מגניבות היא עניין חמקמק. תיאטרון, למשל, יכול להיות דבר מגניב ביותר או דבר בלתי מגניב בעליל. הוא יכול להיות עכשווי ופרוע וצעיר ובועט. הוא יכול להיות מאובן ומעונב ושמרני וארכאי. זה תלוי במגוון גורמים, החל מהיוצרים והשחקנים, דרך הניהול האמנותי ועד לקהל עצמו. אבל לפחות ב-25.12 (חמישי החל מ-19:00 ועד אור הבוקר) יהפוך תיאטרון הקאמרי לאחד המקומות המגניבים בארץ במסגרת פסטיבל מונטאז', פסטיבל של לילה אחד שיתפרש על כל חללי המבנה בשת"פ מסעיר בין הקאמרי ובין פרויקט דבק של עיריית תל אביב-יפו.

>> סאונד זירו: לעוף על הביט של המוזיאון בלילה הראשון של השנה
>> גילה וננסי באות לגילה וננסי: הילולת היומולדת של גילה גולדשטיין ז"ל
>> 21 אמנים משתלטים על מבנה מסקרן בלב העיר, והופ, יש לנו יקום מקביל

מונטאז' הוא פסטיבל לילה חד־פעמישבו תיאטרון, פרינג’, מוזיקה, פרפורמנס, חיי לילה ותפאורה מתערבבים לחוויה כאוטית, קסומה וכאמור, חד־פעמית. מרכיבי התיאטרון מתפרקים ומורכבים מחדש: מחזה, במה, תפאורה, תלבושות, תאורה ומוזיקה יוצרים מרחב לילי מתעתע ומלא הפתעות. בין היתר תוכלו לראות שם למשל הופעות של דני קוטנר, אודלי ונויה עדר, לבקר בבית המרקחת הפואטי, לצפות במהדורה שיכורה של להיט הקאלט "רינגו", במהדורת סינג-א-לונג של "החב"דניקים" או בהצגת הילדים למבוגרים "מרסל" עם ג'ייסון דנינו הולט ומיטל רז, לרקוד לצלילי די.ג'ייאים או לבקר בתוכנית האי-רוח החד-פעמית לא פחות של אור בוטבול ועמרי הכהן.

הקהל ינוע בין קומות ומרחבים, יצפה בכמה מיצירות הדגל של הקאמרי בגרסאות מיוחדות לצד הפקות חדשות ונועזות, יפגוש את הצגות הפרינג’ הבולטות של השנה, מופעי פרפורמנס ייחודיים והופעות מוזיקה אנרגטיות, ויגלה יצירות מקוריות של "קאמרי דור חדש 2.0" בחללים לא שגרתיים. הלילה יסתיים במועדון "קאמרינו" – קלאב דיסקו גלאמי שייפתח במרתף התיאטרון ללילה אחד בלבד בהובלת מוזמביק בר האהובים. הקהל יוכל לרכוש כרטיס שוטטות מיוחד שיאפשר שיטוט במבנה התיאטרון לאורך הלילה ללא כניסה להצגות, או לרכוש כרטיס להצגה הכולל גם כרטיס שוטטות.

פסטיבל מונטאז' הוא שיאו של שיתוף פעולה מתמשך בין התיאטרון הקאמרי לבין תוכנית דבק של עיריית תל אביב-יפו לעידוד צריכת תרבות בקרב צעירים בעיר. לאורך ארבע שנות עבודה משותפת, פותחה מסגרת קאמרי לייט נייט (הצגות לייט־נייט, בר ייעודי ומפגשי שחקנים) שהפכה לאבן שואבת לצעירים. כבר בשלבים הראשונים נבנה בסיס ידע משמעותי: ראיונות עם עשרות צעירים, ניתוח התפיסה שלהם את התיאטרון, זיהוי תכנים מתאימים ויצירת מאגר קהל צעיר פעיל. מהלך זה הוביל למכירת עשרות אלפי כרטיסים בשנה לקהל צעיר, ולהפיכתה של" רינגו" להצגת קאלט בקרב הדור הזה. במקביל, דבק והקאמרי ממשיכים לפתח יחד את תחום הנוער ורצועות התוכן הייעודיות, המביאות אלפי בני נוער לתיאטרון מדי שנה.

