עם הרבה פחות רעש וצלצולים ממה שעשתה העונה הראשונה, חזרה "סטאר טרק: פיקארד" לעונה שנייה על מסכי אמזון פריים וידיאו בעקבות הרפתקאותיו הגריאטריות של קפטן ז'אן לוק פיקארד לאחר שפרש לפנסיה. בעונה הראשונה היו רגעים יפים והייתה עלילה מעט מפגרת, אבל בסך הכל התנעה יפה לקאמבק של הקפטן האהוב של האנטרפרייז לעניינים. בשורה התחתונה? תענוג לראות את פטריק סטיוארט בתפקיד הזה וכל השאר קצת פחות משנה.

עם שידור פרק הבכורה של העונה, הכריזה אמזון כי העונה הבאה והשלישית של "סטאר טרק: פיקארד" תהיה גם האחרונה ותביא לסיומן את הרפתקאותיו של הקפטן. בעונה השנייה הוא צפוי להתמודד מול יריבו הגדול ביותר (קיו, בגילומו הנהדר של ג'ון דה לאנסי) שכולא אותו במציאות אלטרנטיבית והזמן עצמו מתחיל להתפרק כאילו היה חלק מהיקום של מארוול. התחום שבו הצטיין הפרק הראשון במיוחד הוא בהשתלת רפרנסים פנימיים ליקום של "סטאר טרק", ונדמה שלפחות מבחינת הטרקיז זה מה שעושה את כל ההבדל.

רוצים עוד המלצות טלוויזיה? יש לנואתר טלוויזיה חדש – הספוילר. תראו תראו

כדי למרוט את עצבינו החליטו באמזון לשחרר רק פרק אחד מדי שבוע אבל האמת היא שלפחות על פי הפרק הראשון, עם כל המחוות והקריצות למעריצים, "סטאר טרק: פיקארד" נראית סופסוף פשוט כמו מד"ב כיפי גם בלי המשא של המותג על כתפיה. פתאום אפשר לזהות בה גם קצת יותר את הטאץ' של הסופר מייקל שיבון, השואוראנר של הסדרה יחד עם עקיבא גולדסמן המוכשר. פאן פאקט: ליה תומפסון שמשחקת את אמא של מייקל ג'יי פוקס ב"בחזרה לעתיד" היא הבמאית של פרקים מספר 3 ו-4 בעונה הנוכחית.

"סטאר טרק: פיקארד 2", עכשיו באמזון פריים וידאו

• המסך
• מה רואים הלילה
• מסע בין כוכבים
• המלצות צפייה
• פטריק סטיוארט

על הקצה של המאה ה-24, אי שם במחוזות ילדותו המוריקים מכרמים במחוז בורגון שבצרפת, יושב באחוזתו האדמירל ז׳אן לוק פיקארד ולוקח את הזמן. ממש כמותו, גם הפרק הראשון של ״סטאר טרק: פיקארד״ לוקח את הזמן שלו בנמנום מקשיש שכולו חמימות מכורבלת, וכל מה שאתה רוצה בחיים זה לשבת ספון עם האדמירל בטרקלין ההסבה שלו, ללגום ארל גריי עם וויסקי ולדסקס את הבציר המעולה של שנת 2370. זאת אמנם תהיה סדרה מאוד משעממת, אבל אנחנו נהנה וזה מה שחשוב.

33 שנה אחרי שלבש לראשונה את דמותו של פיקארד, חוזר פטריק סטיוארט אל התפקיד שהפך אותו למלך הגיקים וההתרגשות רבה. זה אולי נשמע סרקסטי. זה לא. דמותו של פיקארד היא מהאהובות והחשובות בתולדות ז׳אנר המד״ב, שילוב של אינטלקטואל בודהיסטי, דיפלומט הומניסטי ומצביא מבריק, ואפשר כבר לקבוע שהותיר את קפטן קירק המיתולוגי הרחק מאחוריו בעשן הזמן. חזרתו של פיקארד היא אירוע בסדר הגודל של הקאמבק של לוק סקיווקר, רק בלי שהאצבעות המטונפות של דיסני ילכלכו אותו.

