Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

ספיר סלוצקר עמרן

כתבות
אירועים
עסקאות
בדיקטטורה אין דבר כזה שאין דבר כזה. מפגינים בכיכר הבימה, מוצ"ש (צילום: ג'ק גואז\גטי אימג'ס)

המדריך למפגינים בשטח: כל מה שמותר, אסור וכדאי לעשות במחאה

המדריך למפגינים בשטח: כל מה שמותר, אסור וכדאי לעשות במחאה

ספיר סלוצקר עמראן וכרמן אלמקייס-עמוס מפרסמות את "מדריך השטח למפגין ולמפגינה", המבוסס על יותר מעשור של ניסיון בליווי נפגעי אלימות משטרתית. קריאה חובה למשתתפים במחאה

בדיקטטורה אין דבר כזה שאין דבר כזה. מפגינים בכיכר הבימה, מוצ"ש (צילום: ג'ק גואז\גטי אימג'ס)
בדיקטטורה אין דבר כזה שאין דבר כזה. מפגינים בכיכר הבימה, מוצ"ש (צילום: ג'ק גואז\גטי אימג'ס)

ההפגנות ששוטפות בשבועות האחרונים את רחבי הארץ מספקות מכוונות ברובן נגד ראש הממשלה, אבל הן נותנות גם מבט מקרוב על אלימות משטרתית נגד מפגינים, תופעה ותיקה המוכרת לכל מי שביקר פעם בהפגנות יוצאי אתיופיה, הפגנות חרדים והפגנות ערבים. גם מבני ברק ומערים חרדיות אחרות מציפים את הרשת סרטונים שבהם נראים שוטרים מכים אזרחים, בהם גם ילדים.

תנועת "שוברות קירות" של כרמן אלמקייס-עמוס ועו"ד ספיר סלוצקר-עמראן מפרסמת השבוע את"מדריך השטח למפגינ.ה", תוצר של הקילומטראז' האינסופי שצברו בהפגנות לאורך יותר מעשור בליווי נפגעי ונפגעות אלימות משטרתית. בין היתר ניתן למצוא במדריך המלצות להתארגנות לפני ההפגנה, צילום במהלך הפגנה ואפליקציות מומלצות לתיעוד, סמכויות רישוי ופיזור הפגנה, כמו גם זכויות במקרה של מעצר או הגשת תלונה כנגד שוטרים.

"אלימות המשטרה היא לא תופעה חדשה לצערי ואנחנו מכירות אותה מקרוב", אומרת אלמקייס-עמוס. "המדריך שכתבנו נכתב על סמך הניסיון האישי של כל אחת מאיתנו, ושל עשרות רבות של מפגינים שליוונו לאורך השנים. מה שאנחנו רואות כיום בבלפור או בבני ברק זה תוצר ישיר של התעלמות מתמשכת מאלימות משטרתית, שמופגנת לעיתים קרובות כלפי אתיופים, מזרחים, ערבים ואוכלוסיות מוחלשות נוספות".

לדברי עו"ד ספיר סלוצקר עמראן "רבים מהמפגינים לא מודעים לזכויות שלהם ופעמים רבות המשטרה מנצלת זאת. אנשים נעצרים כי צילמו שוטר, למרות שאין מניעה חוקית לכך, או שהפגנות מפוזרות כי הגיע קומץ של מתנגדים להפגנה. להפגנה צריך לצאת מוכנים, בטח כאשר מדובר ברצף של הפגנות שפוקדים אותן מדי שבוע".

המדריך המלא (והמצוין!)כאן. תרומות לארגון "שוברות קירות"יתקבלו בברכה כאן.

ספיר סלוצקר עמראן וכרמן אלמקייס עמוס (צילום: איליה מלניקוב)
ספיר סלוצקר עמראן וכרמן אלמקייס עמוס (צילום: איליה מלניקוב)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

ספיר סלוצקר עמראן וכרמן אלמקייס-עמוס מפרסמות את "מדריך השטח למפגין ולמפגינה", המבוסס על יותר מעשור של ניסיון בליווי נפגעי אלימות משטרתית....

