Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

סן פרנסיסקו

כתבות
אירועים
עסקאות
מתברר שזו העיר הכי טובה בעולם. סן פרנסיסקו (צילום: שאטרסטוק)

מדד טיים אאוט: 10 הערים הטובות בעולם (ותל אביב גם)

מדד טיים אאוט: 10 הערים הטובות בעולם (ותל אביב גם)

מתברר שזו העיר הכי טובה בעולם. סן פרנסיסקו (צילום: שאטרסטוק)
מתברר שזו העיר הכי טובה בעולם. סן פרנסיסקו (צילום: שאטרסטוק)

אז איך מרכיבים את מדד Time Out הבינלאומי ומה הופך את הערים הטובות בעולם לכאלה? השנה, כך מתברר, העפילו לטופ הערים שניצלו את מגפת הקורונה כדי להפוך ירוקות יותר, מקיימות יותר, קהילתיות יותר. אז איך הצליחה תל אביב להתברג לעשיריה?

חשבתם שהמגפה תביס את הרעיון של לחיות בעיר. חשבתם כך כי בזמן הסגרים חלקים גדולים מאוד מהכיף, התרבות והחיים החברתיים שמגדירים את חיי העיר פשוט לא היו רלוונטיים. חשבתם שקשה שלא לחוש מחנק בערים הגדולות שלנו כשכל מה שאפשר לעשות זה האנג וצ'יל לבד בבית. אבל טעיתם. הערים שלנו הסתגלו. הקהילות התגבשו יותר מאי פעם. סייענו לעסקים מקומיים לשרוד. עמדנו לצד עולם התרבות. מצאנו דרכים חדשות לעשות פאן.

עכשיו כשרבים מסביב לעולם מגיחים משנה וחצי של סגרים ובידודים ועושים צעדים טנטטיביים בחזרה לסמי-נורמליות, חשבנו שזה זמן טוב להכיר בכל הדברים האדירים שהערים שלנו עשו ב-18 החודשים האחרונים והשקנו מחדש את מדד טיים אאוט הבינלאומי, משאל בין 27 אלף שוכני הערים שבהם מתפרסם "טיים אאוט" בדפוס או בדיגיטל. יחד עם האינפוט של העורכים והכותבים שלנו שקללנו רשימה שמשקפת את דעתם על הערים שבהן הם חיים.

רצינו לגלות איזה ערים שדרגו את עצמן בשנה הזאת, ושאלנו את הקוראים לא רק על סצנת האוכל והתרבות, כפי שאנחנו עושים תמיד, אלא גם על פרויקטים קהילתיים, מרחבים ירוקים וקיימות. חיפשנו את הערים שחשבו לא רק על העכשיו אלא גם על העתיד, כדי להפוך את החיים טובים יותר לנו אבל גם לנכדים שאולי יהיו לנו. והנה התוצאות: הערים הטובות בעולם ב-2021.

1. סן פרנסיסקו: ההיפים צדקו

פרוגרסיבים שולטים בעולם שלנו. מצעד הגאווה 2021 בסן פרנסיסקו (צילום: שאטרסטוק)
פרוגרסיבים שולטים בעולם שלנו. מצעד הגאווה 2021 בסן פרנסיסקו (צילום: שאטרסטוק)

למה אנחנו טובים:סן פרנסיסקו אף פעם לא הייתה עיר חקיינית. כשדברים הפכו ממש קשוחים בשנה האחרונה, העיר פעלה והגיבה עם תקנות הקוביד הכי נוקשות בארצות הברית. זה לא פגע ברוח הקהילתית של אזור המפרץ: עסקים נעשו יצירתיים מאוד כדי לשרוד, ויוזמות חדשניות כמו ה"ניו דיל" העסיקו עובדי מסעדות כדי שיבשלו לנזקקים. שכנים דאגו וטיפלו אלה באלה באמצעות רשתות סיוע מקומיות שקמו לתחייה, ואיזה גאון אפילו תלה מהעצים בעיר צנצנות עם מחמצת כדי לתדלק את כל האופים החדשים.

הלוואי על ערים אחרות:מאות פרקלטים יפהפיים שהוצבו בעיר לשימושם של ברים ומסעדות גורמים לה להרגיש כמו מסיבת רחוב אחת גדולה (ומזג האוויר מאפשר את השימוש בהם לאורך השנה כולה).

אנחנו מובילים את הדרך:בפוליטיקה פרוגרסיבית. מעוז ההיפים לשעבר מוביל את הערים בעולם בקטגוריה הזאת, עם 73 אחוז מהמשיבים שמתארים את העיר ככזאת. סן פרנסיסקו תופסת גם את המקום השני בעולם בקטגוריית הקיימות.(קלרה הוגאן,טיים אאוט סן פרנסיסקו)

2. אמסטרדם: ירוקה ולא מעושנת

האמסטרדמים לא חושבים שהיא מספיק ירוקה. וונדל פארק, אמסטרדם (צילום: שאטרסטוק)
האמסטרדמים לא חושבים שהיא מספיק ירוקה. וונדל פארק, אמסטרדם (צילום: שאטרסטוק)

למה אנחנו טובים:בזמן המגפה, אמסטרדם חשה את היעדרם של חיי תרבות וחברה באופן אקוטי יותר מערים אחרות. אבל העיר ניצלה את הזמן הזה היטב, והתבוננה פנימה על היופי, ההיסטוריה והרוח הקהילתיתי שהפכו אותה מפורסמת, תוך כדי שהיא נשבעת להילחם באטרקציות תיירותיות מפוקפקות של זנות, סמים ושיכרות פרועה שטינפו את המרכז ההיסטורי שלה. רק 47 אחוז מהאמסטרדמים הצביעו על העיר שלהם כ"ירוקה" ורק 27 אחוז כ"בת קיימא", אבל אלה הציונים הגבוהים בעולם בקטגוריות הנ"ל.

