היא זמרת ויוצרת ומנהלת את ליין האינדי של "קפה בקיבוץ", ועכשיו יוצא לה אלבום שלישי שיושק במופע חגיגי באותו מקום (חמישי 26.2). ניצלנו את המצב לשרשרת המלצות מפלורנטין, על עוגת הבננה הכי טובה בעיר, על המקום להוריד את הקלוריות שלה ועל חנות שמצילה אותה בדקה ה-90. בונוס: דואגים לכלבים קטנטנים!
>> שי סול (כדאי שתעקבו) היא זמרת ויוצרת שמתגוררת בפלורנטין, ובימים אלה היא מוציאה אלבום סולו שלישי בשם "ידעת שאחזור" בהפקה מוזיקלית של דן זיתון. האלבום עומד בסימן חזרה הביתה באופן שמחבר בין המסע האישי שלה לסיפור הישראלי של השנתיים האחרונות. סול היא גם חברה בהרכב "מקדם" איתו היא מופיעה ברחבי העולם, ומנהלת את ליין מופעי האינדי ב"קפה בקיבוץ", שם גם תקיים את מופע ההשקה לאלבום החדש שלה ביום חמישי הקרוב (26.2 19:30,אתם רוצים להיות שם)
>> עץ שראה אינספור נשיקות ותל אביב להתאהב בה // העיר של דליה שימקו
>> קפה ללבוש בו תקווה ושדרה ירוקה משמחת // העיר של אילנה וייזר-סנש
>> קרינג' בשדרה ומסעדה לאלטר אגו ג'יימס בונדי // העיר של ליאת פלדמן
1. קפה בקיבוץ
קיבוץ בדרום פלורנטין. ספייס ובו שלווה, השראה וקפה מעולה. מגיעה לשם כשאני רוצה לפתוח מחשב ובאמת לעבוד, בלי הסחות דעת. בקפה מתקיים ליין חודשי "אינדי בקיבוץ", המעניק במה ליצירה מקומית מקורית. לאחר כל הופעה ישנה במה פתוחה ובכל חודש אני מתרגשת לשמוע שירים חדשים ולהכיר עוד אמנים מעולים להוסיף לפלייליסט:)
קיבוץ גלויות 21 תל אביב (פלורנטין)
2. שכונת פלורנטין
השכונה הכי טובה נקודה. הגעתי לכאן לפני יותר מעשור להקליט את האלבום הראשון שלי באולפן תת קרקעי ברחוב ויטל, וכבר מאז התאהבתי. בשבילי השכונה היא חלק בלתי נפרד מאיך שהסאונד שלי נרקם לאיטו לאורך השנים.
3. קפה פרנקל
באה בשביל העוגת בננה. אין עוגה כזאת בכל העיר.
ידידיה פרנקל 6 תל אביב (פלורנטין)
4. חדר כושר נעים
נרשמתי כדי להוריד את העוגת בננה. המשכתי כי כשהבוקר נפתח שם כל שאר היום מרגיש מדהים.
אלפסי 22 תל אביב (פלורנטין)
5. פרנקל 27
החנות יד שנייה של רותם. עם בגדים, איכשהו, תמיד מחכה לדקה ה-90. החל מהשמלה לחתונה של חברה ועד לאאוטפיט של קליפ. אני מרשה לעצמי כי אני יודעת שאם אעבור בחנות יד שנייה של רותם מהר מאוד אמצא מה שלא ידעתי שחיפשתי.
ידידיהפרנקל 27תל אביב (פלורנטין)
מקום לא אהוב בעיר:
גינות כלבים בעיר באופן כללי.לפני שהיה לי כלב תמיד ראיתי את עצמי בעיני רוחי לוקחת את הכלב הדמיוני שלי אל גינת הכלבים, ושם אנחנו פוגשים חברים והוא מבלה בנעימים. היום אני מבינה שזה נשאר בגדר הדמיון, מכיוון שהגינות כלבים לא מותאמות לכלבים קטנים. מאחר והכלב שלי מאוד עדין וקטן בלתי אפשרי להכניס אותו לגינה לשחק עם השאר, ומאז שאימצתי את ג׳ק, זו שיחה שניהלתי עם הרבה בעלי כלבים בעיר כך שכנראה שזו בעיה המשותפת לכל בעלי כלבים הקטנים. הייתי שמחה שהייתה גינה ייעודית לכלבים קטנטנים.
