Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

קנס

כתבות
אירועים
עסקאות
כאן הכל קורה. בניין עיריית תל אביב-יפו (צילום: shutterstock)

שיטת סנדרוביץ': הקנסות נעלמים בדרך, החוב תופח ואין למי לפנות

שיטת סנדרוביץ': הקנסות נעלמים בדרך, החוב תופח ואין למי לפנות

כאן הכל קורה. בניין עיריית תל אביב-יפו (צילום: shutterstock)
כאן הכל קורה. בניין עיריית תל אביב-יפו (צילום: shutterstock)

כבר שנים שתושבים מתמודדים עם אותו הסיפור: מקבלים דו"ח, לעתים לא יודעים על קיומו, ומתעוררים יום אחד להודעת עיקול בחשבון הבנק או הוצאה לפועל בפתח הדלת. פרסמנו פוסט ב-'נפגעי סנדרוביץ' מתאגדים', הקבוצה שמנסה להתמודד עם תופעת הדו"חות הנעלמים של העירייה ומשרד עורכי הדין שמטפל בהליך הגבייה. הופתענו מכמות התשובות

14 בספטמבר 2021

"אין לי בעיה שתצטטי אותי בשם", אומרת לי קים תגלת, מקימת קבוצת הפייסבוק "נפגעי סנדרוביץ' מתאגדים". מוזר, חשבנו שבראש הקבוצה נבחרת פעילים אנונימית שפועלת מתחת לרדאר של העירייה כדי לסייע לתושבים חסרי הישע מול הממסד – וקיבלתי אזרחית אחת, מודאגת, שלא מפחדת שידעו את זה. "תפרסמי בקבוצה", היא מציעה בסיום הריאיון שלנו, "אני בטוחה שהחברים ישמחו לשתף פעולה".

תוך עשר דקות מרגע פרסום הפוסט בו קראנו לחברי הקבוצה לשתף את הסיפורים שלהם מול שיטת גביית הקנסות של העירייה ומשרד עורכי הדין "סנדרוביץ' רינקוב ושות" – תיבת האינבוקס שלי התמלאה ביותר מ-40 פניות, שהלכו והתרבו בשבועיים שלאחר מכן. היינו משתפים כאן כל מקרה ומקרה אלמלא פרט אחד בכולם המשקף תמונה מטרידה – הם כמעט זהים לחלוטין.

"תוך שעתיים היו 200 תגובות. הבנתי מהר מאוד שזו תופעה"

קים הקימה את הקבוצה בגלל סיטואציה שהיא עצמה חוותה. "התעוררתי יום אחד לעיקול, חוב של 10,000 שקל, שנתיים לאחר שניתנו הקנסות", היא מפרטת, "הרגשתי לבד, כי זה נשמע נורא רנדומלי – לא לקבל את הקנסות בדואר ופתאום לקבל עיקול. זה נשמע כמו צירוף מקרים. אבל אז ראיתי עוד פוסט, ועוד פוסט, פרסמתי בעצמי בסיקרט תל אביב ותוך שעתיים היו 200 תגובות. 300 שקל שהופכים ל-1,000 שקל, לפעמים לעשרות אלפי שקלים. הבנתי מהר מאוד שזו תופעה ושאני חייבת להתחיל להילחם בזה".

המקרה שמשתפת קים חוזר על עצמו בשינויים קלים בסיפוריהם של כל חברי הקבוצה. ברוב הגדול מהמקרים – דו"ח שמעולם לא ידעו על קבלתו אינו מגיע לתיבת הדואר, ומתגלה להם רק כאשר המקרה עבר מידי העירייה למשרד עורכי הדין סנדרוביץ' – והחוב לתשלום הוכפל או שולש מספר פעמים.

