>> עדי הלמן (כדאי שתעקבו)היא יוצרת, קומיקאית, פרפורמרית ומנחת סדנאות כתיבה, ומאז 2023 היא מריצה בהצלחה שמתחילה להריח כמו קאלט את המופע"חומרים לטיפול", סדרת ערבי סטנדאפ בהובלתה שבה מדי ערב מתיישבים חמישה כותבים וקומיקאים על כורסת המטופל ודנים עימה בענייני טיפול, מטפלים ומטופלים בשדה הפסיכולוגיה. קורע? בהחלט. חשוף? מאוד. הערב הבא של "חומרים לטיפול" יתקיים ב־12.1 בצוותא 1, בנושא "דימוי גוף" ובהשתתפות אבי דנגור, טל מיכאלוביץ’, עמית הרשקוביץ וטל אברהם.את הכרטיסים שלכם תמצאו כאן.

>> מסיבאסה: אנחנו צוחקות כי קשה. לא כי משהו פה מצחיק
>> כשהוט מספרים את "הסיפור של כולנו" הם לא מתכוונים לכולכם

לפעמים, בזמן הטיפול שלי, אני שמה לב שאני עושה שם עבודת סטוריטלינג די מרשימה. אני משאירה אותה במתח מפגישה לפגישה, נותנת דימויים מדוייקים, בונה דמות עגולה ומגישה את זה עם רגישות ועדינות, וכל זה קורה מול קהל של אדם אחד. והיא עוד מרוויחה מזה כסף!

אז החלטתי לעשות מזה מופע. וידעתי שזה חייב להיות סטנדאפ, הרי אין דבר נפלא יותר מלהצחיק את הפסיכולוגית. כשאני מצחיקה את הפסיכולוגית שלי אני יודעת שמישהו בעולם אוהב את העבודה שלו, בזכותי. כשהיא צוחקת אני יודעת שהיא יודעת שאנחנו משהו מיוחד, שהקשר שלנו הוא טיפה מעבר, לא כמו עם כל המטופלות הרגילות. הקשר השבועי עם האדם המסתורי הזה הוא ייחודי והזוי, ואני מוצאת אותו מרתק. ובעיקר אני מגלה שאני רק רוצה לשמוע על הטיפול של אנשים אחרים.

מתוך המקום הזה נולד הערב “חומרים לטיפול”. בכל ערב אני מזמינה כותבים וקומיקאים לדבר על נושאים שבדרך כלל נשארים בקליניקה. לכל ערב יש נושא אחר, כותבים אחרים וחומרים חדשים, אבל תמיד הכותבים יושבים על ספת המטופלים ואני יושבת על כורסת המטפלת ומהנהנת (ככה עושים את זה, לא?).

אני באה מעולמות הפרפורמנס והכתיבה, ובשניהם הז’אנר האהוב עליי הוא האוטוביוגרפי. אני אוהבת לשמוע אנשים מספרים את הסיפור שרק הם יכולים לספר, את הסיפור שלהם. מה שהכי מעניין אותי הוא לא מה קרה, אלא איך אדם בוחר לספר את נקודת המבט שלו. הדברים שנראים לנו מובנים מאליהם רק כי ככה אנחנו חושבים, הם בדיוק המקומות שבהם מתגלה ההבדל. אף אחד אחר לא חושב כמונו, ובעיניי זה בהכרח מעניין. היומיום כל כך מלא ניואנסים, שאני באמת לא מבינה למה צריך להמציא.

גרתי שלוש שנים בניו יורק, ושם גיליתי את עולם הסטנדאפ. בניו יורק סטנדאפ הוא מדיום אמנותי לכל דבר, מלאכה שדורשת עבודה, מיומנות וכישרון. מה שהיפנט אותי בסטנדאפ הוא המשחק על הגבול הדק שבין קרינג’ לאינטימיות. כשמישהו מנסה להצחיק הוא נמצא במצב מאוד פגיע. אם הוא מתאמץ יותר מדי לשמור על עצמו ונהיה מנוכר, אני מאבדת עניין. אבל אם הוא פגיע מדי ואני מרגישה שהוא במצוקה, זה כבר קשה מדי להסתכל. סטנדאפ טוב מתמקם איפשהו בין הקצוות האלה, מספיק מוחזק כדי שהקהל ירגיש בטוח, ומספיק חשוף כדי שירגיש קרוב.

