הסגל הזוטר: מאבק שאינו נגמר

שביתת הסגל הזוטר שיתקה את האוניברסיטה. השביתה אמנם הסתיימה, אך המאבק מאחורי הקלעים ממשיך. כל מה שרציתם לדעת על תנאי ההעסקה של הסגל הזוטר

30 בדצמבר 2018

שנת הלימודים נפתחה עם שביתה ללא הגבלת זמן של הסגל הזוטר. במהלכה, הסטודנטים תיפקדו כקלפי מיקוח עבור המאבק של חברי הסגל הזוטר לשיפור תנאי העסקתם. לתיבות המייל שלנו הגיעו עדכונים מאגודת הסטודנטים על פעילותה הנמרצת להבאת הצדדים לשולחן הדיונים, וגם מכתבו של סגן רקטור האוניברסיטה, פרופ' אייל זיסר, שבו הוא הביע את מורת רוחו מאופיו האלים של המאבק. כל שנשאר לסטודנטים לעשות הוא להפציץ את קבוצות הפייסבוק בפוסטים על השלכות של השביתה ולדאוג לציונינו העתידיים. בתום שבועיים, הסכימה האוניברסיטה להגיע למשא ומתן מקומי עם הסגל הזוטר. רוחות המחאה נרגעו וחזרנו במהרה לשגרה, חדורים להתחיל את שנת הלימודים שהתעכבה. אך המחאה הותירה שאלות שצריכות להטריד את מי ששוקלים להמשיך את שנותיהם הבאות באוניברסיטה, או את מי שמעוניינים לדעת באילו תנאים מועסקים המתרגלים והמרצים שעליהם מוטלת מרבית נטל ההוראה.

מיהו הסגל הזוטר?

ארגון הסגל הזוטר מונה כ-5,000 חברים וחברות, והינו ארגון העובדים והעובדות הגדול בקמפוס שנושא במרבית נטל ההוראה והמחקר באוניברסיטה. הארגון מתחלק לשתי קבוצות: סטודנטים ולא סטודנטים.

סטודנטים:

  • עוזרי הוראה – אלו הם סטודנטים לתואר ראשון או שני.
  • אסיסטנטים ומדריכים  – אלו הם דוקטורנטים הלומדים לתואר שלישי. דוקטורנט בשנתו הראשונה מועסק כאסיסטנט א', בשנתו השנייה (גם אם לא הרציפה, אלא המצטברת) מועסק כאסיסטנט ב' ולבסוף כמדריך (בהתאם לתנאים מסוימים).
  • מלגאים – אלו הם סטודנטים לתואר שני או שלישי העוסקים במחקר והוראה, ומקבלים מהאוניברסיטה מלגת קיום. מעמדם זה, בו הם מועסקים על ידי האוניברסיטה מחד וממומנים על ידה מאידך, לא מאפשר להגדירם כעובדים ואת מלגותיהם כשכר עבודה. יחד עם זאת, מרביתם נהנים מזכויות והטבות מאחר שהם מיוצגים על ידי הסגל הזוטר.

לא סטודנטים:

  • עמיתי הוראה – כל אדם באוניברסיטה שמועסק בתפקיד הוראה, תרגול או הדרכה אקדמאיים ואינו לומד באוניברסיטה. זאת בתנאי שהשכר שלו מחוץ לאוניברסיטה אינו עולה על 175% מהשכר הממוצע במשק ואינו מועסק כסגל בכיר במשרה מלאה במוסד אקדמי אחר. אלו הם מרצים בעלי תואר ד"ר שמלמדים עשרות שנים באוניברסיטה. ההשתייכות לסגל הבכיר מותנית בקבלת תקן, כלומר קביעות. לכן, אם לד"ר מסוים אין תקן באוניברסיטה, הוא נכלל בסגל הזוטר.
  • מורים מן החוץ – אלו הם מורים המרוויחים ממקום עבודה חיצוני, שאינו האוניברסיטה, למעלה מ-175% מהשכר הממוצע במשק, או מורים המועסקים באוניברסיטה בהיקף משרה הגבוה מ-100%.
  • מורים וחוקרים במסלול המקביל אלו הם מורים מקצועיים המלמדים במכינות, סדנאות ומקצועות עזר, כאשר רובם מורים ללשון ולשפות זרות.
הפגנת הסגל הזוטר בפתיחת השנה
הפגנת הסגל הזוטר בפתיחת השנה

בכל זאת, קצת רקע…

באוניברסיטה קיימים שלושה ארגונים המייצגים כל אחד קבוצות עובדים שונה: ארגון ועד העובדים המייצג את העובדים המנהליים והטכניים, ארגון הסגל הבכיר וארגון הסגל הזוטר. העסקתו של כל ארגון כפופה להסכם קיבוצי ארצי, שנחתם מדי מספר שנים, בינו לבין ועד ראשי האוניברסיטאות, לצד הסכם מקומי עם האוניברסיטה הספציפית שבה חבריו מועסקים. משפג תוקף ההסכם ביניהם, יכול כל ארגון לשפר את תנאי העסקתו לפני שהוא חותם על הסכם קיבוצי ארצי חדש.