בשנה החולפת יותר מרבע מיליון צעירות וצעירים צרכו תרבות במסגרת מיזמי תוכנית דבק של אגף התרבות והאמנויות בעיריית תל אביב–יפו, המובילה זה חמש שנים מהלך עירוני רחב היקף לחיבור בין מוסדות התרבות הגדולים בעיר לבין קהל בגילי 18–35. התכנית מיישמת מודל עבודה כפול: מצד אחד טיפוח דור חדש של צרכני תרבות באמצעות חוויות תוכן מותאמות ורלוונטיות, ומצד שני אתגור המוסדות עצמם לחדש, להתעדכן ולצאת מאזור הנוחות באמצעות פיתוח פורמטים טריים, מרחבים לא שגרתיים ותפיסות שיווק עדכניות. בתוך המהלך פועל צוות גרילה צעיר באגף התרבות, שמפתח תוכן ייעודי, מבצע מחקרי קהלים, יוזם שיתופי פעולה יצירתיים ומלווה תהליכי עומק בתוך הנהלות המוסדות.
>> פסטיבל מונטאז', חמישי 25.12 החל מ-20:00, תיאטרון הקאמרי, שדרות אול המלך 19 (המשכן לאמנויות הבמה).כל הפרטים והכרטיסים כאן

• ❤ תרבות
• תיאטרון
• תיאטרון הקאמרי
• עיריית תל אביב
• פרויקט דבק

>> חנה רדו (כדאי מאוד שתעקבו) היא מהנשים המשפיעות בישראל, יזמית עסקית-חברתית הפועלת לקידום נשים וליצירת תעסוקה איכותית בפריפריה. היא זכתה בפרסים רבים על מנהיגותה ופעילותה בתחום האקטיביזם המגדרי, מייסדת ומובילתגרופ19,סופרסונסובית הראשונות, ומובילה מודל ייחודי של "יזמות פרקטית" שמתרגם חזון לעשייה בשטח. בשבועות האחרונים היא הצטרפה לוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון, ואלה חדשות טובות מאוד לאוניבסיטת בן-גוריון. "תל אביב שלי עוברת תקופה מורכבת", היא אומרת. "עיר שנלחמת ונשברת וממשיכה לעמוד. בתוך כל זה יש לי כמה מקומות בעיר שמחזירים לי נשימה, מחשבה, השראה וגם פרופורציות. מקומות קטנים, רגעים קטנים – אבל הם אלה שמחזיקים אותי".

>> רחוב מזמן אחר וחנויות ספרים מתוקות // העיר של רני בלייר אלקבץ
>> חוויה שמכווצת את הבטן ומענגת באותה נשימה // העיר של הדס גלזר
>> מסיבות לא לגילי ומקום להרגיש בו לא לבד // העיר של נתלי רשבסקי

1. ברשל

אחרי יום של 300 ק”מ בין ירוחם, צפת ושאר האהובים בפריפריה, אני נוחתת בברשל ברמת אביב. כמה צעדים מהבית, כוס יין ישראלי שאילי מנהל המקום המתוק מאוד יודע לבחור לי בדיוק, נשים צעירות ומדליקות שמחזירות לי אנרגיה – וברגע אחד היום כולו הופך קליל. ברשל הוא תחנת הנשימה שלי בעיר.
ברודצקי 19 תל אביב (רמת אביב)

2. כחול

בשישי או שבת אני הולכת לים בחוף תל ברוך. שם, מול הכחול האינסופי, אני נושמת אחרת. שם גם נולדים הפוסטים הכי טובים שלי על Group19 ועל Supersonas. הים מרגיע אותי ומסדר לי את הראש. תמיד אותו משפט עולה בי: למה לטוס ליוון כשיש כאן את הים הכי יפה בעולם?
יצחק ארצי 2 תל אביב (חוף תל ברוך)

3. התיאטרון בתל אביב

התיאטרון הוא מקור ההשראה שלי. גשר והקאמרי הם הבית התרבותי שלי. ובקאמרי, באמצע הצגה, היתה לי הארה, נולד לי הרעיון למועדון האלף של סופרסונס – אלף נשים משקיעות 1,000 ש"ח לחודש בשוק ההון במשך שנה, בליווי חמישים מנטוריות. הבנתי שזה מה שאני צריכה לעשות, וביחד עם כל מי שמצטרפות אלי, נשנה את העולם. שולמית מהמנויים שתמיד דואגת שאגיע להצגות הנכונות היא חלק מהרגע הזה.
תיאטרון גשר/ שדרות ירושלים 9 יפו // תיאטרון הקאמרי/ שדרות שאול המלך 19 תל אביב

