מציצים בלי לראות: איך זה ללכת לים לבד בפעם הראשונה בגיל 62?

רק לאחרונה התאפשר לאיציק בן דוד (62) ללכת לחוף הים בפעם הראשונה לבדו. "להגיע לחוף הים לבד הייתה חוויה מטורפת", מספר איציק. "כשאני מסתובב בעיר יש מדרכות – הן אמנם לא תמיד ידידותיות אבל יש קווים ישרים, יש מה שתוחם אותנו – אבל בחוף יש רק חול, וזה בלתי אפשרי". את איציק מלווה ביום יום כלב נחייה בשם בינגו, שגם הוא אינו מורגל באורחות חופי הים. "הוא עוזר לי מאוד בעיר, אבל בחוף הים הוא לא יודע להתנהג. להגיע לים לבד, בלי להיות תלוי בבת הזוג או בילדים שלי – זה בלתי נתפס".

>> מה עדיף – תל-אופן או מובייק? 

השבוע השתנו הדברים לחיוב, כאשר עיריית תל אביב־יפו הכריזה על חוף מציצים כחוף הים הראשון בארץ שמונגש לעיוורים. פיתוח ישראלי בשם STEP HEAR, שמאפשר ללקויי ראייה להתמצא במוסדות כמו עיריות, ביטוח לאומי ותחבורה ציבורית – פועל אמנם כבר כמה שנים, אבל זו הפעם הראשונה שהמערכת מותקנת בים. המשתמשים מורידים אפליקציה ייעודית, וכאשר הם מגיעים לטווח של מקום מונגש, הם מקבלים התראה על ידי רטט בסמארטפון. בלחיצה על מקש ההפעלה שומעים הסבר מפורט על המיקום המדויק בו הם נמצאים – מה מימין, מה משמאל וכמה צעדים יש לצעוד כדי להגיע לנקודות ציון בחוף כמו המסעדה או השירותים. ניתן לשמוע את ההדרכה הקולית גם דרך האפליקציה וגם דרך רמקולים שמוצבים בחוף, ממש כמו באוטובוס.

"להגיע לים לבד, בלי להיות תלוי בבת הזוג או בילדים שלי, זה בלתי נתפס" (צילום: שלומי יוסף)

"הגעתי למתחם, הפעלתי את האפליקציה והתניידתי לבד", מספר בן דוד. "כשאני שומע מקור קול, אני יודע ממנו והלאה איך להתנהל. זה כמו שאני אתן לאדם רואה פנס: הוא יידע להתנהל בתוך קו האור שהפנס יוצר, אבל אם מציבים מנורה מלמעלה אפשר לראות את התמונה המלאה. ככה זה עבורי, הרמקולים נותנים לי את הביטחון".

בן דוד, שעבד בעבר בארגון הגג של לקויי הראייה בישראל, מעיד כי אנשים רבים עם מוגבלויות מפחדים לצאת מהבית. "כשאדם עיוור יושב בבית ורוצה ללכת לסופר או לחוף הים, החשש שלו הוא לא להתמצא במרחב הסבוך הזה ולא להצליח לחזור הביתה. מי לא אוהב את הים? בים יש חברה, אפשר להכיר אנשים, להירגע. אנשים שנמצאים בבית מובלים לדיכאון, לתסכול ולאגרסיות. אני אף פעם לא פחדתי מכלום. הפחד היחיד שלי הוא שהזמן אוזל", הוא מוסיף. "אני מכיר המון אנשים עם פחדים, אנשים שליוויתי אותם בתהליך השיקום שלהם או בשלב מתקדם של העיוורון. אני כל הזמן אומר – 'תצאו!'. כשאדם הולך בתחושת פחד, הגוף שלו מכווץ ומכונס בתוך עצמו. אדם עיוור הולך עם זה כל הזמן. ברגע שאנחנו מנגישים את המקומות האלה, אנחנו מקבלים אדם הרבה יותר שלו, עוצמתי וחייכן".