האמנות שאני אוהבת היא אמנות שבה אני מתחילה כזרה ליוצר.ת ומסיימת כסוג של חברה. אני מתרגשת כשאני מרגישה שיוצר.ת חושף.ת משהו אישי, גם אם באופן לא ישיר או לא מילולי. גם כשאני מסתכלת על במה אני אוהבת להרגיש שאני בשיחה עם חברה טובה.הפורמט של "חומרים לטיפול" מאפשר בדיוק את העמידה על הגבול הזה. הבמה נראית כמו קליניקה, הכותבים יושבים על ספת המטופלים ואני על כורסת המטפלת, עם המון סקרנות ואפס הכשרה טיפולית. אני מקשיבה, שואלת שאלות, ומשמשת מעין תיווך בינם לבין הקהל. הדיאלוג איתי יוצר תחושה של מרחב מוחזק, כך שגם כשהמונולוגים מגיעים למקומות אישיים ופגיעים, הקהל מרגיש מוגן.

ההנחיה לכותבים היא לכתוב מונולוג מצחיק שקשור לנושא הערב ולטיפול שלהם. אבל ברגע שאנשים חושבים על הטיפול שלהם, הם נכנסים מיד למצב תודעתי אישי ופגיע יותר. לכן המונולוגים לא תמיד רק מצחיקים. אני אוהבת שבערבים האלה הצחוק מסמן הזדהות והכרה, אבל לפעמים, כמו בטיפול טוב, יש גם כאב והצחוק הוא צחוק של התקרבות ונחמה. כמו כשנורית דרימר סיפרה בערב בנושא הורים על החוויה שלה בסופר מול יוגורט וניל שהרכין ראש אחרי שאבא שלה נפטר, או כשאורי זר אביב סיפר על רגע התחתית שלו כמכור, או כשכרמל נצר דיברה על החרדה מהצורות השונות שבהן אמא שלה יכולה למות.

במקום המטורף שאנחנו חיים בו, אין צורך להסביר למה כולנו זקוקים לטיפול. אבל למה הומור? כי אני לא יכולה לחשוב על דרך אחרת לחיות פה כרגע. כשמצחיק, הדברים נעשים יותר נסבלים. הומור הוא הבית של האמפתיה, של שותפות הגורל, של ההתמודדות. ההיפך מלהדחיק זה להצחיק. להומור אפשר להקשיב. בלי יומרה, אני רק מספרת איפה אני, וכשהקהל צוחק אני יודעת שהם גם שם איתי.

זו הזמנה לסטנדאפ בלי שריון של ציניות. סטנדאפ שמגיע מהמקום הכי חשוף ואישי. הכי אנושי.בואו. זה אולי לא תחליף לטיפול, אבל זה בהחלט יותר זול.

• יוצרים כותבים
• תיאטרון
• קומדיה
• צוותא
• טיפול
• פסיכולוגיה
• טור אישי

תרועת הפסטיבלים בתל אביב הולכת ומתגברת משבוע לשבוע, ואחרי שהתבשרנו בשבועות האחרונים על לא פחות מ-12 פסטיבלים שונים שמתרחשים בעיר בימי נובמבר אלה, הגיע הזמן להתחיל לחמם מנועים לקראת הפסטיבלים של דצמבר: קבלו את פסטיבל תיאטרון קצר שחוזר לצוותא זו השנה ה-27, וייערך בין אולמותיו וגם בבר ההופעות בר גיורא (9.12-4.12)עם מגוון עשיר של יצירות תיאטרון מצחיקות, מרגשות ובעיקר קצרות כמובן.

