Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
הגידו כן לזקן: בניגוד לשמועות, פיצה ג'וספה עדיין כאן
הצב מחליף שריון. פיצה ג'וספה. צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של ג'וספה, באדיבות המצולם
בשבועות האחרונים מסתובבות שמועות שהבעלים המיתולוגי של הפיצרייה הוותיקה נטש את השכונה, ואנחנו כאן כדי לעשות סדר בהכל - יוסי רוזנטל, הידוע גם בתור "הזקן", נשאר בסביבה, ורק צירף אליו שותף. אז אל דאגה - הסלייס הלוהט עדיין מחכה
אין תל אביבי שמכבד את עצמו ולא מכיר את פיצה ג'וספה. מדובר כמובן בפיצה הפלורנטינית מרחוב ויטל שמתאפיינת בתור ארוך ששווה כל רגע, עבודת יד מיומנת, מחירים סבירים, תוספות טריות ונהדרות ובעיקר תחושה עממית-שכונתית שכבר קשה למצוא פה, בימים שגם פיצה כבר קיבלה על עצמה כל מיני גינונים מתישים. הפיצה הפכה עם השנים למוסד וצברה עדת מעריצים שנשבעים רק בה ולא יחליפו אותה בעוד שום טרנד, נפוליטני או ניו יורקרי.
הלקוחות הקבועים. צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של ג'וספה, באדיבות המצולם
אותם מעריצים, שאולי שמעו בתקופה האחרונה שמועה כי הבעלים הנצחי שלה, יוסי רוזנטל, מכר את הפיצריה, יכולים להירגע. רוזנטל,שזכה לכינוי הזקן, או הצב – זאת הודות לחזותו הכפופה משהו ולקצב האיטי והמחושב בו הוא מכין את הפיצה – אכן מכניס שותף חדש לעניינים, הפיצרייה עוברת מתיחת פנים (או בצק), אבל הוא נשאר בתמונה.
רוזנטל, שבימים אלה כבר נדרש למנוחה ולעבודה פחות פיזית, הכניס לשותפות את אריק חבז, חבר ולקוח ותיק, שבמקרה גם אוהב פיצה וגם אופה מקצועי.אריק צירף לחגיגה גם דור שני לאפייה, את בנו שגב – כל זאת, תחת פיקוחו הקפדני והזהיר של יוסי, שיושב שם בעיניים בוחנות, מדריך, מלמד ומשגיח מקרוב על כל הנעשה והנאפה בטאבון.
לא סתם קוראים לו כך. יוסי רוזנטל והפיצה. צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של ג'וספה, באדיבות המצולם
האב והבן למדו לעומק את המתכון המיתולוגי שמתאפיין בבצק דק ומדויק, כמות מדודה של רוטב ותערובת גבינות נדיבה. בקיצור, שום דבר בפיצריה האהובה – מהתוספות, גודל הסלייס הכפול ועד המחירים – לא הולך להשתנות.הדבר היחיד שבאמת התחדש, הוא שיפוץ קל למקום והלוגו – שעושה כבוד להוגה ולבעל החזון.
הלוגו החדש של ג'וזפה
אגב, גםעמוד הפייסבוק של הפיצרייהחזר לפעילות בימים אלה, אחרי ששבת משנת 2015 (עם הלוגו המחודש, כמובן). ומה לגבי אינסטגרם? זה עדיין לא. בשביל לבהות בסלייס יפהפה של ברוקולי-גבינת עיזים תצטרכו להגיע למקום. פיצה ג'וזפה, חיים ויטאל 1
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מאפיית סאלוף הוותיקה משכונת התקווה שולחת שלוחות של אוכל תימני טוב לשכונות נוספות ברחבי תל אביב. המקום – שמגדיר את עצמו כחמארה תימנית מודרנית – מציע תפריט של מגוון מאכלי בצק אהובים כמו מלאווח, לחוח, ג'חנון וקובנה, בצד מבחר מרקים תימניים וחומוס קומפלט. כראוי לחמארה יש גם תפריט אלכוהול, כמה שולחנות נמוכים ולוחות שש בש למי שרוצה לבלות את זמנו באכילה, בשתייה מדודה ובהאזנה למיטב להיטי הזמר המזרחי משנות ה־80 (18־40 ש"ח).
אראפס, אוכל הרחוב הפופולרי ביותר בוונצואלה, הן חביתיות קמח תירס עבות הנצרבות על פלנצ'ה לוהטת ואז ממולאות במבחר מילויים כמו תבשיל בקר או עוף, ממרח אבוקדו וגבינה מגוררת. בשוק הכרמל קם לנו השנה דוכן אוכל רחוב שמגישים בו את המעדן הפשוט והטעים הזה בדיוק כמו בארץ המקור (מתאים במיוחד גם לכל מי רוצה להימנע מגלוטן). האווירה השמחה והידידותית מעלה אף היא זיכרונות נעימים ממסעות רחוקים מעבר לים (25 ש"ח).
