תל אביב, כידוע, היא העיר של חיי הלילה. תל אביב, כידוע, היא גם העיר של ההייטק הישראלי. מה יותר מתבקש מלחבר את חיי הלילה עם ההייטק הישראלי ולערבב קצת סייבר עם צ'ייסר, לשקשק ולנער היטב ולמזוג לכוס גבוהה עם קרח? כלום לא יותר מתבקש. ואכן, הערב ייפתחו בעיר אירועי "סייבר על הבר", סדרת הרצאות אקטואליות בברים נבחרים בעיר שיערכו כחלק משבוע הסייבר (שנערך מהיום ועד יום רביעי בשיתוף אוניברסיטת תל אביב ורשות הסייבר הלאומית), כדי שתוכלו לשתות בזמן שאתם מקריפים את עצמכם עם דיסטופיות טכנולוגיות עכשוויות.

כך, למשל, בג'וני בוי (פרישמן 39) תוכלו לשמוע הערב הרצאה בנושא "סייבר, הנדסת תודעה והשפעות פוליטיות" (18:30) בהנחיית דניאל כהן,חוקר בכיר במרכז סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק, אוניברסיטת תל אביב: איך החיבור בין סייבר, השפעה, רשתות חברתיות ובינה מלאכותית משנים את כללי המשחק הפוליטיים ואיך קמפיין דיסאינפורמציה מוצלח יכול, למשל, לשכנע אזרחים בעמדות הנוגדות את העובדות? בואו לשמוע. ההרצאה תסקור את האיומים, הזדמנויות והמגמות העכשוויות בתחום, ותעניק כלים להתמודדות עם אירועי סייבר ומבצעי השפעה.

לא מאוד רחוק משם ובאותו הזמן, תתקיים בוודו בר (שד' בן ציון 1) הרצאה בנושא "סייבר ומירוץ החימוש בחלל: איך זה קשור אלינו?"בהנחיית עומרי וקסלר, אנליסט מודיעין סייבר וחוקר במרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק ובסדנת יובל נאמן, אוניברסיטת תל אביב. רבים מדמיינים את הפעילות האנושית בחלל כנחיתה על מאדים או תמונות המתקבלות מגלקסיות אחרות על ידי טלסקופים עוצמתיים, מבלי להבין שכיום כל חיי היומיום שלנו, הביטחון הלאומי והכלכלה תלויים בחלל. במקביל לכך, מתנהל כיום מירוץ חימוש בחלל המסכן את סדר היום ואף את התשתיות והשירותים החיוניים לנו ביותר. מדוע זה קורה? כיצד באה לידי ביטוי ההתחמשות של מדינות בחלל? כיצד זה קשור להגנת סייבר והשפעה? מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם הסיכונים? למה אתם שואלים אותנו? לכו להרצאה נו.

במסגרת אירועי סייבר על הבר יתקיים ביום רביעי (28.6 החל מ-18:00),פאנל משקיעיםבבר הרציף (רחוב הגליל 6) בהשתתפות עדי לביא, מנהלת קשרי ממשל בקרן מימון ההמונים OurCrowd; יניב גולן, שותף קרן ההון סיכון Lool Ventures; ח'ייר עבדל ראזק, מנהלת תכנון ברשות החדשנות של ישראל; ונגה קאפ, מייסדת משותפת ושותפה מנהלת של קרן ההשקעות Equity Partners. המשתתפים יספרו על סוגים שונים של השקעות, השקעות בזמן האטה של השוק וחשוב מכל – איך להבין מי המשקיע הנכון עבורכם. במהלך הערב תשמעו את כל מה שאתם צריכים לדעת על השקעות seed/pre-seed, ולאחר הפאנל יתאפשר זמן שיח ומפגש ישיר עם המשקיעים. בתחילת האירוע מוזמן הקהל להנות מפיצות ובירות.

אירועי סייבר על הבר הם יוזמה של "תל אביב טק", מיזם של עיריית תל אביב-יפו המופעל על ידי מנהלת עיר עולם ותיירות שמטרתה חיזוק הקשר בין תעשיית הטק התל אביבית לעיר ולתושביה. מרגישים מחוזקים? לא? קחו עוד צ'ייסר.פרטים נוספים על שבוע הסייבר של תל אביב כאן.