כי בדרך כלל אנשים בודקים אם דוחות הצטברו על זבל שהשליכו לפח (צילום: שלי מושינסקי)
כי בדרך כלל אנשים בודקים אם דוחות הצטברו על זבל שהשליכו לפח (צילום: שלי מושינסקי)

"רוב האנשים בקבוצה גילו את הדו"חות ברגע שאחריות הגבייה הועברה לסנדרוביץ' ואיימו לעקל להם את חשבון הבנק, או, במקרים הגרועים יותר, כשהחשבון כבר עוקל או כשהיו הליכים בהוצאה לפועל כנגדם", מסבירה תגלת. "לפי הליך הגבייה המנהלי, שנהוג מאז ימי המנדט הבריטי, אפשר לשלוח דו"חות רק לכתובת שמופיעה במשרד הפנים, ולפעמים זה מה שגורם לכך שאנשים לא מקבלים אותם – הם לא מתגוררים בכתובת הזו יותר. אבל, לפעמים, גם כשהאדם מתגורר בכתובת הנכונה למשלוח הוא לא מקבל את הדו"ח. הכול מסתמך על דואר – הם יודעים להגיע לחשבון הבנק, אבל לא לשלוח מייל או להתקשר? השנה היא 2021!".

עוד סוגיה שעולה בקבוצה היא חוסר היכולת לתקשר עם סנדרוביץ', והיחס שלעתים גובל בהתעמרות מהחברה. "העירייה לא דואגת שהקנסות יגיעו למקום הנכון, וכשהעניין עובר לסנדרוביץ' – כל הדלתות נטרקות בפניך", משתפת קים, "צרחו עליי ואיימו עליי כשביקשתי בנוסף להפחתה בסכום הדו"ח גם את הדו"חות שלכאורה הגיעו אליי. התגובה הייתה – 'את לא יכולה לבקש גם לראות את הדו"חות וגם הפחתה, אל תנסי לאחוז בחבל משני קצותיו', ואם הם מסכימים לשלוח את המסמכים? זה ייקח שלושה חודשים, שלושה חודשים בהם חשבון הבנק שלך מעוכל. הם מבחינתם שלחו וביצעו את חובתם, בזה זה נגמר".

הסיפורים ב-"נפגעי סנדרוביץ'" נערמו, ולאחר התייחסות אל הקבוצה בתכנית "האזרח גואטה" בכאן 11 אנשים נוספים זיהו שגם להם קרה דבר דומה ופנו לקבוצה. "המטרה הייתה בראש ובראשונה שאנשים ידעו שהם לא לבד. אנשים למודי ניסיון לצערי, והם יכולים לעזור זה לזה – איך לתבוע, איך להתמודד עם הקשר לסנדרוביץ', איך לפנות לנציב פניות הציבור, אפילו ניסינו להגיש תביעה ייצוגית, אך היא הסתבכה מדי".

"זה מה יש"

על אף הדפוס החוזר – דו"ח שלא הגיע, הכפלת הקנס במשך החודשים כשמקבל הדו"ח אינו מודע לקבלתו, ולאחר מכן הודעת עיקול או הליכי הוצאה לפועל וחוסר מענה מטעם הגופים – הסיפורים עצמם מגוונים להחריד. החל מדו"ח על שוטטות כלבה שאינה של מקבלת הדו"ח, דרך בחור שנושא באחריות על דו"ח של מי שהיה מעסיקו לפני 11 שנה, ועד קנסות על גזם בדירה שמקבלת הדו"ח לא גרה בה כבר שנים.

"לפני 11 שנה בן זוגי, חייל משוחרר, עבד בקיוסק בתל אביב בתוך שכיר", מספרת תושבת העיר ג', "בעל העסק תלה שלט פרסום כלשהו שלא כחוק, וכשהגיעו פקחים בן זוגי היה זה שנכח בעסק. הוא התקשר לבעל העסק מיד, אבל הפקחים לא המתינו ודרשו למסור לו את הדו"ח. הוא סירב לחתום עליו, וכך נגמרה הסיטואציה, או לפחות כך חשבנו". 11 שנה אחרי עוקל חשבון הבנק של בן זוגה של ג' ללא כל התראה מוקדמת, בגלל חוב שהצטבר מאותו הדו"ח שיועד בכלל למעסיקו. "התשובה הייתה 'זה מה יש, תשלם ונשחרר לך את העיקול'. החוב תפח מ-475 שקלים לכמעט 2600 שקלים. במשך 11 שנים אף גורם לא פנה אליו ולא ננקטה כנגדו שום פעולה".

דליה שי, למשל, גילתה שהדו"ח שקיבלה לא יועד לה רק אחרי שנאלצה לשלם כדי להימנע מעיקול. "הגיע אליי הביתה בחור לעיקול, וטען שיש לו דוח מ-2020 על שוטטות כלב", היא מספרת, "ביקשתי תמונות כהוכחה משום שמעולם לא קיבלתי דו"ח שכזה, ביד או בדואר. הוא אמר 'עיקול במקום – או שאת נותנת צ'ק'. נתתי צ'ק לחודש וחצי כדי לבדוק את העניין".

