Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

סקייט

כתבות
אירועים
עסקאות
הרמפה, מתחם הסקייטר (צילום: דוד רוזן)

מפגש הסקייט: מתחם הסקייטרים החדש ביד אליהו מעורר מחלוקת

מפגש הסקייט: מתחם הסקייטרים החדש ביד אליהו מעורר מחלוקת

יוזמה חברתית ייחודית או מתק שפתיים על שיפוץ מתחם גולדה? "הרמפה", מתחם הסקייט שנחנך החודש ביד אליהו, מעורר מחלוקת בקרב הסקייטרים הנשמרים מחיבוק ממסדי

הרמפה, מתחם הסקייטר (צילום: דוד רוזן)
הרמפה, מתחם הסקייטר (צילום: דוד רוזן)
30 באוגוסט 2018

עיריית תל אביב-יפו חנכה החודש (8.8) את "הרמפה", מרכז נוער ייחודי במתחם הסקייט פארק "גלית" שבשכונת יד אליהו. התזמון, יש להניח, איננו מקרי – שהרי רק בראשית הקיץ, כפי שפורסם ב-Time Out, הסקייטרים הודרו ממשכנם במתחם גולדה שעבר מתיחת פנים בחסות העירייה.

>> איך זה ללכת בפעם הראשונה לים לבד בגיל 62?

"הרמפה", המשמש כשלוחה של מרכז הנוער השכונתי בת ציון, הוקם בשאיפה למשוך בני נוער וצעירים ולשלבם בפעילות הקהילתית והשכונתית. אלעד סלע, מנהל המרכז הקהילתי בת ציון, מסביר: "יש כאן מתקן עירוני מדהים, שלמעשה עד היום לא נעשה בו שימוש מעבר להיותו פארק פתוח לציבור. המטרה היא להשתמש במשאב שכונתי מרכזי ולהעצים אותו".

כדי לרתום את הסקייטרים למאמץ ממסדי שכזה נדרשו במרכז לגייס לטובת הפרויקט את איתמר קסלר, אישיות מוכרת בקרב קהילת הסקייט בישראל. קסלר, גולש כבר 16 שנה ומעניק כעת הדרכה צמודה לנוער במרכז, מספר: "אנחנו עובדים כעת עם העירייה כדי לפתח את המקום למען הנוער שמתעניין בסקייט, באופניים, בגרפיטי, בהיפ הופ וכן הלאה", הוא מספר. "זה נוער שבדרך כלל לא מתעניין במסגרות, ולכן האתגר".

עוד סקייטר שהתמסחר. הרמפה, מתחם הסקייטר (צילום: דוד רוזן)
עוד סקייטר שהתמסחר. הרמפה, מתחם הסקייטר (צילום: דוד רוזן)

לצד זאת, ישנם סקייטרים שמסרבים לוותר על גולדה, ורואים באימוץ המרכז החדש כניעה למנגנוני העירייה וסכנה בהליך הנורמליזציה של תרבות הסקייט בתל אביב. נועם, שגולש במתחם גולדה יותר מ־15 שנה, אומר: "כמו שהם עושים מרכז נוער ביד אליהו, הם צריכים להכיר בכך שגם גולדה זה מרכז לנוער. אנחנו נילחם על גולדה ונישאר שם עוד דורות. אנחנו היחידים שמשתמשים במתחם הזה, תיכף כבר 30 שנה. אנחנו תורמים לו. אחת מחברות הנהלת המוזיאון כתבה לעירייה פעם שאסור להעיף אותנו כי אנחנו אגדה אורבנית. כלום לא יעזור להם, ולא משנה כמה ינרמלו את הספורט של הסקייט. גם כשסקייטרים יתחרו באולימפיאדה של 2020, וגם אם יבנו לנו סקייט פארקים במיליונים של שקלים – אנחנו נאהב את הרחוב ונישאר שם. אנחנו לא נגד גלית, אבל אנחנו עם גולדה". קסלר מחדד: "יש הבדל גדול בין גולדה לגלית. הנושא המשותף הוא כמובן תרבות רחוב, אבל השוני הוא במידת הפורמליות. ב'רמפה' קיבלנו אישור מהעירייה, בניגוד לגולדה, לפתח אזור ולפתח תרבות".

