"האח הגדול" פרק 25: אסיף לא משקר, אבל הוא פישל לגמרי

אח, אח, מה יהיה יא אח. בכל שבוע אתה מבטיח לנו הרים וגבעות ומקיים רק עכברים ונמיות. הפרומו המרכזי לפרק של אתמול (חמישי) התמקד בשיחה בין תקוה לליאור שבה תקוה מבקשת ממנו פאוזה ביחסים. אין ספק, טוויסט דרמטי ומעניין, אם הוא היה נכון. בפועל השיחה ביניהם הייתה אשכרה יותר קצרה מהפרומו. תקוה בסך הכל הביעה את החשש שלה מכך שהקשר שלהם מכביד על ליאור בבית, וליאור, בתגובה, ענה לה שאם כבר, זה מה שמציל אותו. בקיצור, האמאמא של ההוצא מהקשרו.

אולי אם משימת הבובות הייתה מצליחה להוציא מהדיירים משהו מעניין, היה לעורכי הפרומואים של ערוץ 13 עם מה לעבוד. אבל אחרי המשימה הסתמית של שבוע שעבר (משחקי ההדחה 2020), המשימה של השבוע היא אולי המשימה המפוספסת ביותר עד כה, דווקא כי היא רעיון כל כך מבריק. קחו מחצי מדיירי הבית את תחושת העצמאות ועל שאר הדיירים הטילו אחריות מעוררת מתחים שכוללת להאכיל, לצחצח, לסרק ולהחזיק את הסיגריות של חבריהם, ואז זרקו פנימה כמה שיחות שנאמרו בסודי סודות, מומחזות מחדש מול כל הבית על ידי אותם רכלנים? זה אמור להיות זהב בבית האח.

חגית, אבל למה לצחוק על דברים רציניים?

>> כל מה שקרה בפרקים הקודמים

אמור, כי למעט השיחה בין ירדן לנעם ביום רביעי, לא באמת קיבלנו רגע כזה. ההצגה השנייה הייתה שיחת חולין בין יוסי לתקוה, ומשחק השאלות לא גילה לנו שום דבר שלא ידענו קודם. כן, ליאור מריר על כפיר, פול דלוק על נעם וליוסי יש כאב ראש מאודליה. הדבר היחיד שהיה חדש זה שלא רק אנחנו חושבים ששירלי היא רוח רפאים בבית. אם כך, הדבר היחיד שבאמת קרה במשימה זה הדרמה של אסיף, שנלחם בעצמו על שאלות של מוסר והוגנות בריאליטי, שזה קצת כמו להתלונן שיש לך זבוב במרק מיץ זבל שאתה בעצמך הזמנת במסעדה.

בניגוד לכל דיירי הבית, אני לא מאמין שאסיף נמנע מהמשימה כדי לתחזק איזה פוזה. הוא באמת מאמין שזה קו אדום מבחינתו, וזה בסדר. אבל האופן הדרמטי שבו הוא עשה את זה, ההתעקשות לריב עם כולם, התיאטרליות שהתלוותה לזה, היא הבעיה. אפשר להביע את המחאה גם בשקט, אפשר גם לסתום ולספוג את זה תוך כדי שאתה מביע את המחאה. זו פגיעה לא קטנה במעמד שלו בבית, ולפחות מבחינת ליאור וניר, זה סופית סגר אותו על התקן הכי גרוע בבית האח – הצבוע.

אלוהים, כמה אנחנו אוהבים גברים מאופרים

אגב ניר, אם אפשר בבקשה, מאוד אשמח מהיום שכל פרק של האח יהיה מלווה בקומנטרי לייב מצידו. בעודו תקוע לבדו בסוויטה, בוהה בטלוויזיה ומנשנש חטיפים, הרגשתי שניר הוא אני. ההבדל הוא שניר חזר בסוף לבית, חמוש במידע שאסף. אמנם הצופים בחרו ברשימת ההדחה של הבית (ברור, כי יש שם שני דיירים חדשים ומי שיודח בשבת יהיה ככל הנראה אחד מהם), אבל ניר יצא מהמשימה שלו השבוע עם משהו אפילו יותר טוב מלהחליט את המשימה השבועית – ההבנה שהוא רובוטג'נדר. סתם, אני כמובן מדבר על ידע, והרבה ממנו. וידע, כמו שגדי רק מתחיל להבין, זה כוח.

אני חייב להגיד שניר הוא אחד הליהוקים המבריקים של העונה. היה ברור שהוא יעורר מחלוקת עוד לפני כניסתו לבית מעצם התואר השמאלני שלו, אבל בזכות לב גדול, סבלנות בקילואים ואולי כמה רונדלים מסביב לבריכה, ניר מצליח לשרוד הדחה אחר הדחה, גם כשההדחות לא אמיתיות. דיירי הבית אוהבים אותו ברובם (גם אלו שמעמידים אותו שוב ושוב להדחה) ואין שום ספק שהאח אוהב אותו. אין סיכוי שהוא יהיה מנצח העונה, אנחנו בכל זאת בישראל, אבל עצם הישארתו בבית לאורך רוב העונה מהווה את הניצחון הגדול שלו. גם אם הוא בסך הכל רובוט שנולד בגוף של גבר.

ניר על הספה הוא כולנו על הספה