כלבלבה תל אביבית. אילוסטרציה. צילום: מערכת טיים אאוט
כלבלבה תל אביבית. אילוסטרציה. צילום: מערכת טיים אאוט

דליה הבינה לאחר זמן קצר שהכלב בגינו ניתן הדו"ח הוא בכלל של השכן. "הכלב שלי כבר לא היה אצלי באותה תקופה, והיו לי את מסמכי העברת הבעלות עליו כדי להוכיח זאת. ובכלל – הכלב שלי היה צ'יוואווה והכלב עליו ניתן הדו"ח היה גדול ממנו בהרבה. פניתי לעירייה ולסנדרוביץ', ששלחו לי מכתב והאשימו אותי שלא עדכנתי בעירייה את מספר הדירה שלי. פניתי לשכן שישלם את הדו"ח בעצמו וכמובן שנעניתי בשלילה. בשבוע שעבר הצ'ק ירד, 1,300 שקלים על עבירה שאיננה שלי, ושלא יכולתי לערער עליה משום שלטענת המשרד – כל המועדים לערעור חלפו. ודאי שחלפו – לא ידעתי על קיום הדו"ח, איך יכולתי לערער?".

לאנה (השם המלא שמור במערכת), למשל, הגיעה התראה לפני עיקול בעקבות דו"ח שלא שולם שמעולם לא ראתה לפני כן. "התקשרתי לברר וגיליתי שמדובר בדו"ח מיוני 2020 על גזם, בדירה שאני לא גרה בה כבר שש שנים", היא מסבירה, "שלחתי מייל לסנדרוביץ', עם הוכחות שאני לא גרה בדירה כבר שנים, והמתנתי לתשובתם".

"השבוע קיבלתי מהם הודעה שניסו ליצור איתי קשר ולא הצליחו, שעליי לחזור אליהם. הם לא חיפשו אותי מעולם, זו הייתה הודעה מוקלטת, וכשיצרתי קשר עם הפקידה היא אמרה שהם רוצים לשלוח לי את הדו"ח המקורי – אך מעולם לא ביקשתי אותו. ברגע שנתתי לה את המייל שלי מגיע אליי דו"ח חדש, רק שהפעם – לכתובת בה אני גרה כיום, בה מעולם לא נעשתה עבירת גזם. כעבור עוד חודש אני מקבלת את הדו"ח המקורי, ומגלה שאין באפשרותי לערער עליו כי עברו מעל 90 ימים מקבלתו – על אף שכתוב בו במפורש שהוא מעולם לא נמסר לנמען".

ביורוקרטיה אהובתי

בנוסף לסיפורים שצוינו בכתבה עד כה, הגיעו לידינו גם אירועים בהם תהליך ההתנהלות מול סנדרוביץ' ועיריית תל אביב היה לכל הפחות בלתי אפשרי. על אף העובדה שהעירייה אמורה להיות הכתובת המידית עבור האזרח ומטעמה ניתנים הקנסות – מהרגע בו תשלום הדו"ח מתעכב והטיפול בו עובר ממנה לידי סנדרוביץ' – מעידים תושבים כי הם מועברים ישירות למשרד עורכי הדין מבלי שהעירייה מתערבת. "יש לי דירה בדרום העיר שאני בעליה יחד עם עוד שותף", מספר דניאל זהבי, "לאורך הזמן, הבניין קיבל דו"חות אשפה רבים, אך מכיוון שאנחנו בבעלות משותפת על הדירה – הבנו לפתע שכל אחד מאיתנו מקבל דו"ח נפרד. אני משלם 475 שקלים והוא משלם 475 שקלים. הוצפנו בדו"חות בסכומים מטורפים בגלל זה".

