תברחו: למה אנחנו אוהבים את הדרך שבה "חתונמי" משקרת לנו

בטלוויזיה עונות השנה מתחלפות עם הריאליטי: בסתיו "הכוכב הבא" כובשת את המסך (לקראת האירוויזיון שבא עם האביב); בחורף זו "מאסטר שף" שמחממת את ליבנו עם הגשם בחוץ; אבל עכשיו הכל מאחורינו, הקיץ מתקרב – וזה הזמן ל"חתונמי". פורמט הריאליטי המצליח ביותר בארץ, נכון להיום, חזר לעונה שמינית אמש (ראשון) מול מדינה שמגששת את דרכה חזרה לנורמליות.

>> הו מישל: נעם בתן חזר הביתה עם מקום שני שיותר טוב מניצחון
>> אין דרך נעימה לומר את זה: עונת הסיום של "הבנים" לא טובה

העונה הזו של "חתונה ממבט ראשון" היא בסימן חזרה למקורות – הניסיון שנקרא "חתונה ממבט שני", מעין רצון לשדר משהו מבוגר יותר עם זוגות של פרק ב' בחיים, לא מאוד הצליח. הרייטינג פחות שטף, ומה שעמד במוקד זו בעיקר חוסר ההתאמה לקהל הטבעי של "חתונמי" שרצה לראות אנשים כמוהו על המסך. אז בקשת הבינו את הרמז, וחזרו לפורמט הקלאסי: הסיפור הבסיסי והפשוט של ישראלים בעשור הרביעי לחייהם שמחפשים אהבה ראשונה.

נועה מוזס-בורוביץ',"חתונה ממבט ראשון" (צילום מסך: קשת12)

כמו בכל עונה, גם כאן יש דמות מרכזית שהיא הציר. בעונה הקודמת, זו היתה כזכור מינדי ארליך, הבמאית שכתבה סדרה ל"נטפליקס" וחיפשה להתמסד. הפעם הלכנו על בת אצולה של ממש – נועה מוזס-בורוביץ'. כן, השם לא סתם נשמע לכם מוכר – כי בלב הפורמט הפעם עומדת מישהי ששייכת לשתיים מהמשפחות העשירות בישראל. מוזס כמו תמי מוזס, הבת של נח, ממייסדי "ידיעות אחרונות"; ובורוביץ' כמו דדי בורוביץ' ז"ל, שהיה הבעלים של חברת "ארקיע" ונפטר לפני פחות משנה.

אחרי שכבר הבליחה במדורי הרכילות (רומן שניהלה עם עמרי שלום, הגרוש של ירדן הראל, סליחה על הבקיאות), מגיעה מוזס-בורוביץ' לאתגר שנקרא "חתונמי" עם סיפור על נסיכה שכבר התחתנה והתגרשה ומחפשת פרינס צ'ארמינג החדש. ומי הוא בחיר ליבה? אריאל גולדברג, הייטקיסט שנולד בירושלים וגדל באפרת, שמנהל את חייו העסקיים בין פורטו ריקו למיאמי – אבל חולם להשתקע בארץ.

"חתונה ממבט ראשון" (צילום מסך: קשת12)

אם אפשר לזהות קו עלילתי מסוים בין שתיים מהדמויות שראינו בפרק הראשון – גם גולדברג, וגם סופי דניאל בנג'מין (בת לאב בריטי שמשתקעת בישראל) – הרי שזהו זה. החזרה הביתה. בעונה הקודמת, דיברתי עליה מטאפורית על רקע אווירת המלחמה והרצון לחזור לבסיס החם והאנושי של בית ומשפחה – כאן, החזרה היא פיזית ממש. לארץ. סיפורם של שני אנשים שהיה להם הכל, אבל בסוף חולמים על הגשמה עצמית במולדתם.קשה שלא לשים לב לסאבטקסט: בישראל של מאי 202 העולם שבחוץ הוא גורם מאוד מאיים. מלא חיות טורפות, ממשלות עוינות, דגלים פלסטינים ברחובות ומהגרים מוסלמים שכובשים את בירות אירופה. המפלט שלנו, אומרת קשת, הוא לחזור לארץ, למקום שבו (לכאורה) יותר בטוח, יותר נעים ואפשר להתגונן בו. לפחות אם יש לכם מספיק כסף כדי לבנות ממ"ד בבית.

