בקיץ תל אביבי אולי לוהט מאי פעם, כל מה שבחורה יכולה לבקש הוא אבטיח קר עם קצת בולגרית, או חצי בירה צוננת. עד לפני כמה שנים אותה בחורה נאלצה לשלם על כך, לרוב, מחירים מופקעים לכל הפחות. ישיבה מרעננת די צנועה יכולה הייתה לעלות, במיוחד במסעדות החוף ה-"יוקרתיות" – מעל ל-100 שקלים. לכן, כשעיריית תל אביב יצאה בקיץ 2019 ברפורמת המחירים המפוקחים על מוצרי מזון ואפילו על השכרת כיסאות חוף בחופים – ירדנו חפצי לב אל החוף בתקווה לא לקרוע את הכיס.

ה-"תפריטים המחייבים", כפי שהם נקראים בחוצות מסעדות החוף בהן הם תלויים, כוללים הרבה מוצרים אידיאליים ובסיסיים לבילוי מהנה על שפת הים, לבד או עם המשפחה: החל מקרחון ב-3 עד 5 שקלים, פיתה עם חומוס וסלטים ב-10 עד 12 שקלים, ואפילו עסקיות בשעות 12:00-16:00 לאורך כל השבוע, בהן תזכו לארוחה שלמה ב-60 שקלים בלבד.

נשמע נהדר? בהחלט. אך כמו בכל רפורמה שמיטיבה יותר עם הלקוח מאשר עם מי שמרוויח את הכסף בקצה – תמיד יימצאו פרצות. "בישראל כמו בישראל, אם אי אפשר לסחוט את הלימון עד הטיפה האחרונה אתה יוצא פראייר", כותב ד', אב תושב העיר, בפייסבוק. "המסעדות לא מסתפקות בלקחת את המחירים המפוקחים 'הרגילים' שמגיעים עם חוף הים, הן ינסו לשבש את חווית הלקוח על המוצרים המפוקחים. חצי שעה כדי לקבל 'פיתה חולדאי' בשפתם".

את אותה 'פיתה חולדאי', כינוי לאותה פיתה עם חומוס וסלטים בתפריט המפוקח, הוא ניסה להשיג בשתי מסעדות: "הילטון ביי" בחוף הילטון, ו-"קליפסו" הידועה במחיריה הקשוחים. "ב'הילטון ביי', כל פעם שהזמנתי את הפיתה הנכספת, רגע לפני שגיהצו את כרטיס האשראי, דאגו להזהיר אותי שזה ייקח 20 דקות", מספר ד', "כעבור 20 דקות אני מזכיר להם שלא הביאו, ואז דואגים לחתוך פיתה, למרוח חומוס ולהגיש". וכאן מדובר עוד בסתם מריחת זמן על מוצר שמשתלם פחות למסעדה.

ב-'קליפסו', שגם היא נמצאת בקו החוף בפרישמן ומחויבת לתפריט המפוקח, הוא גם נתקל בחומה. "המוכר אמר לי 'לא מוכרים פה פיתות'", מעיד אותו אב, "כשהזכרתי לו שיש מוצר בפיקוח, אז הוא אמר – 'אה, הפיתה חולדאי הזו? סבבה'. אתה רוצה להזמין את מה שאנחנו מחויבים יעני, אבל יאללה בוא נתבל לך את זה בקצת בושה". לאחר מכן הוא ממשיך ומספר שעבור 4 פיתות לו ולמשפחתו המתין לא פחות מ-45 דקות. "הם לא מסתפקים בלקחת 21 שקל על קפה קר בכוס חד פעמית קטנה, או 15 שקל לפחית קולה", הוא מוסיף, "אם תעז לנסות ליהנות ממחיר מפוקח תקבל וייה דולורוסה.

כדי לבדוק האם מדובר בתופעה נקודתית יצאנו אל החוף לבדוק מדגמית עוד מסעדות לאורך הטיילת. ספוילר: גם במסעדות המצטיינות של הבדיקה שלנו נאמר שלא נתקלו בפקחים שמגיעים לאכוף את הפיקוח על המחירים.