הלוואי על ערים אחרות:וונדל פארק. האואזיס העצום במרכז העיר שמארח הכל, מהופעות וג'אם סשנים, דרך תיאטרון ועד ספורט – הפארק הזה הוא באמת הריאות שבאמצעותן העיר נושמת ובעידן הקורונה זה ברור יותר מתמיד.

אנחנו מובילים את הדרך:בכל מה שירוק. אמסטרדם הגיעה שלישית בקטגוריית הקיימות, שלישית בקטגוריה הירוקה ושנייה בקטגוריית "כמה קל לצאת לטיול בטבע". לאמסטרדמים זה לא מספיק. הם רוצים עיר יותר ירוקה ויותר מקיימת. והם יקבלו אותה(דרק רוברטסון)

3. מנצ'סטר: ויש להם גם את רונאלדו

הפסטיבל הבינלאומי במנצ'סטר (צילום: טארניש ויז'ן\ טיים אאוט מנצ'סטר)
הפסטיבל הבינלאומי במנצ'סטר (צילום: טארניש ויז'ן\ טיים אאוט מנצ'סטר)

למה אנחנו טובים:מנצ'סטר היא מקום עם כוח עמידה. בשנה האחרונה בכלל שגשגנו וראינו את הקהילות כאן מתאגדות יחדיו בזמנים הכי קשוחים. המנצ'סטרים הם אנשים גאים מאוד, ולא מפליא ש-71 אחוזים מהם תיארו את העיר כ"יצירתית" במדד השנתי. זה הבית של פקטורי רקורדס, דה פול והסמית'ס, אחרי הכל, וב-2021 אירועים כמו הפסטיבל הבינלאומי של מנצ'סטר או גרייסונ'ס ארט קלאב (של האמן גרייסון פרי) המשיכו להפגין את כוחה של העיר בכל הקשור לאירועי תרבות גדולים ונוצצים. ראינו גם עסקים קטנים נרתמים לטובת עובדי הקו הקדמי ופאבים מתגייסים להעניק אלפי ארוחות לנזקקים מקומיים.

הלוואי על כל הערים:החזון שהקים לתחייה את המועדון החדש "The Factory". הוא ייפתח כבית הקבוע של פסטיבל מנצ'סטר ויציג אמנות, תיאטרון ומוזיקה ברמה העולמית הגבוהה ביותר לאורך כל השנה.

אנחנו מובילים את הדרך:באחלה וייב. לעיר הזאת יש רפיוטיישן של אחת שיודעת להנות, ולא הפתיע אותנו כלל שהגענו למקום הראשון בקטגוריות "חיי לילה", "יצירתיות", "רוח קהילתית", "ידידותיות" ו"קל להכיר את השכנים"(רוב מרטין,טיים אאוט מנצ'סטר)

4. קופנהאגן: שמחה ובת קיימא

תשתקו וקחו את הכסף שלנו. רובע הנמל המחודש, קופנהאגן (צילום: שאטרסטוק)
תשתקו וקחו את הכסף שלנו. רובע הנמל המחודש, קופנהאגן (צילום: שאטרסטוק)

למה אנחנו טובים:דנמרק ידועה כאחד המקומות השמחים ביותר בעולם, אז הגיוני ש-66 אחוזים מהמשיבים בקופנהאגן ציינו שהעיר "מרגיעה" במשאל שלנו. איכות החיים כאן גבוהה באופן כללי, ואין ספק שהיזומות הירוקות בעיר תורמות לשלוות המקומיים: 60 אחוז מאיתנו חושבים על העיר כ"ירוקה". אבל קופנהאגן היא הרבה יותר ממיזמי הקיימות שלה. למעשה, 82 אחוז מתושבי העיר מאמינים שקל לגלות בעיר דברים חדשים ומפתיעים, וכולנו יכולים להרים צ'ייסר של אקוואויט לכבוד זה.

הלוואי על כל הערים:תשתית שבילי אופניים שלא רק מפחיתה מהלחץ על כדור הארץ אלא גם מקצרת את זמני הנסיעה של תושבי העיר.

אנחנו מובילים את הדרך:בכל מה שירוק (אבל ממש, וסליחה אמסטרדם). הבירה הדנית מובילה את מדד טיים אאוט בקטגוריית הקיימות(סורצ'ה מקרורי).