הרמפה, מתחם הסקייטר (צילום: דוד רוזן)
הרמפה, מתחם הסקייטר (צילום: דוד רוזן)

האם הסדרה של מרכז לנערים סקייטרים משמעה בהכרח כניעה לעירייה? קסלר ורבים אחרים סבורים שלא. "אפשר ללכת תמיד נגד הזרם, אבל אפשר גם ללכת איתו ולנסות להשפיע יותר". לדברי קסלר, במועד השיפוץ הבא של גולדה יוכלו הסקייטרים להביע דעה עניינית יותר ולזכות בגב מהעירייה, ואף לפתח את הנוער ואת הדור הבא של הסקייטרים כדי שיוכלו לבטא את עצמם טוב יותר. "סקייטבורד זה אומר להיות עם ראש פתוח", הוא מסכם, "אז אנחנו רוצים לפתוח להם את הראש ביחד".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

יוזמה חברתית ייחודית או מתק שפתיים על שיפוץ מתחם גולדה? "הרמפה", מתחם הסקייט שנחנך החודש ביד אליהו, מעורר מחלוקת בקרב הסקייטרים...

מאתיוסף לאור30 באוגוסט 2018
מיקרופון אחד. שגב. צילום: גוני ריסקין

סקייטבורד, ספריי, מיקרופון: במקום ללכת לפסיכולוג, שגב עושה ראפ

סקייטבורד, ספריי, מיקרופון: במקום ללכת לפסיכולוג, שגב עושה ראפ

הוא סקייטר, אמן גרפיטי, מקעקע וראפר, ילד־טוב־הרצליה שמסתובב ברחובות תל אביב וצד את החרוז המבריק הבא. יונתן שגב שר באלבום החדש שלו "לא מעניין אותי בכלל לנסות למלא את הבארבי". זה לא מונע ממנו להשיק אותו בבארבי

מיקרופון אחד. שגב. צילום: גוני ריסקין
מיקרופון אחד. שגב. צילום: גוני ריסקין
20 בספטמבר 2016

כבר עלהשיר הראשון באלבום החדששל שגב, הוא מצהיר: "לא מעניין אותי לנסות למלא את הבארבי". משפט די הגיוני כשהוא בא משגב, ראפר שהקריירה שלו נשארה עד כה באזורי האנדרגראונד היפ הופ, אפילו בסטנדרטים ישראליים. רק שעכשיו יש לו הופעה בבארבי.

"אני חושב שחשוב לי להדגיש לעצמי בתוך הליריקה שזה לא היעד שלי", מסביר יונתן שגב (30). "אין לי סיבה לעשות את זה חוץ מזה שאני אוהב לעשות ראפ. הרעיון של הופעה בבארבי הגיע מתוך רצון להביע תודה. יש המון אנשים שמפרגנים למוזיקה שאני עושה ואני חייב לתת משהו חזרה. הייתי הולך במשך הרבה זמן לפסיכולוגים, ובאיזה שלב הפסקתי ללכת לפסיכולוגים והתחלתי ללכת לשוחט (המפיק אורי שוחט, מעמודי התווך של סצנת ההיפ הופ בארץ, שהפיק את האלבום החדש – מ"ש) כדי לעשות מוזיקה, ולא שמתי לב שזה אותו הדבר. את כל המילים והשירים שלי אני שר לעצמי. קרה לא פעם ולא פעמיים שבתוך סיטואציה שבה כעסתי – במקום העבודה או בריב עם חבר – מצאתי את עצמי חוזר הביתה ומקשיב לשיר שכתבתי בנושא וזה ממש הרגיש לי כמו סגירת מעגל".

"כשאין לך ציפיות או מטרות ספציפיות, אז הלעשות זה התגמול עצמו. כל הדברים האחרים שמעבר לזה הם פשוט בונוסים. זה כמו שתלך למישהו בגולדה (כינוי לסקייטפארק במרכז גולדה שבשד' שאול המלך – מ"ש) שנוסע על סקייט ותשאל 'אתה מתאמן לתחרות?' והוא יגיד לך לא. תשאל אותו 'אז אתה מצלם משהו?' והוא יגיד לך לא. 'אז מה אתה עושה?', הוא יגיד לך 'נוסע על סקייט'".