ב-"לה מר", למשל, בה מזמינים דרך קיוסק בו מתנוסס בענק התפריט המחייב (כך שאין לאן להימלט) – קיבלנו תוך פחות משתי דקות פיתה נפלאה מלאת חומוס וסלטים, ללא שום בושה שמתלווה למחירים מוזלים. נפלא. גם ב'בננה ביץ', בה מוצג התפריט המפוקח במקום גלוי והוגן, קיבלנו פיתה דומה, מפנקת ונטולת פרצופים – רק שלה לקח כמעט רבע שעה להגיע.

גם במסעדת "גזוז ביץ'" שבחוף ירושלים מתנוסס בענק התפריט המחייב, אבל כאן הוא נראה מעט פחות מחייב. כשביקשנו "שליש בירה ישראלית" ב-21 שקלים. כמעט חויבנו ב-29 שקלים, מחיר יקר יותר מחצי ליטר בתפריט המפוקח. המלצרית החביבה (באמת) בדלפק פשוט לא הכירה את סוגיית המחירים המפוקחים, ונדרשה לברר עד שהבינה שרק בירה אחת מתוך הבירות הישראליות המוצעות במסעדה מפוקחת. איך גילינו את זה? בדרך עקלקלה מדי.

כך יוצא שמסעדות רבות בחופים עושות מאמץ לשמור על רווחת הצרכנים והמבקרים בהן, והמתרחצים בתל אביב יכולים עדיין ליהנות מהמוצרים המפוקחים במבחר לוקיישנים סמוכים לים. אבל האם מתבצעת אכיפה זהה שתאפשר מצב שוויוני בין המסעדות שדואגות לתדמיתן ולסועדיהן למול אלו שמעדיפות את הרווח?

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "עיריית תל אביב-יפו וחברת 'אתרים' מפעילות פיקוח הדוק באופן שוטף על כל המסעדות והקיוסקים ברצועת החוף תל אביב-יפו, לטובת עמידה על פיקוח המחירים של מגוון המוצרים ולרווחת המבקרים בחופים. בכל החופים ישנו שלט המפרט את המוצרים בפיקוח הנמכרים בחוף ונעשית בקרה ואכיפה של הנושא. במהלך עונת הרחצה אנו מפעילים שירותי לקוח סמוי אחת לשבועיים בכל המסעדות, וכשבעל מסעדה לא עומד בהתחייבות החוזית הוא נקנס ב-10,000 ש"ח בתוספת מע"מ. החברה המפעילה את שירותי הלקוח הסמוי בודקת בין השאר את זמן ההמתנה עד לקבלת מנה מוזמנת. עד עתה לא נתקלנו בבעיה בנושא.

נוסיף כי כחלק משורת המאמצים שמשקיעה העירייה בניסיון להקל על יוקר המחייה בעיר, פעלה העירייה במסגרת המכרזים החדשים מול הזכיינים הפועלים בחופים לעדכון התפריטים המוצעים לבאי החוף על ידי הוספת ארוחות עסקיות 7 ימים בשבוע, עדכון מחיר סל המוצרים הנמכרים ביותר בחוף וקביעת מחירי מוצרים מפוקחים בהוזלה, אפילו בהשוואה לעונת הרחצה הקודמת. באשר למקרים המוזכרים, בעקבות פוסט בפייסבוק שפורסם לפני מספר ימים בנושא ההמתנה לפיתה במזנון בחופים הילטון ופרישמן, נבדק הנושא מול מפעילי המסעדות שעדכנו כי אין מטעמם הוראה מכוונת לעכב הוצאה של מנות במחירים מפוקחים. באשר למכירת הבירה בחוף ירושלים, על פי ההסכם מפעיל המסעדה מחויב למכור סוג אחד של בירה ישראלית בעלות מפוקחת, סוג הבירה היא לשיקול דעתו".