בשנת 2014 תם תוקפו של ההסכם הקיבוצי הארצי שנחתם בין ועד ראשי האוניברסיטאות (העברית, בר אילן, תל אביב, הטכניון, חיפה, ובן גוריון) לבין הארגונים המייצגים את הסגל הזוטר. בטרם חתימה אוטומטית על הסכם קיבוצי חדש, פעלו בנחרצות ארגוני הסגל הזוטר במשך שנה וחצי למען שיפור תנאי העסקתם, ע"י משא ומתן שקיימו עם ועד ראשי האוניברסיטאות, שבו ניסו לגלות גמישות ולהציע פשרות אך עם זאת לא לוותר על עקרונותיהם.

במהלך המשא ומתן פרש ארגון הסגל הזוטר בטכניון לאחר שהחליט לקדם שינוי בהסכם המקומי. אחריו נאלץ ארגון הסגל הזוטר בחיפה לעזוב עקב בעיות פנים ארגוניות, וכך נותרו הארבעה – בן גוריון, תל אביב, בר אילן והעברית.

וכעת התמונה מתחלקת לשניים: המוחים – בן גוריון ותל אביב, והמתפשרים – העברית ובר אילן. ההסכם הקיבוצי בבר אילן ובעברית נחתם. אך לצידו גם נחתמו הסכמים מקומיים אשר מייתרים את הסעיפים השנויים במחלוקת בהסכם הקיבוצי, שעליהם הייתה כל המהומה, וכך מותירים את ארגוני הסגל הזוטר בעברית ובבר אילן מוגנים מפני פגיעה.

משנסתיימה המערכה נגד המתפשרים, פנו ראשי ועד האוניברסיטאות לקבוצה השנייה – ארגוני הסגל הזוטר בבן גוריון ותל אביב, וניסו לכפות עליהם את ההסכם הקיבוצי "החדש", אך ארגון הסגל הזוטר בתל אביב מחה בכל תוקף לחתום על ההסכם, וטען כי אופן התנהלותה של האוניברסיטה פוגע באמון הבסיסי הנדרש לקיום יחסי עבודה תקינים ואינו מכבד את האוניברסיטה ואת העומדים בראשה. בתגובה לכך, סירבה האוניברסיטה להפגש עם הסגל הזוטר, ובמקביל ניסתה ללחוץ עליו לחתום על ההסכם הבעייתי.

לאור חוסר ההסכמה בין הצדדים החלה השביתה.

התגובות לשביתה היו חלוקות. צילום מסך
התגובות לשביתה היו חלוקות. צילום מסך

למה הסגל הזוטר שבת?

לאוניברסיטה יש שני תקציבים לחלק: "תקציב רך" – משכורתם הלא מוגנת של אנשי הסגל הזוטר, ו"תקציב קשה" – משכורתם הקבועה של אנשי הסגל הבכיר. לכן, בזמני קיצוצים, הראשונים שמופעלת עליהם גמישות ניהולית הינם הסגל הזוטר, כאשר במקרה הטוב לא משולמת להם המשכורת הנאותה על שכרם, ובמקרה הרע הם מפוטרים ללא התראה מוקדמת. לפיכך, הם אינם מבקשים קביעות, אלא ביטחון תעסוקתי. הסגל לא רצה לחתום על הסכם העסקה חדש עם האוניברסיטה, בשל סעיפים שלטענתו עומדים בניגוד לחוקי העבודה ואינם מאפשרים ביטחון תעסוקתי.

