>> אמיר קולבן הוא המייסד והכוריאוגרף של להקת המחול המוערכת קולבן דאנס, ויחדיו הם יעלו בבכורה יצירה חדשה, "סוף סוף", שתוצג בשורה של פרמיירות במהלך חודש יולי הקרוב ברחבי הארץ (החל מ-20.7), כולל פסטיבל כרמיאל וטרום בכורה בעין השופט. מדובר ביצירה על סופים – ועל ההתחלות שנולדות מהם – והיא מפגישה בין החרדה מפני הסוף, החשש שאין מנוס ממנו, לבין התקווה לסוף אחר, שסוף סוף יגיע.פרטים, תאריכים וכרטיסים כאן

>> יוצרות הסדרה "אל עצמי" מסבירות איך מעבדים ספר בן 50 לשנת 2025
>> במדינת ישראל הפז"ם דופק מהרגע שהבנים יוצאים מהרחם // טור אישי

לאחר חצי שנה קשה של עבודה סוף סוף עולה בבכורה יצירתי החדשה "סוף סוף". היא נולדהמתוך ענן כבד של אי וודאות שמלווה אותי ורובץ עלי מאז 7.10.23,ומתוך הצורך הדחוף שלי לתת ביטוי אמנותי לתקופה הקשה והמורכבת שאנו עוברים כחברה – וגם לתקופה הקשה האישית שלי. בתוך כל זה אני חי חיים שיש בהם הכאה על חטא: חטא האופטימיות הבלתי נלאית שמאפשר לי לקוות ולראות גם את האור בקצה המנהרה. כן, המנהרה.

המבנה הייחודי של היצירה מבוסס על רעיון שמלווה אותי כל הזמן – סופים מרובים.
כל יום מביא אתו סופים רבים. וכמספר הסופים – התחלות חדשות. חלקם הם סופים של פרידה כואבת וחלקם הם בבחינת סוף טוב הכול טוב. Happy End. אבל הענן הכבד שרובץ מעלי והיווה זרז ליצירת "סוף סוף" מורכב ברובו מהוודאות ששום דבר שהיה כבר לא יהיה כמו קודם, לפני השבר הגדול והנורא של שבעה באוקטובר, ולצידה הוודאות שהשבר גם מוביל להתחלה חדשה. ואני בחרתי להיאבק בחיים שלי, כמו במחול שלי, על התקווה לעתיד טוב יותר.

הכאב על הסוף, על האובדן, הוא בלתי נסבל ואין לי מילים לבטא אותו במלואו. אבל בסוף כל סוף מגיעה התחלה חדשה, אחרת, שפותחת לי דלתות שלא ידעתי שקיימות.הרקדנים שלי, שעברו איתי תהליך יצירה משותף ונפלא – שהיה מקוטע כמו אצל כולנו ביללות של סירנות – מביאים לבמה את כל עוצמתם ומשקפים דרך תנועתם את המסע האנושי מן הייאוש אל האמונה בעתיד טוב יותר.

עבורי, היצירה "סוף סוף" מקבלת משמעות אישית מיוחדת. אני מתמודד כבר שלוש שנים עם מחלת הסרטן גליובלסטומה (GBM), מחלה קשה וככל הידוע חשוכת מרפא, שנגדה אני נלחם כנגד כל הסיכויים בין היתר באמצעות יצירה, ועוד יצירה, ועוד אחת. המאבק האישי שלי במחלה והפחד מהסוף המוחלט שבשנתיים האחרונות נוכח בחיי כולנו באופן מוחשי וכואב, ליוו את לידתה של היצירה הזאת. זהו מחול שנולד מתוך התמודדות אמיתית ועמוקה עם הסוף וההתעקשות על התחלה חדשה.

זו לא יצירה שמנסה לנחם או לטשטש את הכאב. זו יצירה שמכירה בכאב, נותנת לו מקום ומכבדת אותו, אבל גם אומרת שאנחנו לא נישאר שם. אנחנו ניצור משהו חדש, משהו אחר, משהו שיוביל אותנו קדימה."סוף סוף" מצטרפת לרשימה הארוכה של יצירות המחול שלי שמתמודדות עם המציאות הישראלית המורכבת, אך עושות זאת מתוך אמונה עמוקה ביכולת האמנות לרפא, לחבר ולהעלות על נס את היפה שבנשמה האנושית. זוהי יצירה שמדברת אל הלב, אל הכאב ואל התקווה שבכולנו.
>> "סוף סוף", קולבן דאנס // הצגות בכורה בבאר שבע, ירושלים, חיפה ותל אביב, 29.7-20.7 //כל הפרטים והכרטיסים כאן

• יוצרים כותבים
• קולבן דאנס
• מחול
• שבעה באוקטובר
• טור אישי

>> אמיר קולבן הוא הכוריאוגרף והמייסד של להקת קולבן דאנס, ובשבוע הבא (שלישי 14.1) הם מעלים יחדיו בבכורה בסוזן דלל את המופע DUO עם שתי יצירות חדשות ורלוונטיות במיוחד למצב "אדי" ו"סיפורי סבתא", צמד יצירות שהןקריאה נוקבת להשתחרר מהעיוורון, לראות את המציאות ולהתמודד עם המשבר החברתי-פוליטי שבו אנו נמצאים וקריאה למבט מפוכח על המציאות ולמצוא בה גם נחמה ותקווה.עוד פרטים והזמנת כרטיסים כאן

