכה של אקסטזי, היא עדיין חוקית לחלוטין בעוד שאקסטזי נחשב לסם אסור ומסוכן? מדוע כשזה מגיע לרכיבה על סוסים (וגם – נהיגה ברכב, עישון סיגריות, ועוד) אנחנו מרגישים שהדבר הנכון הוא להסביר לאנשים את הסיכונים הכרוכים בפעולה ולאפשר להם להחליט עבור עצמם, בעוד שכשזה מגיע לסמים אנחנו מיד אוסרים עליהם ומוציאים אותם מחוץ לחוק, לעתים בלי לבדוק בכלל את מידת הסיכון האמיתית שלהם? מדוע אנחנו כבר 70 שנה רודפים בצורה כל כך קשה אנשים שבוחרים לשנות את תודעתם בצורה שבדר"כ לא גוררת איתה סיכון משמעותי לעצמם ולאחרים?
כל אלו שאלות מצוינות שאנחנו צריכים לשאול את עצמינו כחברה, אבל עבור אלה שהחליטו בכל זאת לקחת את הסיכון ולצרוך סמים על דעת עצמם – תזכרו שכמו עם כל בחירה בחיים, היא כוללת הזדמנויות וגם סיכונים, וזו אחריותו של כל אדם להבין כיצד הוא ממזער את הסיכונים בפעולות שלו וממקסם את התועלות. אנחנו חיים בעידן המידע ואין שום סיבה לא לשמור על עצמינו.
כמה מילים על MDMA ובטיחות
אמנם MDMA הוא חומר הרבה יותר בטוח מהאופן שבו הוא נתפס בציבור הרחב, אבל הוא עדיין לא חומר חסר סיכונים. בשימוש כבד הוא יכול לגרום לנזקים נוירולוגיים משמעותיים ובלתי הפיכים, ולצערי יצא לי לפגוש מספר אנשים שהגיעו לשם מתוך חוסר היכרות עם הסיכונים שכרוכים בשימוש בחומר. אין לי ספק שבהמשך עוד אקדיש טור שלם לנושא, אבל בינתיים יש המון מקורות מידע מצוינים באינטרנט, אפילויש אתר שהוקדש כולו לריכוז מידע מבוסס מדעית בנושא שימוש אחראי ב-MDMA.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אל טעזאכן! למה על אף האיסור, הסוסים ממשיכים לסחוב רהיטים?
לפני שנתיים נחלצה הכנסת לעזרת הסוסים הכואבים ואסרו על רתימתם לעגלות בעיר. אלא שהשוטרים לא שמעו על התקנות, והרשויות ממשיכות לגלגל את האחריות והסוסים את העגלה
צליל הנקישה של פרסות סוס בתוך העיר ילווה תמיד גם במראה מכמיר לב: גברתן יושב על עגלה ולפניו סוס שנקרע ממאמץ לגרור משא של מכונות כביסה, מקררים, רהיטים ומה לא. ב־2014 יצאו ארגוני זכויות למען בעלי חיים בקריאות שמחה כשהכנסת אסרה בתקנה לרתום סוס לעגלה בדרכים למעט ביישובים חקלאיים. הסוף לאלטע זאכן, מיהרו אתרי החדשות להכריז. אלא שבחלוף יותר משנתיים התברר שלא סוסים ולא יער. הסוסים ממשיכים לסחוב רהיטים בעיר, וגם תושבים מודאגים שמדווחים על כך לרשויות לא מקבלים מענה של ממש. העירייה מפנה למשטרה, המשטרה מבטיחה לבוא ולא מגיעה, ומכונת הכביסה ממשיכה להתגלגל.
ברק שרון (26), המתגורר בנחלת בנימין, הוא אחד מאותם תושבים מודאגים. "נתקלתי בתופעה כמה פעמים. כשהתקשרתי, העירייה והמשטרה התנערו והפנו כל אחד לאחר. היו מקרים שהמשטרה הבטיחה שתבוא ולא באה. אני רוצה להאמין שמישהו מתישהו יעשה משהו, אבל אחרי פעמיים־שלוש אתה מאבד את האמון קצת". המקרה של ברק לא יוצא דופן. "התקנה לא נאכפת בכלל, השוטרים לא יודעים על קיומה של התקנה", מגלה היועץ המשפטי של תנו לחיות לחיות, עו"ד שגיב לוי. לדבריו המצב רק הורע מאז התקנות. "אם לפני שנתיים היית מתקשר לווטרינר העירוני בבקשה שיוריד סוס סובל מהכביש, היום הוא אומר קטונתי, זה בטיפול המשטרה, ואף אחד לא מגיע". כדי להתמודד עם הבעיה ולהקל את האכיפה הוחלפה לפני כחודש ההזמנה לדין בקנס בגובה 500 ש"ח. לדברי שגיב, מדובר במהלך שאם ייאכף – ישיג את התוצאה הרצויה. "אם ייתנו לרוכב דוח ועוד דוח, מהר מאד הוא יבין שכדאי לו לקנות רכב".
