• Facebook
• Twitter
• Email

כשמדובר באביזר מין, הדילמה מורכבת: מצד אחד, מדוע להשקיע באביזר יקר בציפוי סיליקון היפואלרגני ובצבעים זרחניים כשאפשר למצוא בחינם (פלוס דרינק כבונוס) את הדבר האמיתי – חם, דביק, מלא בכוליפורמים ומחובר לגוף עם פה שמחבר משפטים משמימים? מצד אחד, הפה (שלו) הוא חיסרון, בעוד הטכנולוגיה המתקדמת של אביזרי המין טרם הצליחה לצוות להם ג'ורה. אך המיתון המחריף, העצלנות והבהלה לווינטג' גורמים לנו לרוב להעדיף את המין שמצביע בשלט, וכשהשלט לא בידיו – לדחוף לנו אצבע בשם הרומנטיקה. אספנו עבורכן מדגם אצבעות שמוכיח שטובה אצבע אחת בתחתון מאשר שתי אצבעות מצידון. פורים שמייח!

הקבב

עזבו אתכן מבאט פלאג או מדילדו פאלי – אצבע הקבב הרומני היא משהו לא נורמלי. נכנסת בקלות, לא זקוקה לשימון, והודות לגודלה הייחודי לא מצריכה כניסת אימון. מתאימה לכל חור, כל שצריך זה רק לבחור.

להשיג בחיים נלו, בבר של מסה ובברבוניה

התימני

היישר מארץ החוויאג' והסחוג – קבלו אצבע שתערבב לכן את החילבה בתענוג. היא עבה במידה, מצוידת ברטט מתגבר (תלוי בכמה לחוח היא תדלקה היום ואם שוב שיקרת לה וסיפרת שלא מפסיקים להתחיל איתך בפייס) ובעלת זקיקי שיער שילטפו את פתח ביתך.

להשיג חינם בראש העין

הפלאח

אם שבעת מאצבעות היפסטרים יפות ציפורניים, קבלי את אצבע הפלאח – איש שבאמת עושה משהו עם הידיים. היא עבה ומחוספסת, עמידה בפני מים ורוטטת למשמע שירי שלמה ארצי. אהבתיה.

להשיג דרך מרפסת

הטרנדי

מי שאוהבת להתענג על הטרנדים האחרונים מוזמנת להצטייד בהיפסטר־קונדה: אצבע ארוכה שיודעת שלעשות poke בפייס זה אולי הכי פאתט, אבל poke לנקודת הג'י זה לגמרי לוהט. מגיעה בצבע אחיד ומתממשקת עם גוגל גלאס. ניתן להשיג גם בניחוח טבק וטובי 60.

להשיג תמורת כוסית ערק בהר סיני ובמערכת Time Out

הג'ינג'י

לפטישיסטיות במיוחד מומלץ להתפנק בחג המסכות באצבע שובבה במיוחד שמגיעה בצבע הפחות אהוב (אך הקינקי) – ג'ינג'י. תנו לאביזר המנומש לכבד אתכן בפינוק של ממש – שהרי ידוע כי אלה רוטטים גם על יבש.

להשיג באירלנד

החמוד

אל תתנו לממדים הזעירים להטעות אתכן – "האצבע המורה" תעשה לפות שלכן בית ספר. היא אמנם קצרה ונטולת כל גימיק – אך לפעמים כל שצריך זה לחזור למקורות ולחבק את הווינטג'. קומפקטית, מתקפלת ונטולת טעם. מתאימה גם לשומרות שבת.

להשיג בתיכון תל אביב

האשכנזי

כשאצבע של אשכנזי תקועה בתוכך, את חווה את כל מה שיכולת לחוות עם אצבע דרום אמריקאית – רק בלי המקצב, התשוקה או הרצון לצבוע מחוץ לקווים. גם אם תכניסי סוללות, האצבע הזאת לא תרטוט. מצד שני, חשבי על אימא שלך, על כמה שלבה מתרחב מגאווה בכל פעם שאת מביאה לה רואה חשבון לשולחן השישי. עכשיו גמרי בכל הכוח.