5. ניו יורק: שוב מרגשת, למרות הכל

הכל קורה בברוקלין. ניו יורק (צילום: שאטרסטוק)
הכל קורה בברוקלין. ניו יורק (צילום: שאטרסטוק)

למה אנחנו טובים:אם יש משהו שמגדיר את הניו יורקרים זה העמידות החצופה שלהם. לכן לא מאוד מפתיע שניו יורק קיבלה ציון גבוה מתושביה בדיוק בסעיף הזה במדד טיים אאוט, והגיחה ממנו כעיר "הכי עמידה" מבין ערי צפון אמריקה. מההצלחה המתמשכת של "יוזמת המסעדות הפתוחות" (שהפכה את מדרכות העיר למרכזים קהילתיים תוססים) ועד לתוכנית "מפתח לניו יורק" החדשה (שמעודדת התחסנות ברחבי העיר), גותהאם הצליחה לשרוד ולשגשג במהלך השנה הזאת. לא מעט הודות לגישה האיקונית של העיר, היא מצאה פתרונות יצירתיים לתנאים הבריאותיים המשתנים, ועכשיו הרחובות שלה שוב מלאים באזז.

הלוואי על כל הערים:פארק על אי מלאכותי קטןשמארח אירועים תרבותיים הפתוחים לציבור בחינם.

אנחנו מובילים את הדרך:בלהיות מקום באמת מסעיר לחיות בו. ניו יורק הגיעה ראשונה בקטגוריית המקומות הכי מרגשים לגור בהם ושנייה בקטגוריית "לגלות דברים חדשים". בעיקר אם הם בברוקלין.(וויל גליסון,טיים אאוט ניו יורק)

6. מונטריאול: הקונפורמיזם לא גר כאן

ירוקה, נון-קונפורמית וקהילתית. מונטריאול (צילום: שאטרסטוק)
ירוקה, נון-קונפורמית וקהילתית. מונטריאול (צילום: שאטרסטוק)

למה אנחנו טובים:כשהמגפה הכתה בעולם בשנה שעברה, המונטריאולים התאחדו להיאבק בה. העיר שלנו מפורסמת ברוח הקהילתית שלה, ומול המשבר הכי גדול בדור הזה הראנו כמה רוח כזאת יש לנו, בכמות שכל עיר הייתה מתגאה בה. כמו שברור מאוד מהמוזיקה והפוליטיקה שלנו, קונפורמיות אף פעם לא הייתה באופנה כאן ואלה דווקא ההבדלים שמחברים בינינו: 73 אחוזים מהמקומיים מתארים את מונטריאול כ"מגוונת" מבחינה אנושית ואפילו רבים יותר מהם אומרים שקל לבטא כאן את עצמך. העיר שלנו נמצאת אולי במצב תמידי של בנייה ושיפוצים על רקע מחאות בלתי פוסקות, חורפים קפואים וקיצים רותחים – אבל לפחות יש לנו אלה את אלה.

הלוואי על כל הערים:האמביציה לחתור קדימה עם מגוון של פרויקטים ירוקים חדשניים, כמו למשל התוכניות לאסור כליל על שימוש בפלסטיק חד פעמי והתוכנית להפוך את השדרות במרכז העיר ליערות עירוניים(ג'יי.פי קארווצקי,טיים אאוט מונטריאול)

7. פראג: את הכי יפה בעולם

ארוחה קהילתית לסיום הסגר על הגשר הכי מפורסם בעיר. פראג (צילום: שאטרסטוק)
ארוחה קהילתית לסיום הסגר על הגשר הכי מפורסם בעיר. פראג (צילום: שאטרסטוק)

למה אנחנו טובים:הסגרים הכו בפראג בפתאומיות ובעוצמה – אבל למרבה השמחה לא פגמו ביופיה המרהיב של העיר. למעשה, במדד הנוכחי של טיים אאוט שרו את שבחי יופיה 82 אחוז מהמשיבים בעיר. הפתיחה ההדרגתית של העיר המוזהבת הציגה הזדמנויות אדירות לתענוגות פשוטים שלא היו עולים על הדעת בפראג של טרום המגפה: לערוך פיקניק עירוני המוני על גשר צ'ארלס, להאזין לשירת הציפורים בכיכר העיר העתיקה, ללגום קפה מהורהר ברחובות נטושים. תוסיפו לזה את העובדה שעיר הבירה הצ'כית היא עיר שכיף ללכת בה – 89 אחוז מאיתנו השיבו שקל להסתובב בעיר בלי רכב – ויש לכם את אחת הערים שהכי קל לחיות בהן בעולם.

הלוואי על כל הערים:המרחבים הירוקים של הרובע השישי של פראג – פארקים וגני שעשועים שאפשר לאורך השנה לרוץ בהם, לשבת לקרוא, לערוך פיקניק, לשחק פריזבי או אפילו להחליק על הקרח עם מזחלות.

אנחנו מובילים את הדרך:בלהיראות ממש ממש טוב. מרבית המשיבים תיארו את פראג כ"יפהפיה", יותר מכל עיר אחרת בעולם. כתוצאה מכך הגענו למקום השני גם בקטגוריית העיר הכי מרגיעה.

8. תל אביב: לאכול את העיר בכיף

וואי וואי איזה כיף פה. תל אביב (צילום: שאטרסטוק)
וואי וואי איזה כיף פה. תל אביב (צילום: שאטרסטוק)

למה אנחנו טובים:תל אביב התעוררה מתרדמת הקורונה שלה ורצתה רק דבר אחד: לעשות כיף וכמה שיותר ממנו. עם הסרת מגבלות הקורונה בחודש מאי התפוצצה העיר בשלל פתיחות צבעוניות של מסעדות, ברים ואירועים, מתודלקת על ידי הקאמבק המלא והמבורך של חיי התרבות בעיר ומגובה במדרחובים חדשים שצצו בה בין-לילה בזמן הקורונה, כחלק ממאמצי העירייה החדשים להפחית את תנועת הרכבים במרכז העיר. 81 אחוז מהמשיבים על משאל הקוראים אמרו שתל אביב כיפית, יותר מבכל עיר אחרת במדד טיים אאוט, ובצדק. הכיפיות של תל אביב היא לא רק תכונה עירונית, היא צורך ממשי וכמעט מוחשי של תושביה להנות מהחיים. 70 אחוז מהמשיבים ציינו גם שתל אביב היא עיר שקל לגלות בה דברים חדשים ומפתיעים. זה אשכרה יותר קל מתמיד.