>> נובמבר קרנבל: 11 פסטיבלים שלא תרצו לפספס החודש בתל אביב
>> פסטיבל ספיריט: "המשימה היא להחזיר לחברה הישראלית אנושיות"

בין השחקניות, המחזאים והבמאיות שייקחו חלק בפסטיבל השנה נמנים ריטה שוקרון, יורם טולדנו, אמנון פישר, טלי שרון, אלון נוימן, נועם אימבר, מרט פרוחומובסקי, תום חגי, עידו אליאלי, סוזאנה פפיאן ומיכאל הנגבי לצד עוד עשרות שחקנים ויוצרים מוכשרים שיציגודרמות נוקבות ומרגשות, קומדיות רומנטיות ומורבידיות, יצירות אוטוביוגרפיות חשופות ופנטסטיות, מחזות זמר ואופרות ראפ קצביות ונועזות. הפסטיבל נערך השנה לראשונה בניהולם האמנותי של עדי גורל ומולי שולמן, ויעלה במתכונתו המסורתית על 3 במות שונות בסוף השבוע הראשון של דצמבר ומיד בעקבותיו עוד שלושה ימי הצגות אורחות שליקטה נועה שכטר, המנהלת האמנותית היוצאת של הפסטיבל (יחד עם תמר קינן).

ההצגות שבחרה ואצרה שכטר הן כמה מיצירות התיאטרון המקוריות והאדג'יות ביותר של הזמן הזה, ביניהן "סונטת קרויצר" (יצירה תיאטרונית מוזיקלית עם ששון גבאי), הקברט הספרותי-מוזיקלי "שיחות על אהבות (ועל אי הבנות אחרות)", קומדיית הפופ הסובייטית "פימה ג'קסון ולהקתו", מחזמר הקאלט הקומי "גידול ושמו בועז" שהחל את דרכו כהצגה קצרה בפסטיבל לפני מספר שנים ומאז רץ בהצלחה כהפקה מלאה בצוותא, ו"בקיצור" – ארבע הצגות יחיד אישיות שעלו לראשונה בפסטיבל תיאטרונטו 2025, הנעות בין הומור לפרידה, בין דרמה לתקווה: "שמנמן נמוך עם תלתלים" (איתי סלהוב), "בא לי לבאלי" (שיר שאלתיאל), "שמן אחרי המלחמה" (סהר עודאי) ו"קיקר – פוטלוד – וליכטויך" (רוזה לגר).

הפסטיבל יתפרש השנה על שלוש במות שונות באופיין: בצוותא 1 ימשיך הפסטיבל במתכונתו המסורתית: ארבעה מחזות שהחלו מהבקשה הפשוטה "לכתוב בהשראת שיר", אך הפכו ליצירות שמתמודדות עם פחד, פרידה, לפעמים אובדן; בצוותא 2 יוצגו יצירות אישיות-אוטוביגרפיות, כשהכותבים.ות הם גם המבצעים.ות והיצירות כולן משלבות עבודת וידאו-ארט; הבמה השלישית תהיה זו של בר ההופעות בר גיורא, שמצטרף כאמור לראשונה לפסטיבל תיאטרון קצר. במועדון ההופעות הלילי יעלה ערב מיוזיקלס קצרים, בליווי מוזיקה חיה וקורוס, בישיבה סביב שולחנות עם דרינקים והפתעות.

פסטיבל תיאטרון קצר הפך במרוצת השנים למוקד עלייה לרגל של התיאטרון העצמאי בישראל עם הצגות שנבחרות בקפידה מבין מאות הצעות. הפסטיבל מהווה חממה לפיתוח רעיונות חדשים שמתחילים ב"קצר" ומתפתחים בהמשך להצגות באורך מלא. הצגות רבות שהחלו את דרכן בפסטיבל וזכו לאהדת הקהל והביקורות, הפכו בהמשך להצגות תיאטרון באורך מלא שהיו ללהיטים, בהן "המשתמט", "שמואל", "גידול ושמו בועז" ועוד.