מאתמערכת טיים אאוט5 באוקטובר 2020
ספיר סלוצקר עמראן (צילום: איליה מלניקוב)

"שכונת הארגזים היא חלק מה־DNA של תל אביב לא פחות משכונות במרכז"

"שכונת הארגזים היא חלק מה־DNA של תל אביב לא פחות משכונות במרכז"

ספיר סלוצקר עמרן יצאה מהארון בגיל 16 ומצאה את עצמה לראשונה בחייה מוגדרת מיעוט. מאז היא עברה לתל אביב, ומקדישה את חייה לעזרה לאחרים. האנשים שעושים את העיר

ספיר סלוצקר עמראן (צילום: איליה מלניקוב)
ספיר סלוצקר עמראן (צילום: איליה מלניקוב)

סטטוס

בזוגיות

גיל

25

תעסוקה

מתמחה באגודה לזכויות האזרח

מאיפה את במקור ומתי הגעת לתל אביב?

"אני במקור מאורנית. עברתי לתל אביב לפני חמש שנים. אורנית היא ישוב קהילתי שבפועל הוא סוג של התנחלות, נולדתי למשפחה של מצביעי ליכוד ורק במחאה החברתית התחלתי להיות מעורבת. התחלתי במאהל ברוטשילד ואחרי כמה שבועות עברתי למאהל בראש העין. כיום אני גרה בשכונת התקווה”.

מה הביא אותך לעבוד בתחום שאת עובדת בו?

"בגיל 16 יצאתי מהארון, זו הייתה הפעם הראשונה שחוויתי את עצמי כמיעוט. זה פתח לי את ההסתכלות על סולידריות בין מיעוטים ומאבקים חברתיים. ההפגנה סביב פינוי המאהל בשכונת התקווה הייתה הפעם הראשונה שראיתי אלימות משטרתית. כשראיתי איך מתייחסים למזרחים בתל אביב ובכלל לתושבים בדרום העיר, זה גרם לי לשאול אם זה היחס כלפי יהודים במרכז הארץ, אז מה עם אלו שהם לא יהודים ולא במרכז. עד אז הייתי בשיח של 'כולנו ישראלים', שיח מאוד יאיר לפידי".

את מרגישה שאת שונה בנוף העירוני?

"אחרי הפיגוע באורלנדו תלינו במרפסת את דגל הגאווה אחרי לבטים רבים. פחדנו שזה יהיה משהו שסוגר שיח. אבל אחרי ששמנו את הדגל ובעקבות שיחות שהיו לנו עם שכנים הבנו שיש משהו בשכונה שהוא מאוד מיוחד. זה לא הפוליטיקלי קורקט הרגיל אמנם אבל זה משהו מאוד מכבד ומקבל ומנסה להבין. למשל, גר מולנו רב שביקש מהשכנה שתסביר לו מה הדגל מייצג. יש פה כל כך הרבה תרבויות, שהרב תרבותיות נבנתה מעצמה".

איך האוכלוסייה התל אביבית שונה לדעתך מאוכלוסיות אחרות?

"מה זה אומר תל אביב? גבעת עמל ושכונת הארגזים הן חלק מה־DNA של תל אביב לא פחות משכונות במרכז או ההייפ סביב הבילויים בעיר. תל אביב היא מקום שאתה מאוד שואף לעבור אליו כמקום מעניין ובטוח, למשל בשבילי כלסבית שגדלה בישוב קטן; אבל צריך להסתכל לא רק במרכז. לשכונת הארגזים יש לא פחות להציע”.

מה מפחיד אותך?

"אם אני אביט לאחור עוד 20 שנה וארגיש ששום דבר מהפעילות שעשיתי לא שינה כלום".

איזה רגע בעיסוק שלך לעולם לא תשכחי?