הלוואי על כל הערים:מצעד גאווה כמו שלנו. האירוע המרכזי של חודש הגאווה ביוני, שבועות ספורים אחרי הסרת מגבלות הקורונה, היה עדות מהירה למחויבות של העיר למסיבות וחגיגות, כמו גם לקהילת הלהט"ב שלה. רבבות התכנסו לאורך רצועת החוף כדי לחגוג את השונות, את החופש ואת החיסונים. הכיף חזר לעיר.

אנחנו מובילים את הדרך:באוכל רחוב. תל אביב הגיעה למקום השני בקטגוריית האוכל והשתייה אחרי שנחאי, לא מעט בזכות החומוס והפלאפל המקומיים שמציעים פתרון זול, בריא, משביע וטבעוני לתושבים הרעבים, כמו גם שלל מאכלי רחוב מכל העולם, החל מהטאקו שהפך טרנדי השנה, דרך יצירות לבנטיניות מקומיות כמו עראייס ובוריק, ועד לפיצות נאפוליטניות והמבורגרים עסיסיים ברמה בינלאומית גבוהה. פשוט טעים לחיות בעיר הזאת.(ירון טן ברינק, טיים אאוט תל אביב)

9. פורטו: בשביל זה יש חברים (ותרבות)

גם יפים וגם אופים. פורטו (צילום: שאטרסטוק)
גם יפים וגם אופים. פורטו (צילום: שאטרסטוק)

למה אנחנו טובים:73 אחוזים מהמשיבים בין תושבי פורטו אמרו שהעיר שלהם אדירה בקטגוריית התרבות – ואפילו בעיצומה של המגפה קשה היה שלא להסכים איתם. לאורך השנה החולפת אמני הגרפיטי האגדיים של פורטו היו עסוקים מתמיד וריססו את הרחובות בצבע שנזקקנו לו, בעוד הגלריות הרבות מספור שלנו שמרו על עצמן אקטיביות במפתיע. במהלך התקופה החלה העיר גם להחזיר שטחי ציבור לתושבים, עם תוספת של מדרחובים והליכתיות, חיזוק תשתית האופניים, הרחבת הטראסות וגנים קהילתיים חדשים. הלכנו לקונצרטים בפארק, קנינו ספרים תחת צל העצים, תמכנו בעסקים מקומיים ותיקים וגילינו חדשים. כמובן שרבים מאיתנו החלו לאפות לחם, עוגות ועוגיות והפכו למקצוענים.

הלוואי על כל הערים:מקום כמומאוס האביטוס,חלל אמנות פתוח שהחזיק את העיר על גבו בזמן המגפה. בעוד רוב הברים בעיר היו סגורים, המקום הזה היה נווה מדבר תרבותי של הופעות מוזיקה, מופעי דראג, הקרנות סרטים, תערוכות, ערבי שירה וסטנדאפ – עם אחלה פיצה ובירות בוטיק.

אנחנו מובילים את העולם:במציאת חברים חדשים. 62 אחוזים מהמקומיים השיבו שקל להתחבר לאנשים בפורטו, מה שמציב את העיר במקום השני בעולם בקטגוריה זו אחרי מנצ'סטר(אנה פטריסיה סילבה,טיים אאוט פורטו)

10. טוקיו: קורונה? מה זה קורונה?

הנה מקום למצוא בו דברים חדשים. רובע שיבויה בטוקיו (צילום: שאטרסטוק)
הנה מקום למצוא בו דברים חדשים. רובע שיבויה בטוקיו (צילום: שאטרסטוק)

למה אנחנו טובים:מסכת הפנים, האביזר הרשמי וההכרחי של עידן המגפה, הייתה אקססורי נפוץ ומקובל בקרב טוקיואנים הרבה לפני שהקורונה הכתה בנו, וזו גם אולי הסיבה שהחיים כאן לא באמת האטו בשנה האחרונה. רוב מוחץ של 82 אחוזים מתושבי העיר שהשיבו על המשאל ציינו שטוקיו היא עיר נהדרת למצוא בה דברים חדשים – ואם תביטו סביב תשימו לב שאטרקציות ומקומות חדשים נפתחו בה בערימות לאורך 18 החודשים החולפים. 73 אחוז מהמשיבים ציינו גם שזו עיר שמעולה להסתובב בה בלי מכונית. מערכת התחבורה הציבורית הסופר-יעילה של העיר מבטיחה שכל אחד יכול להנות מכך מה שיש לעיר להציע.