![מה עם הקטנטנים. גינת כלבים בנווה צדק (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק "גן חיות – גינת נווה צדק")](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2025/11/68391514_2471268606426698_8232478856389328896_n.jpg "מה עם הקטנטנים. גינת כלבים בנווה צדק (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק "גן חיות – גינת נווה צדק")")
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
קפצתי לבקר בסדנת כתיבה של אמן שאני מאוד מעריכה, אביב בכר. נחשפתי לקבוצה של יוצרים, חלקם לראשונה כותבים שירים וחלקם כבר מנוסים, וכולם כאחד פותחים את הלב אחד בפני השני ומתמסרים לתהליך כתיבה שבסופו הופעה מאוד כנה ומרגשת. שמעתי שם להיטים שלא מביישים אף תחנת רדיו. והכל בביצועים מאוד גולמיים, אקוסטיים, אפילו קצת רעד של קול והתרגשות אבל הכנות הייתה נוכחת בחדר. היה דבר יפה לצפות ביצירה שהיא נביטה של עלים זעירים ורעננים, יצירה שיום אחד תהא לצמח שיוסיף יופי או יעניק צל ביום חם. זה מרגש אותי כי זה מחזיר אותי לרגעים ראשונים שלי בכתיבה, לפני למעלה מעשור ומזכיר לי שהפשטות היא תמיד בסיס לחזור אליו.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
ספר תהילים.מקבץ שירים שלמעשה הוא ספר עם נרטיב משלו, מרגיש לי כמו הסרט של חיי. אני מאוד מזדהה עם דוד ככותב. הוא לא הסתיר את הרגעים הקשים שלו במסע האמונה שלו כמוזיקאי-כותב, וזה מה שלדעתי יצר חיבור והשפעה כלכך חזקה לאורך הדורות. דוד הוא רפרנס לכתיבה עבורי. התהילים נותנים לי המון השראה, ובייחוד מפרוץ המלחמה אפילו יותר. בעיקר אוהבת לשיר אותם.
לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
"מקומי". עזרה למען דרי הרחוב. מעבר לחלוקת אוכל מדובר בבניית קשר אישי עם דרי הרחוב. העמותה מחפשת מתנדבים שיכולים להצטרף לעשייה ולהעניק להם יחס חם ואוהב. מדובר בעשייה מרגשת למען האנשים השקופים.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
שי נצר. פגשתי אותו בבמה פתוחה נהדרת שהייתה פעם בקפה עברי. נוצרה שם מעין קהילה אורגנית של אמני אינדי שתומכים אחד בשני. הבמה הפתוחה ההיא נסגרה, ככל הנראה כי שמנסים להרים משהו תרבותי מבינים מהר מאוד שזה לא כלכלי. אבל שי לא מוותר על אמני האינדי, ובכל הזדמנות שיש הוא מרים במה פתוחה ומפיק מופעים כדי לעודד אמנים צעירים. אחת מהיוזמות שלו היא – ״ערב לא ברור״ שקורה כל שבוע בפרמטה ביפו. קפצתי לשם לביקור ושמעתי המון אמנים מוכשרים שמג׳מג׳מים יחד. חוויה.
מה יהיה?
לפעמים אני חושבת שלא יהיה טוב שוב. קל מאוד ליפול לטעות הזאת… אבל אז אני נזכרת בפסוק מספר ישעיהו שתמיד מעודד אותי – כִּי-גָבְהוּ שָׁמַיִם, מֵאָרֶץ–כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם, וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם. זה נותן לי תקווה לדעת שכמו שגבהו שמיים מארץ, כך המחשבות של אלוהים לגמרי שונות מהמחשבות שלי ואפילו גבוהות מהן, הוא רואה את התמונה הגדולה ואני רואה רק את הפרט הקטן ההוא. ואז אני שוב מאמינה בכל ליבי שיהיה יותר טוב מטוב.