אדוני השופט

בבוקר הוא מנהל את מרכז StarTAU ליזמות שבנה במו ידיו, ובערב הוא שופט במשחק הכדורגל המרכזי של ליגת-העל. אז רגע לפני שייזום עוד משהו, הצלחנו לתפוס אותו לשיחה קצרה. הכירו את אורן סמיניאן

3 במרץ 2014

לפני מעט יותר משש שנים נבט בראשו של אורן סמיניאן רעיון. סמיניאן, שהיה באותה עת סטודנט לכלכלה וחשבונאות ונציג החוג לחשבונאות באגודת הסטודנטים, הגה יחד עם שני חבריו, אביחי שכטר ושחף סגל, את הרעיון להקים מרכז יזמות באוניברסיטת תל אביב. "התחלנו להתקשקש עם הרעיון הזה בינינו לבין עצמנו ואפילו הכנו מצגת. בינתיים החלה תקופת המבחנים, הם נעלמו ואני נשארתי לבד עם המצגת ביד. באותו זמן גם התחלתי את הפעילות באגודת הסטודנטים, ומרכז היזמות הפך למעין חלום, אחד מיני רבים שצריך להגשים מתישהו. רק לאחר זמן, כשהתחלתי להבין איך מנהלים פרויקט ואיך הדברים זזים באוניברסיטה, אמרתי לעצמי: אוקיי, הגיע הזמן לעשות את זה".

סמיניאן הבין מהר מאוד שאין לו שאיפות להתקדם בסולם ראיית החשבון או באגודת הסטודנטים. לעומתם, דבר אחד בער בו – להקים מרכז יזמות באוניברסיטה. ההקמה של  STARTAU הייתה מה שמכונה בעולם היזמות מבצע Bootstrap. "עיקר הפעילות התחילה בשנים 2009-2010, כאשר עבדתי לבד מהמרתף של בניין הנדסה", מספר סמיניאן, "כמו שאומר המשפט 'תגדיר שזה יהיה וזה יהיה', כך קרה. יום אחד פשוט שמתי על הדלת שלט 'מרכז יזמות' והשאר כבר היסטוריה". מה שהתחיל מאדם אחד הוא היום אחד ממרכזי היזמות המובילים – לא רק בארץ אלא גם בעולם, ובחובו שמונה עובדים במשרה קבועה ועוד שבעה מתמחים מחו"ל. "אנשים באים לפה כדי ללמוד את המודל שלנו. הקמנו פה משהו שיש לו צורך לא רק באוניברסיטת תל-אביב, אלא בכל אוניברסיטה בעולם ובכל עירייה שמגדירה את עצמה כחדשנית. אני יכול להגיד שבחודשיים האחרונים STARTAU אירח אנשים מאוד חשובים, כמו ראש ממשלת הולנד וראש הפרלמנט האיטלקי. בנוסף, הייתה לנו פגישה עם נשיא צרפת, נשיא קטלוניה, נשיא קולומביה וראש עיריית ברצלונה".

ואם כבר אמרנו ברצלונה, אז כמו העיר, יכול להיות ששמו של סמיניאן מוכר לכם ממקום נוסף – מקום שרובכם צופים בו מדי יום שבת. השנה התחיל היזם את עונתו הראשונה בתור שופט בליגת-העל בכדורגל, ומבחינתו יש הרבה קווים מקבילים בין שני תחומי העיסוק האלה: "שיפוט מבחינתי זה ניהול לכל דבר ועניין. אתה צריך לנהל את השחקנים, את צוות השיפוט ואת התקשורת, ולדעת איך להיות ערוך מראש. למשחק יש חוקים, אך כמובן שצריך להפעיל גם הרבה שיקול דעת, כאשר מעל הכל יש את הניהול, אותו לא מלמדים, וזה מה שמושך אותי במיוחד. בנוסף, אחרי שאתה שופט משחק מול אלפי צופים אתה לא מתרגש מהרצאה שאתה צריך להעביר בחו"ל מול מאות".

בתור אדם שמגיע מתוך הכדורגל הישראלי, לסמיניאן יש נקודת מבט מעט שונה מזו המקובלת בציבור הרחב על שופטים ועל כדורגל בארץ בכלל: "אני יכול להעיד על הקולגות שלי שהם אחד-אחד אנשים ברמה מאוד גבוהה. אלו אנשים שמשקיעים מינימום ארבעה אימונים בשבוע, לא כולל המשחקים, ונמצאים במשטר תזונה קבוע. עבורנו זה לא משנה אם תשפוט משחק שנמצא בתחתית הליגה או משחק של אלופה נגד סגניתה, אתה צריך לבוא מוכן פיזית ומקצועית. אני חושב שהכדורגל עשה קפיצת מדרגה מבחינת ההתייחסות המקצועית ומבחינת רמת המתקנים שבו. אז נכון שלפעמים יש אווירה עוינת, אבל הכי חשוב זה להבין ששום דבר הוא לא אישי וגם אם לפעמים יש צעקות זה בסדר, כל עוד אתה מבין את זה ולא נגרר לתוך העניין".

סמיניאן תורם גם לתרבות הספורט באוניברסיטה, ויזם יחד עם צביקה גולדמן את מירוץ האוניברסיטה לזכר בנו של צביקה, נעם גולדמן ז"ל, שנפל במלחמת לבנון. השנה השתתפו במרוץ מעל ל-700 רצים, ולסמיניאן, שמקווה שמרוץ זה יהפוך למסורת, יש כמה דברים לומר על ספורט במסגרת אקדמאית: "כאשר בן-אדם נכנס למסלול חיים של עבודה ושגרת חיים, מבלי שרכש בחייו את הכלים לפיתוח הכישורים הפיזיים, הוא מאבד את עצמו,  והאוניברסיטה היא בדיוק מקום לרכוש כלים מהסוג הזה. בהחלט צריך להשקיע בקורסים  שידברו על אורח-חיים בריא תמורת נקודות זכות. זה יכול לעזור במכלול החיים השלם וגם ייתן ערך מוסף שונה".

לסיכום, האיש שבבוקר יושב בין כותלי האוניברסיטה ועוזר ליזמים להגיע אל חלומם, ובערב שולף כרטיסים בזירה הכי מרכזית של הכדורגל במדינה, מתרפק על הישגי העבר – ויש לו גם תוכניות גדולות לעתיד: "עשינו פה משהו שהוא כמעט בלתי-נתפס. אמנם אנחנו סטארט-אפ ללא מטרות רווח, אבל כמות ההשפעה שמרכז היזמות יצר פה היא אדירה ונוגעת בהרבה אנשים. במבט לעתיד אנחנו רוצים לפתוח כאן חממה לסטודנטים בה יוכלו לעבוד ולפתח מוצרים, ולהיות מודל שיהיה אבן-שואבת לסטודנטים ובוגרים מצטיינים, כמו גם למדינות אחרות שיבואו לשתף אתנו פעולה".