• הבועה
• הייטק
• סטארטאפים
• סטארט אפים תל אביביים
• עיריית תל אביב

מכירים את זה שאתם רוצים להילחם במשבר האקלים ולצמצם את הנזקים שאתם גורמים לסביבה, אבל אתם רוצים גם להזמין דברים טעימים הביתה איזה פעם-פעמיים-שבע-פעמים בשבוע וממלאים את האשפה שלכם בזבל פלסטי חד פעמי ובגללכם חיות נכחדות ואין עתיד לאנושות? ובכן, יתכן שמצאנו פתרון לדיסוננס בו שרויים אתם ורבים אחרים: סטארטאפ חדש בשם OPA (שום קשר למסעדה הפלאית של השפית שיראל ברגר) השיק בימים אלה שירות חדש שעשוי להפחית דרמטית את השימוש בחד"פ למשלוחי אוכל.

הרעיון נשמע די מעולה: מורידים את האפליקציה של OPA, ובזמן ההזמנה באפליקציית המשלוחים החביבה עליכם מסמנים את האופציה "כלים רב פעמיים", מקבלים קוד ומצרפים אותו להזמנה – והמשלוח יגיע אליכם בכלים הנאים והרב-פעמיים של OPA. את הכלים תוכלו להחזיר ללא עלות תוך עשרה ימים לאחד ממוקדי ההחזרה של הסטארטאפ, במסעדות המשתתפות ובבנייני משרדים גדולים. זה הכל? יהיה נחמד אם תשטפו קצת את הכלים לפני שאתם מחזירים אותם, אבל לא חובה. וכן, זה הכל.

הפרויקט הושק בשלב ראשון בהשקה שקטה בכמה מסעדות בולטות בתחום המשלוחים בתל אביב, ביניהן נאם, דליקטסן, אמורה מיו, רביבה וסיליה, לילוש, מתחת לעץ, פלנטי ועוד, מעל גבי הפלטפורמות של משלוחה, תן ביס ו-wolt. המוחות מאחורי OPA, רן דורון ודר חסון, הם יוצאי וולט שראו מקרוב את הכמויות האדירות של אריזות פלסטיק הנשלחות אל לקוחות הקצה מדי יום. לדבריהם, כמות הפלסטיק החד-פעמי הנמצא בשימוש בענף משלוחי האוכל עומד כיום על כ-7 מיליון כלים חד-פעמיים בחודש באזור תל אביב בלבד.

הכלים השחורים הרב-פעמיים של OPA מגיעים במגוון גדלים ותצורות בהתאם למנות שמשונעות בהם, ולדברי החברה הם מיוצרים באירופה בסטנדרט איכות גבוה, נאטמים הרמטית, אינם מכילים חומרים רעילים, ניתנים לחימום והקפאה וכמובן חוסכים בפסולת חד-פעמית. לאחר החזרת הכלים לנקודות האיסוף הם עוברים ניקוי וחיטוי במרכזי שטיפה ייעודיים אותם מפעילה החברה ומופצים חזרה למסעדות. אם תבחרו לא להחזיר את הכלים אחרי עשרה ימים ינוכו 35 שקלים מכרטיס האשראי שלכם, אך פרט לכך כל היופי הזה לא יעלה לכם כלום.להורדת האפליקציה של OPA לחצו כאן.

>> בואו אלינו הביתה: המשלוחים הכי טובים בתל אביב
>> בדקנו את המשלוחים הכי אהובים ב-Wolt ויש לנו מנצחת
>> חיפשנו את המשלוחים הכי מוזרים ב-Wolt ומצאנו… מדפסת?!

• אוכלים שותים
• משלוחים בתל אביב
• וולט WOLT
• סטארטאפים
• אינטרנט
• משבר האקלים
• חד"פ

כמדי שנה בקיץ מפרסמת עיריית תל אביב-יפו את דו"ח הטכנולוגיה והחדשנות שלה, דו"ח מחקר מיוחד הבוחן את ביצועי חברות הטכנולוגיה והחדשנות בעיר במהלך השנה, ומה אתם יודעים: גם בשנת הקורונה של 2020, שבה ספגה הכלכלה מכה קשה ופרנסתם של מיליונים נפגעה – ההייטק בעיר המשיך לשגשג באופן המצביע על המשך חוסנה ואף התחזקותה של התעשייה החדשנית-טכנולוגית בעיר.

