אולי לפני שנתחיל, רצוי להסתכל למציאות בעיניים – פארק זה לא. גם גינה קשה מאוד לקרוא לה. סמטה זה אולי נכון, אבל לא מרגיש מדויק. וזה עוד מבלי לדבר על כמה "אלוף הבצלות" מרגיש מוזר. כך או כך, איך שלא תקראו לה, הפינה הקטנה הזו שבין לוינסקי לפלורנטין היא לא באמת פארק (כמו שכונתה בראשית הדרך), ואפילו מתקשה להצדיק את הכינוי "פינה ירוקה". אבל עבור תושבי השכונות הצפופות שמסביבה – זה מה יש, ועם זה ננצח.

>>

כתושב האזור שבין נווה שאנן לפלורנטין, אני זוכר את האכזבה שהתפשטה בשכונה ברגע שגילינו שלאחרהייפ ארוך שנים של תוכניות פיתוחושאיפות ליצירת פארק קטן של ממש שיתחבר עם גינת אליפלט, בסוףנשארנו עם אספלט צבוע בסגול ורצועת דשא קטנה. לא צריך להיות מוותיקי השכונה כדי לזכור את החניון הפתוח והמכוער שעמד שם במשך 40 שנה, אבל ברגע שראינו איך נראית הגינה – קצת הרגשנו שמדובר בבזבוז של חניה טובה.

ב-11 בינואר 1927, בימים בהם לא היתה מצוקת חניה באזור, פורסם בעיתון דבר מודעה: "שוק חדש בתל אביב: היום ב-4 אחה”צ ייפתח השוק החדש לצרכי אוכל בפסז’ הרצליה, רחוב הרצל ורחוב השוק". השוק החדש נפתח באזור שכונת מרכז מסחר (היום שוק לוינסקי), וקיבל את השם "פסאז' הרצליה" כדי לתת לו אפיל ארופאי (למרות שטכנית הוא לא היה פסאז') – אבל ברחוב קראו לו שוק הרצל. לאורך השנים הוא הפך לשוק עירוני עבור פועלי הסביבה, שחטפו איזה פלאפל קדמוני באחד הדוכנים בדרך לכפתורייה שלהם או מה שהם לא עשו שם בשנות השלושים. 50 שנה פעל השוק, שהפך משוק אוכל לשוק של כל דבר, עד שהפך בשנות השמונים לאותה חנייה מדכאת.

אבל אם יש משהו שחסר בתל אביב יותר מאשר חניה, זה גינה טובה. ובהיעדר גינה טובה, גינת אלוף בצלות תספיק. לתושבי פלורנטין והסביבה אין הרבה אופציות נעימות לספוג בהן שמש – אפשר להצפין לפארק המסילה, לנוע מערבה לעבר גינת אליפלט או להמר על חייכם בגינת לוינסקי ממזרח. אבל בלב השכונה, הרחובות העמוסים לא מספקים נקודה לעצור בה. וכך – למרות כל האכזבה והתלונות וגינת התבלינים שהקימו שאני די בטוח שהפכה לפינת השתנה לכל כלבי השכונה – גינת אלוף בצלות הפכה לפינה ירוקה נהדרת לשבת בה, גם מבלי להיות ירוקה.

המתמטיקאי איאן מלקולם אמר פעם ש"החיים מוצאים דרך" (זה היה ג'ף גולדבלום ב"פארק היורה", אבל נכון שזה נשמע יותר חכם ככה?). ואיכשהו, החיים התמיד מפעפעים של פלורנטין מצאו דרך להפוך את אלוף בצלות לנקודה עירונית שכיף לעצור בה בצהרי יום שישי עמוס, לרדת מרחוב הרצל ולשתות איזה קפה או כוס יין מבית הקפה החמוד שקרוי על שם הגינה, ולתפוס מקום על כיסאות הבטון-עץ המוזרים שתקעו פה, בתקווה שתמצאו נקודה עם צל מהשמשיות שפיזרו פה, ולא להיתקע על כיסא פלסטיק על הדשא, כי הרוח נכנסת מהרצל ומריחים את השתן של הכלבים. אולי בכל זאת היה נחמד אם היו שמים פה איזה עץ, או לפחות דוכן פלאפל קדמוני.

• ❤ תל אביב
• גינת אלוף בצלות
• ריאות ירוקות בדרום תל אביב
• ריאות ירוקות בתל אביב
• ירוק
• שטחים ירוקים

באופן די גורף, אני לא אוהבת טבע. "לצאת לטבע", כמו שאתם אוהבים לעשות בשבתות, זה אוברייטד בעיני. וכשאני מסתובבת במקומות ירוקים (הכל יחסי), שני הדברים המרכזיים שאני חושבת עליהם הם: 1. מתי אחטוף התקף אלרגיה. 2. מעניין אם אפשר לקחת מפה ייחורים. בבית דווקא למדתי לחבב את הצומח מתישהו במהלך הקורונה כמו כולם, אבל כל עוד אני בחוץ – אני חד משמעית מעדיפה אספלט ובטון.