להשיג בצינה וב-MATE

• מיוחדים
• פי 1,000 יותר טיים אאוט

• Facebook
• Twitter
• Email

זה שנים שגאורגיה נחשבת לסוד השמור של סצנת הקלאבינג המזרח אירופאית. למרות שהיא לא נהנית מההייפ של בירות מועדונים כמו ורשה או סיאול, יודעי דבר מספרים כי הגיאורגים שיכללו את האלקטרוניקה המוכרת לכדי תערובת חמימה של טכנו, האוס, דיפ קראנק ופוטוורק. את התמהיל שנוצר מכנים הבליינים המקומיים "קרייב", כמחווה לרעב העז שתוקף אותם ביציאה מרייבים באורך 41 שעות, כמקובל בטביליסי.

הנציג הבולט ביותר של הז'אנר ומי שמצליח לשמור על אישיות בימתית והשפעה מוזיקלית סוחפת הוא די.ג'יי fØMØ, הוא צ'ירוקו פון המסמרק, שיגיע לתקלט בליין התל אביבי Future Orgasm בלוקיישן סודי בדרום העיר. "הציעו לי לתקלט בבלוק מספר פעמים", מספר fØMØ, "אבל אני לא מאמין בקירות. זה באז קיל רציני". השיחה עם fØMØ מתחילה עם תהיה בנוגע למשמעות הדי.ג'יי ניים שבחר לעצמו. "כשרק התחלתי לתקלט הייתי קורא לעצמי די.ג'יי 9 (YYY) 9, אבל אחרי שגיליתי שאינדיאנים מפחדים מסוגריים החלטתי לשנות כיוון כדי לא להעליב את השבט". fØMØ, שנולד לאב גרמני ואם אינדיאנית, הגיע עם משפחתו לגאורגיה כשהיה בן שנתיים ועזב לאיי סיישל בגיל ארבע בלבד. הוא מביע תסכול מכך שמרבית האנשים לא מצליחים להגות את שמו כראוי ומשייכים אותו שלא בצדק לתופעת ה־FOMO , הפחד להפסיד. למעשה, שמו נהגה כ־פואמאה."קראתי לעצמי על שם הצ'יף המהולל של השבט ממנו הגיעה אימי. מאוד חשוב לי לשלב מוטיבים אינדיאנים גם במוזיקה שלי".

אחרי שבילה את נעוריו באיי סיישל, חזר fØMØ לביקור בגאורגיה, שם פגש במקרה בדי.ג'יי החשוב בסצנה לאותו החודש – הודהפאק איזיו – בלילה ששניהם לא ישכחו לעולם. "הלכתי לבקר את סבתא שלי בדיור המוגן בו היא גרה, ובמקרה גם הודהפאק היה שם, ביקר את סבתו. מאוחר יותר גילינו שהם חברות הכי טובות ומאהבות – כשזה גורל, זה גורל". השניים יצאו לטור של חמש שנים בדטרויט, במהלכו הכניסו 40 בחורות להריון, הקימו קומונה שסיימה את דרכה בהתאבדות המונית והובילו לפשיטת הרגל של העיר.

fØMØ ואיזיו התחילו לתקלט יחד באופן קבוע, בסטים חתרניים שנמשכו 13 שניות האחד. היחס המהפכני למוזיקה ולתקלוט העלה את הזוג על הראדר של כל העיתונאים במדינה, והם זכו לככב על השער של מגזין המוזיקה האלקטרונית I’m Better Then You וכן לערוך סטים עבור האתרים Jizz ו־סופרקאליפרג'ליסטיקאקספיאלידושס. אחרי 24 ימים של הצלחה מסחררת, השניים לא רצו יותר להיות כפופים לרצונות הלייבל בו פעלו, והחליטו להקיים את “fkjhfkj”, לייבל משל עצמם. "הקו המוזיקלי שלנו מאוד ברור", מספר fØMØ. "איגדנו סביבנו אמנים שנמצאים באותו ראש ומבינים מה הולך היום – קרייב, פוסט קרייב ודיפ קרייב. השליטה האמנותית במוזיקה שלנו שיחררה אותנו מכבלי הממסד ואנחנו מאושרים מאי פעם, למרות שיש לנו חובות בגובה 20 מיליון דולר לשוק האפור ועיקלו לנו את כל הציוד. כסף זה רק נייר ויש לי עוד פיקה בברך השניה".