4. מוזיאון תל אביב

עם כל הנכדים שלי (חמסה) אני הולכת לתיאטרון אורנה פורת במוזיאון תל אביב. הםן מאוהבים בהצגות, ואני מאוהבת בהםן. המוזיאון תמיד מפתיע ומחדש, וגם הקפיטריה סבבה, רגע קטן של קפה שחור וסנדוויץ’ טוב. אחרי ההצגה אנחנו יוצאים לכיכר החטופים. לא מקום לילדים, אבל הוא חלק מהמציאות שלנו, והמפגש בין התמימות שלהםן לבין הכאב של המדינה מחזיר אותי למציאות בכל פעם מחדש.
שדרות שאול המלך 27 תל אביב

5. ארקפה קניון רמת אביב

אני שם הרבה בזכות יונתן. הוא מהאנשים הנדירים שמרימים מקום שלם רק עם טוב לב. ושם, על קפה סביר ויונתן מצוין, מתנהלות הפגישות החשובות שלי: הטיקטוקיה, פותחות יומן, "מועדון האלף" "גרופ 19" סופרסונס + סניף חדש מהניילונים "סופרסונס בית שאן" שבדרך להיות אימפריה. אצלי תמיד מי שעושה את ההבדל הם האנשים, והמקום עצמו במקום שני 🙂
אינשטיין 40 תל אביב (רמת אביב)

מקום לא אהוב בעיר:

רחוב איינשטיין ברמת אביב! מקום שאני שוהה בו הרבה, וכרגע אני פחות מתחברת אליו. שיפוצים שלא נגמרים, רעש יום ולילה, מדרכות שמשתנות כל שבוע, רכבת קלה, חפירות כבדות ואוטובוסים לא צפויים. החיים כאן מרגישים כמו מגורים באתר בנייה. ובנוסף, במלחמת 12 הימים של איראן, חלק מהרחוב ממש נפגע ועדיין אין שיקום מסודר. אומרים שב־2037 יהיה מדהים. בינתיים? רחוק מזה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
האקט התרבותי שהכי פתח לי את הלב לאחרונה היה ההופעה של איה כורם. זמרת אדירה, פמיניסטית – עם אימא פמיניסטית לא פחות – מצחיקה, כנה ומרגשת. היא מנצרת, מדברת על הפריפריה שאני כל כך אוהבת, והיא מנגישה את המציאות בצורה חדה ומדויקת. יצאתי מההופעה הזאת מחוזקת ומלאה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הספר"השמש לא מעניינת אותי"של יעל טבת־קלגסבלד. ספר חכם על אימהות, חמלה ואתגרים. בכלל, ספרים שנשים כותבות הם מקור כוח עבורי – אני תמיד מוצאת את עצמי בדמויות שלהן, הראשיות והמשניות, והכתיבה שלהן מרגישה כמו החיים עצמם. קוראת לפחות שלושה ספרים בשבוע.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לובי 99 מיסודה של לינור דויטש!רעיון גאוני שהוליד קבוצה לוחמנית, חרוצה ואותנטית של א.נשים שנלחמים בשבילנו בכנסת ובממשלה. הם מגנים עלינו מחוקים דרקוניים, עוצרים מהלכים ציניים, ודואגים שהמדינה תעבוד למען הציבור ולא על חשבונו. זה אחד המקומות הבודדים שאני מרגישה שבאמת נלחמים עבורי.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
הדס רגולסקי! היא מסמלת את מה שישראל עברה בעשורים האחרונים. מפונה מפתחת־רפיח, חיה בנתיב העשרה, הבית של הוריה נפגע בשבעה באוקטובר, וגם הם נפגעו כמו כל אנשי המקום. היום היא חיה בתל אביב ופועלת בזירה הציבורית באומץ גדול, מקדמת מהלכים חיוניים ומביאה חדשנות. אני עוקבת אחריה ולומדת ממנה בכל פעם מחדש.