ומה יקרה עם הסוס אחרי שיוותרו עליו? אורנה יהב, פעילה למען שחרור בעלי חיים, טוענת שהתקנה יוצרת בתורה בעיה אחרת. "לאן תיקח את הסוס? ואיך תקיים אותו? אין לנו איפה לשים את הסוסים, ואז הם יוצאים למכרז של משרד החקלאות, ומי קונה את אותם הסוסים? האנשים הגרועים ביותר. תל אביב זה כסף קטן, היא הכי ידידותית לבעלי חיים, השאלה היא מה קורה במקומות אחרים".
מהעירייה נמסר בתגובה:"על פי תקנון התעבורה, שהוא חוק מדינה, הטיפול בנושא בסמכות משטרת ישראל בלבד. כל פנייה מזוהה למוקד העירוני מועברת למוקד 100 להמשך טיפול".
מהמשרד לביטחון פנים הפנו אותנו למשטרה, ומהמשטרה נמסר: "משרד החקלאות מופקד על תחום האכיפה בנושא הטיפול בבעלי חיים. לרשויות המקומיות סמכויות רבות בתחום ובכללן סמכויות לווטרינר העירוני. כככל שמדובר בהפרעה לתנועה ובשמירה על שלום המשתמשים בדרך, הנושא ייבדק ויטופל בהתאם".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
תקנה חדשה של משרד התחבורה, האוסרת על תנועת עגלות שרתומות לבעלי חיים, תיכנס החודש לתוקף. שר התחבורה ישראל כ"ץ חתם על התקנה לפני כחצי שנה, לנוכח דיווחים וטענות חוזרים ונשנים מצד עמותות בעלי חיים כי החיות המשמשות עגלונים נתונות להתעללות ולהזנחה קשות. במשרד התחבורה החליטו להמשיך לאפשר את השימוש בסוסים להסעת תיירים, למרות התנגדותן של העמותות. השימוש בבעלי חיים להובלת משאות יוּתר גם בשטחי קיבוצים ומושבים.
עמותות בעלי החיים ניסו במשך שנים לקדם חקיקה שתאסור על השימוש בבעלי חיים להובלת משאות. השחקנית אורנה בנאי, בעת ששימשה כחברת מועצה בעיריית תל אביב, ניסתה אף להוביל עם עמותות הכל חי ותנו לחיות לחיות חוק עזר עירוני דומה לתקנה החדשה, אך הניסיון לא צלח. בשנים האחרונות הגבירו העירייה והמשטרה את האכיפה כלפי עגלונים, הידועים גם בכינוי "אלטזעכן", וכיום על פי ההערכות נותרו בעיר רוכלים מעטים שמשתמשים בסוסים וחמורים.
עם זאת, בעמותת הכל חי מציינים: "חמורים עדיין מנוצלים בישראל להובלת רהיטים, פסולת מתכת, תוצרת כבדה כדוגמת אבטיחים אל השוק ובגדים ישנים. לעתים קרובות הם מורעבים, מוכים, נאלצים לעמוד בשמש הקופחת ימים שלמים ללא מים וללבוש רתמות שאינן מותאמות כראוי ופוצעות את עורם. בדרך כלל הסוסים והחמורים לא מקבלים טיפול וטרינרי. בסוף הקיץ, או כאשר הם הופכים חולים מדי בשביל לעבוד, הם פשוט ננטשים. חלקם מתמוטטים ברחובות, עדיין רתומים. אנו נרגשים ונלהבים מהניצחון במאבקנו נגד התופעה האכזרית והמיושנת הזו; תופעה שאין לה מקום במדינה מודרנית. כעת נפנה את מאמצינו להבטחת אכיפת החוק בכל מקום במדינה".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אבירים במצודה: התכוננו לחזור לתקופת האבירים במצודה בעכו
מתי בפעם האחרונה אכלת סעודה בידיים, ללא סכו"ם? האם אי פעם צפית בקרבות אבירים על סוסים שאומנו על ידי המומחים הגדולים בעולם? אלו אוצרות חבויים יתגלו בטיול המשפחתי הבא שלכם? קרבות אבירים על סוסים ומשתה אבירים פסח ייערכו באתר ההיסטורי "המצודה" - פעילויות שיחזירו אתכם לאווירת ימי הביניים ויציעו חוויה ייחודית ושונה
המצודה שבעכו,תשיק במהלך חול המועד פסח(5.4־11.4 ט"ז־כ"ב בניסן), פעילות לכל המשפחה מיוחדת במינה: קרב אבירים על סוסים שיתקיים בהיפודרום המקורי ומשתה אבירים שייערך בתוך אולמות האבירים המשוחזרים.