"פסטיבל תיאטרון קצר חוגג 27 שנה", אמרו גורל ושולמן בהודעה לתקשורת. "השנה קיבלנו לפסטיבל מאות מחזות קצרים מצוינים מתוכם בחרנו את אלה שהרגשנו שנוגעים בלב השאלות של התקופה וגם בליבנו: מה קרה לנו? איך אנחנו במלחמה הזו, בתוכה ואחריה? איך ממשיכים מכאן ולאן? ובכלל, מה זה אומר שממשיכים? לצד חומרים הנוגעים ברווקות מאוחרת, אהבה, זוגיות ומחויבות ואף סאטירה נוקבת ובועטת, ניסינו לתת ייצוג רוחבי לכל הקולות שנענו ל׳קול הצועק׳ שלנו כדי לתת לכם תמונת מצב שלוכדת את הרגע הזה בזמן. ובקצרה. זו השנה הראשונה שלנו כמנהלי הפסטיבל ואנחנו מתרגשים מההזדמנות החד־פעמית להיחשף ליוצרים חדשים ולרוח של פסטיבל שלא דומה לשום פסטיבל אחר בעיר הזאת".
>> פסטיבל תיאטרון קצר #27, 9.12-4.12, צוותא, אבן גבירול 30 תל אביב.עוד פרטים, כרטיסים ותוכניה מלאה באתר צוותא

• ❤ תרבות
• תיאטרון
• צוותא
• פסטיבל

>> תם אהרון הוא מהמצליחים שבסטנדאפיסטים שברעו מתוך הסצנה התל אביבית, הוא גם תסריטאי ומגיש בתוכנית בוקר חדש ב-99FM, וביום ראשון הבא הוא יקח חלקבאירוע"רוחות של שינוי", הושענא רבה בבית אבי חי בירושלים,שיתקיים ביום ראשון הבא (12.10) מ-20:30 אל תוך הלילה. זאת ועוד: בחודשים הקרובים הואיעלה בבית ציוני אמריקה ובצוותא עם מופע בדיקת חומרים ואילתורים לקראת סטנדאפ חדש, הראשון שבהם בסוף החודש בבית ציוני אמריקה (29.10 21:00).כל הפרטים והכרטיסים שצריך כאן.

1. מלכה

המסעדה הכשרה של אייל שני, שבגלגול הקודם שלה ברחוב דפנה התחתנתי עם אשתי: חתונה של 40 אורחים, בימים שעוד אף אחד לא שמע על קוביד, סבתא עיראקית שלא מבינה למה מגישים אוכל על קרטונים, אמא מרוקאית שמתעקשת שכבר באייטיז היא המציאה את מנת הדגל של המסעדה (שניצל ממולא בפירה) ודודים שחיברו טלפון לרמקולים עם כבל אוקס כי לא הבינו למה אין די.ג'יי כשהם צריכים לרקוד.ומעבר לחיבור האישי, מקום מושלם לפגישות בסטייל וברמה קולינרית הכי גבוהה שיש שמתאימה גם לאנשים ששומרים כשרות.
דרך בגין 146 תל אביב

2. צוותא

אני תוהה מה יותר כיף – לעשות סטנדאפ בצוותא או לראות סטנדאפ בצוותא? בכל מקרה קשה לדמיין איך עולם התרבות הישראלי היה נראה ללא צוותא 1 – האולם המיתולוגי שבו כבר 70 שנה שהקהל עוטף את האמנים הגדולים ביותר בישראל, וללא צוותא 2 – מנוע הפרינג׳ האינטימי, האוף ברודוויי של צוותא. ועם כמות ההיסטוריה שקיימת שם, אפילו על הפוסטרים במבואה אפשר להעביר ערב שלם.
אבן גבירול 30 תל אביב (לונדון מינסטור)

