קטע, בדיוק שבוע לפני שידור הסרט על סטטיק, כבר שודרה הפארודיה עליו. ובאופן מפתיע, הפארודיה הזו הופיעה בסאות' פארק. אז נכון, כנראה שיוצרי סאות' פארק לא ראו את הסרט של סטטיק, וסביר שהם אפילו לא יודעים מי הוא ראפר הפופ הישראלי הזה – ובכל זאת הם הצליחו לעשות פארודיה על הסרט היח"צני שלו, שבוע לפני שבכלל שודר. זה קטע כמה מהר הם מצלחים להגיב לאירועים במציאות.

https://www.youtube.com/watch?v=QtQKFaP_XvU

הפרק, שנקרא "סיבוב הפרטיות העולמי", לא צוחק ישירות על סטטיק, אלא מתמקד בנסיך הקנדי ואשתו – פארודיה ברורה על הנסיך הארי ומייגן – שיוצאים למסע יח"צ קדחתני ברחבי העולם כדי לצעוק שהם רק רוצים פרטיות. האירוניה ברורה כבר משם הפרק, אבל זה היסטרי לראות איך הזוג המלכותי מפגין ברחבי העולם וצועק למגהפון "אנחנו רוצים פרטיות", ואז מספר שהיתה לו כוויית קור בזין. מאוחר יותר בפרק מגלים את הסיבה שהניע את הזוג המלכותי לצאת לקמפיין יחסי הציבור הזה: זו בכלל היתה חברת ניהול המותג המזדיינת שלהם שאמרה להם לעשות את זה.

בנאום הסיום של קייל, הרגע בו סאות' פארק תמיד מחדדת את המסר שלה, הוא אומר על חברת המיתוג שהם "אומרים לכם לצמצם את עצמכם למוצרים במקום לאנשים כדי להיות באמת מובנים ואהובים. לא הייתם רוצים שאנשים יחבבו אתכם עבור עצמכם במקום עבור מי שהם רוצים שתהיו?". וזה בדיוק הריח שעלה מהסרט "לירז – הגירושים הכפולים של סטטיק" ששודר אמש (ג') בקשת. זה הוא סרט "דוקומנטרי" (חחחח) שנוצר על ידי חברת גרוס הפקות, הלוא היא החברה שניהלה את המותג סטטיק ובן אל, ועכשיו מנהלת רק את סטטיק.

הפרומואים, במסורת קשת, הבטיחו הרבה ג'וס. בפועל, קיבלנו סרט יחסי ציבור לאלבום החדש שלו, "לירז", שיצא לפלטפורמות הסטרימינג שעה וחצי אחרי שהסתיים הסרט. היה גם הרבה ג'וס, אבל זה פשוט המס שסטטיק היה צריך לשלם כדי לקבל ספוט פריימטיים בשביל פרסומת בת שעה וחצי לאלבום. הוא כבר נמצא לא מעט זמן באור הזרקורים של קשת, הוא מכיר את הנוהל – הנה כמה סגירת קצוות לסיפורים רכילותיים, ריבים עם בן אל, תגובה נחרצת לשמועות, מפגש מרגש עם ההורים, דמעות, דמעות, דמעות. עכשיו בואו תשמעו את האלבום שלי.

ושלא תחשבו שהוא הקורבן פה, למרות שהסרט בהחלט מנסה להציג אותו ככזה. הוא משחק את המשחק הזה נפלא, נחשף בפני המצלמה בכריזמה הכל כך חביבה שלו, מגולל סיפור טוב כמו שרק ראפר יודע, מדבר באופן מכובד על בן אל (בזמן שבפועל קצת זורק אותו מתחת לגלגלים) – וסך הכל יוצא מהסרט הזה "אמיץ", "חשוף" ו"חדש". אבל כל זה רק מיתוג. כמו לפתוח מסעדה אסייתית בלב קניון ולקרוא לה אותנטית. אני מאמין לדמעות שסטטיק הזיל מול המצלמה אחרי שצפה בסרטון החתונה שלו, אבל המוכנות להיחשף מול מצלמה הופכת לחסרת כל ערך אם רגע אחרי שמים שיר מהאלבום כפרומו (כולל שם השיר ועיצוב שמדמה ניגון בסטרימינג, כדי להזכיר שמיד זה בחוץ).