הלוואי על כל הערים:שירותים ציבוריים מעוצבים כמו שלנו. לאורך השנה נפתחו ברחבי העיר שירותים ציבוריים מדוגמים ונפלאים שכולם עוצבו בידי ארכיטקטים מובילים. חלקם נראים כמו מיצבים אמנותיים (כמו השירותים ספוני העץ של הסטארכיטקט קנגו קומה), בעוד חלקם היי-טקיים למשעי ומופעלים באופן קולי כמו הכיפה הכל-לבנה של קאזו סאטו(לים צ'י וואה,טיים אאוט טוקיו)

>> אל הרשימה המלאה של 37 הערים הטובות בעולם
>> למה סן פרנסיסקו היא העיר הטובה בעולם

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אז איך מרכיבים את מדד Time Out הבינלאומי ומה הופך את הערים הטובות בעולם לכאלה? השנה, כך מתברר, העפילו לטופ הערים...

מאתמערכת טיים אאוט14 בספטמבר 2021

אחרי השדרוג שכונת הייז ואלי בסן פרנסיסקו הפכה לנחשקת

אחרי השדרוג שכונת הייז ואלי בסן פרנסיסקו הפכה לנחשקת

מגוון אנשים נהנים מהשמש בשעות היום וסצנה קולינרית רותחת בשעות הלילה. הייז ואלי בסן פרנסיסקו היא המקום להיות בו

4 באוקטובר 2018

הייז ואלי עבר שדרוג מטורף בשנים האחרונות. בכל יום נתון אפשר למצוא בשכונה אנשי הייטק, אמנים ומשפחות (עם כלבים חמודים!) אוכלים ארוחת צהריים ונהנים בשמש בפטריש'ס גרין, כיכר העיר הבלתי רשמית. לאורך רחוב הייז ישנן חנויות בגדים ותכשיטים, שבהן מוצגים מותגים בינלאומיים נחשבים לצד יצירות של אמנים מקומיים. חוץ מזה השכונה היא סצנת האוכל החמה ביותר בעיר: בלילה אפשר לראות בליינים נשפכים מעשרות מסעדות שיקיות חדשות וגני בירה, בדרכם לסיים את הלילה בגלידריית Smitten.

אוכלים:לחוויית האכילה באה מאנו (A Mano) מתלווה תחושה של בילוי במסיבה מלאת אנרגיה, שמתקיימת בפנים ובחוץ במקביל. אפשר לנשנש כאן פסטה תוצרת בית ולהסתכל על העוברים ושבים דרך החלונות העצומים הפונים למדרכה.

שותים:שתו קוקטיילים טרופיים באנינה, בר צבעוני ומאוורר, עם חצר מזמינה ומלאת דקלים שמעליה תלויות שרשראות של אורות מנצנצים.

אוקטביה פארק, הייזל ואלי
אוקטביה פארק, הייזל ואלי

מה עושים:קנו כרטיסים ל־SF ג'אז, המועדון הראשון באמריקה שהוקם במיוחד עבור מופעי ג'אז. כל האמנים העכשוויים עוברים כאן, ואף אחד בקהל לא נמצא במרחק של יותר מ־15 מ' מהאמנים המופיעים על הבמה.

איפה ישנים?מלון פרופר, מלון חדש של 131 חדרים שעורר באזז לא קטן עם פתיחתו לפני שנה בלבד, הוא מקום סטייליסטי אבל נינוח. אל תפספסו את הבר על הגג, שרמיינ'ס, שמציע תפריט קוקטיילים שמקבל את השראתו מהעיר, ונשקפים ממנו נופים שיתאימו בדיוק לאינסטגרם שלכם.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מגוון אנשים נהנים מהשמש בשעות היום וסצנה קולינרית רותחת בשעות הלילה. הייז ואלי בסן פרנסיסקו היא המקום להיות בו

מאתשרה מדינה4 באוקטובר 2018
פוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)

שכחו מהניינטיז: בתל אביב צומחת צ'יינה טאון חדשה ומצוינת

שכחו מהניינטיז: בתל אביב צומחת צ'יינה טאון חדשה ומצוינת

לא פחות מחמש מסעדות סיניות תקעו לאחרונה צ'ופסטיק נחוש בין הרחובות בן יהודה ובוגרשוב - והתרחקו עוד מהאגרול השמן והזרחני הזכור לרבים. האם תל אביב תכריז על הצ'יינה טאון העברית הראשונה? אהרוני אופטימי

פוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)
פוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)
30 במרץ 2016

כשמסעדת הדים סאם פוראמה נפתחה ברחוב בן יהודה בתל אביב לפני כשלוש שנים, כשסמוך לה כבר פעלו צ'יינה קורט, פקין דאק האוס ולונג סנג, זה היה רק עוד סימן לפריחתן של המסעדות הסיניות בתל אביב. כעת, עם פתיחתה הצפויה של הונג קונג דים סאם בחודש הבא, בדיוק באותו אזור, המתפרש על בן יהודה־אלנבי־בוגרשוב, האם נוכל להכריז סוף סוף על הצ'יינה טאון העברית הראשונה?