"חתונמי" בעונתה השמינית שלה משרטטת את החלום הישראלי: כסף ישן (שושלת מוזס-בורוביץ') פוגש כסף חדש מההייטק, שני זוגות תל אביביים בני 30-40, אחד מתאמן בחדר כושר, השנייה עושה איירון מן, שניהם רוקדים בחתונה לצלילי הדרבוקות המסונתזות של "ישמח חתני". זה המקום שבו אנחנו רוצים להיות, ואולי גם המקום שאליו ההפקה של "חתונה ממבט ראשון" מכוונת. זה היעד.

"חתונה ממבט ראשון" (צילום מסך: קשת12)

לא סתם ההפקה החכמה של "חתונה ממבט ראשון" בחרה בשיר הכניסה לחופה של גולדברג את "Can You Feel The Love Tonight"; אחת הקלאסיקות של "דיסני", השיר שכתב אלטון ג'ון לפסקול של "מלך האריות". זו בדיוק התמה. עבור רוב הישראלים שרואים את "חתונמי", שקרועים בין מילואים שלא נגמרים, עסקים שקורסים וחרדות מטילים בליסטיים – זו לא יותר מאשר פנטזיה מתוקה. כמו לראות סרט מצויר. בריחה מהמציאות הכואבת והמצלקת.

ואם כבר בריחה מהמציאות, אי אפשר להימנע שוב מהקונפליקט של הפסיכולוגים – שממשיכים לתפקד כבובנאים של כל התכנית. אלה ששולטים, או מנסים לשלוט, בדמויות שמשתתפות בסדרה. לחבר בין אדם לאדם, לנסות להכתיב את העלילה. אם המניפולציה הזאת לא מספיק מעצבנת, אתכם אז עכשיו גם גילינו שהם הסיפור: הפריים הראשון שראינו בפרק לא עסק בכלל בזוגות או במתמודדים, אלא דווקא בפסיכולוגית החדשה שהצטרפה לצוות. מי שהיו אמורים לשמש בתפקיד טכני במהותו ולסייע לסיפור לקרות (ואולי גם, פה ושם, להציע תמיכה נפשית לאנשים שעוברים חוויה מאוד לא קלה) – הפכו להיות כוכבי הפורמט.

"חתונה ממבט ראשון" (צילום מסך: קשת12)

כמו ששופטי "כוכב נולד" החלו בתור סטטיסטים שנועדו לשרת את המתמודדים (מתי כספי לוחש בלי שהזמרת תשמע שהיא מזייפת) והיו לגיבורי התכנית (עזבו את השיר המרגש, תנו לי קלוז אפ על הדמעות של קרן פלס), גם כאן הפסיכולוגים לא מתבוננים מהצד – הם חלק מהסיפור. הם ה"שואו" לא פחות מהמתמודדים, וזה הופך את כל החוויה לצינית הרבה יותר.

אבל כמו בשיר של ריהאנה ואמינם, אנחנו אוהבים את הדרך שבה "חתונמי" משקרת (אוי, כמה שבאנגלית זה נשמע יותר טוב). יש סיבה ש"חתונמי" כל כך מצליחה בתקופה המשוגעת והחרדתית הזאת: היא מספקת את הדבר שרבים רוצים מהטלוויזיה – ראי למציאות אחרת, שונה מהבלגן שמסביב, אסקפיזם על מלא בשילוב שבין כסף, רומנטיקה ומימוש עצמי. כנראה שאשליה מתוקה, אשלייתית ככל שתהיה, היא הממתק שאנחנו צריכים כשהאלטרנטיבה היא מרירות ושנאה.

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• חתונה ממבט ראשון
• קשת