>> הפינה הירוקה שלי: באין ציפור שיר, גם גינת אלוף בצלות היא זמיר

זה לא היה ככה תמיד: בשנותיי בתיכון לדעתי ישנתי יותר לילות בשק"ש מבמיטה שלי, אחרי הצבא טירקתי בניו זילנד ובמזרח. אבל עם השנים, כמו החיבה היתרה שהיתה לי ללונה פארקים וספורט אתגרי – זה עבר. ללכת על אדמה מלחיץ אותי, ואני מודה לאלוקימה על זה שהילדיםות שלי כבר לא בגיל שבו צריך להרוג שעות בפארקים וגינות שעשועים.

נכון, יש לטבע יציאות. ככלל, הוא יפה. את זה אני נותנת לו. אבל אני מעדיפה לנהל איתו מערכת יחסים של שלום שלום, בלי מחויבות. לכן פארק המסילה הוא בדיוק מה שאני זקוקה לו. כי אמנם טבע הוא לא מוקד משיכה עבורי, אבל השמש היא בהחלט כן. ובעוד שהרבה קולות נשמעו כשהוא נפתח לקהל על חוסר הצל שבו, אני שמחתי על זה שלא מילאו אותו בעצים, ואפשר לספוג בו שמש כמו שצריך. כן, אני יודעת שזה לא בריא. אני עושה את זה במידה, סתמו.

אבל היתרון הבאמת משמעותי בפארק המסילה הוא שהוא לא באמת פארק. הוא רצועת דשא ארוכה שמקבילה לה רצועת בטון שווה ברוחבה, שלאורכה פזורים מקומות שאמורים לספק לי את כל מה שאני צריכה בחיים (רוב הזמן): קפה, אלכוהול ואמנות. בניגוד לפארק החורשות למשל, ריאה ירוקה נאה שביליתי בה לא מעט שעות בעבר (אך לא עוד!), שבית הקפה הקרוב אליו הוא במרחק של רבע שעה הליכה; בפארק המסילה בכל רגע נתון אני נמצאת מרחק שתיים וחצי דקות מהאמריקנו הבא שלי.

מעבר לזה הוא משופע בחללי אמנות שפזורים לאורכו – מבית רומנו בחלקו המזרחי שבו שוכנת גלריה בארי (וירידים, ופופ אפים, ומוזיקה, וספרים, ופיצה); דרך מוזיאון נחום גוטמן שיושב מאחוריו וכלה בגלריה ברוורמן ששוכנת מאחורי תחנת הרכבת הקלה אליפלט. בסמוך לתחנה, אגב, נמצא גם פסל נבט השעועית של הילה עמרם, שהוצב בו במסגרת פרויקט פסלי החוצות אבץ של עיריית ת"א-יפו, ולמרות שאני חולפת על פניו עשרות פעמים בשבוע, הוא עדיין מעלה בי חיוך כל פעם מחדש.

בקצה היותר מערבי שלו יש ים, ולמרות שגם זה מקום שאני פוקדת פחות ופחות בשנים האחרונות, הוא הפך את ההליכה אליו להרבה יותר קלה, מהירה ונעימה. אפילו עם ילדים. פארק המסילה הוא בעצם עוד רחוב שווה במיוחד בעיר, רק עם בונוס של דשא וקצת יותר צמחיה מהרגיל. ואת זה אני שמחה להכיל. רק אל תגידו לי לצאת לטבע.

• ❤ תל אביב
• ריאות ירוקות בדרום תל אביב
• ריאות ירוקות בתל אביב
• ירוק
• שטחים ירוקים
• פארק המסילה

פלורנטין ידועה בזכות המון דברים,על רובם דיברנו כאן בזמן האחרון, אבל מרחבים ירוקים וקהילתיים אינם כלולים בדברים האלה. למעשה, השכונה הצפופה והסואנת היא אחד האזורים הפחות ירוקים בתל אביב, וככל שמתרבים התושבים בה בשלל מגדליהם החדשים, כך זו הופכת לבעיה מהותית יותר. וזאת בעיה שבעיריית תל אביב-יפו רוצים לפתור.