מה יהיה?
אני מאמינה שיהיה טוב – אבל זה תלוי בנו. אם נבחר בחמלה במקום בכעס, בסבלנות במקום בפזיזות, ובהקשבה במקום בצעקה, בפמיניזם ושיוויוניזם במקום בשוביניזם, נוכל לבנות כאן משהו טוב יותר. תל אביב מוכיחה את זה בכל יום: בכיכר החטופים, בחלוקת מנות חמות, במתנדבים אנונימיים שעשו את הבלתי אפשרי ברגעים הכי קשים. ראיתי את האנשים האלה גם בצפת, בירוחם, באופקים, ובשדרות, וראיתי שהטוב בארץ הזאת עמוק יותר מהרוע. והכוח לשנות? הוא אצלנו. תמיד היה!

• העיר שלי
• אקטיביזם
• ברים בתל אביב
• חוף תל ברוך
• תיאטרון גשר
• תיאטרון הקאמרי
• מוזיאון תל אביב
• קניון רמת אביב

>> נועה צפריר (כדאי שתעקבו) היאשחקנית, יוצרת וטייסת. כן, טייסת, עם רישיון טיסה מסחרי והכל. היא שיחקה על במות הבימה, בית ליסין, צוותא והיכלי התרבות ברחבי הארץ, וגם בסרטים למגזר החרדי, הפקות לילדים, טלוויזיה ועוד. היא גם קצינה במיל' בחיל האוויר ומאחוריה מאות ימי מילואים במלחמה. ביום ראשון הקרוב (23.11) תיערך בתיאטרון הקאמרי קריאה מבוימת של "הבת של אליס מילר", מחזה חדש שכתבה צפריר בבימויה של ענת ברזילי ובהשתתפותם של מרים זוהר, גל פרידמן וצפריר עצמה.אתם בטח רוצים להיות שם, אבל זה כבר סולד אאוט.

1. ביינה

אני "פודי" רצינית ביותר ולכן עיקר תשוקותיי בעיר הולכות לתחום הקולינריה. וביינה, אני פשוט מאוהבת במקום הזה! מנות שף מהממות ומדויקות, אווירה נעימה ושירות מעולה – במיוחד על הבר!
טשרניחובסקי 4 תל אביב

2. פארק הירקון

כי צריך להתנחם בקצת ירוק בעיניים, בתור מושבניקית אורגינל 🙂

3. אל וסינו

תמיד כיף ונעים לחזור… אוכל טעים, מוזיקה טובה ואנשים טובים! אורבני שנושק לטבע. מושלם לדייטים, חגיגות מרובות משתתפים במרתף היינות למטה או ערב חברים בשולחנות המפנקים בחוץ.
אבן גבירול 192 תל אביב

4. הולי בר

גיליתי את המקום ממש לאחרונה – שילוב של אוכל מטריף וכיפי במנות קטנות, טריות ועסיסיות, לצד מופעי ג'אז לייב! נדיר במחוזותינו ולגמרי מרפרר למקומות שווים בחו"ל… וכן, כל כך קשה להיות כאן אמן (שלא לומר מוזיקאי), ולכן מרגש לפרגן לנגנים המעולים שנותנים פה בראש!
הר סיני 1 תל אביב

5. שכונת דובנוב המתוקה

השכונה הנוכחית שלי. גינת דובנוב מרגישה כמו קיבוץ בלב העיר – עםקפה ספסלהמתוקתק שמשרת את כל הגילאים שחולפים במקום. יש גם ספסל נתינה מקסים, מרחבים, מתקנים לילדים ולכלבים, מקלט דובנוב – שבו הכרנו את כל השכנים במלחמה (איראן, דונט שוט! מיצינו) – ובשגרה משמש לחוגים ופעילויות, וגם הגינה האקולוגית הצמודה – עם פינות חמד שיצרו התושבים.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