הסעיפים:

  • ביטול הזכות לתשלום ימי מחלה ואבל – זכות בסיסית המוקנית על פי חוק. סעיף חמור זה בוטל בנספחים המקומיים הן בבר-אילן והן באוניברסיטה העברית (ראה: "בכל זאת, קצת רקע…").
  • העלייה בשכר פוצלה למנות קטנות מאוד שמועד סיומן נדחה ל-2023. כך, המסטרנטים שמועסקים מספר שנים מועט יותר, לא יוכלו ליהנות מהטבות אלו.
  • הסדר ה"ביטחון התעסוקתי המוגבר" יחול, לפי הצעת ההנהלה, על פחות מ-5% מחברי הסגל. כך יימשך המצב הנוכחי שבו עשרות עובדים מפוטרים מדי שנה מסיבות לא-ענייניות, ללא שימוע ובמועד מאוחר מהמקובל.
  • פגיעה בהחזרי הוצאות נסיעה לתלמידי מחקר – תתקצר התקופה שעבורה משולמים דמי נסיעה, מהמצב הנוכחי של שישה חודשים עבור סמסטר לתקופה של ארבעה חודשים.

הנהלת האוניברסיטה סירבה לדרישה להגן על תלמידי המחקר הקיימים (כפי שהוסכם באוניברסיטה העברית), ואינה מוכנה למצוא פתרון לתלמידי מחקר העובדים בהיקפי משרה לא גבוהים, אשר צפויים לסבסד מכיסם חלק נכבד מנסיעותיהם לצורך עבודתם. ההסכם המוצע מאפשר להנהלה להגדיר כמעט כל מה שתרצה כמטלה נלווית להוראה פרונטלית, ובכך להוסיף שעות עבודה רבות בלא שום תוספת תשלום.

אין התייחסות למעמד המורים והחוקרים במסלול המקביל, המורים מן החוץ או המלגאים.

מה הסגל הזוטר דרש?

  • כניסה מיידית למשא ומתן מקומי.
  • הגדלת הביטחון התעסוקתי ליותר עמיתי הוראה – כך שלא ימשיך המצב שבו עמיתי ההוראה מפוטרים ללא התראה וללא סיבה ברורה.
  • העלאה משמעותית של שכר המסטרנטים הנמוך משכר המינימום (העומד כיום על 5,300 ₪), וצמצום הפער בינו לבין שכר הדוקטורנטים – אוכלוסיית הדוקטורנטים הינה היקרה ביותר לאוניברסיטה, לכן האוניברסיטה מעדיפה להעסיק יותר מסטרנטים מאשר דוקטורנטים, וכך הופכת את האחרונים לפחות מועסקים. פער זה בין שתי האוכלוסיות ניכר מאוד ב"פקולטות העניות" – מדעי החברה, הרוח ומשפטים.
  • שיפור מצבן של קבוצות מרצים המועסקים באופן שונה מעמיתיהם על עבודה זהה:
  • מורים מן החוץ מועסקים רק 4 חודשים בסמסטר ללא זכויות סוציאליות.
  • מרצים במסלול המקביל מקבלים שכר של דוקטורנטים עבור מספר כפול של שעות הוראה.
  • הוספת דמי מעונות להורים לילדים קטנים, בהתאם להסכמים המקובלים במשק.
  • הודעות על פיטורין תשלחנה במועד שלא יאוחר מ-1 במאי על מנת שהמפוטרים העתידיים יוכלו להיערך מספיק זמן בהתאם.
  • השוואת תנאי העסקה למי שמלמדים בסמסטר קיץ ובתכניות החוץ תקציביות.

מה השביתה הצליחה להשיג?

משהתיישבו הצדדים לנהל את המשא ומתן, גובש מסמך עקרונות שאיפשר את סיום השביתה.  

להלן מסמך העקרונות:

  • הרחבת הזכאים לביטחון תעסוקתי מוגבר: הוספת קטגוריה של 12 שנים ו-25% משרה ושיפורים נוספים שיאפשרו העסקה של כ-200 מרצים המהווים כ-20% מעמיתי ההוראה (לעומת כ-10% במקומות אחרים).
  • תוספת שכר לכל חברי הארגון, בדגש על הקבוצות בעלות השכר הנמוך (תוספת גדולה במיוחד למסטרנטים).
  • שיפור משמעותי של תהליכי סיום ההעסקה ושקיפותם.
  • שיפור משמעותי לתנאי המורים במסלול המקביל תוספות שכר (סעיף שלא קיים כלל במקומות אחרים).
  • הקמת קרן מעונות להורים לילדים קטנים בסכום של מאות אלפי שקלים בשנה.
  • תיקון סעיפים לא חוקיים בהסכם בר אילן ובעברית לעניין תשלום ימי מחלה ואבל.
  • הגדלת הפרשות לפיצויים בשוטף.
  • הגדלת המענק החד פעמי.
  • הקמת ועדת חריגים בשיתוף ארגון הסגל הזוטר שתאפשר זכאות נוספת.
  • חבר ארגון הסגל הזוטר יהיה מוזמן קבוע לישיבות הסנאט (סעיף שלא קיים כלל במקומות אחרים).