צ'יינה טאונס מעבר לים

בדיקת ההיתכנות של תרחיש כזה דורשת מבט טלסקופי אל מעבר לים, לארצות הברית, שבה יש את ריכוז הצ'יינה טאונז הגבוה בעולם. 40 אלף מסעדות סיניות פועלות בארצות הברית – יותר מכמות סניפי מקדונלדס, ברגר קינג וקנטאקי פרייד צ'יקן יחד. הסופרת, הבלוגרית וכתבת ה"ניו יורק טיימס" ג'ניפר 8 לי (8 נחשבת לספרת מזל בתרבות הסינית) חקרה את התופעה, ובמאמריה היא מסבירה שהמטבח הקרוי "סיני" בארצות הברית אינו אלא בן דוד רחוק של המטבח בסין. את מנת הצ'ופ סוי הפופולרית בארצות הברית למשל, לא תמצאו בשום מקום סין. פירוש הביטוי "צ'ופ סוי" הוא "שאריות", ומוזר שאמריקאים נכנסים למסעדה ומבקשים שאריות. גם אגרול שמנמן מטוגן, מהסוג שמוכר בארץ, אין להשיג בשום קנטון בסין, וכך גם מנות "סיניות" רבות נוספות הנפוצות במערב. אפילו עוגיות המזל לא מוכרות לסינים ומגיעות דווקא מיפן.

דים סאם בפוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)
דים סאם בפוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)
פוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)
פוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)

לי מספרת שלמסעדות סיניות אמנם אין מטה מרכזי כמו לרשתות המזון המהיר, אבל הן מתנהלות באופן דומה לרשת, בגלל ספקים גדולים שמחלקים ציוד וחומרי גלם זהים לכולן. ד"ר רפי גרוסגליק מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת ברנדייס שבארצות הברית, שחקר את המטבח הסיני בישראל ובצפון אמריקה, מסכים. בריאיון טלפוני הסביר ד"ר גרוסגליק שמקבצי המסעדות הסיניות בארצות הברית שמכונים "צ'יינה טאון" נוצרו מסיבות פרקטיות, לצורך שינוע לוגיסטי של חומרי גלם ומוצרים למתחם אחד. "זה נוח וכלכלי יותר כשהן מקובצות יחד", הוא אומר. "אפשר לראות את המשאיות עם ארגזי העוף הקפוא אחרי טיגון עוצרות בנקודה אחת ופורקות את אותו עוף לכל המסעדות ברחוב. בארצות הברית הייתה קהילת הגירה גדולה ותשתית כלכלית שבנתה את השכונות האלה. הספקים המרכזיים דואגים גם לחומרי הגלם, לתפריטים ולעוגיות המזל, וההבדלים בין המסעדות האלה הם בניואנסים".

צ'יינה קורט (צילום: אנטולי מיכאלו)
צ'יינה קורט (צילום: אנטולי מיכאלו)

התהליך הזה, שבו מהגרים מתרכזים בשכונות משלהם ובהן מבשלים מטעמים מסורתיים מארץ המוצא, יצר מובלעות סיניות בערים רבות במערב. הצ'יינה טאון הגדולה ביותר בעולם היא בסן פרנסיסקו, שבה מתקיים מדי שנה מצעד ראש השנה הסיני הגדול בעולם. צ'יינה טאון מפורסמת נוספת נמצאת בלוס אנג'לס, ועליה עשה רומן פולנסקי את הסרט "צ'יינהטאון" שבו ג'ק ניקולסון מסתובב עם פלסטר על האף. ואי אפשר כמובן לחמוק מצ'יינה טאון שבמנהטן, שמתגאה בשלל מסעדות, בתי מרקחת עם תרופות סיניות ומגוון מרהיב של סחורות מותגים מזויפות. למעשה כמעט בכל מטרופולין יש שכונות סיניות שהן מוקד משיכה לתיירים ולמקומיים – החל מלונדון שבצ'יינה טאון שלה יש שוק סיני מפואר שבו אפשר לטעום ולגלות פירות אקזוטיים שלא הכרתם (אזהרת מסע לג'ק פרוט), דרך אמסטרדם שבה מקדשים בודהיסטיים עצומים שחולשים על רחוב שלם לצד המסעדות, עד פריז שבמרכז הצ'יינה טאון שלה מושלים המפעל והמזללה מלך הטופו.

סירקיס, אהרוני, בדש – סין בישראל, מאז ועד היום

ובחזרה לישראל, לשנות ה־80 של המאה הקודמת, שם מתחילה ההיסטוריה של המטבח הסיני המקומי. במאמר "אותנטי, ספידי והיברידי: האוכל הסיני והגלובליזציה התרבותית בישראל", שהתפרסם לאחרונה בכתב העת "מגמות", ד"ר גרוסגליק ופרופ' אור רם מאוניברסיטת בן גוריון סוקרים את גלגולו של המטבח הסיני בארץ. ד"ר גרוסגליק מצביע על שתי דמויות מרכזיות בקידומו: רות סירקיס, שהתוודעה למטעמי סין בצ'יינה טאון של בוסטון כששהתה שם בשנות ה־60 והוציאה ב־1979 את רב המכר "המטבח הסיני"; וישראל אהרוני, שפתח ב־1981 את מסעדת יין ינג בתל אביב אחרי שהתאהב באוכל סיני באמסטרדם ולמד לבשל אותו בטייוואן. ב־1985 הוציא אהרוני את "הבישול הסיני", ספרו הנמכר ביותר. באותן השנים פעלה בדיזנגוף מסעדת הסינית האדומה, ששרדה עד היום. "בשנות ה־80 מסעדות הסיניות הציגו אקזוטיות רחוקה: תפאורה שכללה פגודה וצבעים אדומים וכלי חרסינה", אומר גרוסגליק, "זה לא היה אפילו קרוב לסגנון הסיני האותנטי, אלא דימוי של תפיסה ישראלית את סין. באותה תקופה האוכל הסיני נחשב לחלק מתרבות של אנינות".

