מי שהכיר אותו בתור אחיו הקטן של כוכב נינג'ה ישראל מתן בלו אולי עוד לא הכיר אותו כמוזיקאי, אבל אנחנו ניצלנו את הסינגל הראשון של בלו הצעיר כדי להשיג ממנו המלצות על בית קפה ומשתלה במחירים נגישים והאזור שמוציא גם מאמריקאים את המשפט "אמריקה זה כאן"
>> שון בלו הוא מוזיקאי בן 30 שעומד לקראת הוצאת אלבום הבכורה שלו, שיקרא "בלו", וגם אחיו הקטן של כוכב "נינג'ה ישראל" מתן בלו, שעבר אירוע לבבי קשה לפני מספר שנים, כפי שתיעוד בסרט "חי פעמיים" (קשת 12). שם תועד גם שון, כמי שלקח על עצמו את עסק של אחיו, תוך רצון להתפתחות אישית. עם הסינגל הראשון לקראת האלבום, שגם מתייחס ישירות לנקודת המוצא כ"אח של", הדרך לשם כבר סלולה.
>> יפנית נצחית והוכחה ניצחת לכוחה של האנושות. העיר של תום שובל
>> אחרון בתי הקפה החופשיים ובורקס ששווה מישלן // העיר של עפרי אילני
>> רחבה לטיול עם חתולה ומסיבות שאל תבואו // העיר של אופיר סגרסקי
1. שוק הפשפשים והשוק היווני
אולי אני קצת משוחד כי אני גר באזור השוק היווני, האזור המושלם מבחינתי בתל אביב, גם לטיול בעיר – מאזור שוק הפשפשים והשוק היווני עד לעיר העתיקה, שמלאה בגינות משקיפות לים. זה המקום המושלם מבחינתי לשבת בסוף יום, לראות שקיעה, לאכול וסתם לטייל. לראות את תל אביב בצורת שונה, קצת פחות מודרנית, מאוד אורבנית. ספציפית בשוק היווני אני ממש מרגיש באירופה – הבניה שנשארה מפעם מיוחדת ברמות, והרחובות הקטנים שהופכים לשווקים בימי שישי.
2. הסקייטפארק והטיילת של הדולפינריום
בכל פעם שאני מסתובב שם אני מרגיש שהגעתי למקום שהתעלה בכמה רמות על ווניס ביץ׳ בלוס אנג׳לס, שהיה חלום של מלא ישראלים להגיע לשם. אז היום, כשמגיעים חברים מאמריקה, אני ישר לוקח אותם לאזור הזה, וההתפעלות שיוצאת מהם ברגע שמגיעים שווה הכל. רוב התגובות של תיירים הם "אמריקה זה כאן".
3. פיש שופ
בר ומסעדת דגים הכי מגניב שיש, ממש כמו בשוק בברצלונה – לצורך הדוגמה, לה בוקרייה. הדגים הכי טריים שיש, מנות כיפיות ופרשיות. בכל פעם שאני מגיע לאזור, זה המקום שאבחר לעשות בו את הארוחה שלי. פלוס, תמיד יש שם אווירה כיפית, כי הבר פתוח והישיבה היא ממש על הטבחים הברמנים. וכשאתה מתיישב, אתה נכנס למשפחה.
שרונה מרקט, אלוף מגן 3, תל אביב
4. ג׳ימנספיט
אז אולי אני משוחד – כמעט בטוח – אבל בתור ספורטאי תחרותי בעברי, לראות את השיטת אימון שאחי מתן בלו יצר מעלה בי גאווה, והבנה עד כמה הוא יצר משהו מיוחד. המקום הזה הוא היכל אימונים, שנע בין עולמות הכושר לעולמות התנועה, מבוסס על התעמלות ואקרובטיקה, שמשם אנחנו מגיעים במשפחה. מגיעים לשם אנשים שמחפשים אימונים פונקציונליים – אימוני גמישות, עמידות ידיים, תנועה ואימון השיטה שנקראת ג'ימנספיט. זה אימון שמשלב בין העולמות הללו, ומנגיש לקהל הרחב את היכולת להתנסות בתחום שהפחיד, עצר או סתם לא הונגש מספיק. מגיעים לכאן אנשים שבעבר לא עשו ספורט, ופשוט יוצאים מחויכים אחרי שנים של ניסיונות בחדרי כושר. וזוהי המטרה המרכזית בשיטה: "לחזור לילדות", זה משפט שמלווה את ההוויה במקום. אנחנו אמנם עושים כושר, אבל גם נהנים מהדרך. ובמקום לחשוב "איזה באסה יש לי אימון עכשיו", זה הופך ל"אני לא מאמין שעשיתי אימון וניהנתי כמו ילד". אני חושב שכל אחד צריך לעשות כושר שעושה לו כיף, ולא להגיע למקום ולסבול. אז כאן הג׳ימנספיט נכנס לתמונה, ומשנה את כללי המשחק בעולם הכושר.