צריך להיות ברור: זו סדרה שנעשתה כדי ללחוץ בעוצמה על בלוטות הנוסטלגיה של הדור שגדל על ברכיו של פיקארד. את המטרה הזו היא משיגה כבר בדקות הראשונות של הפרק הראשון, כשהיא מחזירה לחייו של פיקארד את דאטה (הסגן הסינתטי האהוב וחברו הטוב שהקריב את חייו למענו ב״סטאר טרק: נמסיס״) בחלומותיו הרדופים. ז׳אן לוק הוא עכשיו פנסיונר שליו שמגדל ענבים בצרפת, יש לו כלב חמוד שנקרא ״נאמבר וואן״ והוא עצמו זעוף ומריר על בגידתה של הפדרציה באידיאולוגיה השואפת לשלום ושוויון בין כל היצורים האנתרופומורפים.

פיקארד הולך להיות מאוד אבהי ומגונן. תפקיד המושיע תפור עליו. זה בדיוק מה שהופך אותו לגיבור הליברלי המושלם של עידן טראמפ, מין הכלאה בין מהטמה גנדי, בני גנץ ודמות אב-סב נוסכת רוגע וביטחון

הפתיחה האיטית והמהורהרת הזאת מייצרת מעטפת סגנונית של דרמה איכותית, בעיקר בזכות יכולות המשחק השייקספיריות של סטיוארט, כשדווקא החזרה לכדור הארץ והריחוק מהחלל החיצון על ספינותיו ולייזריו מעצימים את המיתולוגיה הטרקית. כדור הארץ של שלהי המאה ה-24 הוא אוטופיה פסטורלית משגשגת (התמונות של סן פרנסיסקו ופאריז העתידיות הן הדבר הכי אופטימי שראיתם בטלוויזיה מאז בחירות 1999), התגשמות כל האידיאולוגיות של ״סטאר טרק״ על עולם שבו המין האנושי הניח מאחוריו את השנאה ואת הגזענות ופנה אל הכוכבים.

אבל עשרים שנה אחרי אירועי ״נמסיס״ ועשור אחרי שהפנה עורף לפדרציה, נתקל פיקארד במציאות שבה לא נתקל המין האנושי מאז המאה ה-21: השנאה, האלימות והגזענות עושות קאמבק. אנדרואידים סינתטיים הוצאו אל מחוץ לחוק. מחרחרי מלחמות החינם חזרו לאופנה. דברים אפלים מתרחשים מתחת לפני השטח. פיקארד פוגש נערה סינתטית מסתורית שתשאב אותו חזרה פנימה בדיוק כשהיה בטוח שהוא בחוץ. הוא הולך להיות מאוד אבהי ומגונן. תפקיד המושיע תפור עליו.

זה בדיוק מה שהופך את פיקארד לגיבור הליברלי המושלם של עידן טראמפ, מין הכלאה בין מהטמה גנדי, בני גנץ ודמות אב-סב נוסכת רוגע וביטחון. הסופר מייקל שיבון (״איגוד השוטרים היידים״) מופקד על פיתוח התסריט של ״סטאר טרק: פיקארד״, והשאלה הגדולה היא אם יצליח להתניע את קווי העלילה הסבוכים שהונחו בפרק הראשון ולהאיץ את הקצב לוורפ-ספיד לפני שמיליוני הטרקיז ברחבי העולם ישתעממו ויעברו לחפש משהו בנטפליקס. מעריצי פיקארד, בכל מקרה, יכולים לנשום לרווחה: זו לא תהיה פדיחה. וזה בדיוק הגיבור שאנחנו צריכים.

