היא ממשפיעניות הטיקטוק הבולטות בישראל, אחרי שנים של חיבור נדיר בין ניו יורק לתל אביב היא חזרה עם משפחתה לארץ, ועכשיו אנחנו יכולים להציק לאמה אביטל חופשי ולקבל המלצות על קולנוע תמים בקטע שמח, מסעדת דגים מיתולוגית וחנות צמחים שתעשה לכם שקט. בונוס: מרימות לפצ'ה קוצ'ה!
>> אמה אביטל (אתם ממש צריכים לעקוב) היא יוצרת תוכן וכוכבת טיקטוק, בת 29, גרה בתל אביב עם בן זוגה ושני ילדיה – טומי בת השנתיים וליאו בן 3 שבועות. עם מאות אלפי עוקבים בארץ ובחו"ל, היא בנתה קהילה סביב חוש אסתטי יוצא דופן וחיבור נדיר בין ניו יורק לתל אביב, שהפכו אותה לאחת הנשים המסקרנות בצד הזה של הרשת.
1. יפו העתיקה
אתחיל עם יפו העתיקה. אמנם היא בקצה, אבל מבחינתי זה מפלט קסום – אין משהו יותר נוסטלגי עבורי מאשר להסתובב בתוך המבנים הישנים של יפו העתיקה שבה אפשר לראות מגוון רחב של אזרחים בין הסמטאות. לא רק שזה זכרון ילדות שלי, לפתע אני מרגישה שאני נמצאת במקום אחר לגמרי, שקט, יפהפה ומעניין.
2. כיכר ביאליק
נמצאת בלב איזור רועש יחסית, אבל כשנכנסים פנימה יש מעין נחת ושקט. סביב המזרקה החמודה יש בתי קפה נחמדים שבתור אמא לקטנים כיף מאוד לשבת איתם שם על קפה, שוקו, מאפה, ולתת להם להתרוצץ באיזור שקט לרגע בלי מכוניות. מה יותר כיף מלשבת ביום חם, עם קפה קר, בכיכר שמחה, מלאה בילדים, ולהתסכל על הענפה שבאה לבקר בבריכה? מרגיש אירופה רק עם שמש ים תיכונית.
3. קולנוע רב חן
בכיכר דיזנגוף. מעבר לנוסטלגיה ולכל הסרטים שראיתי שם בילדות, יש משהו קסום בבית קולנוע קטן ואינטימי, שמתחתיו ברים ומסעדות וכיכר גדולה. יש בזה משהו תמים בקטע משמח.
4. ברבוניה בר
מקום מיתולוגי. אין הרבה מה להוסיף. מי שאוהב לפתוח שולחן ואוכל דגים – זה המקום בשבילכם.
בן יהודה 192 תל אביב
5. אואזיס
חנות צמחים מהממת על רחוב סלמה. נכנסת אליה ושוכחת קצת מכל הרעש מסביב. למרות שהיא רחוקה מהבית שלי, היא שווה את המפגש עם בר וגיל שמנהלים את המקום.
סלמה 65 תל אביב
מקום לא אהוב בעיר:
אף פעם לא ממש אהבתי את רחוב אלנבי. תמיד היה לי קצת רועש מדי ומלא עשן של אוטובוסים. אני מקווה שזה ישתנה עכשיו כשהרכבת הקלה תיפתח ברחוב.
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
השנה הלכתי בפעם הראשונה לפצ'ה קוצ'ה, זה ערב אמנות ויצירה מרתק, שונה וייחודי, המפגיש אמנים, אנימטוריות, צלמים, מעצבות, גרפיקאים, הוגים, רקדניות, מוזיקאים וכאלה שפשוט מסרבים להיכנס תחת הגדרה ברורה, על במה אחת. לכל אחד מהם יש 6:40 דקות להביע את עצמם. יצאתי משם לא רק עם אנרגיה יצירתית מחודשת אלא גם עם תקווה וקצת אמונה מחדש באנושות.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
לפני כמה שבועות הלכתי לראות את ההצגה "סטיקרים" בסטודיו למשחק ניסן נתיב ביפו. האמת שהלכתי כי אח שלי לומד שם. זאת הייתה הפקה שהכיתה שלו כתבה וביימה בעצמה והיו שם חומרים שנגעו במלחמה, במסיבות, במשפחה, והכל מהעיניים של הדור שלנו. ממש התרגשתי. בכללי תיאטרון זה משהו שאני רואה מגיל 0 ותמיד פותח לי את הלב.
לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני אישית ממליצהלהציץ על עמותת אלו"ט. אלו"ט פועלת עבור כל הילדים, הילדות ובני ובנות הגיל הבוגר שעל הרצף האוטיסטי בישראל, מקדמת ומייצרת אורח חיים מכבד ומכיל ומלווה את המשפחות מרגע האיבחון ולאורך כל החיים. עושים הכל כדי להביא להצלחתם האישית ולהגשמת היעדים של כל אחד ואחת. מאמינה שלפעמים קל להתפספס כשאתה קצת שונה. מכירה את זה מקרוב.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
התל אביבית שהכי הייתי רוצה לפרגן לה היום היא אמא שלי. מעבר לזה שהיא סבתא מדהימה לשני הילדים המתוקים שלי, היא גם עלתה לארץ בשנות ה-20 לחייה והפכה לתל אביבית המקסימלית עם טוויסט ניו יורקי, מנהלת עסק משלה, מכירה את האיזורים השווים של העיר ואפילו פתחה גן בתל אביב כשהייתי ילדה! כל זה והיא עדיין מצליחה לעזור לי כמה שרק אפשר עם טומי וליאו הקטנים. בקיצור טאטא איימי!
מה יהיה?
בתור אמא צעירה לשתיים קטנים אין לי אופציה אחרת כרגע מאשר להאמין שיהיה טוב! נעשה שיהיה טוב! מאמינה שאחרי השנתיים המטורפות קורעות לב ומחרידות שעברנו, אנחנו כקהילה נהיה חייבים להקים ולרומם פה דור חדש של טוב. ולכן יהיה טוב!!!!
אם לא מאוחר תיקון קטן
1. כיכר ביאליק.
2. 1. ה