דניאל התקשר לעירייה כדי להבין מה אפשר לעשות עם כפל הדו"חות. "הגשתי בקשה לביטול הדו"חות הכפולים ולתשלום על דו"ח אחד בכל פעם, ועל אף שבעירייה אמרו שעשו מראש טעות ששלחו לשנינו דו"חות נפרדים על הדירה – העניין כבר עבר לטיפול סנדרוביץ'. ניסיתי להבין מה עושים במקרה כזה, ושוב חוזרת התשובה – 'זה לא בידינו יותר'. לעירייה יש תודעת שירות מולי כתושב, אבל ברגע שאני מועבר לחברה פרטית כבר לא חייבים לי כלום. הבהרתי לעירייה שאני לא מצליח לקבל מענה מסנדרוביץ', שפתחו נגדי בהליכים ומאיימים עליי, אך הם לא הסכימו לדבר אתם מטעמם".

משלוח בדואר – עניין ארכאי כמעט כמו האילוסטרציה הזו. תודו. צילום: shutterstock
משלוח בדואר – עניין ארכאי כמעט כמו האילוסטרציה הזו. תודו. צילום: shutterstock

הוא ניסה במשך תקופה ארוכה להבין מדוע הוא ושותפו נדרשים לשלם שני דו"חות במקום אחד לדירה – ובמהלך התקופה הזו הסכום הלך ותופח. בסנדרוביץ' מסרבים לדבר אתו בלי עו"ד, וכשהאחרון יצר אתם קשר בסופו של דבר, הוא לא קיבל מענה. זה מה שקרה לאחר מכן: "יום אחד דופק לי אדם בדלת – 'או שאני פורץ את הדלת בכוח או שאתה משלם לי באשראי. גם אם לא תשלם עכשיו, אני יכול לבוא תמיד, גם כשהילדות שלך בבית או אשתך'", הוא משתף, "אני אזרח שומר חוק, הקנסות באמת עודדו את הדיירים לנקות והאכיפה היא חשובה. בסך הכול ניסיתי להבין למה שני תושבים שחולקים בעלות על דירה צריכים לשלם קנס כפול ולא לחלוק אותו, למה אני צריך לשלם על זה 5000 שקל?".

א' למשל, קיבל הביתה מכתב ממשרד עורכי הדין סנדרוביץ', בו יש בקשה לתשלום דו"ח בכפל קנס, לפני הוצאת צו עיקול לחשבונו על סך 1,300 שקלים, בגין אי רישיון לכלבה. "לא קיבלתי שום דו"ח, הוא מספר, לא כזה שנשלח אל ביתי ולא באופן ידני", הוא מסביר, "המשרד שלח לי העתק למייל של הדו"ח המדובר, וצירף מכתב דואר רשום על התראה שמעולם לא קיבלתי ואף מצוין בו שלא קיבלתי אותו".

"פניתי לסיירת הירוקה על מנת לברר מי נתן לי את הדו"ח, מתי והיכן. אדם מהסיירת הסביר לי שלא ניתן לי דו"ח ממישהו מטעם הסיירת, אלא מהשירות הווטרינרי לפני שנה, כאשר נעשתה אליי פנייה טלפונית כדי להזכיר לי לחסן את הכלבה שלי", מוסיף א', "כשחזרו אליי מהשירות הווטרינרי הם טענו שהם לא נותנים דו"חות בטלפון. לסיכום – אף אחד מעולם לא תפס אותי עם כלבה ללא רישיון". א' התקשר שוב לסנדרוביץ' במטרה להסביר את הטעות שנעשתה ולערער על תשלום הדו"ח והחוב. "לא הסכמתי לרדת מהקו עד שיתנו לי לדבר עם מישהו בעל סמכות, אבל נאמר לי שאם אני לא עו"ד אין לי יכולת לדבר עם עו"ד. אחרי חצי שעה של המתנה ענה לי בטובו עורך דין, שייעץ לי לתבוע את דואר ישראל או הדוור שלא מסר את הדו"ח", הוא מספר, "תחושה של חוסר אונים, ניצול. אני מאמין ששום דבר לא נעשה בתום לב, רמיסה של האזרח הקטן".

ומה הלאה?

במרץ 2018 הורה בית המשפט העליון לרשויות המקומיות לחדול מהעסקת חברות פרטיות לצורך גביית מסים, ארנונה וחיובים אחרים, או לכל הפחות להסדיר את האפשרות לעשות זאת בחוק. בפועל – מכיוון שמדובר בפרקטיקה שנהוגה כבר שנים, הוחלט לדחות את כניסתו של פסק הדין לתוקף בשנה שבה תוכל המדינה לפעול לקידומם של הליכי חקיקה בנושא. גם בחלוף השנה ועד היום – לא הופסק 'מיקור החוץ' בעיריות רבות שמשתמשות בשירותיו של משרד עורכי הדין סנדרוביץ' ומשרדים נוספים לצורכי גבייה.