את הדו"ח חיברו התאגיד העירוני עיר עולם ותיירות, האמון בין השאר על פיתוח הכלכלי הבין לאומי של העיר, יחד עם המרכז העירוני למחקר כלכלי וחברתי וחברת IVC . מהממצאים עולה כי במהלך השנה המשיכו הסטארטאפים וחברות הטק התל אביביות במגמת הצמיחה שאפיינה אותן בשנים האחרונות, ובתחומים מסוימים אף שברו שיאי השקעה ושווי. על פי הדו"ח, בתל אביב-יפו פועלות כשליש מחברות הטכנולוגיה הפועלות בישראל (2750 חברות), ו-115 מרכזי מרכזי מחקר ופיתוח בין לאומיים. בחמש השנים האחרונות מספר חברות הטכנולוגיה הפעילות בתל אביב-יפו גדל ב-25% לעומת גידול של 16% בכל ישראל. ואלה עיקרי הממצאים שעלו מהדו"ח:

1. חברות הטק בתל אביב-יפו העסיקו כעשרים אחוז מכוח העבודה הטכנולוגי הישראלי והניבו כמעט מחצית מסך ההשקעות והאקזיטים
2. ההשקעות בחברות הטק בעיר זינקו ל -6.8 מיליארד דולר, גידול של 34% לעומת שנת 2019. השקעות אלו היוו 48% מכלל ההשקעות בחברות טק ישראליות
3. משקיעים זרים ביצעו 68% מסך ההשקעות בחברות תל אביביות
4. אקזיטים של חברות טק תל אביביות הגיעו לשיא של 4.43 מיליארד דולר בשנת 2020, גידול של 20% בהשוואה לשנה הקודמת, ו -46% מכלל האקזיטים בישראל לפי שווי העסקאות
5. במהלך שנת 2020 הפכו 14 חברות טכנולוגיה תל אביביות לחברות יוניקורן (חברות בשווי של מיליארד דולר ומעלה)

"במהלך שנת הקורונה קיבלנו הוכחה נוספת עד כמה חסונה ומשגשגת תעשיית הטק בעיר", הצהיר ראש העיר רון חולדאי עם פרסום הדו"ח. "ממצא עיקרי בדו"ח מצביע על כך כי ההון האנושי הוא אחד הגורמים המשמעותיים להצלחתה של תעשיית החדשנות בעיר. נמשיך לפתח את הכישרונות התל אביביים, המהווים כוח משיכה לחברות בין לאומיות ולמשקיעים זרים, אנו מלאי גאווה שרעיונות ופיתוחים תל אביביים משתלבים בחזית הקדמה בזירה העולמית".

• הבועה
• ❤ תל אביב
• הייטק
• סטארט אפים תל אביביים
• סטארטאפים
• סטארטאפיסטים
• עיריית תל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

Zencity

יש פואנטה לתלונות שלכם

אם זה על מצוקת החניה, פינוי הפסולת או אפילו ענייני חינוך – את הזעם שלנו על העירייה אנחנו מוציאים בעיקר ברשתות החברתיות. בינתיים מקבלי ההחלטות לא תמיד מבינים את התמונה הגדולה. בשביל לגשר על הפער, הסטארטאפ הזה מנסה לעזור לה להבין מה באמת אנחנו צריכים. "אנחנו לוקחים את השיח בפייסבוק, בטוויטר ובמוקד העירוני של העיר, מנתחים אותו אוטומטית ונותנים לעירייה תמונה בזמן אמת של מה מעסיק את התושבים עכשיו, ממה הם מרוצים וממה הם לא", מסביר איל פדר לוי, מנכ"ל החברה. "מצד אחד יש צורך עצום מצד הרשויות להבין את הצרכים של התושבים, שכן זה המדד המרכזי שעיר מודדת את עצמה לפיו, ומצד שני הכלים שיש היום כדי למדוד זאת מאוד מיושנים. המערכת שלנו, שאומצה כבר על ידי עשר עיריות בעולם בהן גם תל אביב־יפו, מעוצבת כלוח גרפים, שמציגים את מצב העיר בכל עת. כך ניתן להשתמש בה כדי להבין לעומק מגמות בתחומים שונים בעיר ולבחון את טיבה של פעולות יומיומית כגון דוחות חניה ופינוי פסולת".

