היא זמרת ויוצרת דרים-פופ אלטרנטיבי, היא ביסקסואלית וטבעונית, אתם יכולים לקרוא לה אוקסי ויש לה המנון חדש לבנות העיר בדמות הסינגל "למה לא בדקת אם נפל עלי טיל". ניצלנו את המצב לסשן המלצות מקוריות על בר לשחק בו משחקים, על משתלה לגדל ממנה פרחים ועל מלכות דראג. בונוס: לא חוזרות לאקס!
>> אוקסנה פרוב, אוקסי בשבילכם (תעקבו דחוף), היא זמרת, יוצרת אינדי-פופ ומלטפת חתולים. בימים אלה רואה אור הסינגל החדש שלה, "למה לא בדקת אם נפל עלי טיל?", המנון התקופה לכל מי שהאקס שלה עדיין לא בדק אם נפל עליה טיל, עם הרבה הומור עצמי ונגיעות דרים-פופ אלטרנטיבי. בנות, אל תחזרו לאקסים שלכם רק בגלל המלחמה!
>> בר שעשוי מחומר של חתיך וספסל שלא מאכזב. העיר של עינת שחק
>> נווה מדבר של יופי והפסל המקסים בעולם // העיר של עינת צרפתי
>> המקום הכי אותנטי ביפו וחיבוק אימהי מהקהילה // העיר של ג'ול עבוד
1. שאפל בר
ב-2016, שנה לפני שעברתי לתל אביב גיליתי את השאפל. עדיין גרתי בחיפה ואני זוכרת שבאחת מהפעמים שישבתי שם, אמרתי שזה הולך להיות הבר הקבוע שלי. מעבר למגוון הרחב של אופציות טבעוניות, יש בבר הזה מוזיקה בווליום הנכון שמאפשר שיחה בין אנשים. אין פוזה ושירות איטי המאפיין את הברים בדיזנגוף. נעים לשבת בחוץ, נעים לשבת בפנים, האווירה מאפשרת להכיר אנשים חדשים ואפילו יש משחקים קטנים על השולחנות. כיף לשבת עם חברים, אפשר גם לבוא לבד ולהכיר אנשים חדשים. ובעניין הדייטים – גם אם הדייט יהיה גרוע, אני יודעת ששאפל אף פעם לא יאכזב אותי. ואם עתליה במשמרת – זכיתם. פרט משעשע: אהבתי לשבת בפנים בצמוד לאחד מהחלונות וזה אפשר people watching החוצה, אבל שמו שם וילון…
פלורנטין 19 תל אביב
2. יפרח המשתלה האופטימית
למרות שאני גרה בתל אביב, לא ויתרתי על החלום של בית עם גינה. אני שותלת עציצים ופרחים באדניות בצמוד לבית שלי. כל פעם שאני עצובה או כשאחד מהצמחים מת, אני הולכת למשתלה הקטנה הזאת וקונה משהו חדש. בעברי הייתי רוצחת עציצים סדרתית. כשנכנסתי לחנות בפעם הראשונה, עדי, והבעלים נתן לי נאום "הצמחים זה כמו ילדים, זאת מחוייבות. זה משהו שצריך קבוע לדאוג לו. את צריכה להבין את זה". עניתי לו :"נכון, ולכן אני אלהורית… אבל בא לי פרחים אז אני אנסה". ניסיתי ועכשיו אני לא מחכה לגבר שיביא לי פרחים, אני פשוט מגדלת אותם.
צריפין 35 תל אביב
3. שחייה לילית לאור הירח בחוף הילטון
בקיץ, בזמנים בהם אין אזעקות, אני אוהבת להגיע לחוף הילטון דווקא בערב, לתפוס את השקיעה ולשחות לצידה אבל גם להישאר ולשחות בים כשכולם הולכים והירח יוצא. זה ממש מרגיע אותי וככה אני מרגישה את החיבור שלי לטבע. אני לא אוהבת להשתזף, אז השעות האלו עובדות לי מצוין. חשוב לוותר על הסטורי, לשלם 5 שקלים ולשים את הטלפון ואת התיק שלכם בלוקר כדי שלא ידפקו לכם אותם.