רק בסמוך למועד פרסום הכתבה שבו אל קבוצת הפייסבוק "נפגעי סנדרוביץ' מתאחדים" קולות הקוראים לנפגעים להתאחד ולפעול משפטית מול משרד עורכי הדין והעירייה. "בסופו של דבר, העירייה היא מקור העוול", מסכמת מקימת הקבוצה, "מול העירייה יש לי מערכת יחסים, היא אחראית עליי כתושבת, אני משלמת לה ארנונה וקנסות. אנשים עושים כמיטב יכולתם להתמודד עם סנדרוביץ' – אבל כל עוד אין לנו תחושת גיבוי מהעירייה, אנחנו אבודים מול מקום שאין בו מענה".

תגובות

ממשרד עורכי הדין סנדרוביץ', רינקוב ושות' נמסר בתגובה: "משרדנו אמון על מתן שירות ברמה הגבוהה ביותר לכל פונה, זאת באמצעות צוות מקצועי של נציגי שירות מנוסים, לצד פתרונות טכנולוגיים לשיפור והנגשת המידע לאזרח. מטבע הדברים, חלק מהשיחות המגיעות למוקד הנן טעונות בשל 'חוסר הפופולריות' של העיסוק בגבייה. עם זאת, זמני ההמתנה הנם קצרים ונציגי השירות סבלנים ושירותיים. בעניין זה יובהר כי למשרדנו אין סמכות לבטל קנסות שניתנו כדין. בתקשורת עם הפונים אנו מקפידים לעשות את המיטב על מנת לשקף לפונים את המצב החוקי ולספק להם את הפתרונות הטובים והנכונים ביותר בנסיבות העניין, וזאת בשיתוף פעולה עם העירייה. אשר לטענות העולות בכתבה, הרי שהן כלליות. ככל שיועברו אלינו פרטי המקרים, נוכל להתייחס לכל אחד מהם לגופו".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "העירייה פועלת בהתאם להוראות הדין על פיהן ניתן, בין היתר, למסור הודעת תשלום קנס בדואר. עם משלוח ההודעה בדואר רשום לכתובת הנמען במשרד הפנים חלה בהתאם לחוק 'חזקת מסירה', לפיה רואים את ההודעה ככזו שהתקבלה על ידי הנמען, אלא אם הוא הוכיח שהיא לא התקבלה מסיבות שאינן תלויות בו. במקרים בהם מקבל הודעת תשלום הקנס פונה לעירייה בטענה שלא קיבל אותה, בוחן את הבקשה תובע מוסמך. במידה שנמצא כי ההודעה לא התקבלה מסיבות שאינן תלויות בנמען, יופחתו תוספות הפיגור של הקנס/ תבוטל ההודעה (בהתאם למועדים הקבועים בחוק למשלוח ההודעה).

משרד עו"ד סנדרוביץ' מעניק שירותים משפטיים לעירייה בתחום הגבייה, והוא פועל נגד סרבני תשלום אשר לא שילמו קנסות שחויבו בהם במועדם. על המשרד לפעול על פי הנחיות העירייה ועל פי הדין בכל הנוגע להליכי האכיפה הננקטים כלפי חייבים. נוסיף כי כל תלונה המגיעה לעירייה לגבי אופן הפעלת הליכי הגבייה נבדקת לגופו של עניין ומטופלת בכובד ראש. ככל שתתקבל תלונה כזו בעירייה, היא תיבדק ויינתן מענה מפורט לכל פונה".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

כבר שנים שתושבים מתמודדים עם אותו הסיפור: מקבלים דו"ח, לעתים לא יודעים על קיומו, ומתעוררים יום אחד להודעת עיקול בחשבון הבנק...