>> ״סטאר טרק: פיקארד״ זמינה למנויי אמזון פריים בישראל

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• מדע בדיוני
• סדרות
• פטריק סטיוארט
• אמזון

• Facebook
• Twitter
• Email

"Blunt Talk", הסדרה החדשה מבית היוצר של ג'ונתן איימס הנהדר ("משועמם" בטלוויזיה, "התעורר, אדוני!" על המדף), שאולי "חד קרן של כתיבה" הוא סופרלטיב ההולם אותו יותר, היא גם חדשות ממש טובות לכל מי שהתגעגע לראות את פרצופו ופדחתו של פטריק סטיוארט על המסך הקטן, או חווה חרדת נטישה מטלטלת כאשר התגלה ש"משועמם" – יצירת המופת של איימס ששרדה נגד כל הסיכויים שלוש עונות ב־HBO – לא תשוב עוד.

הגדולה של איימס ככותב טמונה בהבנה יוצאת הדופן של הפסיכולוגיה האנושית. יש לו יכולת מעוררת השתאות לקחת את כל מה שאפל, מודחק וביזארי ולהפוך אותו למעורר חמלה והזדהות. על פני השטח הדמויות שלו אמורות להיות בלתי נסבלות, אבל הוא מוצא דרכים להאיר את הצדדים הטובים שבאישיות שלהן, ובכך מעניק לשחקנים ותיקים את התפקידים הגדולים ביותר בקריירה שלהם. זה היה המקרה עם טד דנסון ב"משועמם", וזהו בהחלט המקרה עם פטריק סטיוארט, שמגלם ב"בלאנט טוק" את וולטר בלאנט, מנחה תוכנית אקטואליה כושלת שאוהב קוקאין לפחות כמו שהוא אוהב התפרצויות דרמטיות. סטיוארט יהיה לנצח מזוהה קודם כל עם קפטן ז'אן לוק פיקארד, אבל אחרי שני פרקים בלבד של "Blunt Talk" אפשר להצהיר בקלות – וולטר בלאנט היא דמות העושה את השימוש הטוב ביותר בכישוריו של סטיוארט כשחקן קומי, ורסטילי ומרגש.

הקונספט של הסדרה אינו מהפכני במיוחד ואולי אפילו צפוי – מנחה בריטי מזדקן ולא רלוונטי המתגורר בארצות הברית מעורב בשערוריית סקס וסמים וצריך להמציא את עצמו מחדש. כאן חשוב להסתייג ולומר – הכתיבה של איימס לא מיועדת לכולם. היא עמוסה, מתוחכמת, מלאת רבדים ולפעמים צריך לחזור אחורה כדי להבין לעומק את כל מה שדמות מסוימת אומרת, כי כמעט כל שורה חושפת משהו עמוק יותר לגבי המהות שלה ותפקידה בעולם שאיימס מצייר.

מלבד איימס, יש עוד שם מפורסם בצוות קברניטי הסדרה – יוצר "איש משפחה" סת' מקפרלן. המעורבות שלו עשויה לעורר חששות, שכן אין קשר בין ההומור המתיילד שלו לגאונות הנדירה של איימס. תודה לאל, היד שלו אינה מורגשת, למעט בכמה סצנות של חלומות מעולם התרבות הפופולרית שדומים מעט לפלאשים ב"איש משפחה", אבל במקרה הזה משתלבות היטב בעלילה.

הוסיפו לכל הקלחת הזאת הופעת אורח מפתיעה ומרגשת של אחד השחקנים הראשיים ששיחקו לצד סטיוארט ב"מסע בין כוכבים" המגיח לפתע בפרק הראשון, וקיבלתם כמעט חצי שעה של כיף לא טהור, מלא טוויסטים נפלאים, אנקדוטות מבריקות, דיאלוגים מדהימים ומקוריים ודמויות שלכל אחת מהן תפקיד חשוב מאוד בעלילה, גם אם הן אומרות רק כמה שורות. זהו כישרון נוסף ונפלא של איימס – לתת לכל דמות משנה קטנה אישיות מקורית ומובהקת משלה.

שורה תחתונה:טוב שחזרת, אדוני

ציון: 10

• ביקורות
• פטריק סטיוארט
• ג'ונתן איימס
• ביקורת טלוויזיה
• תרבות