חנינא בן דוסא 27, יפו
5. Roots
משתלה-בר-בית קפה פשוט, קסום ובמחירים שאני לא נתקלתי בהם בתל אביב. בבקרים המקום מתפקד כבית קפה ומשתלה במחירים הכי נגישים בעיר, ובערב המקום הופך לבר כייפי אינטימי, עם יינות וקוקטיילים מדהימים והופעות משתנות במהלך השבוע. והכי חשוב זה שהבעלים שם הוא הבחור הכי מקסים שאני מכיר, בן אדם שרק רוצה שתצא עם חיוך מהמקום. והבונוס זה שאפשר אשכרה ללכת לשתות כוס יין ולצאת משם עם זר פרחים לאמא או לבת זוג, עציץ לבית או מתנה למשפחה. ממליץ מאהבה.
מאז"ה 4, תל אביב
מקום לא אהוב בעיר
לא הייתי אומר לא אהוב, אבל לגמרי אוברייטד – רחוב הנחלה שכולנו מכירים. עמוס מידי בשבילי, קצת חסר נשמה בעייני, ומלא ברצון לראות ולהיראות, להבדיל מנחלת בנימין עצמה, שהיא מקום שאני מאוד אוהב.
השאלון
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
המידברן הוא לגמרי מקום שקשה להסביר, ועד שלא חווים אותו פיזית לא כל כך מבינים על מה כל הסיפור. האמת היא שיצאתי למסע הזה עם קצת חששות, ואפילו כמעט ביטלתי בדקה ה-90, אבל אחרי שכנוע בלתי פוסק של חברים החלטתי שאני אגיע ליומיים ואחזור. מפה לשם, מרוב שהיה לי כיף נשארתי כל הימים של הפסטיבל, וזו אחת החוויות המיוחדות שעשיתי ללא ספק.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
כמובן שאין לי תשובה אחרת מהסרט על אחי מתן בלו, "חיי פעמיים". אני חי את המקרה המשפחתי שלנו כבר בערך 4 שנים, ובשבילי מתן תמיד היה השראה ומודל לחיקוי, בן אדם שכולם אוהבים ורוצים ללמוד ממנו. אבל אחרי הסרט פתאום לראות בכמה אנשים הוא נוגע, כמה פצועי מלחמה, חיילים ואנשים שעוברים דברים קצת פחות נעימים מסתכלים עליו, ושואבים כוח ממנו. אני חושב שכל אדם צריך לצפות בסרט הזה, ולשאוב ממנו כוחות, ואולי להבין שלפעמים יש עוד דרך להסתכל על מכשול או טרגדיה, ולהאמין שהכל יכול להסתדר כמו שאנחנו מאמינים שבסוף הכל יסתדר.
לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
המלאכים של ערן, ארגון חברים שהתחיל ב-2014 במטרה לסייע למשפחות נזקקות וניצולי שואה, גדל עם השנים, וב-7 באוקטובר היה אחד מהחמ"לים הגדולים שתרמו ציוד לחיילים. בתקופה האחרונה הם מתעסקים בסיוע ללוחמים, בדגש על מילואימניקים שיצאו מהמלחמה, ומסייעים בחזרה לחיים ולשגרה בטיפול נפשי וסיוע תעסוקתי ורפואי.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני חושב שלכל בעלי העסקים הקטנים בתל אביב, לא מישהו ספציפי אחד. בתור בעל עסק, אני מרגיש את הקושי בלשרוד את התקופות המבלבלות האלה, שהתחילו מהקורונה והמשיכו למלחמות שפוגעות בעסקים באופן שוטף. לדעתי העירייה צריכה לתת גב ולעזור במה שאפשר, לדוגמא תשלומי ארנונה גבוהים במיוחד לעסקים בתל אביב, שבתקופות האלה העסקים בקושי מצליחים לשרוד ולסגור את החודש. דעתי היא שזה משהו שיעזור מאוד לעסקים בעיר, במיוחד לעסקים הקטנים, לאנשים הצעירים שמכניסים חיים לתל אביב וקצת פחות מקבלים גב ועזרה שצריך.
מה יהיה?
יהיה טוב. ככה אני מאמין וככה חונכתי להאמין, שגם בכל רגע הכי חשוך צריך לדעת לקחת בפרופורציה, ועם הזמן הכל מסתדר.