"הייתי מעורבת במאבק לשחרור של יונתן היילו. כשהופחת לו זמן המאסר אחותו ניגשה אליי, חיבקה אותי ושתינו בכינו. בתחום העיסוק הזה של זכויות אדם אין הישגים ברורים ומיידיים ולפעמים אני שואלת את עצמי אם כל הפעילות שלי בכלל משנה. מבחינתי, הרגע הזה נתן לי את התשובה".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

ספיר סלוצקר עמרן יצאה מהארון בגיל 16 ומצאה את עצמה לראשונה בחייה מוגדרת מיעוט. מאז היא עברה לתל אביב, ומקדישה את...

מאתמערכת טיים אאוט14 ביולי 2016
קבוצת "גאווה בסולידריות" (צילום: ארז ויינר)

פשקווילים של אהבה: האקטיביסטים שמפיצים כרזות חיוביות ברחבי העיר

פשקווילים של אהבה: האקטיביסטים שמפיצים כרזות חיוביות ברחבי העיר

קבוצת אקטיביסטים מאסה בכרזות התוקפות נשים בלבוש חשוף או להט"בים, והחליטה לקשט את העיר במסרים חיוביים

קבוצת "גאווה בסולידריות" (צילום: ארז ויינר)
קבוצת "גאווה בסולידריות" (צילום: ארז ויינר)

לקראת חודש הגאווה התמלאו לוחות המודעות והקירות בדרום תל אביב בפשקווילים הקוראים לנשים להתלבש צנוע ומגנים את קהילת הלהט"בים: "פרוצות" "גועל נפש", "אלוהים שונא זימה – מצעד הגאווה הוא בושה וחרפה" הן רק דוגמאות אחדות, ויש אף קריאות לפגיעה ממשית. קבוצת "גאווה בסולידריות" שהוקמה לאחרונה על ידי פעילים חברתיים ולהט"בים תלתה ברחבי תל אביב כרזות תגובה, עם ססמאות כגון "בושה לגבר שמדבר לנשים צורה משפילה", "זו לא בושה – תתלבשי איך שאת רוצה". "זו שטיפת מוח אלימה ומסוכנת", אומרת רעות נגר, פעילה בגאווה בסולידריות.

"כרזות ההומופוביה והשנאה האלו נתלו ביום שישי ממש לפני כניסת השבת, ברחובות ראשיים, על לוחות מודעות ובכניסה לבתי כנסת, ככל הנראה על ידי הוועד לעידוד הצניעות ולא על ידי אנשים משכונות דרום תל אביב. כל מטרתם להפיץ מסרים של שנאה – להט"בופוביה, גזעניות ושוביניסטיות", מוסיפה הפעילה החברתית ספיר סלוצקר עמרן. "לא רק שדאגנו להוריד לאותם חשוכים את כל השלטים, אנחנו נשתלט על המרחב הציבורי עם מסרים של אהבה וקבלה".

חמודים בעינינו. קבוצת "גאווה בסולידריות" (צילום: ארז ויינר)
חמודים בעינינו. קבוצת "גאווה בסולידריות" (צילום: ארז ויינר)

חברי הקבוצה קראו בפייסבוק לאנשים לקחת חלק בתליית הכרזות ובהמצאת הססמאות, ואף גייסו תרומות להדפסת הכרזות. התלייה עצמה בוצעה ביום שלישי שעבר ועוררה תגובות חיוביות, כולל הצעות לתלות את הכרזות בעתיד בעיר ובערים נוספות כמו ירושלים וחיפה. כעת מגויסות תרומות להדפסה של כרזות נוספות. "המטרה היא ליצור אמירה ברורה כנגד מי שמפיצים מסרים גזעניים ומפלים", אומר שי הבט, פעיל נוסף בקבוצה. בהמשך מתכוונת הקבוצה לנסות לברר מי הגורמים העומדים מאחורי הפשקווילים. "לא חתום עליהם אף ארגון", מספרת נגר, "לא יפתיע אותנו לגלות כי הפשקווילים האלה ממומנים מכספי מסים שכולנו משלמים".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

קבוצת אקטיביסטים מאסה בכרזות התוקפות נשים בלבוש חשוף או להט"בים, והחליטה לקשט את העיר במסרים חיוביים