על קצה המזלג נוגעת ב"מקומות הכואבים":
דרי-הרחוב– מתנדבת שנים, מכירה את היחידה לדרי רחוב ועדיין, קשה לראות – על בסיס יום-יומי – אנשים במצוקה. בחיים לא נותנת כסף (שלצערי הולך לרוב לסמים) אלא מציעה אוכל וקניות בסופר. זמן טוב לשים כאן ספוט לעירייה – כשהחורף בפתח…
קורקינטים= סכנת נפשות (תקצר היריעה)…
וסמאללה: התנים בלילה במרכז העיר– פחד אלוהים ישמור! חייבים לטפל בזה. לפני כמה ימים התן ואני יצאנו לריצה (לא מתוכננת) ביחד. הוכתר כחוויה פחות נעימה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
עומלת בימים אלה לקראת ערב קריאות מבויימות בקאמרי (23.11, שעה 19:00, באולם קפה תיאטרון. כן, זאת לגמרי פרסומת לא סמויה). תקבלו טעימה מ-4 מחזות מקוריים חדשים,ביניהם מחזה הביכורים שלי – "הבת של אליס מילר":"בשמונה באוקטובר, אנפה, שמועמדת לתפקיד מפקדת הטייסת הראשונה בחיל האוויר,נפצעת עקב תאונת-טיסה קשה.מפגש עם המנחה בסדנת הדרמה-תרפיה אליה היא נשלחת מוביל אותה למסע מטלטלשבסופו תידרש לקחת החלטה; האם לפשוט את המדים לטובת הבמה.המחזה מציף את השפעות המלחמה בראי החברה הישראלית;טראומה, תשוקה ושיוויון מגדרי".

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
סרטה המרגש של פז שוורץ – "מבחן בגרות – תיכון ה-7 באוקטובר" – דוקו שמלווה את סיפורה מעורר ההשראה של שכבת י"ב ביישובי העוטף, שהתפרקה לאחר אירועי השבעה באוקטובר ונלחמה כדי לסיים את השנה המשמעותית ביחד. לא הפסקתי לבכות כל הסרט. כמעט כל תוכן שקשור למלחמה נוגע בי בעוצמות. נצטרך עוד הרבה כוחות כדי לצמוח יחד כחברה; נוער העוטף הוא מודל לתקווה להצליח בזה.

וגם: בסבב המילואים האחרון שלי, כקצינה בחיל האוויר, זכיתי להכיר חיילת שבלטה ברוחב הלב שלה באופן מיוחד – מיקה מורבצ'יק.מתחילת המלחמה, כיוזמה פרטית ומדהימה – ציירה מאות פורטרטים – של חללים, חטופים ופצועים. מיקה נגעה בכל כך הרבה לבבות של משפחות, כשהעניקה להם את הציורים של יקיריהם. בין היתר, ריגשה מאוד את משפחתי כשציירה את הדוד של גיסי, אלי (אליהו) אורגד ז"ל, שהיה איש תרבות ונרצח בכפר עזה, וכן את רס"ל עומר סמדג'ה ז"ל, בנם של חבריי ליאת ואורן.

3/לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?

וואו, יש המון… אוכל זה הצורך הכי בסיסי של בני-אדם – אני מעריצה שלעמותת "לשובע"(דברו עם רוית, מנהלת המטבח והחיים עצמם – מלאכית בדמות אדם!); ומי שמחובר לבני-נוער, לגמרי מוזמן להעביר הרצאה/פעילות/לבשל ב"מקום אחר"(בית חם לנוער בבזל. זו לא קלישאה – להגיע ולהשפיע!); ובגדול, פשוט להרים את העיניים מהניידים מדי פעם, ולגלות עולם שלם. להושטת היד שלנו יש עוצמה אדירה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
מפרגנת מכל הלב ל"אחים ואחיות לישראל – חמ"ל אזרחי" (A.K.A"אחים לנשק") – שמהיום הראשון למלחמה פשוט הפכו כאן עולמות כדי שיהיה הכל למפונים, לוחמים, פצועים ותושבים, וזאת תוך כדי שרבים מהם נמצאים במילואים בעצמם. כשהגיעו חברים מפונים מהדרום היינו בשוק מהסדר המופתי, כמות התרומות – ביגוד, מזון, ציוד אישי וכו'. החבירה שלהם לטובת יצירת מתחמים בטוחים, יד ביד עם עיריית תל אביב-יפו במבצע מול איראן – הייתה מעוררת השראה. ובכלל, תודה לכל האנשים שעושים לילות כימים – מתנדבי העיר, באשר הם!

מה יהיה?
טוב. חייב להיות! אין לנו אפשרות אחרת, אין לנו ארץ אחרת – נעשה שיהיה טוב!