מ'קליפסו' נמסר בתגובה: "תלונת הלקוח הספציפי הגיעה אלינו דרך עיריית תל אביב. מחירון המוצרים המפוקחים מופיע בקיוסק המסעדה. המנות המפוקחות מוזמנות באותו קיוסק והכנתן מתבצעת במטבח המסעדה. זמן ההמתנה בשעות העומס לא משתנה בין המוצרים המפוקחים לשאר מוצרי הקיוסק, או המנות האחרות במסעדה". ממסעדת 'הילטון ביי' נמסר: "אין אצלנו העדפה להזמנה כזו או אחרת במסעדת חוף מבלי קשר לגודל או סכום ההזמנה. כל בון שנכנס מטופל לפי סדר הגעתו הכרונולוגי. אנו שומרים על סטנדרט בין לאומי והדלת שלנו פתוחה לכולם בפני כל לקוח בכל ימות השבוע".

• הבועה
• חופי תל אביב
• קליפסו
• חוף הילטון
• חוף בוגרשוב
• עיריית תל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

נניח וחבר תייר נחת לכם על הספה ודורש לקבל חוויה מקומית. במקום להיות צפויים ולפתוח את רשימות ההמלצות שלנו עלמסעדות בתל אביב, אתמדריך הפיצות של תל אביבאומדריך הברים הטובים בתל אביב, פשוט לכו על פי הרשימה הזאת לבילויים מקומיים ובלתי שגרתיים.

כולי עלמא

כולי עלמא נוצר עבור החבר התייר שלכם שאתם מעוניינים להוכיח לו שאנחנו מינימום ברלין. נכון, הוא לא צריך לדעת שבימי חמישי המקום צפוף יותר מלול תרנגולות, אבל אם תגיעו איתו להופעה או תקלוט נחמד הוא יוכל להפציץ את האינסטגרם שלו בתמונות הכי מגניבות שיש.

כולי עלמא

קליפסו

מסעדה על הים עם הייפ מוגזם וקהל צעיר. זה כל מה שהם צריכים לדעת.

קליפסו

אפקט האייל שני

לפני שאתם זורקים עלינו כרובית, תנשמו רגע. אייל שני אכן מאוס ויצא מכל החורים אך אנחנו לא כאן בשבילכם, אלא בשביל החברים החו"לניקים החמודים שלכם. ארוחה לילית בפורט סעיד או בבית רומנו תקסים אותם: בין אם זה העיצוב שזורק זין, מפות הנייר, התקלוטים או הקרם פרש.

בית רומנו
פורט סעיד

בלוק

טוב, איך אפשר שלא? מועדון הבלוק הוא הגל גדות של המועדונים עבורנו: הוא נעים, בינלאומי ומשאיר למתחרים אבק. מערכת הסאונד המפורסמת של המועדון קנתה לו מקום של כבוד בקהילת הקלאברים העולמית ומוכיחה שגם במזרח התיכון יש סצנה.

בלוק

אלפאבית

תנו לחברים שלכם טעימה מסצנת האנדרגראונד המקומית. האווירה המגניבה של האלפא והיותו תעלת הניקוז של בלייני העיר מכל הסוגים הופכים אותו לקלף מנצח.

אלפאבית

נמל יפו

אנחנו באמת צריכים להסביר? ים, בנייה עתיקה יפיפייה ודו-קיום. זה כל מה שצריך כדי להרשים מישהו שהוא לא מפה.

נמל יפו

רחבת הבימה

אתם רואים ילדים מעצבנים ומוזיקה קלאסית המתנגנת בקולי קולות, והם רואים את תמונת האינסטוש הכי מושלמת שהייתה להם.

We Like You, Too

אחרי שתעשו בוק על רחבת הפרחים של הבימה המשיכו לקפה ומאפה ב-We like you, too. החוויה הלא מחייבת של הבוטקה החביב כוללת ישיבה בשולחן על השדרה או על הדשא מול העוברים והשבים היא החוויה האורבנית-מקומית שהם רוצים.