    פחות משכר מינימום. הפגנת הסגל הזוטר בתחילת השנה
    פחות משכר מינימום. הפגנת הסגל הזוטר בתחילת השנה

כמה מרוויח הסגל הזוטר והבכיר?

אמרנו שמסטרנטים ועוזרי הוראה מרוויחים פחות משכר המינימום? אז בואו נדבר קצת במספרים:

  • השכר ההתחלתי של עוזר הוראה במשרה מלאה (32 ש"ש): 4,632 ש"ח
  • עוזר הוראה בעל ותק מקסימלי (15 שנה): 5,126 ש"ח
  • שכר מינימום (למשרה מלאה, 42 ש"ש): 5,300 ש"ח
  • שכרם ההתחלתי של חברי הסגל הבכיר: 7,748 ש"ח
  • שכר לפרופסור מן המניין עם ותק של 35 שנה: 28,435 ש"ח

ניתן לראות כי גם במקרה בו עוזר ההוראה בעל ותק מקסימלי (15 שנה), משכורתו עדיין מתחת למינימום ועומדת על 5,126 ₪.

למה שיהיה לסטודנטים\ות אכפת?

תפקידנו במערכה היה כקלפי מיקוח, ועל כך אין עוררין.

פגיעה בנו, ציבור הסטודנטים, נועדה להוביל לפגיעה קשה ביחסי הציבור של האוניברסיטה ובכך להגדיל את הסיכויים שתיעננה לקריאותיו של הסגל הזוטר לקיום משא ומתן מיידי. וכך אכן קרה, הן אצלנו והן אצל תאומנו, הסגל הזוטר באוניברסיטת בן גוריון, אשר הצליח גם הוא לפתור את סעיפיו הבעייתיים בהסכם, בעזרת שביתה שהתארכה ביום אחד יותר משביתתנו.

אך כעת עולה השאלה: מלבד המעורבות החברתית והסולידריות שלנו כלפי אוכלוסייה שמועסקת בתנאים לא הוגנים, כיצד פגיעה זו משרתת אותנו?

האופן בו פגיעה זו יכולה לשרת אותנו, הוא על ידי הגנה על המרצים. אוכלוסייה שאינה מועסקת כראוי סביר שלא תהיה בעלת מוטיבציה גבוהה לעבוד כראוי, ובמקרה שלנו ללמד אותנו כראוי. כלומר פגיעה בתנאי העסקה של סגל הזוטר עלולה להביא לפגיעה באיכות ההוראה כלפי הסטודנטים.

 

תגובות

יו"ר ארגון הסגל הזוטר בתגובה לסיום השביתה:

"אלו חדשות טובות לא רק לחברי הסגל הזוטר אלא לסטודנטים שיכולים לחזור מחר ללמוד וליהנות מחברי סגל אשר חרדים פחות לעתידם ולמקום עבודתם״.

תגובת הסגל הבכיר:

הסגל הזוטר ממלא תפקיד חשוב ומרכזי במערך ההוראה של האוניברסיטה.

לפני שהתקבלנו כסגל בכיר עברנו כולנו את המסלול הארוך (אך מהנה) של חיי סטודנטים, שימשנו כסגל זוטר בעת לימודינו לתארים מתקדמים ומרביתנו המשכנו בתקופת הכשרה נוספת (״פוסט-דוקטורט״) באוניברסיטאות מובילות בעולם. גם אחרי מסלול זה הקביעות לא מובטחת לנו עם קבלתנו לעבודה. רק אלו שעומדים בקריטריונים מחמירים של מחקר והוראה מקבלים קביעות לאחר מספר שנות עבודה באוניברסיטה.

חלק הארי של הסגל הזוטר הם הסטודנטים שלנו לתואר שני או שלישי. שכרם ותנאי ההעסקה שלהם קרובים לליבנו וחשוב לנו כי הם יהיו מכבדים ומכובדים.

הצטערנו כי המשא ומתן בין ועד הסגל הזוטר והנהלת האוניברסיטה עלה על שרטון ולא בא לידי סיכום לפני תחילת שנת הלימודים.

ולכן לדאבוננו שנת הלימודים נפתחה בשביתה של הסגל הזוטר.