המבקרים יוזמנו להיכנס למסע בזמן שיחזיר אותם לימי הביניים, לתקופה שהמלך ריצ'רד לב הארי, הגיבור המיתולוגי של תקופת הצלבנים, שלט בארץ ישראל. המבנה שבו תיערך הפעילות הוא מבנה צלבני עתיק השמור ביותר בעולם שנחשב לאחד מהמבנים היפים בישראל. הילדים ילמדו על מסע הכיבוש של מלך אנגליה ויצפו בקרב אבירים מרהיב על סוסים שיתנהל בהיפודרום המשוחזר. המופע עומד בסטנדרטים בינלאומיים, בזכות מומחים שהגיעו מבריטניה, ביימו את המופע, אימנו את הרוכבים המקצועיים והביאו יחד איתם מדים וכלי נשק מיוחדים ותקופתיים שעוצבו והותאמו לאבירים ולסוסים. במסגרת קרבות האבירים, ארבעה פרשים אמיצים יילחמו על כס המלוכה הנחשק. הקהל יתחלק לארבע קבוצות, כשכל קבוצה תעודד אביר אחר.
פעילויות אבירים במצודה בעכו
מיד לאחר קרב האבירים, יוזמנו הילדים להשתתף בסדנת יצירה ארכיאולוגית ברוח התקופה, שבמהלכה הם יחצבו בגושי אבנים וסלעים באמצעות כלים מיוחדים, ימצאו מדליות ואוצרות וישמרו אותם כמזכרת. משך סדנת היצירה הוא כ־45 דקות.
משתה אבירים הוא אירוע נוסף שיתקיים לראשונה בישראל. האירוע ילווה בשירה ובריקודים של שחקנים הלבושים בבגדים מסורתיים. במהלך המופע הגרנדיוזי והמשעשע, יוזמנו הסועדים להצטרף לשחקנים ולקחת באירוע חלק פעיל. במשתה השחקנים גם יגישו לשולחנות הארוכים ארוחה המורכבת ממטעמים מסורתיים ואותנטיים ממיטב המטבחים של תקופת ימי הביניים. כיאה לאותה התקופה, האכילה תעשה בידיים חשופות וללא סכו"ם. המזון כשר לפסח.
ממלכת האבירים הוא מתחם לאירועים הממוקם באתר היסטורי אותנטי – המצודה הצלבנית בעכו העתיקה, על אולמות האבירים המרשימים שבה. מתחם המצודה המרהיב מורכב מאולמות היסטוריים עם קמרונות ועמודי תמך דקורטיביים שממחישים היטב את פארה של הבנייה הצלבנית לפני מאות שנים.
פעילויות אבירים במצודה בעכו
במצודה אפשר לחגוג אירועים עסקיים באווירה מיוחדת. המתחם מחולק לשלושה אזורים: "הגן הקסום" – המבואה למצודה הצלבנית שבה ניתן לערוך אירועים לעד 400 איש; "החצר הצלבנית" – חצר רחבת ידיים בלב המצודה שבה ניתן לערוך אירועים של עד 700 איש; ו"חדר האוכל הצלבני" – אולם יפהפה, אידאלי לאירועים של עד 300 אורחים. אפשר כמובן לשלב בין האזורים השונים במתחם כדי ליצור אירוע גדול אחד.
ארוחה כיד המלך: המצודה מציעה גם את שירותי חברת הקייטרינג איט אירועים – בניצוחו של השף גילי בן־סימון – המספקת שירותי קייטרינג כשר, עשיר ואיכותי.
קרבות האביריםיתקיימו ימים א'-ה' בשעות 11:00, 13:00, 16:00 ו־18:00 (בכל מופע יככבו סוסים שונים). בימים ו' ושבת המופע יתקיים בשעות 11:00 ו־13:00.
משתה האביריםיתקיים ביום ג' (7.4.15, י"ח בניסן) וה' (9.4.15, כ' בניסן) בשעה 18:00.
"המצודה" ויצמן 1, אולמות האבירים, העיר העתיקה עכו.