מאתתומי שטוקמן14 בספטמבר 2021
שקית זבל (אילוסטרציה: Shutterstock)

כך עיקלו לי את חשבון הבנק בגלל שקית זבל שלא זרקתי
רק בגלל הדו"ח

כך עיקלו לי את חשבון הבנק בגלל שקית זבל שלא זרקתי

בוקר אחד קמתי וגיליתי שחשבוני עוקל בשל חוב שתפח ל-750 ש"ח, מפני שההודעה על הקנס נשלחה לכתובת לא נכונה

שקית זבל (אילוסטרציה: Shutterstock)
שקית זבל (אילוסטרציה: Shutterstock)

קפקאי: "שיש בו תחושה של אבסורד, העדר מוצא וחוסר צודק, על סמך יצירתו של הסופר פרנץ קפקא" (המילון העברי החופשי ברשת). או במילים אחרות: סיוט שאתה מבין שלא תתעורר ממנו.

היום שבו התעוררתי להודעה על צו עיקול לחשבון הבנק שלי הוא היום שבו הרגשתי קרובה ביותר לקפקא יקירי. מכיוון שאני מתגוררת בתל אביב וסובלת תמידית ממחלת הקפיטליזם-קשה-לסיים-את-החודש, הייתי בטוחה שתשלום כלשהו לא עבר ואיכשהו הגיע לסיטואציה המעוררת התקף חרדה: צו עיקול. התקשרתי למשרד העו"ד שהוזכר בהודעה: סנדרוביץ', רינקוב, חמד ושות'.

לאחר בירור קצר עם נציגת המשרד התברר לתדהמתי שפקח עיריית תל אביב מצא שקית זבל בצבע טורקיז שהושלחה ברחוב וכללה בתוכה פרטים שלי. החוב לעירייה היה כמאה שקלים והודעות עליו נשלחו, כך הוסבר לי, לבית אימי, שאותו לא פקדתי חודשים. לא ראיתי את המכתבים מעולם. מכיוון שלטענת הנציגה האפתית "זאת אשמתי שאני חסרת אחריות" ולא לקחתי בחשבון את כל הכתובות שאליהן עלולים להישלח אלי צווי עיקול, עבר החוב לטיפול עורך דין ונופח לעלות של 750 ש"ח. לאחר שהתחננתי בפניה שתתן לי איזו דרך להגן על עצמי היא מלמלה משהו (באופן שמעיד שהיא עשתה זאת אינספור פעמים מול תושבים במצוקה) על כך שהיא יכולה לשלוח לי במייל את הוכחות הדו"ח, שיגיעו עוד כחודש, אך צו העיקול לא יוסר.

מכתבי ארנונה מהעירייה נשלחים לדירתי הנוכחית. גם חשבונות חשמל, מים, מכתבים והצעות למופעי מחול בהפקת העירייה שבהם צריך לצפות בעיניים עצומות כשהרקדניות צועקות ביידיש – כולם מגיעים אליי. אבל כנראה שדו"ח מהעירייה שמטופל על ידי סנדרוביץ' ושות' קצת קשה יותר להשיג. כשדחקתי בנציגה ונשבעתי לה בחיי שמעולם לא הייתי זורקת שקית זבל לרחוב (הפח נמצא ממש מתחת לבית שלי, למה לעזאזל שאבחר לנהוג כך) היא מלמלה משהו בנוגע לכך שאולי הומלס הוציא שקיות זבל מהפח. אוקיי. אז תשלמי לנו באשראי או מזומן?

אני לא היחידה ולא הראשונה שסובלת מהפרקטיקה הזו.תחקיר Time Outהעלה כי מדובר בשיטה ובדפוס פעולה שנתקלו בו תושבים רבים – יום בהיר אחד הם מגלים שחשבון הבנק שלהם נחסם בשל חובות על קנסות שהם מעולם לא קיבלו.

לאחר שכלו כל הקצים והחלטתי לנהוג בטקטיקת "אני עובדת במגזין Time Out תל אביב" היא צפצפה: "למה את צריכה לאיים עלינו, למה את לא פונה אלי כאדם לאדם?", ושמה אותי בממתינה שנמשכה כנצח בנעימת חדר ההמתנה לשטן (זה בדיוק כמו שאתם מדמיינים את זה), שבסופה נתנה לי אפשרות לפרוש את החוב על פני חודשיים שבמהלכם לא תהיה אפשרות להסיר את צו העיקול. נהדר. הסאגה הסתיימה בכך ששילמתי את החוב. כמובן לוקח לזה כמה ימים להתעדכן בחשבון הבנק שלי, שבמהלכם ארוחת הערב שלי תורכב מעוגיות הפסח העבשות שנשכחו במגירת התמרוקים שלי.