3. הקצביה בשינקין

רצה הגורל, והסניף הראשון של הקצביה של אורי וישראל אהרוני ממוקם כעשרים מטר אווירי מהקליניקה של הפסיכולוגית שלי. כך יצא שבמשך שנים הייתי הולך אחת לשבוע לפתור את האישיות שלי, ומשם ממשיך דוך לקנות בשר, ואם היה לי מזל – גם לקבל טיפים מהשף עצמו, עם הסברים חכמים ומרתקים על חומרי הגלם שרכשתי, ומה בדיוק אפשר לעשות איתם. העובדה שיש מקום בישראל שאפשר ללכת לקנות בו בשר ישירות מהאיש שהמציא את הקולינריה הישראלית המודרנית היא ניצחון תל אביבי בכל מובן.
שינקין 56 תל אביב

4. יום האימוץ בגן מאיר (והיום במקומות אחרים)

בדירה הראשונה ששכרתי בתל אביב, בבורוכוב/פרץ חיות, כבר למדתי שאם יש לי תכניות כלשהן ביום שישי, והדרך אליהן עוברת בקינג ג'ורג', אני צריך להוסיף לפחות 15-20 דקות לחישובי הזמנים כי אין מצב שאני לא עובר ללטף אתכלהכלבים ביום האימוץ בגן מאיר, אוסף על עצמי כמה פרעושים וממשיך. פעם אחת אפילו אימצתי כלבה בטעות. הייתי בדרך לאכול המבורגר, והיא קפצה עלי, ליקקה אותי בפרצוף ונכנסה ללב שלי ולמשפחה שלי לעשור עד שהלכה לעולמה. מאז גם יום האימוץ כבר לא איתנו, ולהבנתי עבר למתחם מלון סבן (שנקר 2) מול צ'רלס קלור, אבל לנצח גן מאיר יהיה מבחינתי המקום שבו אנשים טובים מביאים כלבים לחפש בית.

5. מוזיאון הטבע

מקום מושלם להורים וילדים, וגם לשוטטות נטולת צאצאים. שילוב מעודן ואלגנטי מאוד של טכנולוגיה וטבע, אינסוף למידה, פעילויות, מדריכים שמאוהבים במקצוע, שרידים של חיות, וכבוד למבקרים.
קלאוזנר 12 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

חניונים תת קרקעיים מההיסטוריה העתיקה.בכל רחבי העיר מפוזרים חניונים שככל הנראה נחפרו במאה ה-13 על ידי האמיר הממלוכי ״מפתחדסקנט״, נצר לשושלת ״סנטרלפרק״. בכל אחד מהחניונים ישנם שישה מפלסים תת-קרקעיים, בכל מפלס כשלוש חניות, כל חניה ברוחב ארבעה סנטימטרים בערך. בכל לילה עובר איש התחזוקה של החניון, שכמובן לא עושה כלום על מנת לתחזק את החניון, אלא מעביר את מכונת התשלום למפלס אחר, אחרת חלילה אנשים עלולים למצוא אותה ולשלם. כמובן שאין שום תמריץ לשפץ את אותן מדפסות כסף עתיקות, ולכן כנראה שנישאר איתן גם במאה הבאה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"קרנבל של בשר". ערב ברמה כלכך גבוהה שאין לי שום בעיה להמליץ עליו כאירוע תרבות, בעיקר כי כל החושים עובדים: ניחוחות עזים, אסתטיקה מוקפדת, טקסטורות מפתיעות, טעמים מפוצצים, הסברים וסיפורים מרתקים ואכילה בידיים להשלמת החוויה שנשארת איתך הרבה זמן. על כל זה מנצחים שפים סופר אדיבים, מצחיקים ורגישים, שדואגים שתהנה בכל רגע נתון.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אחרי המלחמה חזרתי לשמוע את "גשם" של בנזין, אחת מבלדות הרוק הכי יפות בעברית. לפני כמה ימים קיטש אמסלם הלך לעולמו, ומשהו בשיר שהוא יצר, במיוחד בביצוע של אלי לוזון, מציף לי את הלב באופן שגורם לי לעצור את האוטו באמצע נסיעה.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל דבר שקשור לחיילי צה״ל, ואני לא מספיק עומד בהמלצה שלי לצערי.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל תל אביבי שהעביר את השנתיים האחרונות ובפרט את "עם כלביא" בלי ממ״ד. לבי איתכם יפים שלי.