מאתאיילה חננאל2 ביולי 2015
ספיר סלוצקר עמרן

ספיר סלוצקר עמרן: "השופטים בערעור של יונתן היילו לא מושפעים מהקהל"

ספיר סלוצקר עמרן: "השופטים בערעור של יונתן היילו לא מושפעים מהקהל"

ספיר סלוצקר עמרן, פעילה חברתית המובילה את המאבק לשחרור יונתן היילו, מספרת על יום הדיונים הראשון בערעור לעליון

ספיר סלוצקר עמרן
ספיר סלוצקר עמרן
3 בדצמבר 2014

אהלן ספיר סלוצקר עמרן, ממובילי המאבק לשחרורו של יונתן היילו מהכלא. השבוע נסעתם לתמוך בו בבית המשפט העליון בירושלים, שם ערער על עונשו – 20 שנות מאסר – בגין רצח האיש שאנס אותו פעמיים ועמד לאנוס אותו בפעם השלישית. מה אמרו השופטים?

"השופטים לא הגיעו עדיין להחלטה. הם קבעו דיון נוסף בעוד שבועיים ואמרו שמפני שזו הכרעה תקדימית – הם מבקשים מעורך הדין של יונתן ומהפרקליטות לחפש תקדימים ממדינות במערב בעלות מערכת משפט דומה לשלנו. זה עקרון בשם 'משפט משווה' – מחפשים מקרים ממדינות אחרות של אדם שהגן על עצמו רגע לפני שהתחילה התקיפה ולא אחרי, כמו שעשה יונתן".

כמה אנשים הבאתם והאם היו קריאות ביניים מרגשות מהקהל, כמו בסצנת הסיום של "בשם האב"?

"הבאנו בערך 300 איש, אבל לאולם הייתה אפשרות להכניס רק 50 איש והיו גם קרובי המשפחה של יונתן ואחרים. כל 20 דקות התחלפנו: 20 מאיתנו יצאו ופינו מקום ל־20 אחרים. ביקשנו כבר לפני שבועיים שיעבירו את הדיון לאולם גדול יותר, אבל בית המשפט לא הסכים".

איך יונתן עצמו הגיב לקהל התומכים? בטח התרגש.

"אין לו זכות דיבור בדיון אז לא שמענו ממנו מילה, אבל היה אפשר לראות שהוא נרגש ומחוזק מכל התמיכה שקיבל. המשפחה שלו דיברה איתנו אחר כך והודתה לנו ממש".

זו הייתה הפעם הראשונה שהוא ראה בעיניים את הקמפיין לטובתו?

"כן. עד עכשיו הוא היה בכלא ולא ראה כלום".

והשופטים, הם הושפעו מהקהל איכשהו?

"הם בהחלט הסבירו דברים בצורה יותר ברורה, כי היה באולם הרבה קהל שלא מבין במשפטים, ונראה גם שהם נתנו לסניגור יותר זמן לדבר. לא היה נראה שהם מושפעים רגשית מהקהל, זה לא, אבל קשה לי להאמין שהם לא נחשפו לקמפיין שעשינו בחודש האחרון".

הרבה מהמזרחים החדשים, כמו אופיר טובול, רועי חסן וכרמן אלמקייס עמוס משתתפים במאבק למען יונתן, ואת בעצמך עובדת בעמותת אחותי. זה מקרי שדווקא הם חזק בקטע?

"המזרחים החדשים, ככה אתה קורא להם?".

כן, אני פועל למיסוד הכינוי הזה.

"הם פה באוטובוס ולא ממש מסכימים עם הביטוי הזה".

כמה מפתיע.

"בכל מקרה, אלה פעילים חברתיים שגדלו בשכונות ומכירים בעצמם מה זה אומר לגדול במקום כזה, מכירים את היחס של הרשויות, את הקושי להתלונן במשטרה ואת הפחד שיעשו לך משהו אם תתלונן. לכן לא, זה לא מקרי".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

ספיר סלוצקר עמרן, פעילה חברתית המובילה את המאבק לשחרור יונתן היילו, מספרת על יום הדיונים הראשון בערעור לעליון

מאתעופר מתן3 בדצמבר 2014
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!