מעיריית תל אביב-יפו נמסר: "עיריית תל אביב-יפו פועלת לפי חוק, כאשר דרישה לתשלום קנס אינה מבוצעת, נשלחת דרישה נוספת בדואר רשום אל הכתובת המעודכנת על פי רישומי משרד האוכלוסין. משלא משולמים הקנסות בתוך המועד הקבוע בחוק הם הופכים לפסקי דין חלוטים ועוברים להליכי גביה הכוללים בשלב זה תוספות פיגורים והוצאות גביה. הליכי הגביה ננקטים עבור העירייה על ידי משרד עורכי דין חיצוני להמשך טיפול ובכל שאלה או בקשה בעניינם יש לפנות ישירות אליו".

ממשרד סנדרוביץ', רינקוב, חמד ושות' לא התקבלה תגובה חרף פנייתנו.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

בוקר אחד קמתי וגיליתי שחשבוני עוקל בשל חוב שתפח ל-750 ש"ח, מפני שההודעה על הקנס נשלחה לכתובת לא נכונה

מאתסול גרופי22 במאי 2019
חניה לאופנועים ולמכוניות (תמונה: shutterstock)

לא עוצרים באדום: הכירו את מחאת האופנוענים בתל אביב

לא עוצרים באדום: הכירו את מחאת האופנוענים בתל אביב

אופנוענים מאיימים לתפוס את מעט מקומות החניה שעוד נותרו בעיר, כמחאה על הגבלות חדשות לחניה על המדרכה

חניה לאופנועים ולמכוניות (תמונה: shutterstock)
חניה לאופנועים ולמכוניות (תמונה: shutterstock)

דווקא בזמן שתל אביב כולה נמצאת בהיערכות נפשית אינטנסיבית לקראת עומסי התנועה וחסימת הרחובות בתוואי העבודות לקראת הרכבת הקלה, מחאת אופנוענים חדשה מאיימת להחריף את מצוקת החניה בתל אביב ולגזול את מקומות החניה של המשתמשים בכלי הרכב הפרטיים. המחאה, אשר צוברת כעת תאוצה ברשתות החברתיות, התעוררה בעקבות החלטת עיריית תל אביב לאסור חניית כלי רכב דו גלגלים על המדרכות הצרות ברחובות ביאליק, שפינוזה (מגורדון לשד' בן גוריון), יוחנן הסנדלר (משינקין לרח' העבודה) ושלמה המלך (מפרישמן לקינג ג'ורג'). כפי שפורסם לראשונה באתר וואלה!, פקחי העירייה החלו לחלק לאחרונה דוחות אזהרה לבעלי אופנועים וקטנועים שחנו על מדרכות הרחובות הללו.

בקרוב לא תוכלו להתעלם (תמונה: shutterstock)
בקרוב לא תוכלו להתעלם (תמונה: shutterstock)

האכיפה הרשמית וחלוקת הקנסות תחל ב־7 ביולי. עם השלמת הקצאת מקומות חניה ייעודיים לרוכבים ברחבי העיר, תרחיב העירייה את מדיניות האכיפה החדשה והמחמירה לאזורים נוספים. "יש כאן מגמה ברורה מצד העירייה להורדת אופנועים וקטנועים מהכביש", טוען מארגן המחאה דניאל פטרי, מנהל פורום אופנועים בתפוז ובעל הבלוג "מיצו בדרכים". "העירייה טוענת שבתור התחלה האכיפה תהיה בשלושה או בארבעה רחובות, ובאותה נשימה מצהירה שתאסור בעתיד חניה על מדרכות ברחובות נוספים. אנחנו חוששים שהמהלך נועד להגדיל את כמות הקנסות שהפקחים מחלקים. ב־7 ביולי- יום תחילת האכיפה – נוביל מסה קריטית של מאות רוכבים שינהרו לתל אביב. נבצע הדגמה של 'היום שאחרי' ונתפוס בכוונה מקומות חניה שמסומנים בכחול־לבן עבור מכוניות. זאת הברירה שהעירייה השאירה לנו. מקומות החניה הייעודים לדו גלגליים מעטים מדי, זאת חלופה לא מספקת".

המדרכה מיועדת להולכי הרגל. העירייה עשתה לכם טובה כשהיא לא חילקה עד כה דוחות למי שחנה על המדרכה.