4. יער הפיות
בתור נערה פריקית גדלתי בעכו ובכרמיאל ולהגיע לתל אביב לדיזנגוף סנטר הייתה חוויה תרבותית מאוד חשובה בשבילי. אהבתי להסתובב בסנטר בין חנויות הספרים שמכרו מנגה לבין החנויות של אופנה אלטרנטיבית, אבל מקום מיוחד בלב תפסה דווקא החנות הזאת. יש משהו קסום שהרגשתי בגיל 15 ואני ממשיכה להרגיש כל פעם שאני מבקרת ביער הפיות בסנטר. הריחות של קטורת, ספרים על אסטרולוגיה, קריסטלים וקלפי טארוט מכל מיני סוגים ועיצובים. זה גורם לי להרגיש קצת מכשפה, לחזור הביתה עם מרווה חדשה ולטהר אנרגטית את הבית שלי.
דיזנגוף סנטר תל אביב
5. הגלריות בקרית המלאכה
גרתי באזור כ-6 שנים במפעל מתכות שהוסב בצורה לא חוקית לדירות. האזור עובר ג׳נטריפיקציה ואפשר למצוא שם תופעות מכוערות לצד הגלריות היפות. בכל חודש יש תערוכות חדשות ואני אוהבת ללכת ולהסתכל על אמנות ולקבל השראה. לא פעם יצא לי לפגוש את האמנים עצמם ולפתח שיחות מעניינות על היצירות שלהם. ממש ממליצה לכולם, זה כמו מוזיאון, אבל בחינם ויותר אישי.
מקום לא אהוב בעיר:
המדרחוב החדש בפלורנטין.אז העירייה שמה כמה כיסאות ושולחות וגם ספסלים וסגרה את הכביש. תאורטית זה רעיון מצוין. בפועל זה הפך להיות כביש מהיר לשליחי וולט ולרוכבי הקורקינט. ובתור מישהי שנכנס בה קורקינט לפני חצי שנה הייתי אוסרת את הקורקינטים החשמליים לגמרי. סליחה, דושים, תצטרכו לנסוע על אופניים.
![מדרחוב פלורנטין החדש (צילום באדיבות עיריית ת"א-יפו)](https://medias.timeout.co.il/www/uploads/2024/10/3-1000x750.jpeg "מדרחוב פלורנטין החדש (צילום באדיבות עיריית ת"א-יפו)")
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הסרט האחרון שראיתי לפני המלחמה היה "אנקת גבהים". וזה לא הסרט הכי אינטליגנטי או פותח לב לדבר עליו בראיון. מומלץ לנשים בשביל האסקפיזם, מכיוון שהעלילה היא בעיקר ג׳ייקוב אלורדי.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
מצאתי את עצמי חוזרת לספר "אל דאגה" של דייל קרנגי. עיקר הדברים שמרגיעים אותי מתוכו זה לחיות את כל יום ביומו כיחידה נפרדת, ולדאוג פחות לגבי הדברים שההסתברות הסטטיסטית שלהם נמוכה. אני ממליצה לקרוא את הספר כי יש בו פילוסופיה שלמה של להתייחס לחיים ביותר קלילות ופחות לחץ. הלוואי שתמיד אצליח ליישם כי אני לא.
לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
בלי קשר לתקופה זה חשוב ללטף, להאכיל ולאמץ את חתולי הרחוב. בנוסף אני ממליצה להתנדב בכלביה העירונית בתל אביב. המון כלבים חמודים יושבים כל היום בכלובים ומתחננים שמישהו יוציא אותם לטיול, יקח לאומנה או יאמץ. הכלביה נמצאת ליד הנמל ברחוב שי עגנון 1, יש מרחב מוגן וחנייה. מחפשים מתנדבים לבוקר אחד לפחות בשבוע, כ-4 שעות. פתוחים מראשון עד שבת, פרטים בוואטסאפ 0547204228. תזכורת חשובה – אל תקנו, תאמצו!
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אנשי הבמה ובפרט מלכות הדראג של תל אביב שדואגות שתמיד נשמח. הדראג מביא לחיי המון צחוק ושמחה. אני מאוד מחוברת לסצנה ואפילו עשיתי סטנדאפ בערב דראג השנה. ואם אנחנו מדברים על תל אביבית ספציפית אחת, אז אני רוצה להרים למלכת הדראג ג'ואנה ראס שניסתה להרים ליין מסיבות חדש בשם "ריינו" בפורים והכל התבטל בגלל המצב. ב-11.05 ליין הדראג שלה חוזר עם ערב דראג ספיישל אירוויזיון נוצץ במיוחד. תבואו להרים!
מה יהיה?
בסוף יהיה טוב. מאז 2020 אנחנו חיים ממשבר למשבר וניסיון החיים שלי מלמד אותי שבסוף הדברים מסתדרים. השאלה מתי יסתדר ולכמה זמן הפעם? אני לא חושבת שיש על זה חשיבה אסטרטגית אצל מקבלי ההחלטות.