מה יהיה?
יהיה ממש קשה ואז טוב.

• העיר שלי
• סטנדאפ
• צוותא
• קצביה
• ישראל אהרוני
• מלכה
• קרנבל של בשר
• מוזיאון הטבע

עונת הקיץ אמנם חלפה עם מעט מאוד פסטיבלים ביחס למציאות טרום שבעה באוקטובר, ומסיבות מובנות, אבל הפסטיבלים של הסתיו והחורף הם סיפור אחר: קטנים יותר, אינטימיים יותר ובדרך כלל מאוד ספציפיים לגבי הנישה המוזיקלית שלהם. כזה הוא גם פסטיבל "מיתרים" שחוזר לצוותא חוזר ויביא לקדמת הבמה נגני כלי מיתר מובילים מכל הסוגים והמינים, הפקות חדשניות ורב גוניות ושיתופי פעולה ייחודיים ומרתקים בחמישה ימים של מוזיקה סוחפת.

הפסטיבל יתקיים בצוותא משך שבוע שלם בין התאריכים 5.11-30.10 ויציג הופעות ממגוון סגנונות מוזיקליים שרק המיתרים מחברים ביניהם. גולת הכותרת תגיע כנראה במופע המסיים של הפסטיבל (רביעי, 5.11, 21:00 בצוותא 1), כשעל הבמה יעלואהוד בנאיוההרכבג'ישבמופע דו-לשוני מרגש שמפגיש את בנאי עם חברו ושותפו משכבר הימים,ג'ורג' סמעאן, לחגיגה מוזיקלית שמחברת שירים אישיים שלו עם שירי עם ערביים, לבנוניים וגליליים, בהם יצירותיהם של האחים רחבאני שנכתבו לפיירוז האגדית. במופע הם מספרים ושרים, אהוד בעברית, ג'ורג' בערבית, ומובילים את הקהל במסע בין גוש דן לגוש חלב ובין קולות שנשמעים שונים אך נושאים את אותו געגוע. שזה כנראה בול מה שהנפש שלכם צריכה עכשיו.

אבל עוד הרבה לפני הפינאלה המפואר הזה, צפויים לעלות במסגרת הפסטיבל כמה מופעים מרתקים במיוחד:
הצ'לנית, הזמרת והמלחינה מאיה בלזיצמןובן זוגה ליצירה ולחיים,המתופף והמפיק מתן אפרת, חוזרים לפסטיבל לחגיגת קבלת שבת אינטימית בערב שישי יחד עם הרכב מורחב. התוכנית כוללת יצירות יפות כמו הפיוט "ידיד נפש", שירי אהבה כולל קלאסיקות מוכרות כמו "When you're smiling", יצירות אינסטרומנטליות מקוריות ושירים.

>> מזל טוב תל אביב, יש לך פסטיבל חדש ושלומי שבן מנהל אותו
>> שנתיים של כאב: היוזמה לסגירת מסעדות בשבעה באוקטובר חוזרת

המאסטרו גיל שוחטיביא בקונצרט הדינמי והווירטואוזי "הסער והפרץ לאור הירח" את יצירות המופת הקלאסיות של גדולי הנגנים בכל הזמנים בעיבודים מקוריים לפסנתר סולו בליווי כלי קשת, בקונצ׳רטי לפסנתר עבור כל אחת מהיצירות.