"אנחנו מבקשים לשמור על הסטטוס קוו על פיו רוכב אופנוע או קטנוע יכול לחנות על גבי המדרכה בצורה שאינה חוסמת את תנועת הולכי הרגל ומבלי לחשוש מקנס. מובן שקיימים פורעי חוק שחונים בצורה חזירית שמאלצת הולכי הרגל לרדת לכביש. על בריונות צריך להיענש, אבל למה להעניש ציבור שלם של רוכבים? זה שאני נוסע ברכב דו גלגלי ולא במכונית תורם לכולם. זה תורם להפחתת זיהום האוויר, להפחתת הגודש בכבישים. 30 אלף רוכבים נכנסים לתל אביב מדי יום עם האופנוע או עם הקטנוע, אף אחד לא רוצה שהם יעברו למכונית ועל תחבורה ציבורית אין מה לדבר. העירייה עושה טעות גדולה כשהיא בוחרת להגביל את ההתניידות והחניה שלנו".

תתרגלו למראה (תמונה: shutterstock)
תתרגלו למראה (תמונה: shutterstock)

חגית אוריין, פעילה חברתית ומפעילת עמוד הפייסבוק "מחזירים את מדרכות ת"א להולכי הרגל", דוחה על הסף את טיעוניהם של האופנוענים. "זו ממש זעקת הקוזאק הנגזל", אומרת אוריין, "במשך שנים גוזלים הרוכבים באופן שיטתי את מדרכות העיר שאמורות לשרת את הולכי הרגל, ועכשיו הם מציגים את עצמם כקורבנות תמימים. הם חונים מתי שבא להם, היכן שבא להם, והעירייה כמובן נותנת להם יד. כל עניין האכיפה המוגברת שנגדו הרוכבים מוחים הוא לא יותר מעלה תאנה שאמור ליצור מראית עין של התחשבות. לא ייתכן שקשיש, נכה או הורים עם עגלת תינוק ייאלצו לרדת לכביש ולסכן את חייהם כי רוכב התעצל למצוא חניה. בדיקה פשוטה תראה שמקומות החניה החדשים לכלי הרכב הדו גלגליים למעשה עומדים ריקים, כי הרוכבים חוששים שאיזו מכונית ותשפשף להם את האופנוע. מבחינתם הכלי חשוב יותר מהחיים של הולכי הרגל. זה לא חוקי ולא צודק".

"עיריית תל אביב מחוייבת לאזן בין כל הצרכים והרצונות של משתמשי הדרך, הולכי רגל ורוכי דו גלגלי כאחד", כך מגיב ואומר סגן ראש העירייה אסף זמיר, "למעשה עשינו דבר מאוד פשוט. על מנת להפחית את החיכוך בין הולכי הרגל לרוכבים בחרנו בפינצטה ארבעה מקטעי רחוב צרים ובעייתים שלא מסוגלים להכיל את כולם, שם אנחנו מתכוונים להנהיג מדיניות אכיפה ברורה. לא מדובר בהסדר כוללני, אין לעירייה תוכנית להוריד את כל האופנועים והקטנועים מהמדרכות. תחילה התחלנו בחלוקת אזהרות ולמעשה עדיין לא התחלנו את האכיפה בפועל, דו"ח אחד לא חולק עדיין. צריך לזכור שהמעבר לאופנועים וקטנועים וגם להליכה ברגל הן דרכי התניידות אלטרנטיביות לשימוש ברכב הפרטי, זוהי מגמה שהעירייה מעוניינת לקדם. זוהי בדיוק הסיבה למה אנחנו פועלים להרחיב את היצע מקומות החנייה היעודיים לכלי רכב דו-גלגליים על חשבון מקומות חנייה לרכבים פרטיים, תוך חלוקת קנסות לרכבים הפרטיים שחונים באותם מקומות. המטרה שלנו היא לייצר תהליך הדרגתי שיעודד את השימוש ברכבים דו גלגליים, אך גם יעניק להולכי הרגל את המרחב להתהלך בו בבטחון".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אופנוענים מאיימים לתפוס את מעט מקומות החניה שעוד נותרו בעיר, כמחאה על הגבלות חדשות לחניה על המדרכה

מאתיונתן גת2 ביולי 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!