• העיר שלי
• תיאטרון
• תיאטרון הקאמרי
• ביינה
• אל וסינו
• ברים בתל אביב
• פארק הירקון
• דובנוב
• מלחמת שבעה באוקטובר

>> לי מסיקה אוחנה היא שחקנית ומחזאית (כדאי שתעקבו), ובימים אלה היא מככבת על הבמות ב"דור הוואי", מופע שיצרה יחד עם השותף שלה גיל כהן לצד השחקנים עפר גרינברג, יעל פולמן ורעות אלוש בקפה תיאטרון הקאמרי וברחבי הארץ. בנוסף, ממש באותם ימים אלה, עולה המחזמר המבוסס על שיריו של עילי בוטנר, "ימים של קיץ"בתיאטרון סיקרא אשקלון, אותו כתבה יחד עם אור אילן כהן שגם משחקת בו לצידה. הספק נאה? היא רק התחילה.

>> פנינה קטנה בלוינסקי ואחלה בשר בשוק // העיר של מיכל אפשטיין חמו
>> תל אביב של פעם ותקווה להחלפת המשטר // העיר של יצחק בן-נר
>> היא בת 27 והיא זכתה באולימפיאדת הברמנים // העיר של קורי לויס

1. קפה גרונימן

בחורשת רידינג שבשכונה שלי, רמת אביב הירוקה. מקום עם אוירה מדהימה בכל שעות היום. אוכל הכי טעים. מקומות ישיבה בין העצים בתוך חורשה ירוקה. אין על זה.
רידינג 34 תל אביב (רמת אביב)

2. אולם קפה תיאטרון הקאמרי

אולם הבית של המופע שלי ״דור הוואי״ מזה 5 שנים. אולם ששמע הרבה צחוקים של הקהל שלנו והוגשמו בו הרבה חלומות.
שאול המלך 17 תל אביב (משכן אמנויות הבמה)

3. חוף תל ברוך צפון

כי תל אביב היא ים ואני של הים וזה החוף הכי טוב. במיוחד עם ילדים.

4. המספרה של אלירן הרוש והקליניקה של אפרת הרוש

אפרת היא דיאטנית שלימדה אותי מהו אורח חיים בריא ואלירן בעלה הוא הספר הכי טוב בארץ. כבר ממש נהינו משפחה וכולנו (המשפחה שלי) מסתפרים שם ומטופלים שם ואין כיף כמו לשתות שם קפה.
שלמה המלך 4 תל אביב

5. הטיילת

על הים בדיוק בחיבור בין תל אביב ליפו. יש שם איזה קסם שאי אפשר להסביר. זה תמיד יזכיר לי שכשרק עברנו לעיר נסענו שם בקורקינטים בלילות.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

בואו נדבר רגע על התנים שבאים מהירקון בלילה לשכונה שלנו ומוציאים את כל הזבל מהפחים ובבוקר אנחנו קמים למזבלה אחת גדולה. זהו סיימנו לדבר 🙂

השאלון:

איזה אירוע תרבות סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההצגה "מיקי מציל" בתיאטרון הקאמרי. ההצגה הכי מבריקה שראיתי בזמן האחרון. יש בה את כל מה שתיאטרון צריך להכיל.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
בימים אלו עולה בתיאטרון סיקרא אשקלון ההצגה "ימים של קיץ", הצגה מוזיקלית לנוער המושתתת על השירים הנפלאים של עילי בוטנר. המחזה מספר את סיפורם של בני נוער מהעיר, "חוצניקים", שמגיעים בחופשת הקיץ שלהם לשקם קיבוץ בדרום. הם נפגשים עם בני נוער מהקיבוץ וכל החבורה אמורה לצלוח את זה יחד, מה שבטח לא קורה בהתחלה. את המחזה כתבתי יחד עם אור אילן כהן ואנחנו גם משחקות בו. הכתיבה על הילדים שמתמודדים עם שאלת הזהות הישראלית בימים הקשים האלו וצולחים את כל האתגרים שאנחנו עוברים פה, נתנה לי כוח והרבה תקווה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כאשת מילואימניק גאה! (גולני- חטיבת כרמלי שליטה!!!) כל מה שאני יכולה להגיד מניסיוני האישי הוא שההתמודדות בבית, כל כך הרבה ימים לבד, היא לפעמים בלתי אפשרית. אז כל יד שאתם יכולים לתת לנשות המילואים זו ברכה שמחזקת לעוד סבב ועוד סבב.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני הכי רוצה להרים להורים של גן מקהלה. שכל כך עוזרים לי כשבעלי יוצא למילואים. לפני שאני אפילו מספיקה לבקש. זה מחמם את הלב וזו קהילה אמיתית בעיניי.

