כולם מדברים על אמנות גנרטיבית. אבל מה זה אומר לעזאזל?

זוכרים שלפני חצי שנה כל עולם האמנות דיבר על NFT? היו ימים (הם היו לפני חצי שנה). מי בכלל זוכר את זה עכשיו? ה-דבר שעוסקים בו בעולם האמנות רגע לפני 2023 הוא בכלל אמנות גנרטיבית. מהי אמנות גנרטיבית? או, יפה ששאלתם. בהגדרה הרחבה, זוהי אמנות שמיוצרת בתהליך שבו למכונה יש תפקיד משמעותי.

במקרה של מה שקורה היום, מדובר ברוב המקרים בתהליכים שמתחילים באדם (אמן, מעצב או מתכנת) שכותב קוד, אלגוריתם מסוים שיודע לייצר תוצאה ויזואלית מסוימת, אבל יש לו חופש פעולה יחסי. מי שכותב את הקוד יכול לשלוט בחופש הפעולה הזה, לבדוק ולצמצם או להרחיב אותו בהתאם לרצונות שלו. ברגע שהאלגוריתם מתחיל לרוץ, הוא מייצר תוצרים (או בעגה המקצועית – אאוטפוטים, או Outputs) בטווח החופש שהוגדר לו – ומתוכן יכול לבחור האמן/מתכנת את הדימוי או הדימויים שאותם יציג כיצירת אמנות. כל זה שונה לגמרי מתוכנות הבינה המלאכותית שאתם בטח כבר מכירים, כמו Dall-E או מידג'רני – שתכף נגיע גם אליהן. אבל במקרה הזה לא מדובר בבינה מלאכותית כלל, אלא בקוד שמייצר מחולל דיגיטלי שמייצר את התוצרים הסופיים.

הדוגמה שאולי מבהירה את העניין הכי טוב היא התערוכה שהציג לאחרונה האמן רונן תנחום בגלריה פוסט החדשה לעיצוב ברמת השרון, שאצר יובל סער. תנחום, שמגיע מרקע של אפקטים ממוחשבים לסרטי פעולה, תכנת אלגוריתם שיודע לייצר דימויים של פרחים וצמחיה. על חמישה מסכים שהוצבו בגלריה רצו במשך חודשי התצוגה האאוטפוטים שיצר האלגוריתם, כשכל 45 שניות התבצע חילוף של הדימוי – כך שאף אחד מהם לא חזר על עצמו, מעולם.

רונן תנחום, עבודה מתוך התערוכה "טבע משלי" שהוצגה בגלריה POST ברמת השרון

בסה"כ הוצגו בה כמה מאות אלפי יצירות אמנות חדשות, שונות זו מזו, שאפילו תנחום עצמו לא ראה אותן לפני התצוגה. במקרה הזה החליט האמן לא לשמור את האימג'ים שנוצרו, כחלק מהקונספט של התערוכה שכל אחד מהם הוא יחיד וחד פעמי. אבל הטכנולוגיה הזו, כמובן, קיימת – ואם הוא היה רוצה הוא היה יכול לשמור אחד מהם, כמה מהם, או את כולם (וגם למכור אותם כ-NFT, מן הסתם. למצוא קונים זה כבר סיפור אחר בימינו).

מכחול חדש

לצד אמנים כמו תנחום שפועלים בארץ (ובעולם), יש גם כאלה שאימצו במהלך החודשים האחרונים את תוכנות הבינה המלאכותית (בראשן Dall-E ומידג'רני, אבל יש עוד הרבה. סטייבל דיפיוז'ן, למשל, נהיה טרנדי בשבועות האחרונים) ועושים בהם שימוש בתהליך העבודה שלהם. אחד הדיונים הבוערים בעולם ה-AI היום הוא האם התוכנות האלה ייתרו (מהמילה מיותר) את האמנים, המאיירים, המעצבים – ויחליפו אותם באמצעות אינסוף הדימויים שהן יודעות לייצר. מה שקורה בינתיים הוא תהליך קצת הפוך – במקום שהתוכנות יחליפו את האמנים, האמנים מאמצים אותן לחיקם ועושים בהם שימוש, משתמשים בהם ככלי עבודה, כאילו גילו מכחול חדש או חומר חדש לבנות ממנו מיצבים.