>> איגי דיין כתב את אחד הספרים המפתיעים של השנה. בטלפון שלו
>> 24 שעות של וידויים חושפניים: בת שבע מכניסה את זה הביתה

אין רגע משמח ומדאיג עבורי כיוצר מחול כמו בכורה.
אי הוודאות שמלווה את היציאה לאוויר העולם של כוריאוגרפיה חדשה גורמת לנשימה להיות מואצת, כאילו אני נמצא באזור סכנה.כבר יותר מארבעים שנה אני חוזר שוב ושוב לאזור הסכנה הזה כדי להעלות עם להקתי, להקת קולבן דאנס, יצירות חדשות שמנסות לתפוס את תמצית הרגע הנוכחי כפי שהוא נראה בעיני.וב-14.1.25אני מעלה בבכורה עם להקת קולבן דאנס אתDUOבסוזן דלל בתל אביב.

DUO הוא מופע אחד שמחולק לשתי יצירות שמשלימות זו את זו: "אדי" ו-"סיפורי סבתא". הןמשקפות שני צדדים של המציאות הישראלית העכשווית: האחת נעה מריקוד סוחף ואנרגטי אל מעמקי הייאוש, והשנייה פותחת בקריאה לעזרה ומגיעה לפסגות של אמונה בקיומה של דרך שמציעה תקווה.

היצירה הראשונה,"אדי",היא יצירה טעונה המתמודדת עם מה שאני מכנה "העיוורון האישי והחברתי שלנו". היצירה מבוססת באופן חופשי על סיפור טביעתה של ספינת הטיטאניק, אשר לדברי מתכנניה היתה אמורה לעמוד בכל סערה בים. קשה היה לי לא לראות את הדמיון שבין ההתעלמות מסכנת הקרחון שהטביע את הספינה לבין ההתנגשות הבלתי נמנעת עם המציאות שהביאה לנו את אירועי שבעה באוקטובר ואת המשבר הפוליטי בישראל.

ולא, "אדי" היא לא יצירה פוליטית-חברתית, אלא יצירה שנוגעת בגעגוע עמוק לארץ אחרת, זו שאולי לא הייתה קיימת מעולם אלא רק בדמיוני, והתרסקה לאלפי חתיכות במציאות העכשווית.

כשהתחלתי ליצור בראשי את "אדי" בקיץ 2023 לא יכולתי להעלות בדעתי את אסון השבעה באוקטובר ואת זוועות המלחמה שבאה בעקבותיו. אבל תחושת האסון הקרב מילאה אותי והזינה את המחשבות שהובילו אותי לטיטאניק. כשהגעתי לסטודיו בראשית 2024 כדי לעבוד עם קולבן דאנס על היצירה, היינו כבר כולנו עמוק עמוק במלחמה בלתי נגמרת ובחרדה בלתי פוסקת לגורל החטופים.

ולמרות שהיצירה "אדי" לא עוסקת ישירות לא בזה ולא בזה, לא יכולתי לברוח מהאווירה שמלווה אותנו גם כעת, והיא שימשה גם מקור השראה וגם ריפוי חלקי לעולם הבלתי נתפס שאליו שקענו.

בניגוד להרבה מבני דורי, הייתה לי סבתא והיו לה סיפורים מרתקים על חייה בשנים הקשות של מלחמת העולם השנייה, ועל תקופת חייה בברית המועצות בשנים שלאחר מכן.אבל אני לא יכולתי לשמוע את הסיפורים ממקור ראשון. כי מנוחה זלדה סבתי לא דיברה עברית עד יומה האחרון. למרות שהיתה אשה חדה ומשכילה, אפשר היה לתקשר איתה ברוסית, אידיש, ליטאית, אבל לא עברית. וכך לא נותר לי אלא לשמוע את סיפוריה מיד שנייה. וסיפורים בכלל, ועוד יותר מיד שנייה, נגועים כידוע באי דיוקים, הגזמות, הסתרת עובדות ואולי גם שקרים קטנים פה ושם. וכשהיינו אומרים פעם "זה סיפורי סבתא" התכוונו בדיוק לזה.

"סיפורי סבתא"היא יצירה קצרה ומרגשת המורכבת מפסיפס של סיפורים קטנים ואינטימיים. בין הסצנות ניתן לזהות קריאות לעזרה, רגעים של מאבק לשחרור, והתמודדות עם אובדן. שירם המפורסם של החיפושיות "Let It Be" משולב בה, ומהדהד את סיפורה המיתולוגי של דידו המתחננת "Remember Me" בפני איניאס. למרות הכאב העולה מהיצירה, היא מסתיימת בנימה של תקווה גדולה.עיצוב התלבושות של עדי יאיר ל"אדי" והתאורה של אורי מורג משלימים את החוויה הויזואלית, בעוד שעיצוב התלבושות של חגית אביר ל"סיפורי סבתא" מוסיף נופך אופטימי ליצירה.

יחד, שתי היצירות מציעות מסע רגשי מורכב שנע בין פסגות של שמחה דרך עימות עם המציאות הקשה ועד למציאת נחמה בזיכרונות ובתקווה. הערב כולו מזמין את הצופים להתבונן במציאות בעיניים פקוחות, ולהאמין שיש דרך קדימה.

• יוצרים כותבים
• מחול
• קולבן דאנס
• סוזן דלל