מה יהיה?
טוב! אין ברירה אחרת! אסור לנו להפסיק להלחם על הטוב שיהיה בעתיד. אין ייאוש בעולם כלל.

• העיר שלי
• תיאטרון
• גרונימן
• טיילת תל אביב
• חוף תל ברוך
• תיאטרון הקאמרי
• מספרות
• תנים

>> נועה מנור היא שחקנית, סטנדאפיסטית שתופיע בסטנדאפ פקטורי בסוף החודש (31.5,כאן מתכרטסים) והאישה החזקה מאחוריטייקון הרסלינג החדש יונתן ברקוליגת ההיאבקות שלו "רסלינג ישראל", שהפרק השני שלה מחכה לכם ביוטיוב. ומה היא עושה שם מאחוריו? אתם לא רוצים לדעת. באמת. אוי לא. לא. נועה, בבקשה לא. יש פה ילדים. לאאאאאאאאאא

>> מבצע יונתן: "רסלינג ישראל" הוא המתנה שמגיעה לנו ליום העצמאות
>> יש אליפות: "רסלינג ישראל" היא ממתק טלוויזיוני אמיתי. וזאת רק ההתחלה

1. שדרות בן גוריון

לשם היינו יוצאים לטיול עם הכלב שלנו שימי, שהיה מהלך לו שם כמו מלך השדרה. יש שם מדרכה להולכי רגל מצד אחד ושביל אופניים מצד שני, אז תהיו בטוחים שאף אחד, אף פעם, לא נמצא במקום המיועד לו. אם הולכים לכיוון מזרח, מגיעים לגינת הכבאית שם יש גם מתקן לילדים (ספוילר: זו כבאית) וגם מתקני כושר, ואפשר לקחת את הפעוטות לשחק במשחק האהוב עליהם, הלא הוא לבהות באנשים זרים מזיעים בזמן שההורים מתנצלים/בוהים יחד איתם. מצידה השני של השדרה נמצא חוף גורדון, המביא איתו בריזת ים מרעננת, כמו גם את טובי בנינו התל אביביים שבדיוק חוזרים מטבילה במים ולכן לא מוכנים ללבוש חולצה, למרות שהם כבר ממש אמורים ללבוש חולצה (אתה עוד רגע בבניין העירייה, תכסה את הכרס, נשמה).

2. ואם כבר חוף גורדון

לפני הגיוס, מאוד רציתי להיות מדריכת כושר קרבי. כן, הרסלינג שנקלעתי אליו עכשיו עם בעלי יונתן ברק ורסלינג ישראל לא הגיע משום מקום. את רוב ילדותי העברתי בתחרויות בינלאומיות (אומנם בספורט איזוטרי כמו החלקה אומנותית על גלגיליות, אבל היי, זכינו כמה פעמים באליפויות אירופה אז זה נחשב!) וכשהגיע הזמן להתגייס, נראה לי טבעי להמשיך כספורטאית. הבנתי מחבר של חבר של אבא של חבר, שהמיונים כוללים ריצת 2,000 בחול. ולא סתם חול – חול רך! אז אבא שלי, שתמיד תמך בי בכל יעד שסימנתי לעצמי, לקח אותי לבדוק כמה זה בדיוק 2,000 מטר, כדי שאוכל להתאמן לקראת המבחנים.

התחלנו בחוף גורדון ונסענו דרומה עד שהמחוגים במכונית הראו 1,000 מטר – מלון דן. ״אז את רואה, תתחילי בגורדון וכשתראי את הבניין הצבעוני הזה, תחזרי חזרה״. אומנם בסוף לא נהייתי מדא"גית, אבל התקופה הזו שבה נסעתי שלוש פעמים בשבוע באוטובוס מרמת גן עד לחול הרך של תל אביב רק כדי שאוכל להזיע ולחרחר – עדיין קסומה בעיניי.

