כך עיקלו לי את חשבון הבנק בגלל שקית זבל שלא זרקתי

קפקאי: "שיש בו תחושה של אבסורד, העדר מוצא וחוסר צודק, על סמך יצירתו של הסופר פרנץ קפקא" (המילון העברי החופשי ברשת). או במילים אחרות: סיוט שאתה מבין שלא תתעורר ממנו.

היום שבו התעוררתי להודעה על צו עיקול לחשבון הבנק שלי הוא היום שבו הרגשתי קרובה ביותר לקפקא יקירי. מכיוון שאני מתגוררת בתל אביב וסובלת תמידית ממחלת הקפיטליזם-קשה-לסיים-את-החודש, הייתי בטוחה שתשלום כלשהו לא עבר ואיכשהו הגיע לסיטואציה המעוררת התקף חרדה: צו עיקול. התקשרתי למשרד העו"ד שהוזכר בהודעה: סנדרוביץ', רינקוב, חמד ושות'.

לאחר בירור קצר עם נציגת המשרד התברר לתדהמתי שפקח עיריית תל אביב מצא שקית זבל בצבע טורקיז שהושלחה ברחוב וכללה בתוכה פרטים שלי. החוב לעירייה היה כמאה שקלים והודעות עליו נשלחו, כך הוסבר לי, לבית אימי, שאותו לא פקדתי חודשים. לא ראיתי את המכתבים מעולם. מכיוון שלטענת הנציגה האפתית "זאת אשמתי שאני חסרת אחריות" ולא לקחתי בחשבון את כל הכתובות שאליהן עלולים להישלח אלי צווי עיקול, עבר החוב לטיפול עורך דין ונופח לעלות של 750 ש"ח. לאחר שהתחננתי בפניה שתתן לי איזו דרך להגן על עצמי היא מלמלה משהו (באופן שמעיד שהיא עשתה זאת אינספור פעמים מול תושבים במצוקה) על כך שהיא יכולה לשלוח לי במייל את הוכחות הדו"ח, שיגיעו עוד כחודש, אך צו העיקול לא יוסר.

מכתבי ארנונה מהעירייה נשלחים לדירתי הנוכחית. גם חשבונות חשמל, מים, מכתבים והצעות למופעי מחול בהפקת העירייה שבהם צריך לצפות בעיניים עצומות כשהרקדניות צועקות ביידיש – כולם מגיעים אליי. אבל כנראה שדו"ח מהעירייה שמטופל על ידי סנדרוביץ' ושות' קצת קשה יותר להשיג. כשדחקתי בנציגה ונשבעתי לה בחיי שמעולם לא הייתי זורקת שקית זבל לרחוב (הפח נמצא ממש מתחת לבית שלי, למה לעזאזל שאבחר לנהוג כך) היא מלמלה משהו בנוגע לכך שאולי הומלס הוציא שקיות זבל מהפח. אוקיי. אז תשלמי לנו באשראי או מזומן?

אני לא היחידה ולא הראשונה שסובלת מהפרקטיקה הזו. תחקיר Time Out העלה כי מדובר בשיטה ובדפוס פעולה שנתקלו בו תושבים רבים – יום בהיר אחד הם מגלים שחשבון הבנק שלהם נחסם בשל חובות על קנסות שהם מעולם לא קיבלו.

לאחר שכלו כל הקצים והחלטתי לנהוג בטקטיקת "אני עובדת במגזין Time Out תל אביב" היא צפצפה: "למה את צריכה לאיים עלינו, למה את לא פונה אלי כאדם לאדם?", ושמה אותי בממתינה שנמשכה כנצח בנעימת חדר ההמתנה לשטן (זה בדיוק כמו שאתם מדמיינים את זה), שבסופה נתנה לי אפשרות לפרוש את החוב על פני חודשיים שבמהלכם לא תהיה אפשרות להסיר את צו העיקול. נהדר. הסאגה הסתיימה בכך ששילמתי את החוב. כמובן לוקח לזה כמה ימים להתעדכן בחשבון הבנק שלי, שבמהלכם ארוחת הערב שלי תורכב מעוגיות הפסח העבשות שנשכחו במגירת התמרוקים שלי.

מעיריית תל אביב-יפו נמסר: "עיריית תל אביב-יפו פועלת לפי חוק, כאשר דרישה לתשלום קנס אינה מבוצעת, נשלחת דרישה נוספת בדואר רשום אל הכתובת המעודכנת על פי רישומי משרד האוכלוסין. משלא משולמים הקנסות בתוך המועד הקבוע בחוק הם הופכים לפסקי דין חלוטים ועוברים להליכי גביה הכוללים בשלב זה תוספות פיגורים והוצאות גביה. הליכי הגביה ננקטים עבור העירייה על ידי משרד עורכי דין חיצוני להמשך טיפול ובכל שאלה או בקשה בעניינם יש לפנות ישירות אליו".

ממשרד סנדרוביץ', רינקוב, חמד ושות' לא התקבלה תגובה חרף פנייתנו.