קפה הבימה

שוק לוינסקי

שוק הכרמל זה כזה פאסה! כיום איטץ אול אבאוט שוק לוינסקי. עזבו אתכם מלקנות חולצות עם הסמל של צה"ל וקחו את החברים שלכם על בטן ריקה לחוויה מקומית, קהילתית וקולינרית – בלי כל הג'יפה של שוק הכרמל. סיימו בקפה בטוני ואסתר כדי לחזות במראה המופלא של זן היפסטרי שוק לוינסקי.

קפה יום טוב

אז כמו שאמרנו השוק הוא פאסה, אבל הכרם ממש לא. קחו את חבריכם לסמטאות הצרות של כרם התימנים וגלו להם את קפה יומטוב – שגם יאכיל אותם במנות טריות מהשוק וגם מציע מסאז' כתוספת לארוחת הבוקר (פוריל!).

יום טוב

לנדוור גן מאיר

הראו לחבריכם כמה אנחנו נאורים! נכון, זוגות חד מיניים לא יכולים לאמץ כאן ילדים אבל אפשר לשכוח מכל זה בלנדוור גן מאיר (החולק בניין עם המרכז הגאה). האווירה של "הכל הולך" וההיטעמות של בית הקפה בגן המקסים הופכים את הישיבה בו לחוויה מיוחדת.

לנדוור גן מאיר

יבנה

נאון, נאון, נאון ושוב – נאון! כשאתם בונים את הבילוי לחברים התיירים שלכם היכנסו לנעליים שלהם. דמיינו אתכם בארץ זרה נתקלים בבר-מסעדה בווייב צעיר עם מלא נאון ושירותים פוטוגנים בטירוף. מה, לא תתלהבו?

יבנה

וודו

הבר השני של קבוצת הספוטניק יספק לחבריכם את החוויה השכונתית-ויזואלית שהם מחפשים: אוכל טוב במחיר חברי, קוקטיילים צבעוניים והרבה פינות חמד שניתן לצלם בהם תמונת פרופיל חדשה. הפלוס: רחבת הלאונג' הנסתרת מהעין בקומת המרתף שתוציא אתכם יודעי דבר.

וודו

דה דה

תנו כבוד למאכל העברי הראשון. בר הדה דה בפלורנטין ממוקם ברחוב הפסטרולי אוריאל אקוסטה יציע לכם אלכוהול במחיר חברי לצד מפגש עם מאכל סטלנים שהם מעולם לא אכלו.

דה דה

תדר

ווניו שביום הוא מרכז חנויות עייף ובלילה שוקק חיים עם בר, תחנת רדיו, מסעדה, חנות תקליטים, מועדון מתחלף וגלריות. קניתם אותם.

תדר

שוק הפשפשים

לכם זה כבר נראה קלישאתי אבל להם זה חדשני. במרחק של פחות מעשר דקות נסיעה מהרעש האורבני מחכה חוויה אותנטית שלא כדאי למחוק אותה מרשימה. בין אם זה סיבוב בשוק העתיקות או ישיבה כיפית בבר – שוק הפשפשים ייתן לכם את כל מה שאתם צריכים כדי למלא להם יום שלם.

מנזר

אין חוויה יותר תל אביבית מהמנזר. לבוא באמצע הלילה שבורים ורעבים, ולהמשיך לשתות עד זוב דם ולקנח בטוסט מושחת. תראו להם שגם אנחנו קשוחים!

מנזר

בית הקברות של טרומפלדור

בתי קברות יכולים להיות מבאסים בטירוף אבל יש משהו בבית הקברות בטרומפלדור שהוא פשוט קסום. בין אם זה ידועני תל אביב הקבורים בו או הנראות הלא מאיימת שלו – יש לכם הזמדנות להקסים את חבריכם (או להפחיד אותם בטירוף עם צ'יזבטים).

בית הקברות טרומפלדור

קן הקוקייה

בבודפשט יש להם ברים שהתמקמקו בבניינים שהופצצו במלחמת העולם השניה? ובכן, לנו יש בר שהתמקם בתוך חנות עתיקות. הבר החדש והפוטוגני מבית היוצר של סורא מארה והנסיך יביא לכם את כל מה שתיירים שמחפשים משהו אותנטי אוהבים: יפו, מבנה עתיק, עתיקות וגלריית אמנות מודרנית עם תערוכות מתחלפות וערבי פרפורמנס.

