כל מי שזכה לבקר בניו אורלינס (או לכל הפחות ראה את "טרמיי" המופתית) יודע שמדובר במקום הכי שמח בארה"ב. זה הרבה מעבר לפסטיבל מרדי גרא, כי כל יום ברובע ברבן מרגיש כמו פסטיבל. ערבוב התרבויות הנדיר יצר שם תרבות אמריקאית-צרפתית-אפרו-קריבית יוצאת דופן, ומעבר לאנשים חמים וחייכנים, המוזיקה החגיגית, האוכל הטעים, תרבות המועדונים, הברים והבילוי הופכים אותה לפינה קסומה נדירה בדרום ארה"ב. רק מי שמבין את זה (או לכל הפחות ראה את "טרמיי" המופתית), יוכל באמת להבין עד כמה הטרגדייה של הוריקן קתרינה הכתה במקום הכי מתוק בעולם.
>>מה חדש בדיסני: 6 סדרות וסרט אחד שבטח תרצו לראות בספטמבר

הדיסוננס הזה הוא מה שנמצא בליבה של הסדרה הדוקומנטרית "קתרינה: 20 שנה אחרי", שעלתה היום לנטפליקס. השם המקורי שלה, Katrina: Come Hell and High Water ("קתרינה: בוא הגיהנום ומים גבוהים"), מתאר הרבה יותר את הכאוס וההרס, אבל באותה המידה ששלושת פרקי הסדרה מתמקדים באסון, ובהתאוששות ממנו, כך הם גם מכסים את הייחוד, הצבע והעושר האנושי של העיר. ולא פחות משהיא על הנזק לעיר, כך היא גם על העמידות המרשימה של האנשים שבה.

את הסדרה יצר ספייק לי, יחד עם שותפתו גיטה גנדבהיר, אבל זו ממש לא הפעם היחידה שהבימאי האפרו-אמריקאי המצליח מספר את סיפורה – ב-2006 וב-2010 הוא ביקר בעיר, ושירטט את תהליך ההתאוששות שלה כבר בשתי סדרות דוקו ב-HBO. כיאה ליצירה של לי, גם הסדרה הזו קושרת את האירועים וההזנחה של האזור לפוליטיקה גזעית, ולא שוכח להשאיר מספיק תקווה ואהבת אדם כדי שזה לא ירגיש כמו כתב אישום. מה יש, אולי תראו אסון של מישהו אחר לשם שינוי.
"קתרינה: 20 שנה אחרי", עכשיו בנטפליקס

• מה רואים הלילה
• דוקומנטרי
• סופה
• נטפליקס

• Facebook
• Twitter
• Email

הסופה שהתחוללה במהלך סוף השבועוהורידה על תל אביבכ-80 מ"מ גשם בתוך שעתייםהשאירה חותם רטוב ועצוב על לא מעט מסעדות בעיר.

השף עינב אזגורי מקפה נורדויהעלה לאינסטגרם סרטון של הצפה ותמונה של עובדים מבוססים במים עד גובה הברכיים. "ככה נראה המטבח של קפה נורדוי היום", הוא כתב. "לצערי הרב המסעדה הוצפה במים היום באמצע הבראנץ' ולכן נאלצנו לסגור את המקום. נשוב בחזרה בערב יותר יבש". בשיחה מספר אזגורי שנאלץ לסגור את המסעדה בגלל ההצפה ולפנות את האורחים, שזכו בבראנץ' רטוב אך חינמי. "שאבנו את המקום וניקינו את פתחי הניקוז ברחוב שהיו סתומים ומלאים. המטבח שלנו בנוי נכון על הגבהות בטון אז ציוד לא נפגע. לגבי הפלור נצטרך לחכות ולראות כי הפרקט, הבר והארונות עשויים עץ". היום כבר פועלת המסעדה כרגיל.

בשדרות ירושלים סבלה מסעדתאיציק הגדולמהצפה מאסיבית שהשביתה את הפעילות. "חווינו צונאמי", אומר השותף בן אסולין. "החל משעה 12:00 המים עלו בצורה בלתי אפשרית לגובה 75-80 ס"מ. אורחים בשני שולחנות יצאו באמצע וסגרנו את המסעדה. העמדנו 50 איש, חברים ובני משפחה לגרוף את המים ולהציל מחשבים ואיזה ציוד שרק אפשר. ניסינו למזער את הנזק אבל יש הרבה ציוד שנצטרך לקנות מחדש". היום המסעדה חזרה לפעילות באופן הדרגתי אך הקצבייה תזדקק למספר ימים כדי להתאושש.

בבר-מסעדהפר דריירשבמתחם נגה מאשימים לא רק את הסופה, אלא גם את עבודות הקמת הרכבת הקלה. "כל מערכת הניקוז באזור קרסה בגלל העבודות בשדרה שאיפשרו למים להיסחף. ממש נוצר זרם", אומר איתי שלום, מבעלי המקום. "היו פה שטפונות מאוד רציניים וכל האזור נחסם. הצלחנו לעבוד חלקית אבל נאלצנו לבטל הזמנות ואירועים שהיו מתוכננים, בעיקר בחצר. למזלנו המקום מוגבה ולא נפגענו כמו עסקים אחרים, והחלק הפנימי יכול היה להמשיך לתפקד".

