מה חשבנו על שיר האירוויזיון שנכתב על ידי מחשב?

"Blue Jeans and Bloody Tears" הינו פרוייקט מוזיקלי/טכנולוגי מטעמם של ה-SingUlarities – קבוצה המורכבת ממספר אמנים, מוזיקאים, מתכנתים ויזמים. אלו הזינו אל תוך רשת נוירונים מאות שירי אירוויזיון ולאחר מכן, כשהאלגוריתמים פלטו אלפי מלודיות ושורות ליריות חדשות, בחרו מתוכם יחידות מוזיקליות בודדות ש״הולחמו״ לכדי שיר, אותו מבצעים יזהר כהן וקולו הרובוטי של המחשב. האם החברים העירו לחיים מכונה שתעמיד בסכנה את פרנסתו של דורון מדלי, או שמא מדובר בגימיק והמכונה החכמה, אפעס, רק נקלעה לסיטואציה?

נפנה אם כן, למבחן טיורינג, המהווה מדד אפשרי לבחינת מודעות של מכונה. על פי הסופר הבריטי איאן מקדונלד, מכונה החכמה מספיק לעבור אותו, תהיה גם מספיק נבונה על מנת להיכשל בו בכוונה. אולי זה ההסבר לכך שבפעם הראשונה ששמעתי את מילות הפזמון הזועקות, שהן גם שם השיר, צחקתי בקול רם כל כך. המכונה בהחלט נכשלת, אבל כמו דיווה אמיתית – עם קריצה. השורה הזאת באמת לא אומרת כלום, ובכל זאת פותרת בצורה מדוייקת להחריד את המתח הקלוש שנבנה (מלודית וטקסטואלית) עד שהיא מגיעה. היתה לי צמרמורת קלה של רגש. אמיתי. משהו פה עובד באופן דפוק, דווקא בגלל הגיחוך שבו.
הרעיון של פופ הוא לייצר אווירה קוהרנטית ולזרוק את המאזין אליה בשניה עם איזה געגוע מתוק לאהבה אבודה או קריאה לבילוי סוער הלילה. לעומתם, השיר על הג'ינס הכחול ודמעות הדם לא ממש מנסה או מסוגל לעשות את זה. הוא מעניין במעטפת שלו וביחסים בינו לבין הדבר האמיתי.

לדברי נמרוד שפירא, שהוביל את הפרוייקט, תפקידם של בני האדם בפרוייקט היה לא מבוטל. הם בחרו מתוך שורות שמחשב יצר את אלו שעושות הכי הרבה היגיון, כנ"ל לגבי תפקידים מוזיקליים. אחר כך שמו אותם במבנה אירוויזיוני קלאסי, כולל המודולציה הבלתי נמנעת (תעשו גוגל או לכו לעמוד "מודולציות מוצדקות בהחלט" בפייסבוק, עצלנים).

הוא מתאר את השיר כ"דואט של אהבה נכזבת בין יזהר כהן ומכונה" ומדגיש שהכוונה אכן היתה גם לרגש וגם להצחיק "לחגוג קאמפיות" כדבריו. הוא מתאר את שיטת העבודה בסוג של רומנטיקה ששמורה רק למדענים מטורפים: "האלגוריתם צייר עיגול צהוב ואנחנו הוספנו קרניים והפכנו אותו לשמש". נראה שהוא ממש מרגיש כמו האבא של המכונה וזה מובן אחרי ארבעה חודשים של עבודה מאומצת. אז למרות שהפרוייקט לא חדש – (היו כבר נסיונות דומים עם יצירות של באך, הביטלז או שירי קאנטרי – חפשו את השיר המדהים: "You Can't Take My Door") הוא מקורי ומצחיק ונוגע ללב בדרכו.

התחלנו בניים דרופינג גיקי – לא נסיים באחד? ודאי שכן. עמק המוזרות "Uncanny Valley" הוא הכינוי לרתיעה המובנית של בני אנוש מדברים הדומים מאוד, אבל לא מספיק, לבני מינם. השיר נמצא בדיוק שם – ושם מקומו. יחד עם בובות ראווה ורובוטי סקס. קרינג' כיפי ומודע לעצמו. אבל היי – זה בדיוק החומר ממנו עשוי להיט אירוויזיון, לא? לסיכום – אהבתי צחקתי והתרגשתי. מכל הסיבות הלא נכונות (נוט טו סלף: שורה מושלמת לביקורת על שיר שנשלח לאירוויזיון 2020).