דווקא ביפני. ישראל אהרוני (צילום: חיים יוסף)
דווקא ביפני. ישראל אהרוני (צילום: חיים יוסף)

אהרוני – שלאחרונה חזר לפתוח מסעדות, אבל דווקא בסגנון יפני – נזכר בחיוך בשנות ה־80: "בזמנו נפתחו בארץ רק מסעדות סיניות, והיו עשרות כאלה. לא היו כאן מסעדות אתניות של אף לאום אחר – לא איטלקי, לא תאילנדי, בטח שלא וייטנאמי. אין לזה מקבילה עד היום". בשנות ה־80 ישראלים החלו לבקר בצ'יינה טאונס ברחבי העולם, ובשנות ה־90 – גם בסין עצמה, מה שגרם למסעדות הסיניות בארץ להיתפס כלא נאמנות למקור. בשנות ה־90 קם גם גל של רשתות של אוכל סיני מהיר ובהן יוסי פקין, צ'יינה טאון וסיני ספיד, שהתפלשו ברוטב אדום זרחני. איש העסקים משה בדש, שהיה הבעלים של מפעל נקניקים וחומוס תעשייתי בבני ברק, פתח את פיקנסין, רשת מעדניות ומזללות סיניות שמגישה הברקות מקומיות של תפוחי אדמה ועוף חמוץ מתוק. התפיסה של בדש הייתה מכירת כמויות גדולות של אוכל באחוזי רווח נמוכים. ההשלכות, כפי שד"ר גרוסגליק מתאר, היו מרחיקות לכת: "האוכל הסיני עבר אז תהליך של מקדונלדיזיציה, כולל ארוחות ילדים. האוכל הגלובלי והמקומי יצרו מאכלים היברידיים חדשים".

פקין דאק האוס (צילום: אנטולי מיכאלו)
פקין דאק האוס (צילום: אנטולי מיכאלו)

טרגדיה קולינרית

בסוף שנות ה־80 נתקל ד"ר גרוסגליק בבחור הונג קונגי בשם גאג' גים, שהגיע לארץ ופתח בבאר שבע מסעדה סינית. מהר מאוד הבין גים שהקהל לא מעוניין באוכל סיני אמיתי, אלא בחיקוי המוזר שמוקפץ בקניונים, וזה מה שהוא הגיש בסופו של דבר במסעדה שלו. "זה היה שלב שבו האוכל הסיני בארץ פנה רק למעמד הבינוני־נמוך", מנסה להסביר גרוסגליק את הטרגדיה הקולינרית הזאת. משיכה ורתיעה התפנית קרתה בשנות האלפיים, כשהאוכל הסיני הוקפץ חזרה למעמדו בזכות מסעדות פן־אסייתיות כגון ג'ירף וזוזוברה, שקיבלו רוח גבית מטירוף הדים סאם שאפף את תל אביב עם מקומות כמו דים סאם סטיישן, מסעדת הים הסיני ושלל המסעדות הסיניות שנפתחו באזור התחנה המרכזית החדשה ונתנו לרגע תחושה שאולי אשכרה תקום בעיר צ'יינה טאון ראויה.

מזכרת מהעבר. אגרול בפוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)
מזכרת מהעבר. אגרול בפוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)

בימים ההם עבדו בארץ המוני פועלים סינים, בעיקר בענף הבנייה, ושוטטו בנווה שאנן בסופי שבוע. באזור קמו שלוש מסעדות אותנטיות יחסית שקיימות עד היום: סינג לונג של הואן והדס קואן, אב ובתו שעלו לארץ בסוף שנות ה־70 כפליטים מווייטנאם; לא רחוק משם, במדרחוב נווה שאנן, נמצא בית אוכל קטנטן וחבוי המכונה "המקום של הסיני" (הסיני הוא ג'ואנג וואי, בן 80 משנגחאי, שמכין בכל יום דים סאם וגיוזה טריים); וסמוך לגן החשמל פועלת החומה הסינית בבעלות רפאל שיו, שעלה לארץ מסין ב־1993 ומגיש אטריות חיטה שנעשות בשיטה מסורתית ודים סאם. האם השתכללנו מאז?

…והיום

אהרוני טוען בעצב שעדיין חסרים בארץ הרבה חומרי גלם סיניים, אבל אין לו ספק שהמצב השתפר במידה ניכרת. אם בעבר היה צריך לאלתר חלופות לירקות ולעלים הסיניים, עכשיו תפגשו את המסעדנים הסיניים בדוכן של דודו ברחוב יום טוב 10 בשוק הכרמל. כאן הם רוכשים פפאיה ירוקה, זני חצילים מיוחדים, קפאו בטעם אניס, באקצ'וי, ופאק בונג חלול גבעולים שנקרא בחיבה "מורנינג גלורי" הודות לתכונות המיוחסות לו.

צ'יינה קורט (צילום: אנטולי מיכאלו)
צ'יינה קורט (צילום: אנטולי מיכאלו)

אליס, שמנהלת את מסעדת צ'יינה קורט הפועלת זה 20 שנה ברחוב שלום עליכם, אומרת שיש הבדלי טעם בין סועדים בהתאם למוצאם. "גם כשמגיעים לכאן סינים אנחנו שואלים מאיזה אזור בסין הם באים כדי להתאים את האוכל. קנטונזים למשל לא אוהבים מתוק, אלא חריף ומלוח. ישראלים, לעומת זאת, מעדיפים טעמים מתוקים וחריפים".