>> הברים הכי טובים בפלורנטין
>> בתי הקפה הכי טובים בפלורנטין
>> המסעדות הכי טובות בפלורנטין

בשנים האחרונות השתדרגה פלורנטין בשני מרחבים ירוקים מוצלחים מאוד, פארק אליפלט הקטן והחביב ופארק המסילה שהפך לפייבוריט עירוני סואן והומה, שניהם דוגמאות טובות לפתרונות תכנונים מורכבים וירוקים שנוצרו כתוצאה מתהליכי תכנון ארוכי טווח. לצד זאת, בשנה האחרונה נוצרו בשכונה מרחבים ציבוריים מגוונים שמהווים דוגמה לתוצאה של פתרונות מידיים ושיפורים נקודתיים היוצרים מרחבים קהילתיים חדשים בשכונה.

פלורנטין הוקמה בשנת 1927 ומאופיינת ברחובות צרים ובבניינים הממוקמים על קו האפס עם חזיתות מסחריות, דבר שמראש לא השאיר מקום למרחבים ציבוריים. היעד העירוני הוא הפיכת הרחובות בפלורנטין למרחבים נעימים להליכה ולבילוי – באמצעות הצללה, תאורה, צביעה מחדש, ריהוט רחוב וייעול תנועת הרכבים בכלים שונים. בעירייה מציינים כי השכונה עדיין בעיצומה של עבודה תכנונית רבה ומורכבת, אך כבר כעת ניתן לראות חלק מהמרחבים החדשים וליהנות מהם.

גינת החלוצים

גינת משחקים ישנה שעברה תכנון ועיצוב מחדש כדי שתאפשר מרחב קהילתי ותהפוך למרחב ציבורי מזמין לשהייה. הגינה משלבת אלמנטים של ריהוט רחוב צבעוני, מושבים ושולחנות, בהם שולחן בר ומערכות שולחן נגישות.בגינה המחודשת נוספה צמחיה מקיפה, כדי להוסיף מרחב ירוק ככל הניתן בלב השכונה האורבנית. בוצע לאחר מפגש שיתוף ציבור במסגרת העבודות לשיפור התשתיות (שש"ת).רח' החלוצים 57

גינת אלוף בצלות

הלהיט השכונתי של השנה. מדובר על חניון שהפך למרחב ציבורי שוקק עם מגוון מקומות ישיבה, בית קפה, גלריה ומגוון פעילויות לטובת התושבים. בית הקפה שפועל במקום קצת השתלט על המרחב ולא תמיד תמצאו שם ספסל שאינו מאוכלס בלוגמי מקיאטו ומנשנשי כריכונים, אך זה כנראה מחיר ההצלחה. בהמשך ישופצו וישומרו שני המבנים ההיסטוריים שהיו פעם שוק הרצליה ששכן במקום, ויהפכו למרכז לקהילה לתרבות ולקיימות.

רחבת הנגרים

השטח הלא מנוצל במדרכה ליד בית ספר דרויאנוב הפך לפינה קהילתית עם כיתת חוץ, ספריה, משחקי רצפה, לוח גיר, משטח דק, בולי עץ וגזע עץ שוכב כמושבים לטובת הילדים, כדי לייצר מרחב מזמין ובטוח עבור שהייה ופעילות של קהלים מגוונים ובפרט ילדי בית הספר הסמוך באמצעות חידוש הסביבה, הסרת גורמים המונעים מעבר חופשי והוספת תאורה. בוצע לאחר מפגש שיתוף ציבור במסגרת העבודות לשיפור התשתיות (שש"ת).רחוב הנגרים 25

גינת הטרקטור

פנינה קהילתית שצפויה לקבל שדרוג כבר בחודשים הקרובים. לגינה הקהילתית יתווספו פינות ישיבה, הצללה, עצים שיינטעו במיוחד ותאורה חדשה. עבודות הפיתוח יכללו ריצוף הגן מחדש, מתחם משחקים עם מתקן משולב מגלשות ומתקני טיפוס, מתקן פעוטות טרקטור ומתקן קפיץ. עבודות העירייה ישתלבו עם העבודות של חברת נתיבי איילון שמתבצעות במקום (שביל אופניים ומדרכה בדופן המערבית של הגן).רחוב אליפלט 18

שדרות וושינגטון

בחודשים הקרובים יבוצע חידוש השדרה הפלורנטינאית הקטנה, בדגש על חיזוק המרחב הציבורי-קהילתי הפתוח שבמרכזה לטובת התושבים ובעלי העסקים במקום. במסגרת זו, יתווספו ברחוב "שטיחים" מאריחים מצויירים בסגנון תל אביבי ומקומות ישיבה סביבם, יוצבו שמשיות שימנעו מפירות הפיקוסים עושי הצל ללכלך את הריהוט במקום. כמו כן, במסגרת מתיחת הפנים הכללית של הרחוב יוחלף הריצוף ויתווספו מתקני קשירת אופניים. נתראה שם.