• מיוחדים
• פי 1,000 יותר טיים אאוט

• Facebook
• Twitter
• Email

ללהקת Western Union יש את מה שכל להקת אינדי צריכה: טקסטים מתוחכמים אך נגישים, כריזמה מטרידה ובלתי מוסברת, שלושה נגני קאזו מהבכירים בתחום ודיי ג'וב בדואר ישראל. בשלושת הימים שבהם הם פעילים, הספיקו חברי הלהקה להכניס שיר לפלייליסט הלילה של קול הקמפוס, לחתום בלייבל השבדי Tirken ולחמם את ועדת חריגים באוזןבר. עם זאת חברי הלהקה, שישה במספר, לא נותנים להצלחה לעלות להם לראש. "גם כשאנחנו על הבמה, אנחנו נשארים עם הרגליים על הקרקע", מספרת דנית, אחת משש סולניות הלהקה. "אני תמיד מזכירה לעצמי שמחר בבוקר אחזור לחלק חבילות מ־Asos".

חברי הלהקה נפגשו במקרה במסגרת עבודתם בסניף יהודה הלוי־שינקין. ג'יי־מי – סולן ונגן קלידים, בס וחצוצרה – שמע במקרה את דנית ואת אלן רבים על איזה מהאלבומים של הסטרוקס הוא יותר אובר רייטד והרגיש שיש פה פוטנציאל. "הצטרפתי לשיחה כשונא נלהב של להקות פוסט־פּאנק ריבייבל, וישר הצעתי להם להקים להקה משלנו", הוא נזכר. "אמנם אף אחד מהם לא מנגן על שום כלי, אבל זה מעולם לא הפריע ללהקות ליצור משהו חדשני".

וחדשנות היא אכן התכונה הבולטת ביותר של הלהקה, שמזוהה עם המצאת הז'אנר הלוהט גראז'־דייב, שהפך בשבוע האחרון לדבר הכי נכון בעיר. "אנחנו לא אוהבים להיצמד להגדרות", מעידה מרישקה, סולנית ונגנית תוף מרים, "אבל אנחנו כן מכירים בכך ששינינו את העולם עם המוזיקה שלנו".

ג'יי־מי: "במקור רציתי שננגן קאברים לביטלס בג'יבריש, אבל כל חברי הלהקה שונאים את הביטלס. הם לא הבינו שזה בקטע אירוני".

אסתי: "יש דברים שלא צוחקים עליהם".

עכשיו, כשכבשתם כל פסגה מוזיקלית בישראל, יש תוכניות לפרוץ גם מעבר לים?

דנית: "מעולם לא תכננו להצליח פה. התוכנית הייתה לצבור עדת מעריצים כל כך גדולה כדי שכשיזמינו אותנו לנגן באינדינגב נוכל לסרב בהפגנתיות".

יסמין: "בחודש הבא אנחנו יוצאים לטור של 24 שעות במזרח אירופה. נופיע בין היתר בקרואטיה, בסלובקיה ובמולדובה, שם נופיע במגורי הסטודנטים בבית הספר לרפואה, לצד הלהקה המקומית האדירהEverything Sucks Besides Us. שם חם מאוד בסצנת הפוסט־שוגייז".

יצא לכם שם של להקת הופעות מדהימה. ספרו לנו על רגע אחד בלתי נשכח.

אלן: "הייתה כמובן ההופעה הראשונה שלנו בלבונטין לפני יומיים, שכבר הפכה מאז לקאלט והקסטה שעליה הקלטנו אותה היא סולד אאוט בארץ ובעולם".

אסתי: "ואחרי שחשבנו שיותר מרגש מזה כבר לא יהיה, הגיעה ההופעה השנייה שלנו בלבונטין, אתמול. זוכרים איך ג'יי־מי בעל את החור בעמוד על רקע סולו קאזו של 45 דקות?".

יסמין: "אני מרגישה שמאז כבר התבגרנו, אנחנו במקום אחר".

עד כה הופעתם עם שירים של אחרים בלבד, מתי תתחילו ליצור מוזיקה משלכם?

ג'יי־מי: "החלטנו שזה לא משהו שנעשה בעתיד הקרוב. כל הלהקות בעולם יוצרות מוזיקה משלהן וזה פשוט נראה לנו קל מדי. ביום שנעשה את מה שכולם עושים, נלך הביתה".