הגיטריסט, המפיק והמלחין תמוז דקל, אחד מחברי הטריו האהובטאטרןבמופע סולו חדש וירטואוזי ומלא דמיון, המשלב את אמנות הנגינה עם אמנות הסאונד ויוצר יחד עם שני בעלי בריתו – הגיטרה ושלל האפקטים – עולמות וסיפורים סוחפים ומלאי פרטים

הפסנתרנית דריה מוסנזוןשמנגנת עם תזמורות אנדלוסיות לצד מופעים עם הלהקה שלה בארץ וברחבי העולם, ומשתפת פעולה עם אמניות כמו ריימונד אבקסיס, נטע אלקיים, לירז צ'רכי ועוד, תעלה עם המופע"מוזיקה מעכשיו"– מופע של מוזיקה מקורית מתל אביב של עכשיו ופופ מרוקאי משנות השישים. לצד דריה בפסנתר, שרלי סבח ינגן בעוּד והלל אמסלם בכלי הקשה, עם השפעות של חיים בוטבול, באך וביונסה.

לכבוד צאת אלבומו החדש בעברית,רותם בר אורמגיע לצוותא להופעה חגיגית עם שירים חדשים ועוצמתיים מתוכו שיצטרפו לגוף העבודות המוכר שלו באנגלית ובעברית. בר אור מגיש באלבום הבכורה שלו שירים בעברית יפהפיה שפותחים חלון של אמונה אל המציאות של הארץ, של העולם, של התקופה, של הנפש, בהסכמה להיכנס אל העומק של הדברים ושם בתוך החושך להמשיך לראות טוב.

מייסד ההרכבים "הפסוליה של דייזי" BZAAT" ו"מכתזית",הגיטריסט הדר "גאגי" לוימארח אתהראפר טאפשבמופע פסיכוגאגי ממיטב הקטעים המקוריים שכתב והלחין מההרכב BZAAT ומאלבום הסולו החדש שלו שבדרך, שכולל ריפים עמוסים וכבדים ובגרובים מדבקים; ובמופע סולו מיוחד לכבוד הפסטיבל,הגיטריסט עמוס עבר הדנישאלבום הסולו האחרון שלו STARDUST מכה גלים ברשת יארח אתענק הגיטרה, המלחין, הזמר והגיטריסט שלמה יידוב. יחד הם ייצרו רגעי קסם של גיטרות ושירים בדואט מיתרים מופלא וייחודי. נשמע כמו סיבה טובה לפסטיבל.
>> פסטיבל מיתרים, 5.11-30.10, צוותא, אבן גבירול 30 תל אביב.הפרטים והכרטיסים מחכים לכם

• ❤ תרבות
• מוזיקה ישראלית
• אהוד בנאי
• פסטיבל
• צוותא

>> ג'וש שגיא (למה שלא תעקבו) הוא אומן אידאולוגי, במאי, שחקן ומורה למשחק בבית הספר למשחק אימפרו. הוא גם פרפורמר, והווקאליסט של להקת הפאנק המחורעת והמחאתית במיוחד, רפסטר בלאסטר אקספיריינס. בימים אלה הוא מככב בשלוש הצגות פרינג' מרתקות: "חפץ לב" בתיאטרון הסימטה, "הפוריטנים" בתיאטרון הבועה, ו"רק בשמחות", קומדיית פרינג' קורעת שתעלה בפסטיבל האביבשל תיאטרון הסימטה (11.9), וכן, פסטיבל האביב נערך השנה בסתיו. ככה זה עכשיו.

1. פארק החורשות

פארק החורשות הוא פנינה של שקט,טבע ורוגע בדרום העיר. המקום מסמל לתושבי האזור שלווה והנאה גדולה. מבחינתי האישית, הפארק משמש כלוקשיין של סדרת הרשת הכי טובה בארץ לדעתי, "נערי פארק החורשות". יש לה מעריצים רבים. היא לגמרי הפוכה מהשקט של הפארק ויש בה טרלול חיובי.