"Echlocation II", עבודה של אורן אליאב שהוצגה בשנה שעברה בגלריה ברוורמן

הנה רשימה חלקית: בתערוכה בגלריה ברוורמן שהוצגה לפני כשנה הציג האמן אורן אליאב סדרה של ציורים שמתבססים על דימויים שיצר באמצעות תוכנות AI. בגלריה דביר הציגה מירי סגל לפני כמה חודשים דימויים שיצרה באמצעות אותם מחוללים. אורי גרשט הציג בגלריה נגא לא מזמן סדרה של צילומי זרי הפרחים המוכרים שלו, רק שנתן לתוכנות AI להשלים חלק מהחורים שנוצרו בתוך הצילום וכך יצר דימויים חדשים. חנה אנושיק מנהיימר מציגה בימים אלה בגלריה שכטר דימויים שנוצרו כשהכניסה פסוקים מהתנ"ך כפרומפטים (עוד מילה שכדאי שתלמדו – Prompt) ל-Dall E. אלונה רודה פותחת ממש היום (חמישי) תערוכה בגלריה רוזנפלד סדרה של סרטוני CGI שנוצרו בתוכנת תלת ממד המשמשת בעיקר לבניית משחקי מחשב, ובפרויקט האחרון שלו יצר האמן רן סלוין עבודות שנוצרו מנזילות של קפה על צלחות שהכניס לתוכנת מחולל דימויים. המעצבת מירב שחם משחקת כבר כשנתיים עם תוכנות בינה מלאכותית ומייצרת מהם סרטוני אנימציה (תחום שעדיין אינו מפותח כמו זה של דימויי הסטילס). אני בטוחה שיש עוד דוגמאות מקומיות ששכחתי או כאלה שאני לא מכירה.

עבודה של אורי גרשט שהוצגה בגלריה נגא

מירי סגל, עבודה מתוך תערוכה שהוצגה בגלריה דביר

בשבוע שעבר התקיים במוזיאון תל אביב כנס משותף לאתר פורטפוליו ומכללת שנקר בשיתוף עם קולקטיב טאב טאב טאב, שעסק ב"יצירתיות בעידן ה-AI". מעבר לאמנים ומעצבים ותיקים ודוברים מעולם הטכנולוגיה, נחשפו בו גם פרויקטים של סטודנטים או בוגרים טריים מהמחלקות השונות שעושים גם הם שימוש בתוכנות הללו, אפילו בפרויקטי הגמר שלהם בבתי הספר.

>> ביקשנו מ-AI לצייר לנו מקומות איקוניים בתל אביב. יצא יפה ומוזר
>> בינה מלאכותית היא כלי מבריק. הבעיה היא ההורים שלה. אנחנו
>> AI על המסך מגיע בשלושה טעמים: חמוד, מפחיד וסקסי
>> ביקשנו מהמחשב להמציא פרקים לסדרות מוכרות. יצא קצת אנטישמי

למרות שמדובר בכנס שארך כחמש שעות ולא נאמר בו אפילו פעם אחת המשפט "הטכנולוגיה קיימת", הוא הבהיר בצורה ברורה שזה אחד הנתיבים שבו עולם האמנות והעיצוב הולך, בדגש על אחד הנתיבים. ולא, הוא לא יבוא על חשבון ציור, או קרמיקה, או טקסטיל. הוא פשוט יתווסף להם, קצת כמו מה שקרה עם וידיאו ארט בשנות ה-90. וכמובן שיכול מאוד להיות גם שבעוד חצי שנה נסתכל אחורה ונגיד "זוכרים שכולם דיברו על אמנות גנרטיבית ומחוללי דימויים? היו ימים. ה-דבר שעוסקים בו בעולם האמנות רגע לפני 2024 הוא בכלל אמנות היפר-קיברנטית".