• מיוחדים
• פי 1,000 יותר טיים אאוט

• Facebook
• Twitter
• Email

על טרנד הפוסט פוד שמעתי כבר לפני מספר חודשים מחבר בעל חך אוונגרדי במיוחד. "אני נותן לזה חודשיים עד שזה כובש את העולם", הוא אמר בביטחון הגובל בהתנשאות. הזמן חלף והשבוע עקבתי אחריו, מנוצח, אל תוך סמטה אפלה מעוטרת בלוני גז המובילה אל מסעדת קולוניה. האף שלי היה הראשון לזהות את הריח החריף של מסעדת הפוסט פוד הראשונה בתל אביב, והעיניים לא איחרו להתפעל: סביב שולחנות העץ לא מוצבים כיסאות אלא אסלות חרסינה בוהקות. "זה חלק מהקטע", מסביר החבר, "הרי פוסט פוד הוא אוכל שכבר עוכל, והסועדים מייצרים בעצמם את המנות הבאות". מסקרן.

נכון, הקונספט המהפכני של הפוסט פוד הוא מעט קשה לעיכול, אבל הרעיון פשוט. בראיון טלפוני בלעדי ממינכן מסביר ממציאו, השף היינריך שייסה, מה כל כך מיוחד באוכל שלו: "במקום לייצר עוד אוכל חסר אופי שכל מנה שלו זהה לשנייה, בפוסט פוד כל מנה מקבלת את הטעם הייחודי שהיא סופגת ממערכת העיכול של האדם שעיכל אותה. כך למשל נקניקיית בראט וורסט אשר נפלטה מאדם ששתה גם מילקשייק וניל ויש לו מחסור ב־12B תקבל טעם שונה לחלוטין מטעם שיהיה לאותה נקניקייה שנפלטה על ידי מישהי חולת סוכרת נעורים. וחשוב מכל, הקונספט הוא 100% ירוק. או חום".

התיישבתי בשולחן הפינתי על האסלה הקרה והזמנתי מהתפריט עיקרית של פוסט חריימה ובקבוק שרדונה. חברי הביט סביב מאוכזב והתלונן שהגרסה הישראלית שכונתית מדי, כמעט סחבקית. לא יכולתי שלא להסכים. מושבי האסלות כאן צפופים מדי וכופים על הסועדים אווירה שאין בה פרטיות. חמש דקות מאוחר יותר, כשהמנות הוגשו בתוך סירי לילה וינטג'יים (לשלי היה עיטור של פו הדוב), זה כבר לא הפריע לאיש מאיתנו. חברי זלל את מנת הפוסט פאי רועים שהזמין בשניות, וניגב את פיו במפיות מעוטרות כלבלבים. בהשראתו צללתי גם אני פנימה ונגסתי מלוא הכף. טעם הדג הלך לאיבוד מעט בדרך, אך הפיקנטיות המסורתית של החריימה נותרה נוכחת. כבר עמדתי להיעלב בשם המטבח הטריפוליטאי לדורותיו כשלא הוגשה עם המנה סלסילת לחם, אולם הטבח ובעל המסעדה, השף הראל אשמים, הסביר כי הלחם כבר כלול בפנים.

בקולוניה מגישים את היין הלבן בטמפרטורת חדר השירותים, אך הטעם החמים והחמצמץ וניחוחות האמוניה העדינים דווקא הפתיעו לטובה. בשלב הקינוחים נאלצנו להכריע בין פונדו שוקולד, מוס שוקולד וסופלה שוקולד לבן בצבע חום. בחרנו במנה האחרונה, שהצטיינה במרקם הנימוח, וליקקנו את האצבעות.

לסיכום, הטרנד הסקטולוגי הוא טעם נרכש ואכן נדרשו כמה נגיסות כדי להתרגל אליו. אך לכל המקטרגים חסרי התעוזה בעירנו שמקפידים לפטור כל התמודדות עם סגנון חדש בהגדרתו כ"לא יותר מקוריוז טיפשי וחולף", ולאלה שטוענים שפוסט פוד הוא לא יותר מגוש עצום ומהביל של צואה וקוראים לי פלצן מסריח – אומר כי לעתים ההרפתקנות הקולינרית משתלמת. בידיעה ששוב הקדמתי את זמני, סיימתי את הארוחה שבע, מאושר ומלא בחרא.

• מיוחדים
• פי 1,000 יותר טיים אאוט

• Facebook
• Twitter
• Email

ממה פרייר (ממוצ'קה, ממה־בר) בסך הכל רצתה להביע את תמיכתה במאבקם של מבקשי המקלט. היא לרגע לא חשבה שהמחווה הקטנה שלה, האישית, תהווה השראה ליוזמה חברתית־קולינרית שמצליחה לסקרן את ותיקי השפים בתל אביב. הומו ספיינס, שנפתחה השבוע על חורבותיה של פנג שו, מזמינה את הסועדים לערב בלתי נשכח המחבר בין אנשים חיוביים, מוזיקה שבטית וחומרי גלם מקומיים שנאספים בכל ערב מהכביש.

