בעד ונגד יחסי מין עם בעלי כנף

סלפיש. איור: יובל רוביצ'ק
סלפיש. איור: יובל רוביצ'ק
9 בנובמבר 2017

 

 

 

*
זהו. פרשתי מבחורות. מהיום אני יושב בבית עם התרנגולות שלי, כי ברוך השם עוד לא יצא חוק שאסור להטריד תרנגולות, אם כי אלף פעם כבר דפקו לי על הדלת טבעונים כאלה שמשתלטים על השכונה, אמרו לי, "טוקשה, טוקשה, בשר זה רצח."
אמרתי להם, "אין מצב. משהו שאוכלים אותו לא יכול להיות אינסופי."
"רצח," אמרו לי, "לא נצח."
"אה," אמרתי. "תגידו ככה. אתם האשכנזים לא מבטאים ברור חי"ת ועי"ן."
אמרו: "איך זה קשור למילים רצח ונצח? לא הגיוני."
"וגם," – הוספתי – "אתם יותר מדי מסתמכים על הגיון." (ויש סיבסוב בעלילה:)

*
לא עבר יום וחצי, ובחורות בשכונה התחילו להעביר לי מסרים חשאיים, "תחזור טוקשה תחזור, כל ההגדרה שלנו לנשיות מתבססת על כמה אתה חרא, ועכשיו שאתה איננו ריק לנו בנשמה". ברור, מה – אני כמו תסמונת שטוקהולם, אני. כן, אני יודע מה זה תסמונת שטוקהולם, גזענים! מדברים יפה אצלנו בשכונה, עשו לנו ג'נטרפיקציה מילולית. זה בא יחד עם תמ"א 38 (ויש התפתחות:)

*
אמרו הבחורות: אנחנו מרשות שתדבר אלינו גסויות.
אמרתי להם, טוקשה לא מדבר גסויות ברשות. זה מיסחור של הכוסאמק.
נהיה תיקו מקסיקני. אני חושב. לא ממש מבין במקסיקו. פעם אחרונה שהייתי שם דחפתי מישהו מצוק באקפולקו, ואמרתי לו: "עוף כמו ציפור, דייגו!". אחר כך נהיה אמבולנסים ומשטרה אז לא חזרתי לשמה (ויש המשך:)

*
הלכו הבחורות, חשבו טוקשה יתחנן. אבל זה מה שיפה ביחסי כוחות: תמיד יש מישהו יותר נמוך בסולם שאפשר לנצל. אז עכשיו הבחורות עלו מדרגה? סבבה. יש ערבים. יש סינים. יש תרנגולות. האנשים בסולם יכולים לפעמים לעלות שלב, אבל הסולם תמיד שמה, כמו שאמרתי פעם לאיציק גנבים, שהמציא את הסולם גנבים שנקרא על שמו, ושרק במקרה אומץ על ידי יסודות פליליים בחברה. אבל אולי אני סוטה מהנושא (ויש מעבר זמן:)

*
עבר שבוע. כל השכונה נהייתה בלי הטרדות בכלל. כולם מפחדים, אומרים צפרא טבא מאמי, צריכה הסעה לאסותא לניתוח לשינוי מין מאמי, רוצה לתת את הילדים שלך למרב מיכאלי ליתר ביטחון מאמי? (טריק שניסיתי פעם, אגב; אבל בגלל שאני מקיים יחסי מין עם תרנגולות הילדים שלי זה חצי־אפרוחים וחצי־ליכודניקים, ואפילו מרב מיכאלי לא תיקח כאלה).

ואז הגיע מוצאי שבת האחרון, שזה בדיוק היום של רצח רבין שאני תמיד הולך להפגנה בכיכר, כי יש שם מלא שמאלניות מבוגרות שבוכות הרבה, ושמספיק שאני יגיד להם שאני מהשיח המזרחי, ושבסוף יהיה שלום – ישר הם לוקחות אותי אליהם הביתה. ואיך שאני שם או־דה־מקולון ומעביר מסרק בכל המקומות שעוד נשארו לי שערות ומתכונן לצאת, פתאום באו כל הבנות בשכונה, בעטו לי בדלת ואמרו: "לא רק שאתה לא מזיין בשכונה, אתה הולך לעשות את זה עם אשכנזיות בככר רבין?"

*
אמרו לי הבחורות: "טוקשה תפסיק עם השטויות, או שאנחנו מתלוננות במשטרה."
"על מה מתלוננות?" אמרתי, "מעניין."
אמרו, "על הדרת נשים."
"הדרת נשים ממה?"
אמרו, "אם תכריח אותנו להגיד לך ממה, זה יחשב לך הטרדה מינית."
אמרתי להם: "או הטרדות מיניות, או הדרת נשים – תבחרו."
"איך שוב פעם דפקתם אותנו?" אמרו הבחורות. "אתם הגברים המזרחים המסורתים הימנים – אתם לא נותנים לחיות!"
"את זה תגידו לרבין," אמרתי להם. אין מוסר השכל פה, תפסיקו לחפש (שלום טוקשה)