אז חוץ מהראפ יש לו גם זֵן של סקייטר, דיוק של מקעקע וחתימה ייחודית של אמן גרפיטי, והמוזיקה שלו משלבת שפה עשירה, דימויים מורכבים והברקות ליריקליות שמטיילות בתל אביב הייחודית של שגב, ילד־טוב־הרצליה עם כובע מצחייה ומלא קעקועים שחי בין הסקייט, הספריי והמחט. "אם תקשיב לראפרים, אתה יכול לרוב לדעת במה הם עובדים", הוא מספר, "היו תקופות שהייתי עובד במלצרות והייתי מביא כל מיני חריזות מהעולם הזה. אני תמיד חייב למצוא מילה סופר מוזרה לחרוז, אבל כזו שאנשים עדיין יכירו. זה תמיד נחמד למצוא את זה מתוך העולם שבו אני חי".

אתה באמת עובד הרבה כדי למצוא כל פעם איזה ביטוי מוזר אחר.

"כי אני שואל את עצמי 'למה אני עושה את הדבר שאני עושה. למה אני עושה ראפ?'. כי אני רוצה לתרום משהו לספקטרום. אם לצורך העניין ראפ היה קבוצת כדורסל, ולא היה לי מה לתרום לקבוצה, אז הייתי עוזב את הקבוצה. ככה אני רואה את ההיפ הופ. זו מוזיקה שאמורה לעשות טוב לכולנו. אם יש לך משהו טוב לתרום לספקטרום הזה, אז תבוא ותתרום. אל תנסה להישמע כמו מישהו אחר ולהיות כמו מישהו אחר. הדבר הזה קיים, אני מנסה להבין מה אולי חסר בו. מה אני יכול לתרום שעדיין אין".

אז מה הדבר שאתה מביא למגרש?

"למצוא את עמק השווה בין מילים וחריזה מאוד מורכבת לבין תוכן. אני מכיר ראפרים עם חריזה פסיכית, אבל כדי באמת להבין מה הם אומרים צריך לקרוא את זה לאט לאט. מצד שני אני מכיר ראפרים שמספרים סיפור נהדר, אבל החרוזים הם רק בסדר. היה לי חסר השילוב ביניהם. שוב אחזור לעולמות שאני מכיר – בסקייטבורד יש עניין של לעשות טריק טכני מאוד קשה, ויש העניין של לעשות משהו מאוד מפחיד. לעשות 360 דאבל פליפ על הרצפה ולקפוץ מעל ל־13 מדרגות. אבל היופי? לעשות 360 דאבל פליפ מעל ל־13 מדרגות".

אתה מרגיש שאתה אנדרייטד?

"לא, אני מרגיש שאני אוברייטד, חד משמעית. אין לי דעה אובייקטיבית למה שאני עושה. כמו כל בן אדם שאני מעריך, אני לא אוהב שום דבר ממה שאני עושה וזו הסיבה היחידה שאני ממשיך, כי אני באמת מאמין שאני משתפר. כמו הצב שמתקדם לקיר כל פעם חצי מהמרחק, אבל הוא אף פעם לא יגיע כי זה כל פעם חצי – אבל הוא תמיד מתקדם ותמיד מקטין את הפער. אז אני בחיים לא אהיה מרוצה ממה שאני עושה, אבל עם כל שיר אני מתקדם לאנשהו".

ולעולם לא תגיע לשיר שיעשה אותך מרוצה?

"אוי ואבוי ליום שאדע שאני אגיע, כי אז נגמרה הדרך. כל מה שכיף זה להתעסק, לעשות טעויות, לתקן אותן. באלבום האחרון יש ליטרק עם סוויסהויש צליל שנשמע כמו ציוץ. זה אני מתמתח ברקע, פשוט לא ידעתי ששוחט מקליט. האלבום יצא, זה כבר ביוטיוב, וזו הפעם הראשונה ששמתי לב ששוחט לא הוריד את זה. ואני כזה, 'איזה פאקינג מגניב'. אוי ואבוי אם הייתי אומר שזה לא בדיוק כמו שרציתי שזה יהיה".

שגב יופיע בבארבי, קיבוץ גלויות 52 תל אביב, שני (26.9) 20:30, 55 ש"ח

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הוא סקייטר, אמן גרפיטי, מקעקע וראפר, ילד־טוב־הרצליה שמסתובב ברחובות תל אביב וצד את החרוז המבריק הבא. יונתן שגב שר באלבום החדש...

מאתמתן שרון20 בספטמבר 2016
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!