לכל מי שהעביר את שנת החורף שלו בברלין נזכיר כי לפני כשלושה חודשים מבקשי המקלט והעובדים הזרים קיימו הפגנות מחאה נגד יחס המחפיר של המדינה כלפיהם. להפתעתם הרבה, מסעדנים ובעלי ברים, בהם פרייר עצמה, החליטו להצטרף למאבק ולתמוך בעובדי המטבח והניקיון שלהם. במהלך שבוע המחאה פרייר ערכה ערב שכולו מנות אריתריאיות וסודניות במקום התפריט הרגיל. הערב, שזכה לכינוי פודלס פריידי, הוגדר כהצלחה אדירה.

מוסא קידנה, פליט מאריתראה שכל משפחתו נטבחה מול עיניו, היה באותה תקופה עובד מטבח אצל פרייר. באחד הערבים, לאחר שסיים להדיח את הכלים ביד אחת (את ידו הימנית איבד בקרב עם נמר במסעו הארוך לישראל – ו"ק), פנה אל פרייר והודיע לה שהוא עוזב. יממה לאחר מכן כבר התחיל לחפש צוות כדי להקים את מסעדתו. אך כדי לא ליפול לאותה קלישאה בנאלית דכאנית של גבר־בוס־בעל האמצעים, קינדה הספיק לעבור ניתוח לכריתת איבר המין עד למועד לפתיחת המסעדה ומיד פצח במערכת יחסים לסבית עם אורטל בן דיין.

במסעדה של קידנה לא מגישים מנות שבהכנתן כרוך סבל של חיות, בני אדם, צמחים או אבנים. התפריט, שכתוב בלשון זכר ונקבה, מבוסס על ירקות ופירות שנשרו באופן טבעי מהעץ או נפלו מהדוכן בשוק. כך למשל, בעיקריות תוכלו לבחור בין ראגו/ה ירקות/ים שורש/ת לצד טרטר/ת עגבנייה/יון לבין מנה קצת פחות משעממת כמו קובה בננה/ו ממולא/ת בעדשים/ות כתומ/ות. וטיפ שלנו: אל תוותרו על הקינוח שהפתיע לטובה, פירה גולגולים/ות של פיקוסים/ות.

למרות הריחות שמכים בנחיריים ונושאים אותך מיד למדבריות אפריקה, הומו ספיינס רוצה שתגיעו בעיקר כדי ליהנות מהחוויה ופחות מהאוכל. זו אחת הסיבות שקידנה וחבריו החליטו שלא להכניס למסעדה כלים של בעלי פריבילגיות, כמו סכו"ם או צלחות. במקום זאת המנות מוגשות בידיהם החשופות של בני החורין, שמוזגים אותן ישר לפיות הסועדים. מטידו דיבה – מלצר סודני המתנייד במסעדה על כיסא גלגלים (הומו ספיינס כולה נגישה לבעלי מגבלויות) – אחראי בעיקר על המרקים. אף טיפה לא בורחת מבין ידיו הגדולות, אותן ידיים שבאמצעותן משך את עצמו עד לתל אביב לאחר שאיבד את רגליו בקרב נגד מיליציות הבדואים בסיני.

"אימא שלי לימדה אותי הכל על אוכל", מספר דיבה בחיוך רחב ומלחיץ, "אם היא לא הייתה נמכרת לעבדות תמורת צלחת בצק, היא בטח הייתה מאוד גאה בי".

הומו ספיינס היא המסעדה הראשונה המנוהלת על ידי מבקשי מקלט וישות טרנס רוחנית שנמצאת מחוץ לגטאות דרום העיר. לכן היה מסקרן מאוד לראות כיצד יגיבו תושבי מרכז תל אביב ליוזמה השחורה בעיר הלבנה. בינתיים נראה שהשכנים החדשים מתקבלים בשמחה, והוותיקים אפילו דואגים לתרום למטבח פירות וירקות שנרקבו להם במקרר.

"הם צריכים מעט מאוד כדי להיות מאושרים", מסכמת דינה, אחת מדיירות המקום, "והלוואי שיום אחד נאמץ את הגישה שלהם".

• מיוחדים
• פי 1,000 יותר טיים אאוט