באחת מהפסקות הפרסמות, רגע לפני שסטטיק סוף סוף ביצע את גרסתו ל"נשבע לך לא בוגד", פתאום סטטיק קפץ לי כדי לספר שלאחת מחברות התקשורת יש סיבים. למה כולם רוצים להגיד לי עכשיו שיש לכם סיבים? בכל מקרה, זה הזכיר לי בדיוק מה הוא סטטיק. גם כשהוא נחשף על רגעיו הכואבים ביותר, ואין ספק שהיו כואבים, הוא אורז אותם בחזרה בתור הזדמנות שיווקית. קייל מסאות' פארק אמר את זה בנאום הסיום שלו יותר טוב משאוכל להגיד בעצמי: "לכולנו יש את הפגמים שלנו, אלוהים יודע שלי יש. אבל אם אנחנו רק מנסים להציג ולשלוט בתדמית שלנו בשביל שאנשים יראו – אז אנחנו רק פרופורמרים במקום בני אנוש".

• המסך
• ❤ תרבות
• סטטיק
• סטטיק ברבי
• סטטיק ובן אל תבורי
• קשת

• Facebook
• Twitter
• Email

כשהשיר "ברבי" של סטטיק ובן אל תבורי התפוצץ ברשת (25 מיליון האזנות ביוטיוב נכון לזמן כתיבת שורות אלה), זו הייתה הפתעה. בין שאהבתם אותו ובין שמאסתם בו, די בטוח שהסיבה לכך היא שהוא נתקע לכם בראש. אחריו יצאו גם "כביש החוף" שהגיע ל־17 מיליון צפיות ו"סלסולים" שחצה את קו ה־2 מיליון צפיות תוך שבוע. עכשיו זו כבר לא הפתעה, זו תופעה. מאחורי ההצלחה, העגילים של תבורי והחמצון של סטטיק עומד המפיק ירדן "ג'ורדי" פלג. כן כן, זה מ"בואנ'ה ג'ורדי, הגזמת". גם הוא לא יודע איך קלע לטעם הקולקטיבי של צעירי המדינה. "כשעשינו את 'ברבי' לא ידענו שזה יהיה להיט", מספר ג'ורדי. "אנחנו פשוט עושים מה שאנחנו אוהבים ומקווים שהקהל יקבל את זה באהבה".

ב"סלסולים" ממש נדמה כאילו אמרתם: "בואו נפיק להיט מזרח תיכוני".

"אנחנו עושים באולפן מה שאנחנו אוהבים", חוזר על עצמו ג'ורדי כיאה למרואיין מהליגה של גדולי מוזיקאי המיינסטרים. "אם אנחנו לא מתחברים לזה ברמה האישית אז אין שום סיכוי שהקהל ישמע את זה. יצא ככה שאנחנו אוהבים מאוד פופ, אוהבים מאוד היפ הופ ואוהבים מאוד מזרחית. אני חושב שדווקא השיר 'סלסולים' מייצג הכי טוב את סטטיק ובן אל, כי סטטיק בא מעולם הבסים של ההיפ הופ, ובן אל מגיע מעולם הסלסולים של המזרחית. בס עם סלסולים זה לא רק מה שהקהל רוצה, זה גם המהות שלהם. זו התמצית".

ועדיין יש פה איזו נוסחה. קצת רגאטון, כפיים וגיטרה על אותו מקצב. לא משעמם אותך?

"דווקא עם סטטיק ובן אל ניסינו להביא דברים שונים בכל שיר. הסגנון הבלקני ב'ברבי', תחושת החבר'ה ב'כביש החוף' או הסלסולים ב'סלסולים', עם השמח והישראליות והחאפלות, מצליחים לשמר את זה כחדש. יש לנו עוד דברים חדשים על הכוונת, ששונים לחלוטין ממה שעשינו, ואני מקווה שנמשיך על הגל הזה".