3. סטנדאפ פקטורי

מעבר לזה שהוא בית מדהים לסטנדאפ כבר יותר מעשור, המועדון הזה ממוקם בדיוק איפה שכל מועדון סטנדאפ אמיתי צריך להיות – באיזור של הומלסים ו"מוכרות מזון". מה יכול לתת לך יותר מוטיבציה להצליח מלראות גבר בשמלה עומד בצומת, ומזכיר לך מה יקרה אם לא תעבדי קשה?
שביל המרץ 5

4. תיאטרון הקאמרי

בתור תלמידת מגמת תיאטרון בתלמה ילין, שרצתי שם בקאמרי. בין אם זה כקהל בכל הצגה חדשה או ישנה (היי "עוץ לי גוץ לי") ובין אם זה כסטוקרית מתבגרת שיושבת שעות בספריית המחזות כי "בעיקרון עוד לא ממש בחרתי את המונולוג לבגרות אז שנייה אני אתהלך לי פה במסדרונות ואבהה בתמונות האלמותיות של ענקי תיאטרון ואדמיין שיום אחד גם התמונה שלי תהיה פה, אידיאלית ליד חנה מרון אבל גם אולי בין רמי ברוך לאלי גורנשטיין, טוב יש עוד זמן אנחנו נחליט על זה אחר כך אה אתם כבר סוגרים? טוב, תודה נתראה בשני הבאאאאאא" (דלת נטרקת).
שדרות שאול המלך 19

5. הסנדוויץ' של איציק ורותי

שינקין, ארבעי לפנות בוקר. יונתן ואני, ממש ממש בהתחלה של הזוגיות שלנו, ממש ממש שיכורים אחרי עוד הופעה בקאמל קומדי קלאב. "את הולכת לאכול את הסנדוויץ׳ הכי טוב שאכלת בחיים שלך!" – "אתה לא מבין שאני אוהבת אותך!". שנינו צודקים. שנינו אוכלים סנדוויץ׳ קישואים. רק אחד מאיתנו מתעלף על ספסל (וזה לא יונתן).
פרישמן 42

מקום לא אהוב בעיר:

כל מקום שבו חופרים את הרכבת הקלה. אז כל תל אביב כרגע. סורי.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
שורדת השבי אגם ברגר מנגנת על כינור של ניצול שואה. אין מה להוסיף אחרי משפט כזה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אני אומר את האמת – רסלינג ישראל. זה שמר עלינו בתוך כל החושך הזה של השנה וחצי האחרונות. אנשים מרימים גבה כשהם נתקלים בזה, אבל מה לעשות, המציאות כרגע קיצונית ורחוקה מכל מה שהיינו רגילים אליו, אז זה רק הגיוני שגם האסקפיזם שלנו יהיה כזה. אין פה כבר "רגיל", אין "נורמלי". מתוך הייאוש, רסלינג ישראל פתאום נתן לנו את הזכות להתעסק בסיפור שמעצים אותנו, שנותן לנו איזו אשליה של שליטה, ששם באופן ברור מי הטובים ומי הרעים, שנותן לנו שוב את האפשרות לדמיין אותנו חזקים (ואם אפשר גם עם קוביות בבטן) וממחיש לנו מול העיניים שגם אם נופלים אז קמים שוב, כי הקרב לא נגמר. כי עם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה, כי עם ישראל זה חבורה של פייטרים.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל דבר שעוזר למשפחות החטופים. בל נשכח שרק במקרה יצא שהם בנעליים שלהם ואנחנו בנעליים שלנו. חז״ל אמרו "כל ישראל ערבים זה לזה" וזו בדיוק השעה להחזיר את המשפט הזה לחיים, ביחד עם כל האחים שלנו שעדיין נמקים במנהרות עזה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כל מי שיושב iשותה לבד בבר באמצע השבוע. אל תשאלו, אבל כנראה יש לו (או לה) סיפור מאוד עצוב לספר.

5. מה יהיה?
יהיה טוב, כי אין ברירה. יהיה טוב כי עם ישראל לא יודע אחרת. בכל התקופות החשוכות בהיסטוריה שלנו, הייתה לנו את האמונה שאנחנו עוד נראה את הימים האחרים. וגם הפעם עוד נראה. רק שהם פאקינג יגיעו כבר.

• העיר שלי
• רסלינג
• שדרות בן גוריון
• חוף גורדון
• איציק ורותי
• תיאטרון הקאמרי
• סטנדאפ פקטורי