• הבועה
• פלורנטין
• עיריית תל אביב
• ריאות ירוקות בדרום תל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

זו לא הפעם הראשונה שתושבי דרום תל אביב מתלוננים על המחסור בשטחים ירוקים באזורם, והנה הגיעה הרכבת הקלה ושפכה עוד שמן למדורה: חלק גדול מפארק החורשות, שנחשב לריאה הירוקה של דרום העיר, יופקע בשנים הקרובות לטובת עבודות ההתארגנות של הקו הירוק.

קבוצת פעילים הגישה התנגדות לוועדה לתשתיות לאומיות ואף הציעה שטחים חלופיים לשטח ההתארגנות, אך טענותיהם נדחו וכעת הם שוקלים פנייה לבג"ץ. העירייה מצדה טוענת כי שטח ההתארגנות כלל לא יימצא בפארק החורשות שעליו תדאג לשמור, אלא בגן ההסתדרות הסמוך, ובכך חושפת סלע מחלוקת עמוק יותר.

לכאורה השאלה אם גן ההסתדרות הוא חלק מהפארק או נפרד ממנו נראית זניחה. עידן עמית, המתכנן הסביבתי של קהילת תל אביב־יפו והסביבה בחברה להגנת הטבע, מזכיר כי בשנה שעברה התכוונה העירייה לקדם תוכנית לבניית שכונה על גן ההסתדרות. "העירייה מנסה לשנות את השיח ולהפריד בין גן ההסתדרות לבין פארק החורשות, אף שזה סותר מסמכים שהיא פרסמה. כך היא תוכל להזניח את השטח ולבנות עליו, כביכול מבלי לפגוע בפארק", הוא טוען. "העירייה גם מתנגדת להפקעת השטח לטובת הרכבת הקלה כיוון שזה יעכב את תוכניות הבנייה".

אז מי צודק? החזרנו את הכדור למגרש של העירייה, שם התעקשו כי גן ההסתדרות מופרד מפארק החורשות על ידי דרך לבון ולכן מנותק ממנו. "באשר לתוכניות הבנייה, יובהר כי מדובר ברעיון הנמצא בשלבי בדיקת היתכנות ראשוניים בלבד. מטרת העירייה היא לבחון אפשרויות סיוע לתושבים המתגוררים בסמוך לנתיבי איילון וחווים מצוקה יומיומית באמצעות פרויקט בינוי־פינוי. הרעיון נבחן לצד אפשרויות נוספות תוך התחשבות במורכבות התכנון בתוך רקמה בנויה קיימת. בכל מקרה, כל תוכנית שתקודם תשמור על מאזן השטחים הציבוריים בשכונה, לא תגרע מהם ותיעשה בשקיפות מלאה".

בינתיים התושבים נחושים להגן על הפארק, וכדי להעלות את המודעות לחשיבותו יתקיימו סיורים חינמיים בדרום העיר ובפארק. קלרה אונגר, שגם תעביר את הסיורים, אומרת: "הפארק עבר פיתוח בשנים האחרונות ואפילו בדרום העיר לא כולם מכירים אותו. כל אזור פארק החורשות ודרום העיר היה בעבר ריאה ירוקה וגדולה של פרדסים ובוסתנים והפך להיות האזור הרועש, המזוהם והצפוף שאנחנו מכירים. הסיור מדבר על המורשת התרבותית שהלכה לאיבוד, על יפו ותל אביב והיחסים ביניהן".

מנת"ע נמסר:"תכנון הקו הירוק כולל שדרוג וטיפוח של כל איזור התוואי, לרבות נטיעת עצים. לצורך עבודות ההקמה יידרש חלק מסוים מגן ההסתדרות שממזרח לפארק החורשות, באישור העירייה ופקיד היערות ותוך שמירה על הטבע. השימוש בשטחים פתוחים לצורך התארגנות יאפשר צמצום הפרעה לתושבי השכונה בשלב ביצוע העבודות להקמת הקו הירוק. בתום העבודות נת"ע תשקם את הנוף ותחזיר את השטח לקדמותו".

על המקף, סיור חינמי בדרום תל אביב למען הצלת פארק החורשות, 8.9 ו־22.9 18:00־20:30, רחוב פלורנטין פינת בן־עטר. ההשתתפות בחינם

• ריאות ירוקות בתל אביב
• פארק החורשות
• החברה להגנת הטבע
• דרום תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• ריאות ירוקות בדרום תל אביב
• עירוני
• הרכבת הקלה