כתבות נוספות שיעניינו אתכם:
האם הסטודנטים ב־BPM מיינסטרים מדי?
כמה טוב אתם מכירים את "מתוקה מהחיים" של דדי דדון?
סוליקו משחררים קטע גנוז

הגל הזה, נכון להיום, סחף אותם גם להפוך למושא של אחד משירי הפרודיה הכי מצליחים של השנה – "עור ברווז" של ערוץ הכיבוד. "כולנו מאוד אוהבים את זה. הצחיק אותנו והכל בהומור ואהבה וככה אנחנו מקבלים את זה".

במידה כלשהי הם הצליחו לחקות את הסאונד שלכם, להפוך את זה ללהיט ועל הדרך לצחוק על הקלישאות שיצרתם.

"זאת בכל זאת פרודיה. אני לא חושב שיש עוד מישהו בישראל שעושה את הסגנון הזה. לסטטיק ובן אל יש ז'אנר משלהם כרגע. 'עור ברווז' הצליח כי הוא אחלה שיר, אחלה פרודיה ומצחיק מאוד. כשעושים עלינו פרודיות, זה רק מחמיא לנו. העובדה שזה מגיע לכל כך הרבה אנשים, ואוהבים את זה ועושים פרודיה ואז גם זה מביא לחשיפה לשיר – אנחנו רק מקבלים את זה ברוח טובה".

ואין פחד שזה רק הסאונד של הרגע, וכפי שהרגע הזה בא כך הוא גם יחלוף?

"אני בתור מפיק לא מסתכל על זה. אני רק חושב קדימה, מה הפרויקט הבא, איך אנחנו עושים שיר יותר טוב ממה שעשינו לפני זה. תמיד מחפשים רק לעשות שיר טוב, ליהנות מהתהליך ולקוות שהקהל יקבל את זה. זה אולי טיפשי טיפה להגיד את זה, אבל זה פשוט קורה שזה יוצא להיט, זה באמת ככה. אנחנו לא מנסים בכוח לעשות להיט, אנחנו פשוט עושים מה שכיף לנו לעשות".

נשמע מעט מיתמם, אבל ג'ורדי לא עיוור לתהליכים שהובילו לנפילת ז'אנר ההיפ הופ מגדולתו בעבר. הפעם, הוא מאמין, הזורמים ישרדו. "ההיפ הופ של לפני עשר שנים נשמע אחרת לגמרי ממה שהוא נשמע עכשיו. התקדמנו כל כך הרבה מאז. כל דבר חולף בחיים, זה בטוח, אבל אם אתה מתקדם והולך עם הזרם כמו שצריך, אין סיבה שתישאר בחוץ. אני עושה את מה שאני עושה היום כי זה מה שאני אוהב לשמוע. האנשים שאני אוהב לשמוע, מפיקים כמו מקס מרטין וד"ר לוק, הם אנשים שכבר שנים בתעשייה כי הם הולכים עם הזרם. הם לא אומרים 'הז'אנר נפל', אין דבר כזה 'הז'אנר נפל', אתה צריך ליצור את הז'אנר, ליצור את העניין, ליצור משהו חדש שלא נשמע כמותו. מוזיקה תמיד תהיה, ואם אתה זורם על הגל הנכון אתה לא תיעלם".

אוקיי, בוא נגיע לעיקר: אתה באמת חושב שהגזמת?

"אני ואשתי צוחקים על זה. על תחילת השיר אתה אומר 'בואנ'ה ג'ורדי הגזמת'? חכה, שמע את השיר, תגיד את זה בסוף. רק התחיל, לפי מה אתה קובע שהגזמתי? אבל לא, לא מרגיש שהגזמתי עדיין".

• ירדן ג'ורדי
• ירדן פלג
• ג'ורדי
• איזי מציאות אחרת
• סטטיק ברבי
• סטטיק
• ברבי
• איזי
• מוזיקה
• בונא ג'ורדי הגזמת
• תרבות
• בן אל תבורי