קן הקוקייה

אבו אדהם

אנחנו לא הולכים להתווכח איתכם בשאלת החומוס הכי טוב בעיר. אבל אתם חייבים להודות שאין כמו ההפתעה של למצוא אוכל טעים באזור תעשייה לא סימפטי. אבו חסן זה המובן מאליו, אבל אבו אדהם מציע חוויה שתוציא אתכם כמביני עניין שיודעים איפה מוצאים אוכל טוב במקומות שלא מצפים להם.

אבו אדהם

סורא מארה

תרבות הרוף טופים בתל אביב אינה בשיאה אבל אם יש מישהו שעושה את זה נכון – זה הסורא מארה. קחו את חבריכם לארוחה ודרינק עם נוף לקו האופק של תל אביב, בשילוב העיצוב האורבני והמינימלי של הבר. בנוסף, תמיד תוכלו להתנשא ולהגיד שלא ניתן להזמין מקומות בסורא בטלפון, והכניסה אינה מותרת אם אינכם ברשימות. אל חשש! אתם, יודעי דבר, מצאתם את הדרך (ספויילר: שומרים מקומות דרך הפייסבוק והאינסטגרם).

סורא מארה

באנה

המסעדה שמבקר המסעדות שלנו הכריז עליה כ"טבעוני הדור הבא" משלבת בין נראות פוטוגנית לאוכל טוב ומודרני. מי אמר סטורי מושלם ולא קיבל?

באנה

אימפריאל

אתם חושבים שבחו"ל הם יודעים אלכוהול? קחו אותם לביקור מרשים בבר האימפריאל שנכנס לרשימת 100 הברים הטובים בעולם. רק פרט הטריוויה הזה עושה חשק לקפוץ לדרינק.

אימפריאל

בל בוי

אם בקוקטיילים עסקנן – אז בל בוי. במידה וחבריכם חובבים את הטיפה המרה והצבעונית, ביקור בבל בוי המחודש יעשה את התרגיל ויגרום להם לאורגזמה ויזואלית.

בל בוי

• בית רומנו
• קפה יום טוב
• הבימה
• בית הקברות טרומפלדור
• דהדה
• יבנה
• באנה
• קליפסו
• המדריך לתל אביבי המתחיל
• קן הקוקייה
• סורא מארה
• נמל יפו
• תיירות
• שוק לוינסקי
• שוק הפשפשים
• אימפריאל
• בל בוי
• כולי עלמא
• קפה הבימה
• פורט סעיד
• אלפאבית
• אייל שני
• בלוק
• החיים היפים
• גן מאיר
• המנזר

• Facebook
• Twitter
• Email

1.לה לה לנד | הכי טעים

הרקע: אורי שטרק וירון פרי־חדש היו הראשונים לראות את האור על שפת הים ולסגור את פרק המועדונים הלילי בחייהם לטובת מסעדת חוף מסוגננת.

הלוקיישן: חוף גורדון, במרחק צעידה קצרה מבריכת גורדון ומהחניון הצמוד של כיכר אתרים.

העיצוב: בפנים ספות בהירות, בחוץ רהיטי רטאן והמוני מיטות שיזוף.

השירות: המלצר בשולחן שלנו היה כל כך ידען, סימפטי, קשוב ויעיל עד שהגענו למסקנה שיש לשכפל אותו ולהפיץ ממנו בכל רחבי העיר.

המוזיקה: פס קול מז'אנר אוספי קפה דל מאר, בסאונד שמקשה מעט את השיחה אבל נזהר מלתת בראש. נינוח וסקסי.