Colu

לקנות במכולת זה יותר משתלם

כ־350 עסקים ו־40 אלף תושבים כבר משתמשים ב"שקל מקומי תל אביב־יפו" של הסטארטאפ התל אביבי שהחל להפעיל ארנק דיגיטלי בדרום העיר לפני כחצי שנה. ערכו של המטבע הווירטואלי שווה לשקל הרגיל, אלא שהמשתמשים באפליקציה שדרכה מתבצע התשלום מקבלים עשרה אחוזים נוספים על הכסף שלהם, וזאת כדי לעודד צריכה מקומית והעדפת עסקים קטנים. "כמות המשתמשים שלנו גדלה בכ־100 אחוז בכל חודש", מספר מנכ"ל החברה עמוס מאיר. "החלטנו לאחד את המטבע הווירטואלי לכל תל אביב לאחר שתושבי הדרום שעובדים באזורים אחרים ביקשו זאת". בחודשים האחרונים התרחבה פעילות החברה גם לחיפה, לליברפול ואפילו ללונדון.

Pink Park Israel

להזמין חניה מהשכן

למה לבזבז זמן על חיפוש חניה אם אפשר להזמין אותה מראש? האפליקציה של Pink Park Israel משדכת בין נהגים מיואשים לבעלי חניות פרטיות בתל אביב, שיכולים גם להרוויח על זה קצת כסף. כ־80 אלף אנשים כבר משתמשים באפליקציה, שמציעה גם אפשרות להזמין חניות מראש בחניונים בתעריפים מוזלים. "יש אלפי חניות בתל אביב שמתפנות בשעות הבוקר והערב ועומדות ריקות בזמן שיש מצוקת חניה אדירה. זה פתרון גם למזדמנים שמגיעים לעיר אבל גם לתושבים", מסבירה ענבל מור אסייג, מנכ"לית החברה. "בתחילת הדרך היה תהליך של שכנוע בעלי חניות לשתף את החניה שלהם עם אחרים, אך עם הזמן אנחנו מקבלים יותר ויותר פניות מצדם".

Way care

לחזות מראש תאונות דרכים

סטארטאפ שמתיימר לעצב את עתיד התחבורה בעיר באמצעות ניתוח נתונים מכלי רכב, רמזורים ומצלמות, עם מידע על מזג האוויר או דיווחים על תאונות, במטרה לצפות בעיות תנועה מתפתחות ולפתור אותן באופן יזום. "אנחנו עוזרים לערים לעשות אופטימיזציה של מערכת בתחבורה, כך שכל המידע מהכבישים מתנקז למערכת שעוזרת בקבלת ההחלטות", אומר נועם מיטל, מנכ"ל החברה. בימים אלו עובדת החברה על פיילוט עם לאס וגאס, שבמסגרתו תפרוס העיר כוחות שיטור לפי תחזית של רמת המסוכנות בכבישים. "אנחנו משנים את החשיבה. אם ניתן – למנוע מתאונה לקרות, ואם היא לא נמנעה – להאיץ את זמן התגובה ולצמצם את הפקקים בעקבותיה".

HopOn

לטעון את הרב־קו מהאייפון

מכירים את זה שאתם עולים לאוטובוס, שולפים את הארנק, מוציאים את הרב־קו, ממתינים בציפייה לצפצוף המאשר ואז – ריק. אין יתרה. ברור שבאותו הרגע גם כסף מזומן לא יהיה בארנק ומחול המבוכה מתחיל. בתקווה שהנהג רחום וחנון, הוא ישאיר אתכם על האוטובוס, אבל אם נפלתם על אחד פחות נחמד ובמקרה אתם גם ממהרים – תיאלצו להתחיל לקבץ נדבות. חברת HopOn הוקמה במטרה לפתור את הבעיה, ולאפשר לנו סוף סוף לטעון את הרב־קו דרך הסמארטפון – וכך גם לחסוך את זמני העצירה הארוכים בתחנות ולקצר את משך הנסיעה. "הנסיעה באוטובוסים מתארכת מאוד כיוון שהנהג עסוק בהתעסקות בכרטוס", מסביר עופר סיני, שותף מייסד בחברה. "האפליקציה מאפשרת להטעין דרכה את הרב־קו או פשוט לשלם דרך הטלפון. כשנוסע עולה לאוטובוס האפליקציה מזהה על איזה קו הוא וכמה צריך לשלם, ולאחר מכן מופיע כרטיס אלקטרוני על המסך שניתן להציג לכרטיסן. גם אם עלו 15 נוסעים בתחנה, כולם משלמים בו זמנית וזמן הנסיעה מתקצר משמעותית". כ־150 אלף איש כבר משתמשים באפליקציה.