אי אפשר לקיים לימודים סדירים ללא השתתפות מלאה של הסגל הזוטר, כמובן שאת מלוא המחיר משלם במקרים כאלה ציבור הסטודנטים.

הסגל האקדמי הבכיר לימד בצורה סדירה במהלך כל השביתה, אך ארגון הסגל הבכיר דרש מחבריו לכבד את החלטת הסגל הזוטר, ולא להפריע להם בצעדם הלגיטימי, לא להחליף את הסגל הזוטר, לא לבצע במקומם מטלות השייכות להם ולא להפעיל עליהם לחץ לפעול בניגוד להוראות הארגון היציג שלהם.

במקביל ניסינו לסייע להנהלה ולארגון הסגל הזוטר לחזור לשולחן הדיונים, לשתף פעולה במציאת פתרון הולם במהירות האפשרית, בעיקר כדי למנוע פגיעה בסמסטר ובשנה האקדמית.

אני שמח כי ארגון הסגל הזוטר וההנהלה השכילו לסכם את תנאי ההעסקה תוך תקופה לא ארוכה מידי. בשיתוף עם הסגל הזוטר נדאג לכך שהסמסטר לא יפגע והסטודנטים יקבלו את מלוא החומר שתוכנן להם לסמסטר הנוכחי.

(פרופ׳ ארז עציון, בי״ס לפיזיקה ואסטרונומיה, יו״ר ארגון הסגל האקדמי הבכיר)

תגובת אגודת הסטודנטים:

תגובת אגודת הסטודנטים והסטודנטיות: "אגודת הסטודנטים והסטודנטיות תמכה במאבקו של הסגל הזוטר ברמה העקרונית והערכית. דאגנו להביע עם חברי הסגל הזוטר סולידריות בהודעה שהוצאנו לפני תחילת השביתה, ועמדתנו בנושא לא השתנתה גם היום, כשהמשבר הגיע לסיומו. לצד הבנת המצוקה מטרתנו היא לא לתפוס צד בסיפור, וכל המאמצים שלנו התמקדו בניסיון לפתור את המשבר. בנוסף, לא יכולנו להתעלם לאורך השביתה מהאופן שבו המאבק פגע בסטודנטים ובסטודנטיות. התקשינו להשלים עם חוסר הוודאות שנבע מכל המהלך, בעיקר מהאופן שבו הוא התבצע. כאבנו את המצב הבעייתי אליו נקלענו כולנו, ואת העובדה שהפכנו לכלי מיקוח במאבק.

לאור זאת, לא ישבנו לרגע בחיבוק ידיים. ניסינו לתווך במגעים בין הצדדים ולהפעיל לחץ משמעותי בניסיון להביא להסכם בהקדם האפשרי. מעורבותנו בנושא באה לידי ביטוי לא רק בשבוע שבו פרצה השביתה, אלא לאורך כל השנה וחצי האחרונות. האגודה הייתה נוכחת בשעות רבות של פגישות משא ומתן שהתנהלו, וסייעה במניעת צעדים ארגוניים שמטרתם הייתה לשבש את מהלכם התקין של הלימודים. הפעילות שלנו בסוגיה התקיימה מאחורי הקלעים, מסביב לשעון, על מנת לעזור בגיבוש הסכם שיפתור את המחלוקת. בנוסף פנינו למזכירויות הפקולטות על מנת שסטודנטים יקבלו עדכון לגבי אנשי הסגל המתכוונים לשבות, והגענו להבנות עם האוניברסיטה המבטיחות את מחויבותה למציאות פתרונות לצרכים האקדמיים של כלל הסטודנטים בהמשך הסמסטר. אנחנו עדיין כאן כדי לספק מענה לכל סטודנט וסטודנטית שנפגעו מהשביתה ומהשלכותיה האפשריות, ושמחים מאוד על כך שהסוגיה באה על מקומה בשלום לעת עתה. האגודה מקווה שהיחסים התקינים בין האוניברסיטה לארגון יישמרו, והלימודים לא ישובשו פעם נוספת".

תגובת האוניברסיטה:

הכתבת פנתה אלינו לאחר שהכתבה הייתה כבר כתובה, והציגה עמדה חד צדדית  ואי-דיוקים עובדתיים. לצערנו, מעבר לצעד הטכני של בקשת תגובה שהוגבלה ל- 200 מילה בלבד, לא נעשה ניסיון משמעותי להביא לידי ביטוי את עמדת האוניברסיטה. בשל כך, איננו מוצאים טעם בפרסום תגובה עניינית לכתבה זו.