זה כמו סינית בשבילי: מילון בסיסי למטבח הסיני

מה פו טופו 麻婆豆腐

מנה מחבל סצ'ואן שמורכבת מטופו נימוח שמעשיר בשר בקר טחון ובצל ירוק קצוץ. פירוש המילה "מה" היא "חריף ומתובל כתוצאה ממפגש עם אבקת פלפל חריף".

וונטון 馄饨

הכופתאות הסיניות האלה פופולריות מאז שושלת טנג (1618). בדרך כלל הן מגיעות בצורת משולשים המזכירים טורטליני איטלקי, ותמצאו אותן במרקים ולפעמים גם בשמן עמוק. בתוך הבצק טמון בשר חזיר קצוץ מעורבב עם שרימפס.

צ'או מיין 炒面

מנה קלאסית שזוכה לשלל אינטרפרטציות ברחבי העולם. היא תמיד מורכבת מאטריות שבושלו במים ואז עברו לקפוץ בווק עם בשר בקר, עוף, חזיר או שרימפס, ולפעמים יהיו בה גם נבטים.

פקין דאק 北京烤鸭

מנה מבייג'ינג שנאכלה בבית הקיסרים הסינים ומורכבת מברווז שנצלה בשיטה מיוחדת בתלייה ונפרס כך שעורו נותר פריך מאוד. הפרוסות הדקות מוגשות על פנקייק ברוטב שעועית מתוק או בסויה עם שום.

גונג באו צ'יקן 宫保鸡丁

עוף, צ'ילי יבש ובוטנים מטוגנים מרכיבים את אחת המנות הסיניות המוצלחות ביותר, שזכתה להכי הרבה ורסיות במערב, לפעמים בתוספות של ירקות. במקור המנה חריפה, אבל במערב מכינים אותה גם בחמוץ־מתוק ובתוספת שום.

פוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)
פוראמה (צילום: אנטולי מיכאלו)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

לא פחות מחמש מסעדות סיניות תקעו לאחרונה צ'ופסטיק נחוש בין הרחובות בן יהודה ובוגרשוב - והתרחקו עוד מהאגרול השמן והזרחני הזכור...

מאתשירי כץ4 באפריל 2016
מועדון הברקפסט

מועדון ארוחת הבוקר: טרנד מסיבות הבוקר מגיע לתל אביב

מועדון ארוחת הבוקר: טרנד מסיבות הבוקר מגיע לתל אביב

ערים? ליין מסיבות בינלאומי למשכימי קום מגיע העירה ומזמין אתכם לחגוג עוד לפני שהחתמתם שעון במשרד

מועדון הברקפסט
מועדון הברקפסט
1 באפריל 2015

דמיינו את עצמכם רוקדים במועדון, מהרמוקלים בוקעת מוזיקה נעימה וסביבכם עשרות אנשים. עכשיו תארו לעצמכם שהשעה היא שמונה בבוקר, במקום בירות וצ'ייסרים מוכרים בבר קפה ומיץ תפוזים, ובתום המסיבה תתחילו בשגרת יומכם. הזוי? ממש לא. טרנד מסיבות הבוקר צובר תאוצה ברחבי העולם והגיע גם לתל אביב עם ליין מסיבות הבוקר של קהילת פלא. בקרוב תתקיים בארץ המסיבה הראשונה של ליין הבוקר הבינלאומי Daybreaker, שתתארח בברקפסט קלאב, כמה מתבקש.

את הליין יזמו שני צעירים מניו יורק, מתיו בריימר וראדה אגרואל. "האירועים נערכים כל פעם במקום אחר ואנחנו מתכננים לעבוד עם כמה מועדונים בעיר. הרגשנו שהברקפסט הכי מתאים למסיבה הראשונה", אומר בריימר. אירוע Daybreaker הראשון נערך בניו יורק לפני כשנה וחצי, ולאירוע שהתקיים בעיר בינואר השנה הגיעו יותר מ-500 איש. המיזם התפשט מניו יורק לערים נוספות, בהן לונדון, סאו פאולו וסן פרנסיסקו.

"אתה צריך להיות אדם בלתי רגיל כדי להשתחרר משגרת הבוקר, לקפוץ מהמיטה ולהגיע למסיבה – אבל זה מה שהופך את המסיבות האלו למיוחדות", מסביר דין גינסברג, שותף בפרויקט. באופן מסורתי נפתחות המסיבות בסשן יוגה החל מהשעה 6:30, ואחריו מסיבה על רחבת הריקודים. במסיבות הבוקר לא מוכרים אלכוהול ובמקומו תוכלו למצוא משקאות קלים, קפה וחטיפי בוקר.

Daybreaker TLV

14.4 במועדון הברקפסט, שד' רוטשילד 6,החל מ-6:30 בבוקר.

80-120 ש"ח לכרטיס.

לרכישת כרטיסים

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

ערים? ליין מסיבות בינלאומי למשכימי קום מגיע העירה ומזמין אתכם לחגוג עוד לפני שהחתמתם שעון במשרד

מאתיואב זהבי1 באפריל 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!