ובכן, הוא רחוק מאוד, היום הזה. רחוק כמו שמחוללי הדימויים שמסעירים את הרשת ואת התקשורת רחוקים עדיין מהתואר "אינטליגנציה מלאכותית". בינתיים מומלץ להירגע ולשתות מים, ללמוד את הצעצוע החדש ולהשתעשע איתו. אז זה מה שעשינו
"אינטליגנציה מלאכותית" היא מילת הבאזז הגדולה של הרגע בכל שדות התרבות והיצירה. AI. אייאיי. הביצועים המרהיבים של מכונות למידה כמו GPT3 וסטייבל דיפיוז'ן מציפים את הרשתות החברתיות ומעוררים שילוב של פליאה, התרגשות, פאניקה, פחד וזעם: כל מה שצריך זה לכתוב שורת טקסט, והמחשב מנפיק יצירה של טקסט, תמונה ובקרוב גם וידיאו וסאונד. כל אחד יכול. כולנו אמנים. אף אחד לא אמן. המחשב אמן. אמא'לה.
הילדה היתה צריכה אתמול אימג' של נסיכת דיסני עושה יוגה בפארק בשביל איזה פרויקט שהיא עושה אז ישבנו יחד ויצרנו את זה בעזרת AI. אחרי שהילדה הלכה לישון חשבתי רגע, למה לא להמשיך את הקונספט של נסיכות דיסני עושות דברים תל אביבים? הקיצר, שרשור נסיכות דיסני אמיתיות בתל אביב, התחלנו>>pic.twitter.com/UvxtmC6dWp
— Guy Gold (@GuyGold3)December 8, 2022
בין נבואות אימה חוצבות להבות על מחיקתם של שדות מקצועיים שלמים ובין תחזיות אוטופיסטיות על חופשה נצחית למין האנושי ושכר אוניברסלי, הדיון הנוכחי על אינטליגנציה מלאכותית מזכיר במידה רבה את הדיון על האינטרנט בראשית ימיו המסחריים בניינטיז. סביר להניח שכמו בדיון ההוא, גם הניסיונות העכשוויים לחזות לאן כל זה הולך יתגלו בעתיד הקרוב כמגוחכים ומביכים. המהפכה גדולה מכדי שנוכל לתפוס אותה בפרספקטיבה עכשווית. אנחנו העיוורים שממששים פיל ובטוחים שהוא בעיקר חדק מתנפנף או רגל עבותה. הנקודה היא שאנחנו לא יכולים להפסיק למשש את הפיל הזה. אנחנו, המין האנושי, אובססיביים לרעיון של מכונה תבונית שנפיח בה חיים עוד הרבה לפני המחשב הראשון.
דל"פ: את המונח AI היה צריך לשמור עבור הקונספט הדמיוני של "אינטליגנציה מלאכותית כללית". הצ'אטבוט הוא מודל משוכלל שהתאמן על פונקציית מטרה ספציפית, ומרשים ככל שיהיה, הוא לא "אינטליגנטי" יותר מקופסת נעליים. השימוש במונח AI יוצר ציפיות לא ריאליות, אנחנו לא בעידן ה AI אלא בעידן המודלים
— Ori Katz (@OriKatz3)December 13, 2022
וכבר מזמן החלטנו מה הכיוון: אפוקליפסה. לימדנו את עצמנו באלפי יצירות מד"ב שהמשמעות של "אינטליגנציה מלאכותית" היא בהכרח אפוקליפטית, כי זה המודל שאנחנו מכירים. האינטליגנציה של המין האנושי איפשרה לו לדרוס כל יצור אחר בסביבתו ולהשתלט על כל הביטאט אפשרי בכדור הארץ, והמסקנה המתבקשת היא שאינטליגנציה גדולה מאיתנו תעשה את אותו הדבר לנו. זה החזון הקולקטיבי של התודעה האנושית. אם שום חייזרים לא יבואו, אז אנחנו נברא את התבונה שתחריב אותנו. קודם היא תקח לנו את העבודה, אחר כך היא תקח לנו את הזכות לבחור ולהחליט, ובסוף, הו בסוף המר, רובוטים ולייזרים ושעבוד והשמדה ואיפה שוורצנגר כשצריך אותו. והנה זה מתחיל. זה קורה.