2. סינמטק תל אביב

לא בשל ההיסטוריה של הקולנוע, לא בשל סרטי האיכות, ולא בשל הפסטיבלים הנהדרים, אלא בעיקר בגלל ההזדמנות שהמקום הזה נותן לקולנוע ישראלי עצמאי. כשחקן ששיחק בתפקיד ראשי ב-12 סרטים ישראלים עצמאיים, רק שם יכולתי להזמין צופים לצפות בסרטים בצורה ראויה.
הארבעה 5 תל אביב

3. קפה תמר ז"ל

המקום הזה שימש עבורי במשך שנים כבית שני. טוסט גבינה, לחמניות יבשות, ערק על קרח על הבוקר וקפה הפוך. האיכות של המזון הייתה זניחה לעומת התחושה המדהימה שם, עם האינטלקטואליות האומנותית שאפפה את המקום ונתנה תחושה של כסית כשהיה בשיאו, טרם בגרותנו.

4. מועדוני המוזיקה הקטנים של תל אביב

הלדין (אוגנדה),הבאנהוף, המונה, הצימר, החדר הקטן בתדר, הכולי עלמא וכמובן לבונטין 7, מקומות שנותנים ביטוי ללהקה שאני חבר בה – רפסטר בלאסטר אקספיריינס – שהיא גם רועשת במיוחד וגם חתרנית ומחאתית. עד שנקבל במות גדולות, אלה המקומות לשמוע בהם מוזיקה ישראלית חדשה.

5. תיאטרוני הפרינג' בתל אביב

תמונע, צוותא 2, רדוד ועוד – ומעל לכולם, תיאטרון הסמטה שהוא הבית שלי בתיאטרון מעל 30 שנה. המקומות שבהם אפשר להגיד הכל על הבמה. בלי פחד ובלי מורא.

>> אנשים עם נשמה של מושב ובראנץ' סודי מחוץ לזמן // העיר של דנה ספיר
>> קבב בטעם ממסטל ושדרה שכמעט לא נגעו בה // העיר של רם אוריון

מקום לא אהוב בעיר:

כל הבניינים הגבוהים שנבנים במרכז העיר ומחרבים את האופי של העיר. חייבים להפסיק לבנות לגובה במרכז העיר בדרום העיר ובצפון הישן .

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
שתי תערוכות נהדרות: האחת של חנה אשורי, בשם "היכל המוגלה" בגלריה ק׳ ,אומנות אמיצה שהופכת את המוגלות של החיים לזוהרות. השניה היא "בת אלף" של ורד נימרוד, אומנית ומשוררת אדירה, תערוכה שהתקיימה ב"התיבה" ביפו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
ספרו של רפי פרח, "דפוק וזרוק במנאלי ורישיקש", ספר שקראתי בנשימה אחת. מרתק, מצחיק ומהפנט.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מחאת הנשים. המחאה להחזרת אחינו החטופים ואחותנו ענבר הימן. הן ההמצאה הכי אפקטיבית, הכי אמיצה, הכי מתמידה והכי יומיומית. נשים אלה הן עמוד האש לפני המחנה ואני מעריץ אותן.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
רפי פרח, במאי קולנוע עצמאי– "היו זמנים בתל אביב" (סרט פולחן תל אביבי מעולה) ובמאי סדרת הקאלט "נערי פארק החורשות". הוא גם מוזיקאי וגיטריסט אדיר בלהקות רבות, ביניהן רפסטר בלאסטר אקספיריינס, סופר נפלא ועוד ועוד. תפקידו כאומן הוא לערער לכם את התודעה, והוא עושה את זה מעולה.

מה יהיה?
יהיה רע מאוד. אנחנו בדרך להיות מדינת הלכה, לאחריה תהיה מלחמת נצח, ואז סוף דרכה של מדינת ישראל כפי שהיכרנו אותה. בסופו של יום, לאחר הקזת דם מתמשכת, תהיה פה מדינת כל אזרחיה.

• העיר שלי
• תיאטרון פרינג'
• פארק החורשות
• קפה תמר
• לבונטין 7
• הצימר
• אוגנדה
• צוותא
• תיאטרון הסימטה