השם סמבוסק נועד למשוך עוברים ושבים מהמגזר היהודי, אבל בעצם מוכרים במקום את אחד התענוגות הגדולים ביותר של אוכל הרחוב המזרח התיכוני – מנא'יש (הידוע גם בשם ספיחה). את מאפה הבצק השטוח אופים בתנור אבן ומניחים מעליו מבחר תוספות נפלאות: בשר כבש טחון ומתובל, שנקליש (לבנה מיובשת) עם אגוזים, מחית פלפלים, שמן זית ותערובת זעתר, סבנח (תרד בר) עם גבינת ג'יבני ועוד. מטיילים בדרכם לצפון ובדרך חזרה עוצרים כאן כדי לקבל את אחת הארוחות הזולות, הטעימות והמשביעות ביותר שמציע המטבח המקומי (6־14 ש"ח).
בכל פינת רחוב בגיאורגיה אפשר למצוא מאפיות עממיות המוכרות את אחד המאפים המזוהים ביותר עם המטבח המקומי – חצ'פורי. מיני המאפה השונים נבדלים זה מזה בשומן הבצק, בצורה ובמבחר המליות. החצ'פוריאצ'מה הוא מאפה גבינה ושכבות בצק משוחות בנדיבות בחמאה מזוקקת צהבהבה; סירת הבצק המפוארת של החצ'פוריאדג'רי משיטה בתוכה גם ביצה רכה; ויש גם חצ'פורילוביאני, ממולא במחית שעועית אדומה המתובלת בפלפל חריף, ועוד מינים נהדרים. בחצ'פורייה המקומית, שקמה בשנים האחרונות באחת הסמטאות המובילות לשוק מחנה יהודה, אופים את המאפים הנהדרים האלה עם רגע ההזמנה (זמן ההמתנה ארוך, אבל שווה כל רגע) ואפשר לקנח בצ'ורצ'חלה, קינוח גיאורגי מסורתי של אגוזי מלך מצופים בדבש ענבים (13־19 ש"ח).
בוויטרינה הפונה לדוכני שוק הכרמל אפשר למצוא את הצ'וקור – שבלולי הבורקס הגדולים והנפלאים, ממולאים בחצילים, בתרד או בגבינת קשקבל (או בשילוב של השניים). את הבורקס אוכלים במקום עם כוס איירן מרווה, אבל במאפיית הבורקס התורכי הוותיקה של נסים ושל מלכה אפשר גם למצוא מיני מאפה ודברי מתיקה אחרים מהמולדת הישנה: סו־בורק (בורקס על בסיס בצק מים שמזכיר את הלזניה האיטלקית), פשטידת אטריות וקינוחים מסורתיים כמו אשורה (פודינג גרגירי חיטה מבושלים בסירופ עם פירות יבשים) וסוטלאץ' (20־25 ש"ח).
עגלת הבורקס של משפחת בכר ניצבת בעיר התחתית של חיפה עוד מהימים הראשונים לקום המדינה, כשברחובות סביב הנמל ניהלו ימאים מסחר ער בטובין שהובאו מעבר לים. יהושע בכר עלה לישראל מתורכיה – המולדת האגדית של בצק הפילו, פתיחתו וקיפולו לבורקס – והיום ממשיכים בניו ובני בניו להכין בורקס ברשת שסניפיה פזורים ברחבי העיר. בעגלה המקורית מתחממים מעל מגירה מלאה בפחמים בורקס חצילים נפלא (ששווה להגיע עבורו בשעות הבוקר), בורקס תרד ובורקס גבינה – כולם מוגשים עם ביצים חומות וחמוצים (15 ש"ח).
שוק רמלה הצבעוני ומלא החיים הוא שוק איכרים אמיתי שממשיכים למכור בו תוצרת חקלאית מקומית המגיעה משדות היישובים הכפריים הסמוכים. בלב דוכני הירקות, הפירות והתבלינים ניצב דוכן בורקס שהוקם בשנת 1957 על ידי אביו של חיים קולו שעלה מאיסטנבול. היום עובד במקום דור הנכדים, סניפים נוספים נפתחו ברחבי הארץ, אבל הבורקס נותר כשהיה: מאפי פילו מופלאים ממולאים בגבינה או בתרד ומלווים במינדוס ובחמוצים. מוכרים כאן גם את הלימונדה הרמלאית הטבעית שנוצרת מריסוק הלימון בשלמותו – על הקליפה, הציפה והגרעינים (13 ש"ח).
אצל ג'וזפה, שנטל לעצמו שם איטלקי אבל שוכן בלב שכונת פלורנטין, מאמינים בפיצה עשויה בצק דק פריך ברוטב עגבניות טרי, רוטב פסטו ורוטב שום יוצאי דופן ועם מבחר תוספות לא שגרתיות לצד הסטנדרטיות. העקרונות הבלתי מתפשרים של יוסי, בעליו של המקום, מכתיבים הכנה אטית ומדוקדקת וכפועל יוצא זמן המתנה ממושך, שהוציאו לו מוניטין של סופ־נאצי מקומי, אך ברגע שבו מגיע המשולש הלוהט והטעים הכל נסלח (20־25 ש"ח).
מאחורי הוויטרינה מונחים מרבדי הפיצות: משטחים נחשקים של בצק, רוטב עגבניות, גבינה מותכת, מיני נקניקים ופטריות משובצות בבצל סגול. רשת הפיצריות שייסדו האחים ירזין – מהוותיקים והמקצועיים שבמסעדני הארץ – מגישה פיצות מלבניות שנמכרות לפי משקל. חומרי הגלם טריים טובים – החל בקמח המשמש להכנת הבצק וכלה במגוון התוספות הקלאסיות, וזה סוד קסמה של הרשת הפופולרית (98 ש"ח לק"ג).
