תוך כדי היריון, בין טרימסטר שלישי לאקורד מינורי, אירית דקל עצרה לנשום וחזרה לשירים שכבר כתבה. לא כדי לשכתב אותם, אלא כדי לשמוע אותם אחרת. התוצאה היא האי.פי "Starlings", קצר, אקוסטי ומדויק, שמפשיט שלושה שירים מוכרים ומלביש אותם מחדש ברוך, בעדינות ובעיקר בשקט // טור אישי
מכירים את זה שמוזקאים מתעכבים עוד ועוד על הפקת האלבום והמאסטר כי לא תהיה עוד הזדמנות וזה צריך להיות מושלם? אז גם אני הייתי ככה. והבנתי שאולי אני יכולה אחרת.
>> המיתר שנקרע: יוסי אלפנט לימד דור שלם שדיסטורשן הוא צורה של יושר
>> עם שוך הסערה: 20 תערוכות חדשות שיעשו לכם חם בסופ"ש
יש משהו בלגשת לשיר שכבר כתבת, לפרק אותו ולבנות מחדש. לא ממקום של תיקון, אלא של קירבה. לשיר שכבר היה, שכבר נשמע, שכבר שלך, לתת לו הזדמנות נוספת. כמו שנותנים הזדמנות נוספת לחברה שעשתה משהו לא מדויק. זה מה שעשיתי ב־"Starlings", אי.פי קצר ואקוסטי שמאגד שלושה שירים שכבר יצאו, והיום הם נשמעים אחרת. רכים יותר. עירומים יותר. כאלה שמבקשים להיות איתך בחדר, בלי יותר מדי עטיפות.
השיר “Starlings” הוא מכתב אהבה לחודש תשרי. לריח של סתיו, לשקט שאחרי היורה, לרגע הזה שבו הכול מרגיש חדש, גם אם מוכר.
"Sing With Me Sisters" שיוצא בשבוע הבא כסינגל הוא שיר שמבקש לחבר בין נשים. כמו חוט שעובר בין דורות, בין קולות, בין לבבות. אפילו בין שבטים.
ו"I Know I Will" מדבר על דיוק, על ידיעה שקטה שמתגבשת מבפנים גם כשמסביב עוד יש בלבול. שיר שמניח את היד על הזהות, בעדינות.
יש בי משהו שנרגע כשאני חוזרת אל מה שכבר היה. אולי כי זה מזכיר לי שהכול בתנועה, והנקודה שבה אני נוגעת עכשיו היא חדשה, גם אם כבר הייתי בה. זה כמו ללכת בספירלה, מוכר, אבל מהכיוון ההפוך. אני מרגישה שזו תנועה שמתאימה לי. היא משחררת אותי מהציפייה לדיוק חד-פעמי, ומביאה איתה שקט. גם המוזיקה נהיית כזו – מינימלית, אקוסטית, נוכחת. פחות זה יותר. פחות רעש, יותר אמת.
את כל הפרויקט יצרתי והפקתי כשאני בחודשי הריון מתקדמים, וזו היתה בהחלט חוויה עגולה תרתי משמע. חשתי שאנחנו שניים בעבודה הזו ורק מלכתוב את זה זה מדהים בעיניי. עם זאת הייתי מאוד קולית בנוגע לזה. גם בפעם הראשונה הייתי אחראית במובן המלא של הדבר על העטיפה של האלבום, ציירתי את הנושא שמעסיק אותי מאוד בהקשר ליצירה ובהקשר מאוד פשוט לחיים בריאים ומחוברים – להחזיק הפכים. לא באופן קבוע, כי זה נראה לי מאוד מעייף, אלא באופן שמגיח מדי פעם בתקופות שונות או בווליומים שונים. לדעת להחזיק הפכים בצורה איכותית זה כוח בלתי רגיל בעיני.

בכל תקופת ההריון חוויתי את עצמי נכנסת עמוק יותר ויותר לתוך מערה, שם שזרתי חוטי תודעה חדשים והעליתי תפילה על פי וליבי: שלום בתוכי, ביני לבין עצמי וביני לבין הסביבה. שלום שלא הכרתי לפני. למרות שחיפשתי אותו חזק. ומוזיקה שמדברת שלום, לא זה החיצוני או הפוליטי או הנאור והאינטלקטואלי, אלא מוזיקה מדברת שלום של הכרה רוחנית גבוהה יותר. תדר של שמחה. אמן.