האוכל: מנת חובה נפלאה של קרפצ'ו פילה דג עם לימון, שמן זית, כוסברה, צנונית, פלפלים חריפים, זרעי עגבניות ופרחי מלח, מוגש עם טוסטונים (64 ש"ח). סלט מרענן של ארטישוק א־לה רומאנה עם עלים טריים, בולגרית המאירי, בצל סגול, סלק וארטישוק (52 ש"ח). מנת שרימפס קריסטל טריים בשמן זית ועשבי תבלין – מדובר במנה ענקית שיוצאת לצד צלחת של שעועית ירוקה ותפוח אדמה מדורה (119 ש"ח) וגם כריכים (54־58 ש"ח), פיצה (48 ש"ח) וארוחות ילדים כמו שניצל וצ'יפס במנה קטנה (48 ש"ח).

הדרינקים: יינות, שמפניה (בכל זאת תיירים צרפתים זוללים פה בהמוניהם) וגם קוקטיילים, למשל מוחיטו מרענן (48 ש"ח).

הקהל: לפנות ערב ובלילה המוני תיירים מכל הלאומים שיורדים מהמלונות שמעל למסעדה כדי לפרק שרימפס קריסטל טרי ולחסל ברבוניות. בשעות הבוקר: ציפורי הכושר המקומיות שמגיעות אחרי גלישה/שחייה/ריצה וכו'.

שורה תחתונה:כוותיקי המהלך הספיקו אנשי לה לה לנד ללמוד איך מתמקדים במנות גורמה ראויות בתנאי חוף לא פשוטים. התוצאה: אוכל שהייתם שמחים לבוא במיוחד בשבילו גם למסעדות בלב העיר, במחירים דומים למדי לשאר המסעדות מהז'אנר הקולינרי. הערך המוסף הוא האופק, השקיעות והבריזה.

לה לה לנד, חוף גורדון תל אביב, כל יום 6:30־3:00, 5293303־03

2.מציצים | הכי יפה

הרקע: איש חיי הלילה רונן מיילי (החתול והכלב) והמסעדן הראל בלו (סיטארה, ברנז'ה, פישופ ועוד) מייצרים מסיבה על חוף הים.

הלוקיישן: חוף מציצים המיתולוגי של אורי זוהר עם מפרצים מעוגלים, בין נמל תל אביב לחוף הדתיים הסגור.

העיצוב: מבנה קורות עץ דקיקות, שולחנות עץ כבדים לצד ספות וכורסאות לבנות בפנים, ובחוץ שמשיות בהירות נטולות לוגו ברור אבל מעוטרות בקווים אופקיים בצבעי מותג המרטיני שמעניק לעסק חסות.

השירות: המלצרית הייתה עניינית וזריזה, וכשלא אכלנו את הפיצה בא מנהל המקום הערני והסימפטי וביקש להחליף לנו לכל מנה אחרת שנבחר.

המוזיקה: סאונד עוצמתי מתחלף לאורך כל שעות היום והלילה. בזמן השקיעה הוא היה קליל וזרם על היפ הופ צרפתי וקצת אמביאנט קצבי יחסית, וניכר שמישהו הרכיב אותו בשקידה. בבוקר גילו לנו שמשמיעים אולדיז ומוזיקה ישראלית לטובת האנשים שבילו פה בחוף הרבה לפני שהמסעדה הוקמה.

האוכל: בשעת השקיעה היינו היחידים שהזמינו אוכל. כל השאר סביבנו הזמינו רק דרינקים אלכוהוליים ומנות אבטיח. מנת הפיש אנד צ'יפס הצטלמה אמנם יפה אבל הייתה בסגנון שיכול לרצות רק ילדים (72 ש"ח), הבנו שצריך להזמין פה את אחד הדגים שניצבים בוויטרינה בערמות הקרח ולבקש שיכינו אותו בגריל או מטוגן עם ירקות עונתיים (120 ש"ח), אבל רק בתנאי שיש לכם הרבה זמן, ההכנה לוקחת לפחות 20 דקות.

הדרינקים: יינות, קוקטיילים של מרטיני ומרגריטה תות קפואה (42 ש"ח).

