היא עובדת סוציאלית, היא סופרת, וספרה השני - "סיפור למאזין שותק" - יצא ממש עכשיו, והערב (23.4) היא גם משתתפת בערב "סקס בספרות העברית" בבית הסגול. סחטנו מניבה רטנר המלצות על פאב מהאייטיז, פארק לפליטי מלחמה ונקודה בעיר שבה מזג האוויר תמיד צונן
>> ניבה רטנר (למה שלא תעקבו) היא עובדת סוציאלית מתגוררת בעיר עם משפחתה. בימים אלו מוציאה את ספרה השני,"סיפור למאזין שותק". בספר נכתב: "רחוב שקט ליד כיכר דיזנגוף, סיימון וגרפונקל עודדו אותי באוזניות בדרך לשם. שמש חורפית. אנשים בבתי קפה או בכיסאות נוח בכיכר. התחשק לי להישכב על מרצפות המדרכה, שידרכו עליי כולם, שישטחו אותי לתוך המרצפות ויעברו עליי עגלות וכלבים ורוכבי אופניים ואהפוך לחלק מהעיר".גרה בעיר למעלה מעשרים משנה, אבל לעיתים עדיין מרגישה כמו המושבניקית שהיא ולפעמים כמו בציטוט, בא לה להתמזג עם העיר.
>> מקום להתחבר לעצמי ומקום להתחבר לפלאפל // העיר של דניאל סבג
>> קולינריה, אומנות וחורים בגוף // העיר של ויטלי ומיכאל פישילביץ
>> בילוי עם יצורי פרא וקפה עם חיוך // העיר של סתיו פלטי נגב
1.פארק המסילה
לטייל בשבת חורפית בפארק שלאורך מסילת הרכבת, בהפוגה בין טילים או בין הפסקות אש, השמש עדיין רחמנית והאנשים על המדשאה נראים כמו פליטים ממלחמת הישרדות שמחפשים קצת שגרה. ואם אפשר אז גם קפה וכמה מתקנים שיעסיקו את הילד ושהשמש תמשיך להיות רחמנית ולא תהייה אזעקה. יותר מזה לא צריך.

2. אובלומוב – חנות ספרים
אני לא יודעת אם לפתוח חנות ספרים עצמאית בתקופת מלחמה ואז לפתוח לה עוד סניף בפרדס חנה זה אומץ, טירוף, נס או שלושתם ביחד. אבל טוב שהחנות הזו קיימת.
נחמה 4 יפו

3. השופטים
למרות שמדובר במוסד תל אביבי משנות השמונים (!), הוא עדיין הוא מושך אליו גם קשישים שזוכרים אותו מהתקופה שצולם בו הסרט "החיים על פי אגפא" וגם בני נוער. כולם יושבים בו בנוח לצד השולחנות מהעץ הכבד שספג כבר הכל.פעם גרתי ממש מול הפאב. כשבתנו הבכורה הייתה בת כמה ימים, הרגשנו שזה לגמרי טבעי לצאת איתה לשופטים. רצינו להרגיש שזה שהפכנו להורים לא אומר שאנחנו לא יכולים להיות מגניבים (טעינו כמובן).
אבן גבירול 39 תל אביב

4. הנסיך הקטן
בית קפה וחנות ספרים, המקום הראוי ביותר בעיר לרשת את "כסית" ככקפה של אנשי הספרות. אני לא שייכת לשום חבורה ספרותית ועדיין אני נהנית מהאפשרות שיש לי לשבת בנסיך הקטן ולצותת לפגישה בין עורכת ספרותית למשורר או לפרלמנטים מוזרים שמתאספים שם.לפני עשרים ומשהו שנים היה כאן בית קפה אחר – קפה רש"י. השותף שלי לדירה לקח אותי אליו. אני עדיין זוכרת את השולחן הפינתי בו ישבנו. הוא התוודה שהוא לא יכול להמשיך להיות רק שותף שלי. מאז בית הקפה נסגר אבל אנחנו עוד יחד.
רש"י 17 תל אביב
5. גן מאיר
בגן מאיר, בספסלים שבמרכז שדרת העצים, מסתתרת נקודה שבה תמיד יהיה מזג אוויר צונן, לא משנה כמה לוהט ולח מסביב.

מקום לא אהוב בעיר:
צומת בוגרשוב-טשרניחובסקי.הילדים שלי כבר גדלו, אבל אני עדיין זוכרת את השמש הקופחת כשנתקעתי איתם באדום במעבר החצייה בדיוק בשעת האיסוף בין הגן של הגדולה לגן של הקטן. חם לי והכל נוזל: העגלה נוזלת מעודף תיקים וילדים, הילדים נוזלים כי הם החזיקו את עצמם שעות בגן ועכשיו נעצרו באדום הזה. שלט המכולת בגדה השנייה של מעבר החצייה מבטיח ארטיק, ואני תוהה – למה אין כאן צל?
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח את הלב?
ביום חמישי ב-23.4 אני משתתפת בערבסקס בספרות העברית בבית הסגול–מאיה קסלר שכתבה את "רוזנפלד", בלה לני כהן בעלת אובלמוב וכתב העת לספרות ארוטית "חפוז" ואנוכי נדבר על איך האירוטיקה עברה מנחלת הרומנים הרומנטיים לז'אנרים אחרים בספרות העברית. ואיך סקס בספרות יכול להיות לעיתים מענג, לעיתים מאכזב ולעיתים גם וגם כמו בחיים.
איזו יצירה נתנה לכם כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
הילה רוח, האלבום "שחור זוהר". המילים "זה רק שירים/ וזה רק השם שלי/ והמצב בחוץ נראה לא כ"כ טוב/ אני נשארת/ אבא אמר לי/ היית כבר באלף מסיבות" ניחמו אותי במיוחד לאור העובדה שהוצאתי ספר שני בזמן מלחמה.
לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
המרכז לבריאות הנפש אברבנאל הוא מקום העבודה שלי. מתאספים בו אנשים שקצת נגמר להם והם זקוקים להפסקה ולרה-ארגון. אני יודעת שבשעת מלחמה אנשים טובים רצים לעזור לנפגעי הקרבות, ומי שנשכח הם האנשים שגם כך תמיד נשכחים.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
הפליטים חסרי המעמד, שוטפי הכלים במסעדות שנסגרו, הקבצנים, דרי הרחוב שכבשו להם את המקלטים וכל שאר האנשים השקופים.
מה יהיה?
יהיה מדבר. למשבר האקלים לא אכפת מהמלחמות שלנו, הוא ממשיך בשלו, אולי רק ה-AI יעצור אותו.