קזינו סן-רמו, שנמצא גם הוא במתחם נגה, סבל אף הוא מהצפות. בשעות הבוקר המאוחרות אתמול המים הגיעו לגובה 30 ס"מ וכמה לקוחות נלכדו בפנים. המקום נסגר ונפתח שנית לאחר מספר שעות. "יצאנו בזול. עוד כמה סנטימטרים של מים וציוד היה נפגע – מקררים, ריהוט, מערכת הגברה ועוד", מספר טל בן ברוך, אחד הבעלים. "המקום אחרי שיפוץ מקיף ואני מניח שזה משהו שתרם לשרידות. למרבה המזל הצוות הגיב מיידית וניתק את החשמל כדי למנוע אסון".

אלא שהפגיעה בציוד והפסד יום עסקים או יותר הם כאין וכאפס לעומת אסון המעלית בשכונת התקווה שגבה את חייו של דין שושני, מבעלימסעדת מנצ'וקשנפתחה לפני שבועות ספורים בשכונת ביצרון, ובת זוגו סתיו הררי. תמיר מיכאלי וענר בן רפאל פורמן בעלי מסעדתאיגרא רמא, שבה עבד שושני, פרסמו הספד עצוב ומרגש באינסטגרם.

"משפחת איגרא איבדה איש יקר ואהוב. דינו שלנו", הם כתבו. "מעטים האנשים שיש בהם הכל. כל לב שפועם לידם מתמלא מיד באהבה ושמחה גדולה. דינו היה כזה בדיוק. יחיד ומיוחד, יפה וכישרוני בטירוף ועם לב ענק. היית תלמיד אבל גם מורה והיתה לנו הזכות הענקית לגעת בהילה שלך לרגע קט. כשעזבת אותנו והלכת לפתוח מקום משלך ידעתי שדרכינו עוד יצטלבו. החיבור בינינו היה כל כך עוצמתי ועמוק שהיה ברור שכך יהיה, וקיוויתי שגם לך. הקלות הבלתי נסבלת של החיים האלה שוב מכה בפרצופינו והלב כבד וכואב. Queen שכל כך אהבת לשים לנו במטבח בבוקר ולשיר בקולי קולות, כבר לא ישמעו אותו דבר לעולם. מתגעגעים כבר ומוצפים דמעות וכאב. אנחנו נפרדים ממך ומסתיו, תנוחו על משכבכם בשלום".

לזכרו של שושני איגרא רמא תישאר היום סגורה. בעמוד הפייסבוק של מסעדת מנצ'וק נכתב כי המקום יישאר סגור עד להודעה חדשה.

• אוכלים שותים
• סופה
• גשם

• Facebook
• Twitter
• Email

1.

על משלוח של 50 ש"ח ומטה משאירים בין חמישה לעשרה ש"ח. על 50 ש"ח ומעלה משאירים שמונה ש"ח מינימום, תלוי באלמנטים כמו גודל ההזמנה, דמי המשלוח, תנאי מזג האוויר ומצבכם הפיננסי.

2.

אל תפנקו בטיפ ותוסיפו "גם אני הייתי פעם שליח". זה רק יבאס את השליח שהוא עדיין שליח.

3.

המפגש עם השליח צריך להתנהל בפתח הבית. אין צורך להכניס אותו פנימה אלא אם בא לכם להשוויץ בדירה שלכם. אופציה נוספת: אתם מכניסים את השליח כדי שיראה את הדירה המצומקת שלכם ויפתח תודעה מעמדתית והבנה ששניכם קורבנות של הקפיטליזם הדורסני.

4.

אם הגיע לאוזניכם מידע אמין שבמקום מסוים לא מעבירים את דמי המשלוח לשליח – החרימו את המקום.

5.

דמי משלוח גבוהים מ־15 ש"ח יכווצו את גודל הטיפ שלכם למינימום ההכרחי – חמישה ש"ח.

6.

הזמנתם, נתתם טיפ לשליח, הייתה טעות בהזמנה והוא נאלץ לחזור? אין צורך לתת לו טיפ שוב, הזעם שיתעורר בו יופנה קרוב לוודאי למקום העבודה שלו ולא כלפיכם.

7.

בזמן סערה, אם המקרר שלכם מכיל לפחות מוצר אכיל אחד, כדאי ואף רצוי לוותר על הזמנת משלוח. אתם לא רוצים שליח דרוס על המצפון שלכם.

8.

אם בימים רגילים הטיפ המקובל הוא עשרה ש"ח בממוצע, בימים של סערה מטורפת הוא 20 אחוז מעלות ההזמנה ולעולם לא קטן מ־15 ש"ח.

9.

יש לפעול לפי סעיף 8 גם אם המקום שממנו הזמנתם גובה דמי משלוח. לצערנו אין דרך באמת לוודא שדמי המשלוח האלו מגיעים באמת לכיס של השליח.

10.

אם פתחתם את הדלת כשג'וינט בידכם אתם מחויבים להציע שאכטה לשליח, בייחוד אם יש לו ראסטות או שיער ארוך.

• אוכלים שותים
• תל אביב
• משלוחים
• טיפ
• בדרך אליכם: מדריך המשלוחים המלא של תל אביב
• שליחים
• סופה