הקהל: לא תאמינו, יש פה אשכרה חיבורים לחשמל ליד השולחנות וכן וויי־פיי לטובת מי שרוצה לעבוד פה בבקרים על כוס קפה או ארוחת בוקר. אנחנו בוודאות נתחיל לנווט לפה את פגישות העבודה שלנו.

שורה תחתונה: זהו אחד החופים הכי שווים בעיר, השירות בתוך המסעדה קשוב באופן נעים והדרינקים מסונכרנים עם המוזיקה היטב. למעט הדגים הטריים, מרבית האוכל מיועד לסגור בסבבה את הרעב מהבילוי בים.

מציצים, חוף מציצים תל אביב, כל יום 6:00־2:00, 7118181־03

3.קליפסו | הכי ממותג

הרקע: דוד טור, איש הברקפסט (וגם קפה אירופה, שיפודי אירופה, הדא דא ודא ורשת סוסו אנד סאנס) בשיתוף פעולה נוסף וממותג עם השף עומר מילר.

הלוקיישן: חוף פרישמן, לא רחוק מסוכת ההצלה הצבעונית.

העיצוב: מפות לבנות פרוסות על השולחנות בתוך המבנה המעוגל במסעדה עצמה, שתיפתח לקהל הרחב רק בעוד כחודש (ואי אפשר יהיה להיכנס אליה בבגד ים או מטונפים מחול). ברחבת המבנה החיצונית והמוצלת ספות בבמבוק עם כריות לבנות ושולחנות בר גבוהים עם הפנים לים. על החוף מגוון סגנונות ישיבה, חלקם בסגנון שולחנות קק"ל צבועים לבן, והמוני שמשיות לבנות חלקות, עירומות מחסויות. מגג המבנה מתנוססות שרשרות של נורות ארוגות לכדי רשתות צל ביום, וגימיק תאורה חורך אינסטוש בלילה.

השירות: ישבנו באזור הדק, החלק המסעדתי שפתוח כרגע לקהל, והמלצר חלף על פנינו שמונה פעמים ובכל פעם שאל "הכל בסדר?". האמת היא שאנחנו לא סגורים על עצמנו, ואתה?

המוזיקה: בשקיעה הושמעה מוזיקה אלקטרונית נותנת בראש עם הרבה בסים. הרמקולים לא עמדו בעומס וחרחרו מדי פעם. בכל זאת שלטה פה חוויה אופורית של חופשה על אי ים תיכוני.

האוכל: התפריט הזמני מתחלק ל"שולחן מזטים" עם קעריות אמייל שמצטלמות מדהים ומכילות עלי גפן מקופסה, צזיקי נחמד, סלט חצילים קצת מימי, קערית זיתים ופלפלונים חריפים וכו'. "קלאסיקות של ים בצלחות קטנות" – קובה עגל שמוגש עם טחינה לימונית (38 ש"ח), סלטים – מירקות קצוץ ועד ניסואז (36־58 ש"ח); "אוכל שכיף לאכול מול הים" – טרטר דגים נא, אננס וצ'ילי, המבורגר סלמון עם איולי חלפניו, שמנת חמוצה, שניצלונים, אבטיח וכו' (36־76 ש"ח).

הדרינקים: תפריט הקוקטיילים והיינות בתקופה הזאת, שמוגדרת כהרצה, משתנה על בסיס יום יומי, תוכלו להיות בטוחים רק שיש בירה.

הקהל: נערות סוסו העדכניות, ארוכות השיער, לצד תיירים מבוגרים מרוסיה שלוגמים בירות מכוסות ענקיות.

שורה תחתונה: נגיע לפה כאחד הסוסו'ס גרופי'ז כדי לשתות בירה, אבל אם נרצה לטעום את האוכל של מילר, נחכה לסתיו, כשהטירוף ייעלם, ומילר יתחיל לבשל את כל המנות שהוא מעלה כל הזמן לאינסטגרם (שכרגע לא בתפריט) וגורמות לנו לרייר.

קליפסו, חוף פרישמן תל אביב, 24/7

• אוכלים שותים
• לה לה לנד
• חופים
• מציצים
• קליפסו
• חוף הים בתל אביב