עצוב: אחרי שנים של מאבק והישרדות בעור שיניהם, האנשים שמאחורי שאראק, מסעדת הדגים המוערכת שהייתה ממוקמת במבנה האייקוני בבן יהודה, נאלצים לסגור דלתות בפעם האחרונה כבר השבוע. המשבר הכלכלי ועבודות הרק"ל לא השאירו לה סיכוי
ביי ביי בורקס סרטנים, שלום אחרון מסבחה קלמארי: שאראק נסגרת. כפי שדווח אמש בחדשות 12, זהו השבוע האחרון לפעילות המסעדה, ככל הנראה כחלק ממגמה כוללת בענף של ירידה מסיבית בהזמנות ובהכנסות עקב המצב הכלכלי, כשעל פי מירב ההערכות מדובר על ירידה של בין 20 ל-30 אחוז בענף שבו גם כך מתח הרווחים נמוך במיוחד.
עם פתיחתה של שאראק לפני שלוש שנים וחצי, היה נראה שלמסעדה יש את כל חומרי הגלם הנדרשים על מנת להפוך לסיפור הצלחה: השף דן שמולוביץ' ממסעדת סבידה המוערכת בעכו, אורי הוכמן ועמי סמולרצ'יק על תקן יזמים, איתן טרבלוס בעלי רשת אגאדיר כבעלים, ולוקיישן במבנה אייקוני בבן יהודה. המסעדה זכתה לביקורות טובות ומעלה,אלא שמשם דברים החלו להידרדר.
לאחר פרק זמן קצר שמולוביץ' עזב והוחלף בשף רוברט קלוגר ז"ל, שבתום תקופה קצרה עזב גם כן. שאראק סירבה לוותר: את המושכות תפסו השפים מאור זגורי (לא, לא הוא מזגורי אימפריה) ורוסלן אוסוב, שניהם יוצאי טוטו, ונראה היה שהדרך להצלחה נפתחת מחדש. מנות הדגים ופירות הים השתדרגו, ולתפריט נוספו מנות בשר ופסטה, בראשן טורטליני שהציב תחרות למנה המיתולוגית של ירון שלו (על אף שהשפים התעקשו שהבצק והמילוי שונים).
תפריט בראנץ' שהושק מספר חודשים לאחר מכן ביסס את היסודות המוקפדים שעליהם ביקשו זגורי ואוסוב לייצב את המסעדה. בריוש דג וביצה עלומה, אויסטרים טריים ובורקס סרטנים סימנו את שאראק ככוח שיש להתייחס אליו. אלא שלמרות המאמצים הביקורות נותרו מזגזגות –"סקיצה של מסעדה מוצלחת שלא מצליחה להביא את עצמה לצלחת", כפי שתיאר זאת המבקר שלנו.
זגורי עזב ואוסוב נותר לבדו להתמודד עם נזקי הקורונה ועבודות הרכבת הקלה, שהפכו את רחוב בן יהודה לעיי חורבות מבחינת מסחר ותנועת לקוחות. אם מוסיפים לכך את השפעת המשבר הכלכלי בענף המוגדר בסיכון גבוה ואת התלות בחומרי גלם יקרים, המספרים מדברים בעד עצמם. "בגלל העבודות בבן יהודה לא יכולנו להמשיך במתכונת הנוכחית"' אומר אוסוב בצער ניכר. "חשבנו כמה פעמים לעשות משהו אחר וזה עוד לא ירד מהפרק. בינתיים החלטנו לקחת הפסקה ונראה מה יהיה". אז יש תקווה. שאראק ניסתה למצב את עצמה על קו התפר שבין קז'ואל לפיין דיינינג, מעין מעמד ביניים שנשחק בדיוק כמו בחיים עצמם. על אף משך חייה הקצר יחסית היא תחסר בנוף העירוני.