לרוב אני נותנת לטקסט>תמונה מקום קטן בתהליכים יצירתיים. הפעם כתבתי prompts ושיחקתי עם פרמטרים כדי להגיע לתוצר סופי. קשה להסתכל על כל היופי הזה ולדעת שאין מאחוריו אף אדם להעריץpic.twitter.com/LmxbUbZrNu
— Shay Segal (@shaysegal)December 3, 2022
משאלת המוות של הציוויליזציה היא עניין לטיפול פסיכיאטרי המוני, אבל לפני שאתם נמלטים אל ההרים ויורדים לבונקרים כדי להימלט מעליית המכונות כדאי אולי לבחון רגע באינטליגנציה לא-מלאכותית את הנושא, כי אם מסירים את פילטר ההיסטריה מהדיון הנוכחי על AI אפשר להבין די בקלות שאנחנו עוד רחוקים מאוד מהרגע שבו רובוטים מעופפים שמופעלים על ידי יישות דיגיטלית תבונית ישמידו את תל אביב. התיוג של תופעת מחוללי הדימויים והטקסטים לפי דרישה כ"אינטליגנציה" רחוקים לא פחות מהמציאות הטכנולוגית.
פפפפפט, ביקשתי מ-ChatGPT לתת לי דוגמה ל-10 מסעדות בחיפה ומה שהוא עשה זה להמציא 10 מסעדות עם שמות שדומים לכאלה שנותנים למסעדות בחיפה. כי זה מה שהדבר הזה עושה, ממציא טקסט שנראה נכון. לפעמים הוא נכון, לפעמים לא, ואין שום דרך להבדיל. אבל בטח, זה יחליף את גוגל כבר מחר.pic.twitter.com/6hvsJtQVhP
— Denis Vitchevsky (@DenisVi)December 5, 2022
בואו נרגיע: כל מה שיש כאן בשלב זה הן תוכנות מתקדמות שמסוגלות לערוך אינטרפולציה בין נקודות דאטה שהוזנו אליהן מראש, וללמוד עם הזמן מתגובות המשתמשים איזו תוצאה ויזואלית קרובה לאיזה טקסט. הן לא באמת מייצרות דימויים חדשים, אלא רמיקסים מורכבים של דימויים קיימים בטריליוני וריאציות אפשריות. מהר מאוד מתברר שהאמנות האמיתית כאן היא אמנות הפרומפט, כלומר באמצעות איזו פקודה טקסטואלית של אינטליגנציה אנושית נוצר הדימוי או הטקסט. בסך הכל, כרגע, זהו עוד כלי בארסנל המתרחב של יוצרים וכותבים, כלי שבהחלט מעורר מחשבה ודיונים מטלטלים, ובעיקר כלי שאין ולא יכול להיות לנו מושג כיצד יתפתח בעשור הקרוב.
ביקשתי מ-GPT3 שיכין לי ארוחת ערב. אמר לי שהוא לא יכול. שאלתי למה. אמר: כי אין לי מצרכים. אמרתי לו תזמין מאמזון. אמר: צודק, אבל אין לי ידע. אמרתי לו תסתכל ביוטיוב כמו כולם. אמר: נכון, אבל זה עדיין מסובך. אמרתי לו: יודע למה זה מסובך? נראה לי אתה מפחד לשמוע את התשובה
— Nadav Neuman ????✨???? (@nadavneuman)December 3, 2022
הדיבור הציבורי-תקשורתי על AI ילך ויתפוס נפח רחב יותר, ההיסטריה תיגבר וגם האמונה המשיחית בכוחו, אבל מה שניסינו לומר ולעשות בגיליון הסופ"ש הנוכחי של טיים אאוט זה שאפשר גם פשוט ליהנות מההתפתחות הטכנולוגית הזאת עכשיו, ללמוד אותה, להשתעשע איתה, ולהמשיך לעבוד על רובוטים שיורים לייזרים מהעיניים. זה תמיד רעיון טוב. עכשיו תמשיכו לקרוא את הכתבות הבאות, אף אינטליגנציה מלאכותית לא תעשה את זה בשבילכם:
>> ביקשנו מ-AI לצייר לנו מקומות איקוניים בתל אביב. יצא יפה ומוזר
>> בינה מלאכותית היא כלי מבריק. הבעיה היא ההורים שלה. אנחנו
>> AI על המסך מגיע בשלושה טעמים: חמוד, מפחיד וסקסי
>> ביקשנו מהמחשב להמציא פרקים לסדרות מוכרות. יצא קצת אנטישמי
>> כולם מדברים על אמנות גנרטיבית. אבל מה זה לעזאזל?