Playkers

לא צריך את האפסנאי

לנוכח ההיצע הנמוך של מגרשי הספורט בערים ובמטרה לעודד את עולם הספורט החובבני פיתחה החברה, שזכתה החודש במקום הראשון בתחרות קהילות וערים חכמות של עיריית תל אביב־יפו, פלטפורמה שעוזרת להנגיש את מתקני הספורט בעיר לתושבים. מלבד אפליקציה שמאפשרת הזמנה ותשלום עבור מגרשים ומערכת שמספקת המלצות לאגף הספורט בעירייה – גולת הכותרת של Playkers היא המגרש החכם. "היום כדי לתפעל מגרש דרוש מישהו שיהיה
בשטח. בנובמבר נקים מגרש בהדר יוסף שיהיה אוטומטי לחלוטין. מזמינים אותו דרך האפליקציה, סורקים את הסמארטפון בכניסה, השער נפתח, התאורה נדלקת – וכך נחסכים גם חשמל וגם כוח אדם", מספר איתי נדב, מנכ"ל החברה היושבת בקריית עתידים. "במגרש החכם תהיה גם מערכת צילום, כך שאם למשל שמת גול תוכל בלחיצת כפתור לקבל תיעוד ישר לסמארטפון של 20 השניות האחרונות במגרש". לדברי ליאורה שכטר, מנהלת אגף מחשוב ומערכות מידע בעירייה, הצלחת הסטארטאפ תמונה בכך ש"אנשים מעוניינים יותר בכלכלה שיתופית, רוצים להיפגש בשכונה והמגמה הקהילתית הולכת ומתחזקת. Playkers משתלב ברצון שלנו להנגיש מקומות ציבוריים לתושבים ובייחוד בנושא ספורט".

השכונתית

הרשת החברתית של השכונה

בעידן שבו כמעט כל התקשורת החברתית מתרחשת בפייסבוק, התקשורת עם השכנים היא די נחלת העבר. במקרה הרע נברך בשלום מאולץ את השכנה בחדר המדרגות, ובמקרה האופטימי ננהל איתה שיחת חולין שבבסיסה תלונות על השכן ששם מוזיקה בפול ווליום. בשביל לשבור את הקרח ולעודד אותנו לקיים חיי קהילה בעידן הדיגיטלי, הוקמה השכונתית של חברת NBRS . ברגע שמשתמש נרשם לאפליקציה, הוא מזין את העיר והשכונה שבהן הוא מתגורר ומתחיל לקבל מעין פיד מתעדכן של ענייני השכונה. "בעזרת האפליקציה ניתן למצוא שותפים מהשכונה לפעילויות ספורט ושותפים ליציאה עם הכלב, לעודד את הכלכלה המקומית, למצוא אנשי מקצוע מהשכונה, למצוא שותפים לנסיעות, וכמובן לוחות מסירה ומכירה שכונתיים", מספר שי אפשטיין, מנכ"ל ומייסד החברה.

Dorbel

למצוא דירה בקלות

כל מחפש דירות ממוצע בתל אביב כבר מכיר את הרוטינה המעייפת. שיטוטים מייאשים בפייסבוק, נבירה במודעות מופרחות ולוקות בחסר, ובעיקר – מילת המפתח – התפשרות. "המצב כיום בשוק השכרת דירות הוא ששני הצדדים סובלים – למחפשי דירות קשה למצוא דירה טובה, ולבעלי דירות קשה למצוא דיירים טובים", מסביר נדב פרס, מנכ"ל Dorbel, אתר העוזר לשוכרים למצוא דירות איכותיות באמצעות מידע מלא ומפורט. "המון זמן וכסף מתבזבז לשני הצדדים בגלל שאין תיאום ציפיות טוב. דירות עולות לאתרים בלי תמונות ומידע חיוני, ומצד שני לבעלי הדירות אין מידע על שוכרים, דבר שמאוד מקשה עליהם למצוא דיירים טובים. ב-dorbel התקשורת נעשית דרך האתר, דבר שמבטל לגמרי את עניין הטלפונים והשאלות שחוזרות על עצמן". כיום באתר החברה, שמשרדיה יושבים בלב העיר, מתפרסמות מאות מודעות מדי חודש, שעוברות סינון על פי הסטנדרט שהציבה עיריית תל אביב-יפו לשכירות הוגנת בשקלול עם מחירים "הגיוניים" (יחסית).

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• סטארטאפים
• עירוני