ספוט מושלם בבארבי וחצר קסומה עם שכנים. העיר של הלה עמנואל

>> הִלה עמנואל (כדאי שתעקבו) היא צלמת ויוצרת תל אביבית, ובחמש השנים האחרונות היא עובדת על הפרויקט "תהילה", במסגרתו תיעדה עשרות מהאמנים שעיצבו את פס הקול הישראלי לדורותיו, ביניהם יהודה פוליקר, נורית גלרון, ריקי גל, דני ליטני, דני סנדרסון, שימי תבורי, אבי טולדנו, שלומית אהרון,אילנית, חדוה עמרני, קורין אלאל, יצחק קלפטר, רמי דנוך ואחרים. ב־16 ביולי היא תפתח בבית האמנים את תערוכת הצילום "תהילה". לצד התערוכה שתוצג עד 5 בספטמבר, מקדמת עמנואל בימים אלה קמפיין הדסטארט להוצאת ספר צילום שיאגד את הפורטרטים וינציח את הפרויקט. אתם רוצים ויכולים להשיג אותו כאן.

>> לאהוב מאצ'ה, לשתות סאקה ולדמיין שאני בטוקיו // העיר של שרי זק לוי
>> מקומות עם תחושה של בית ותחושה של שפיות // העיר של שרון שגיא
>> חורשה פראית עם פיצה וחוף שהוא סוד יפה // העיר של לין צוקרט

1. הסטודיו שלי

בשכונת מונטיפיורי. אני מבלה בו שעות, הוא כמו בית שני בשבילי. הדבר הכי טוב שם זאת החצר הקסומה שלו שתמיד כיף לפגוש בה את השכנים שאני אוהבת לשיחה או דרינק.
>> רחוב ראם 10 תל אביב

2. הבארבי

המקום שאני הכי אוהבת ללכת להופעות. ובתור צלמת הופעות יש לי שם את הספוט המושלם לתמונות הכי טובות.
>> נמל יפו 1 תל אביב

3. פלורנטין ושוק לוינסקי

אוהבת ללכת לאיבוד ברחובות של שכונת פלורנטין ולקנות פיצ'פקעס, ולקנח בשוק לוינסקי ולקנות אצל חיים רפאל, שבתור חצי יווניה זה הכי קרוב לדבר האמיתי.
>> חיים רפאל/לוינסקי 36 תל אביב

4. חור בשחור

הכי כיף למצוא שם תקליטים שווים יד שניה. לאחרונה רכשתי שם את החלונות הגבוהים וג'וזי כץ כתבה לי עליו הקדשה.
>> שלמה המלך 5 תל אביב

5. כיכר צינה דיזנגוף

גרתי עשור בריינס פינת פרישמן ותמיד אהבתי את הכיכר. יש לי צילום שלה בספר הראשון שלי, שם צילמתי מונומנטים בת"א וצבעתי אותם בצבעים אופטימיים. יש לי זכרונות מהכיכר עוד לפני המזרקה של אגם. אפילו בצילומים שלי לפני החתונה הצטלמתי שם.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

אני רוכבת על קטנוע ופחות משתמשת בווייז, ולצערי כל פעם מופתעת מחדש לגלות רחובות חסומים… מייחלת ליום שיסתיימו השיפוצים.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?ס
עשיתי סדנת כתיבה (שירים) אצל טל גורדון, בסופה הייתי צריכה להכין סקיצה של "הפרויקט הבא" שלי, שילבתי טקסטים שכתבתי על אמא שלי וצילומים שאני מתעדת אותה לאורך השנים האחרונות בהן היא חולה, וזה כבר לפרויקט הבא…

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
ההופעה האחרונה שראיתי היתה ערב מחווה לנושאי המגבעת בבארבי. מוזיקה זה אוויר לנשימה, אני לא מצליחה להבין איך התרבות היא תמיד הראשונה להיסגר והאחרונה להיפתח, כשהיא זאת שנותנת לנו שעתיים של שקט בראש, להתנתק מהמציאות ואם אפשר גם כוס בירה וצ'ייסר של ערק, אז עוד יותר טוב.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לארגוני הלומי הקרב. לצערי בשבילם המלחמה לא נגמרה…

 מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
כולנו צריכים שירימו לנו בגלל השנים האחרונות. הלוואי ותהיה כאן כבר שגרה, שרק המדוזות והמחסור בחנייה יעניינו אותנו.

מה יהיה?
יהיה טוב, אין אופציה אחרת.